מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי חיים מונסונגו.
אז מילת היום היא –
שַאטִי شَاطِي, בספרותית שַאטֶא’ شَاطِئ, ברבים שַוַאטִי شَواطِي (שַוַאטֶא’ شَواطِئ, או שֻטְאַאן شُطْآن) – חוף; גדה
וגם: שַטּ شَطّ וברבים שְטוּט شطوط, בגזרת הכפולים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/RoC6J
ימאמה הוגה בהקלטה על דרך הספרותית.
חיים שלח לי את הפוסט הבא:
פוסט מדף פייסבוק:
مدرسة الشاطئ لتعليم قيادة السيارات
בית הספר לנהיגה “אלשאטא'”
לפני שנמשיך, הפעם נפתח עם:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“מחנה הפליטים א-שאטי (בערבית: مخيّم الشاطئ, תעתיק מדויק: מח’ים אלשאטִא’ – “מחנה החוף”) הוא מחנה פליטים ברצועת עזה. המחנה נמצא בצפון רצועת עזה, על שפת הים התיכון, וגובל בעיר עזה במזרחו. למעשה, המחנה נכלל בשטח העיר עזה ונחשב כיום לאחת משכונותיה. […]” (ויקיפדיה)
הפוסט:
تتقدم ادارة مدرسة الشاطئ لتعليم السياقة وكافة العاملين فيها بالتهنئة القلبية الحارة للطالب
-عبد الكريم سعيد المدهون
الاثنين 12/12/2022
لاجتيازه الامتحان العملي تجاري من اول مرة
הנהלת בית הספר לנהיגה “אלשאטא'” וכל העובדים בו מברכים בחום מכל הלב את התלמיד
עבד אלכרים סעיד אלמדהון
יום שני, 12.12.22
שעבר בהצלחה את המבחן המעשי על רכב מסחרי בפעם הראשונה (בטסט ראשון)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ש.ט.א’ (בגזרת ל’ המזה) עוסק בחופשים:
* הפועל שַטַאַ شَطَأَ בבניין הראשון – הלך לאורך החוף או הגדה
* שַטְא’ شَطْء וברבים שֻטוּא’ شطوء או אַשְטַאא’ أشطاء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הליכה לאורך החוף; גדה, חוף; חוטר, נצר
* הפועל שַאטַאַ شَاطَأَ בבניין השלישי – נמצא על אותו חוף יחד עם-
* דֻוַל מֻשַאטִאַה دول مشَاطِئة, עם צורת הבינוני הפועלת – מדינות השוכנות על אותו חוף ים
* הפועל אַשְטַאַ أشْطأ בבניין הרביעי – הצמיח עלים; עלה על גדותיו
* שַאטִאִיּ شَاطِئيّ – חופי, הקשור לחוף
* בֻּחַיְרַה שַאטִאַה بحيرة شَاطِئة – לגונה (גוף מים רדוד המופרד מגוף מים גדול יותר ברצועת חול, איי מחסום או שונית, אשר יכולים להימצא מתחת לפני המים או מעליהם. ויקיפדיה)
* שַאטִאֶ אלְאַמַאן شَاطِئ الأمان – חוף מבטחים
* תַאַאכֻּלֶ אלשַּוַאטֶא تآكل الشَّواطِئ – סחף חופים
=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום היא –
סַחְלִיֶּה سَحْلِيّة וברבים סַחַאלַא سحالى – לטאה; זיקית, ומכאן גם: אדם צבוע, דו-פרצופי
לשמיעה:
השורש הערבי ס.ח.ל. עוסק בעיקר בחופים ובלטאות. פרט ללטאות ולמילה חוף, הוא אינו שימושי בעליל. הקורא Nadir Turjeman מציע לקשור בינו לבין השורש העברי ז.ח.ל, ואני מודה שלא חשבתי על זה, וגם המילונים אינם בדיוק מוצאים קשר כזה, אבל אם חושבים על זה לעומק – זה ממש (כמעט) אותו שורש. תודה, נדיר!
* הפועל סַחַל سحل בבניין הראשון – החליק, גלש; גרר על האדמה; ריסק, כתש
* הפועל סַאחַל ساحل בבניין השלישי – הגיע לחוף
והיה לנו פוסט שעסק בשורש בעבר הרחוק:
מילת היום היא:
שַאטִא’ شاطئ וברבים שַוַאטִא’ شواطئ – חוף
זוכרים/מכירים את כלל תח’פיף אלהמזה, שאומר שהמזות רבות באמצע או בסוף מילה בספרותית הפכו לאימות קריאה (אותיות נחות) במדוברת? אז במדוברת אומרים שאטי شاطي וברבים שואטי شواطي.
שימו לב לתופעה לשונית-סמנטית (של משמעויות) מעניינת:
בעברית יש רק חוף.
באנגלית יש 3 מילים לחוף:
beach, coast, shore
כל אחת מביעה משהו קצת שונה.
בערבית יש שתי מילים לחוף:
שאטא’, שלמדנו היום, ו-
סַאחֶל ساحل וברבים סַוַאחֶל سواحل. זוכרים שפעם, בימי הערוץ הראשון הבודד, היו משדרים בסוף החדשות, גם בערבית, את התחזית? אז אחרי אלג’ליל ואלג’ולאן וכו’ היה אַלסַּהְל אלסַּאחִלִיּ السّهل السّاحليّ, דהיינו מישור החוף (סמיכות, בעברית) או המישור החופי (שם ושם תואר, בערבית).
אז מה השוני ביניהן?
אותי לימדו בעבר, שמהות השוני, ברמה השטחית, טמונה בשאלה מאיזה כיוון אני מסתכל על החוף:
אם אני בא מהיבשה, זה שאטא’. אם אני בא מהים, כמו בספינות של מגלי הארצות של פעם, שזיהו יבשה חדשה והתלהבו, זהו סאחל.
ההסבר היותר מורכב הוא, ששאטא’ זה רצועת החוף הצרה, עם החול, של הנופשים והמצילים והמטקות, בעוד שסאחל זו ההגדרה הגיאוגרפית הרחבה, של מפות, צבאות וקביעת גבולות מדיניים.
באנגלית, אגב, beach מקביל לשאטא’ הערבי והשאר מקבילים לסאחל. shore ו- coast יכולות להיות גם חוף של בריכה או אגם.
משמר החופים, באופן טבעי, הוא coast guard, חַרַס אלסַּוַאחֶל حرس السّواحل בערבית.
יפה, לא?
=-=-=
ועוד מקום מפורסם:
“שַׁטּ אַלְ-עַרַבּ (מערבית: شَطّ اَلْعَرَب, “גְּדַת הָעֲרָבִים”; בפרסית: اروندرود, אַרְוַנְדְרוּד, “נהר מהיר”) הוא שמו של נהר המתקבל מהתמזגותם של נהרות הפרת והחידקל.
אורכו של שט אל-ערב כ-200 ק”מ. ראשיתו באזור העיר אלקורנה שבעיראק והוא נשפך למפרץ הפרסי בגבול בין עיראק לאיראן. לתוכו נשפך ממזרח נהר הכארון, אשר מביא עמו כמויות עצומות של סחף, ולכן יש צורך בחפירה מתמדת בתוך הנהר על מנת שספינות יוכלו לעבור בו. משערים שהנהר “צעיר” יחסית, ושלפני כן הפרת והחידקל נשפכו לערוץ משותף אחר, שהיה מערבי יותר; ושעוד קודם לכן, כאשר המפרץ הפרסי היה ארוך יותר, הם נשפכו לתוכו במקומות נפרדים. החידקל אומנם מתחבר לפרת בתעלות כמה עשרות קילומטרים לפני השט אל-ערב, אך השט אל-ערב מתחיל מהתחברות הנהר הטבעי לפרת. […]” (ויקיפדיה)
=-=
וכן, בחיפה יש מסעדה שנקראת שַוַאטִינַא شواطينا – החופים שלנו.
זה היה הפוסט ה- 1,948 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
תודה רבה על המידע, זה פשוט האיר לי שיר שאני מכיר שנים, שם השיר: علا شط بحر الهوا – עלא שאטי בחרי אל הווא – של הזמר כרים מחמוד, כעת הבנתי ממש נפלא. מצורף קישור:
https://www.youtube.com/watch?v=amOvpIfPkG4&ab_channel=%D8%A3%D8%BA%D8%A7%D9%86%D9%89%D8%A7%D9%84%D8%B2%D9%85%D9%86%D8%A7%D9%84%D8%AC%D9%85%D9%8A%D9%84