מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חבר.
אז מילת היום היא –
אַדְהַא וַאַמַרּ أَدْهَى وَأَمَرّ – חמור ונורא מכל; גרוע ונורא יותר
לשמיעה:
החבר שלח לי את הסרטון הבא, מבית היוצר של חבורת הקומיקאים העזתיים שנקראת:
בס יא זלמה
بس يا زلمة
זהו, בנאדם!
הסרטון הוא מלפני חמש שנים, וכותרתו:
رمضان كريم 
רמדאן מבורך
הסרטון עוסק באופן קומי בכל מיני דברים שקורים למאמינים המוסלמים במהלך חודש רמדאן.
הקטע שבחרתי מתחיל בדקה 04:59.
אלחאג’ה, אללה יח’לי לנא איאהא, פי רמצ’אן בתבקא מן אלעצר בתחצ’ר לנא פי אלפטרה. ולמא בתג’הז אלפטרה, אלפטרה בתבקא אטול מן שהר רמצ’אן נפסה!
אנא למא בבקא קאעד ע אלפטרה, למא בדי אצל אאח’רהא בדי אאח’ד סיארה טלב עשאן אוצל אאח’ר צחן.
וימכן יאד’ן עלי אלצבח למא אוצל אאח’ר צחן.
הב הב הב! הדול פאתחין מע’ארת עלי באבא: מפתול, לחמה, לא לא לא, הדא פי בלאוי הנאכ. אנא אאח’ד סיארה וארוח ענדהם.
ואלמשכלה אלאדהא ואלאמר אנה רע’ם אלסוק אללי מוג’וד ע אלספרה, אלא אנה אלחאג’ה מצרה אנה פי אשי נאקץ.
כל אלאכל אללי פי אלכוכב ע אלספרה – פי אשי נאקץ. ג’איבה אכל אלג’יראן – פי אשי נאקץ. עאמלה 60000 נוע – פי אשי נאקץ.
ען ג’ד, יא אולאד, איש פי נאקץ?
…
היה קדאמכ, חואלי חולכ, מש שאיף? טיב, אסתנא, אסתנא שוי. תאבעוא מעאי!
אה ילא!
מג’דרה מוג’ודה?
מוג’וד
ואלסמאקיה?
מוג’וד
ואלמפתול?
מוג’וד
אנתו שאיפין מניח?!
אה, מוג’וד
טיב, ואלבאמיא?
מוג’וד
ואלמלוח’יה?
מוג’וד
ואללוביא?
מוג’וד
ואלבאזילא?
מוג’וד
ואלפאצוליא?
מוג’וד
ואלפול?
מוג’וד
ואלמסח’ן?
מוג’וד
ואלמקלובה?
מוג’וד
ואלרז אלאביץ’?
מוג’וד
ושורבת אלח’צ’אר?
מוג’וד
ואלפריכה?
מוג’וד
ואלג’אג’ אל…
מוג’וד
וצינית אלבטאטא?
מוג’וד
ואלסמכ?
מוג’וד
ואלכפתה?
מוג’וד
כלה מוג’וד?
מוג’וד
האלקית אנא ערפת איש אללי נאקץ!
אלמיה?
לא. אבוכו לסא מא ג’אש
ח’יבה תח’יבכם! מש עארפין אנה אבוכו נאקץ?
איש יא חאג’ה? וין אללי נאקץ, יא חאג’ה? יא חאג’ה, אנתי דח’לתי מוסועת ע’יניס, יא חאג’ה! יא חאג’ה, אלאכל אללי קדאמנא ביכפי, ביסד מג’אעת אלצומאל!
الحاجّة، الله يخلّي لنا ايّاها، في رمضان بتبقى من العصر بتحضّر لنا في الفطرة. ولمّا بتجهّز الفطرة، الفطرة بتبقى أطول من شهر رمضان نفسه!
أنا لمّا ببقى قاعد ع الفطرة، لمّا بدّي أصل آخرها بدّي آخد سيّارة طلب عشان أوصل آخر صحن.
ويمكن يأذّن عليّ الصّبح لمّا أوصل آخر صحن.
هب هب هب! هدول فاتحين مغارة علي بابا: مفتول، لحمة، لا لا لا، هدا في بلاوي هناك. أنا آخد سيّارة وأروح عندهم.
والمشكلة الأدهى والأمرّ إنّه رغم السّوق اللي موجود ع السّفرة، إلّا إنّه الحاجّة مصرّة إنّه في اشي ناقص.
كلّ الأكل اللي في الكوكب ع السّفرة – في اشي ناقص. جايبة أكل الجيران – في اشي ناقص. عاملة ٦٠٠٠٠ نوع – في اشي ناقص.
عن جدّ، يا أولاد، ايش في ناقص؟
…
هيّه قدّامك، حوالي حولك. مش شايف؟ طيّب، استنّى، استنّى شوي. تابعوا معاي!
اه يلّا!
مجدّرة موجودة؟
موجود
والسّمّاقيّة؟
موجود
والمفتول؟
موجود
انتو شايفين منيح؟!
اه، موجود
طيب، والباميا؟
موجود
والملوخيّة؟
موجود
واللوبيا؟
موجود
والبازيلا؟
موجود
والفاصوليا؟
موجود
والفول؟
موجود
والمسخّن؟
موجود
والمقلوبة؟
موجود
والرّزّ الأبيض؟
موجود
وشوربة الخضار؟
موجود
والفريكة؟
موجود
والجاج ال…
موجود
وصينية البطاطا؟
موجود
والسّمك؟
موجود
والكفتة؟
موجود
كلّه موجود؟
موجود
هالقيت أنا عرفت ايش اللي ناقص!
الميّة؟
لا. أبوكو لسّا ما جاش
خيبة تخيّبكم! مش عارفين إنّه أبوكو ناقص؟
ايش يا حاجّة؟ وين اللي ناقص، يا حاجّة؟ يا حاجّة، أنتي دخلتي موسوعة غينيس، يا حاجّة! يا حاجّة، الأكل اللي قدّامنا بيكفّي، بيسدّ مجاعة الصّومال!
אמא, שאלוהים ישמור לנו עליה, ברמדאן, מהצהרים היא מתחילה להכין לנו את ארוחת שבירת הצום. וכשהיא מוכנה, הארוחה נמשכת יותר מחודש רמדאן עצמו!
כשאני יושב לאכול, אם אני רוצה להגיע לסוף (השולחן) אני צריך לקחת מונית ספיישל כדי להגיע לצלחת האחרונה.
ואולי כבר אשמע את קריאת המואזין של השחר כשאגיע לצלחת האחרונה.
(יושב ומביט על המנות שעל השולחן עם משקפת) הופ הופ! הם פתחו את המערה של עלי באבא: מפתול (פתיתי סולת, כמו קוסקוס), בשר, לא לא לא, יש שם צרות. אני אקח מכונית ואסע אליהם.
והבעיה החמורה מכול היא שלמרות השוּק שנמצא על השולחן, אמא מתעקשת שחסר משהו.
כל האוכל שעל הכוכב (כדור הארץ) נמצא על השולחן – יש משהו חסר. היא מביאה אוכל מהשכנים – יש משהו חסר. היא הכינה 60000 סוגים – יש משהו חסר.
ברצינות, ילדים, מה חסר?
…
הנה זה מולך, סביבך. אתה לא רואה? טוב, חכה, חכה קצת. תהיו איתי!
כן, יאללה!
יש מג’דרה?
יש
(קובה/כבה) עם סומאק?
יש
מפתול?
יש
אתם רואים טוב?
כן, יש
טוב, במיה?
יש
מלוח’יה?
יש
לוביה?
יש
אפונה?
יש
שעועית?
יש
פול?
יש
מסח’ן (תבשיל עוף)?
יש
מקלובה?
יש
אורז לבן?
יש
מרק ירקות?
פריכה?
יש
עוף …?
יש
מגש (ציניה) תפוחי אדמה?
יש
דגים?
יש
קציצות?
יש
הכול נמצא?
כן
עכשיו הבנתי מה חסר!
מים?
לא. אבא שלכם עוד לא הגיע
כמה אתם מאכזבים! אתם לא מבינים שאבא שלכם חסר?
מה, אמא? מה חסר, אמא? אמא, את נכנסת לספר השיאים של גינס, אמא! אמא, האוכל שמולנו יספיק-, הוא יפתור את בעיית הרעב בסומליה!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ד.ה.י (בגזרת ל”י) עוסק באסונות או בגאונות וערמומיות. בעברית הוא עוסק בדברים דהויים.
* הפועל דַהַא دَهَى בבניין הראשון – הדהים, בלבל; המיט אסון על-; פורענות שבאה על-; גינה, השמיץ
* הפועל דַהִיַ دَهِيَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – היה חריף-שכל, ראה את הנולד
* דַהַאא’ دهاء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שכל, תבונה, פיקחות, ערמומיות, חריפות, מיומנות, בקיאות
* דַאהִי داهي (דַאהִן داهٍ) וברבים דֻהַאה دُهاة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, גם בצורת הנקבה דַאהִיַה داهية, וגם דַהִי دهي או דַהִיּ دهيّ וברבים אַדְהִיַאא’ أدهياء – חריף-שכל, חכם, נבון, בעל תחבולות ו/או תושיה
* דַאהִיַה داهية וברבים דַוַאהִי دواهي (דַוַאהִן دواهٍ), בנקבה, כשם עצם – צרה, אסון, פגע, פורענות
* דַוַאהִי אֶלדַּהְר دواهي الدّهر – פגעי הזמן והגורל
* רַאח פי דַאהְיֶה راح في داهية – נקלע לצרה קשה; הושמד
* רֻחְנַא פִי דַאהְיֶה رحنا في داهية – אבדנו!
* רוּח פִי (סִתִּין) דַאהְיֶה! روح في (ستّين) داهية! – לך לעזאזל! מגיע לך! אינני מצטער!
* הפועל דַהַּא دهّى בבניין השני – ייחס ל- פיקחות וחריפות
* הפועל דַאהַא داهى בבניין השלישי – המיט אסון על-
* הפועל תַדַהַּא تدهّى בבניין החמישי – נעשה נבון וחריף-שכל
* הפועל תַדַאהַא تداهى בבניין השישי – התנהג כפיקח וערמומי
* דַהְיַאא’ دهياء – אסון גדול, צרה גדולה
* אַדְהַא أدهى, בערך היתרון של דַהִיּ – רע יותר, נורא יותר, הרסני יותר; ערמומי יותר
* וַאלְאַדְהַא מִן דַ’לִכּ والأدهى من ذلك – והגרוע יותר הוא-
* תַחְתֶ אלסַּוַאקִי דַוַאהִי تحت السّواقي دواهي – מים שקטים חודרים עמוק; יש להיזהר מדברים שסכנתם אינה גלויה; כינוי לערמומי, חלקלק (מיל’: מתחת לגלגלים עם הדליים לשאיבת מים יש צרות)
בהקשר הפתגם האחרון, יובל ברגר כתב לי:
הביטוי המוכר לי הוא: תחת אלסואהי דואהי تحت *السواهي* دواهي – מתחת לחזות הרגועה מסתתרות צרות – אין אזכור של דליי השקיה (אבל יש חרוז).
אז בדקתי. אכן, זו דרך המלך, לא עם קאף שנהגית כאלף (אם כי גם הצורה הזו קיימת).
סַאהִי וברבים סַוַאהִי הוא אדם ערמומי, חלקלק, אדם שכלפי חוץ נראה תמים.
מצוין, למדנו עוד משהו. תודה יובל!
מקור התמונה: Gemini, בהשראת יוגב, בנו של רני
זה היה הפוסט ה- 2,742 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
