מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן החלטתי למחזר מדי פעם פוסטים ממשכננו הקודם.
אז מילת היום היא –
לִחְיֶה لِحْية – זקן
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא לִחְיֶה لحية וברבים לִחַא لحى – זָקָן
לשמיעה: https://clyp.it/0n1bmmmz
השורש בערבית הוא ל.ח.י., כלומר בגזרת ל”י. הוא שימושי רק בכל הקשור לזקנים, אם כי יש לו משמעויות נוספות.
לא צריך להיות בלשן חד-עין, או אוזן, כדי להבין שזו בדיוק המילה העברית… לחי. ומה אתם מתפלאים, איפה לכם צומח הזקן, על המצח? לא, על הלחי.
אגב, לחי בערבית אומרים חַ’דּ خدّ וברבים חְ’דוּד خدود. יש לכם סבתא שכל הזמן צובטת לכם את הח’דודים? (נא לא להתבלבל עם חַדּ حدّ וברבים חֻדוּד حدود שזה גבול).
בעולם של מערכת הפועל, הבניין הרלוונטי לנו היום הוא הבניין השמיני:
אִלְתַחַא التحى – גידל זקן; זקנו התחיל לצמוח
מֻלְתַחִי ملتحي – מזוקן, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, שהיא דווקא די נפוצה, בעיקר, או גם, בהתייחסות משטרתית, או אחרת, למראה של אנשים: אדם גבוה, רזה, מזוקן, וכו’, ואז ישתמשו ב- מלתחי.
דרך מקובלת להישבע, תאמינו או לא, היא להגיד: וַחְיַאת לִחְיֶתַכּ وحياة لحيتك – (אני נשבע ב-) חיי הזקן שלך. זקן זה דבר חשוב, אם נשבעים בו.
מילה נוספת לזקן היא:
דַ’קַן ذقن וברבים אַדְ’קַאן أذقان או דֻ’קוּן ذقون – סנטר, זקן. גם פה לא צריך להיות בלשנים מחוננים כדי לראות שזו ממש המילה זקן בעברית, אבל לפני שנמשיך, שלוש הערות בנושא:
1. בעברית ז, בערבית האות הנדירה-יחסית ד’ ذ.
2. ד’ נהגית כמו th – כמו במילה האנגלית the – רק בספרותית. במדוברת האות הופכת ל- z או ל- d. במקרה שלנו, במדוברת הוגים: דַקן.
3. האות ק, כזכור, נהגית בערים כאלף, ולכן תשמעו דַאַן. די רחוק מ- ד’קן הספרותי.
הדרך העממית להגיד “מזוקן” בערבית היא אַבּוּ-ד’קן أبو ذقن או אבו-לחיה أبو لحية, כלומר אבי הזקן, במובן בעל הזקן.
ונסיים עם פתגם, שיש לו כמה צורות אמירה, ובחרתי פה שתיים:
אֶלְוַאחֶד חַאמֶל לִחְיֶתֹה, וֶאֶלתַּ’אנִי תַעְבַּאן פִיהַא / מִתְעַ’לֶּבּ פיהא
الواحد حامل لحيته، والثّاني تعبان فيها / متغلّب فيها –
מישהו נושא/סוחב את זקנו, והשני עייף ממנו / מתערב (דוחף אפו) בו.
מה הכוונה? שבחיים אנשים נוטים לתחוב את אפם לעניינם של אחרים; אדם כלשהו מגדל זקן, אבל הדבר מעייף את זולתו.
כתב לנו מיכה חנונה:
בֵּין חַאנַא וּמַאנַא צַ’יַּעְנַא/צַ’אעַת לְחַאנַא
بين حانا ومانا ضيّعنا/ضاعت لحانا
בין חאנא ומאנא איבדנו את-/אבדו זקָנינו
מספרים על אדם שנשא אישה צעירה נוספת על אשתו המבוגרת. הצעירה חאנא תולשת את שערותיו הלבנות כדי שיראה יותר צעיר והמבוגרת מאנא תולשת את השחורות כדי שלא יתחילו איתו עוד צעירות… וכך הוא נשאר בלי זקן. קרח מכאן ומכאן.
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* הפועל לַחַא لَحَى בבניין הראשון – הסיר את קליפת העץ; קילל, גער ב-
* הפועל לַאחַא لاحى בבניין השלישי – התקוטט; קילל
* הפועל תַלַאחַוְא تلاحوا בבניין השישי – קיללו אלו את אלו
* לַחְי لحْي – לסת; לחי, מקום צמיחת הזקן; גדה
* לִחַאא’ لِحاء – קליפת העץ
* אַלְחַא ألحى, במשקל בעלי המום – עבדקן, בעל זקן עבות
* לִחְיַאנִי لحياني – בעל זקן גדול וארוך; שם משפחה, גם של יהודים
* תַדְרִיגֶ’ אללִּחְיַה / אַלדַּ’קַנֶ אלְמֻדַרַּג’ تدريج اللّحية / الذّقن المدرّج – זקן מדורג
* אַגַ’א / וִצֶלֶ אלְבַּלַל לִלדַּקֶן / לִלִּחְיֶה أجا / وصل البلل للدّقن / للّحية – הסוף קרב, הגיעה שעתו האחרונה (מיל’: המים הגיעו עד הזקן)
* צִ’חֶכּ עַלַא לִחְיַתֹה ضحك على لحيته – רימה אותו, עבד עליו (מיל’: צחק על הזקן שלו)
* כֻּלּ לִחְיֶה/שַוַארֶבּ אִלְהַא מקצ كلّ لحية/شوارب إلها مقصّ – לא לעולם חוסן; לכל אדם חזק יש חזק ממנו (לכל זקן/שפם יש מספריים)
* מַא עִנְדֹה לִחְיֶה/דַקֶן מֻמַשַּטַה ما عنده لحية/دقن ممشّطة – הוא לא עושה חשבון לאיש (מיל’: אין אצלו זקן מסורק)
תמונה: ideogram
זה היה הפוסט ה- 2,396 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
