חולה מבודד

פורסם לראשונה ב- 28.2.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ofer Brill, שכתב לנו:

“שלום.

אני מבין שבידוד בערבית הוא עזל عزل. אשמח להבין את המקור ושימושים אחרים בשורש.

תודה”.

אז מילת היום היא –

מַעְזוּל مَعْزُول – חולה מבודד; מפוטר, מודח, מורחק

אפתח עם קטע שהופיע אצלנו לפני מספר חודשים:

ראשית, בואו נבחין, באמצעות ויקיפדיה, בין הסגר לבידוד (הפוסט נכתב לפני שמצאתי את התמונה בשער הפוסט):

“הֶסְגֵּר או קָרָנְטִינָה (מאיטלקית: Quarantena), בערבית: חַגֶ’ר צִחִּיּ حَجْر صِحِّيّ – הסגר בריאותי, הוא סוג של בידוד רפואי מוחלט בין אדם, קבוצה או תושבי אזור גיאוגרפי מסוים לבין שאר האוכלוסייה. ההסגר מוגבל בזמן והוא חל רק על פרטים או קבוצות שזוהו כנשאים פוטנציאליים של זיהום המהווה סכנה לציבור.

אטימולוגיה

המונח “קרנטינה” נגזר מהמילה האיטלקית “קוורנטה”, שפירושה “ארבעים” – ארבעים ימי ההסגר שהוטלו בעבר על כלי שיט שהגיעו לחופי איטליה ממקומות שבהם היו מגפות. ארבעים הימים נספרו מהעת בה הפסיקו אנשים להידבק במחלה על כלי השיט. אורכה של התקופה נגזר מאורך תקופת הדגירה של המגפות הנוראות שהגיעו לאירופה – כולרה, דבר, אבעבועות שחורות ועוד. בתום ארבעים הימים היה עולה על כלי השיט רופא ובודק אם יש חולים, ואם לא היו, ניתן אישור למלחים לבוא בקשר עם תושבי המקום […]

הסגר למניעת מגפה

למניעת הפצה של מגפה נשלחים להסגר (בידוד מהסביבה) אנשים שאינם חולים, אך יש חשש שבעקבות שהייה שלהם בחברת אדם חולה נדבקו אף הם, ומחלתם אינה גלויה. בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן נשלחו עשרות אלפי ישראלים לבידוד בית למשך 14 ימים, כדי לוודא שלא חלו”.

בידוד (בערבית: עַזֶל צִחִּיּ عزل صِحِّيّ):

“בתחום הבריאות, בידוד הוא דרך שנועדה למנוע התפשטות זיהומים בין מטופל למטופלים אחרים, עובדי בריאות ומבקרים. אמצעי הבידוד נחלקים לשניים: אמצעי זהירות שגרתיים, שמיועדים ליישום בכל החולים, וכן אמצעי זהירות בבידוד עבור חולים חשודים או מאובחנים במחלות זיהומיות המועברות דרך האוויר, בצורה טיפתית או על ידי מגע.

[…]

בידוד מניעתי (Protective precautions) נועד כדי למנוע חשיפתם של חולים נויטרופנים לזיהומים. חולים אלו מתקשים להתמודד עם זיהומים בגלל רמה נמוכה מאד של נויטרופילים (תאי מערכת החיסון) בגופם.

בבידוד זה יאושפז החולה בחדר נפרד ובדלתות סגורות. כל אדם שנכנס לחדר יעטה מסכה, יירחץ את ידיו וכן ילבש חלוק חד-פעמי. אנשים עם חשד לזיהום, כולל זיהום בדרכי הנשימה – לא ייכנסו לחדר. ככלל, חשיפתו של החולה לאנשים תוגבל, כאמצעי זהירות. בהעברת החולה הוא יעטה מסכה”.

=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי ע.ז.ל עוסק בהרחקה, התבדלות ובידוד.

בעברית הוא אינו קיים.

מספר קוראים הפנו בתגובות את תשומת לבי לסוגיה הבאה, שסותרת את טענתי:

“עזאזל מולחמת מעז-אל, עז קשה, אל קשה, והיא מילה כפולת ז’ כמו עזוז ומכאן שעזאזל הוא צוק קשה מאד פי שנים מהרגיל (רמב”ן שם) וברש”י – עזאזל היא ארץ גזירה (להלן טז, כב) וזה מתאים לשורש ע.ז.ל בערבית שמורה על הפרדה והרחקה והתבדלות כך ארץ גזירה שגזורה מכל טוב וגם הצוק שלה גזור ומשופע ובו נגזרים אברי השעיר שמתגלגל במדרון ההר (ר”י בכור שם)” (ויקיפדיה)

=-=-=

* הפועל הספרותי עַזַלַ عَزَلَ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – פיטר, הדיח; הרחיק, בודד, הפריד בין-

* עַזְל عَزْل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפרדה, הרחקה; פיטורים, הדחה; בידוד (גם בחשמל)

* עַזְל מֻזְדַוִג’ عزل مزدوج – בידוד כפול (בחומרים)

* עֻזְל عُزْل, בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – חולשה

* עֻזֻל عُزُل וברבים אַעְזַאל أعزال, וגם אַעְזַל أعزل – אדם ללא נשק, שאינו חמוש; ענן ללא גשם; עוף שאינו יכול לעוף

* עֻזְלַה عُزلة – התבודדות, פרישה מהציבור. ומוסיפה בנושא בתגובות הקוראת ענבל נסים-לובטון: בידוד מדיני/פוליטי, מדיניות של בידוד- יחס של דחייה או סגירות כלפי השפעה מערבית למשל

* עַאזֶל عازل וברבים עַוַאזֶל عوازل, בצורת הבינוני הפועל – מפריד, מבודד; חומר מבודד; במצרים, עם שיבוש של הכתיב המקורי, גם: אנשים שמקנאים באוהבים או מפריעים להם

* אֶלְגִ’דַארֶ אלְפַאצֶלֶ/אלְעַאזֶל אלְעֻנְצֻרִיּ الجدار الفاصل/العازل العنصريّ – שמה הערבי של גדר ההפרדה (מיל’: הגדר המפרידה הגזענית)

* עַאזֶל טִבִּיּ/דִ’כְּרִיּ عازل طبّيّ/ذكريّ – קונדום (מיל’: מפריד רפואי/זכרי)

* עאזל כַּהְרַבַּאאִיּ عازل كهربائيّ – מבודד חשמל(י)

* מִנְטַקַה עַאזִלַה منطقة عازلة – אזור חיץ

* עַאזִלִיַּה عازليّة – בידוד

* הפועל עַזַּל عزّل בבניין השני – ניקה ניקוי יסודי; ארז, סידר; העביר רהיטים ממקום למקום; עבר דירה. בספרותית גם: הפריד, הרחיק; פֵּרֵז עיר

* תַעְזיל تعزيل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניקוי, פינוי; סגירת חנות; מעבר דירה

* הפועל תַעַזַּל تعزّل בבניין החמישי – נפרד מ-, נבדל מ-

* הפועל הספרותי תַעַאזַלוּא تعازلوا בבניין השישי – התבדלו; התרחקו אלו מאלו

* הפועל הספרותי אִנְעַזַלַ עַן- انعزل عن- בבניין השביעי – התבדל מ-, התרחק מ-

* אִנְעִזַאל انعزال, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בידוד, פרישה, התבדלות

* אִנְעִזַאלִיּ انعزاليّ – בדלני, מתבדל

* מֻנְעַזֶל منعزِل בצורת הבינוני הפועל – מבודד, מתבודד, פורש

* וַלַד מֻנְעַזֶל ولد منعزِل – ילד מופנם

* אִנְעִזַאלִיַּה انعزاليّة – בדלנות

* הפועל הספרותי אִעְתַזַלַ اعتزل בבניין השמיני – התרחק מ-, פרש מ-, עזב, התבדל, התפטר מ-

* מֻעְתַזִל معتزِل, בצורת הבינוני הפועל – פורש, מתבדל, מתייחד. לגבי צורת הנקבה, ראו בהמשך

* עִזַאל عِزال – מעבר/העברת דירה

* מַעְזִל مَعْزِل וברבים מַעַאזֶל معازل במשקל המקומות – הסגר, מחנה הסגר בריאותי, מקום בידוד

* בִּמַעְזִל עַן- بمعزل عن- – בנפרד מ-; מחוץ ל-, למעט, מבלי לקחת בחשבון את-

* מִעְזַאל معزال – בלתי חמוש; מתבודד, פורש; מי שפועל אך ורק לפי שיקול דעתו שלו ואינו מתייעץ עם איש

=-=-=-=

“המועתזילה (المُعْتَزِلَة, תעתיק מדויק: מֻעְתַזִלַה) היא אסכולה תאולוגית רציונליסטית עתיקה באסלאם שהתפתחה בערים בצרה ובגדאד בין המאה ה-8 וה-10 לספירה.

המועתזילים ידועים בעיקר בכך שהם דוחים את תורת הקוראן הגורסת כי הקוראן הוא יצירה קדמונית-נצחית שנוצרה עם אלוהים; אם הקוראן הוא דבר האל, הרי שמבחינה הגיונית האל “חייב להיות קודם לנאומו שלו”. הפילוסופיה של המועתזילים מתמקדות במושגים של צדק אלוהי (אל-עדל) ואחדות אלוהית (תווחיד). אסכולה זו פעלה לפתור את “בעיית הרוע” התאולוגית: כיצד ליישב את צדקו של אל-כל יכול עם מציאות הרוע בעולם, בהתאם לכתבי הקוראן. נימוקם של המועתזילים היה שהם מאמינים כי אלוהים הוא צודק וחכם, ומכיוון שאינו יכול לפקוד על מה שמנוגד לתבונה או לפעול תוך התעלמות מרווחת יצוריו, יש לראות את הרע כמשהו שנובע מטעויות הנובעות ממעשים אנושיים, הנובעות מרצונו החופשי של האדם. […]” (ויקיפדיה)

=-=-=

והנה פסקה שכבר הופיעה אצלנו פעמיים בעבר:

מכירים את השיר האלמותי יַא עַוַאזֶל פַלְפֶלוּ يا عوازل فلفلو – הו המגַנּים/המקנאים, תתפוצצו (מקנאה)! – של הזמר האחד והיחיד – פריד אלאטרש?

זהו אחד השירים המזוהים ביותר עם פריד, אולי המפורסם שלו ביותר בקרב הקהל הישראלי, שכן בשנות השבעים עשו ממנו פרודיות וחיקויים, המפורסם ביותר היה המערכון של “הגשש החיוור” עם תיקי דיין (עם השם: “יא עווז אל פלפילו”, כמו לכתוב נוח עם שבע שגיאות…).

הכתיב הספרותי של שם השיר הוא: יא עַוַאדִ’ל – פלפלוא يا عواذل فلفلوا. עואד’ל בספרותית, עואזל, במדוברת מצרית, הם אנשים שמגַנים, מוכיחים, נוזפים.

בתמונה:

A patient in a biocontainment unit is carried on a stretcher from an ambulance at the Columbus Covid 2 Hospital in Rome, on Tuesday. Italy’s health system is straining to keep up with quickly rising coronavirus cases.
Alessandra Tarantino/AP

שיהיה יום נהדר,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.