מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
חַוַּש حَوَّش – חסך; אגר, צבר, קיבץ (גם אנשים), אסף; תפס אנשים; נזהר
לשמיעה:
משה שלח לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים אלחכואתי.
הסרטון פורסם ב- 27.1.25 וכותרתו:
طلعنا كلنا حمودة
כולנו יצאנו חַמּוּדֶה
דח’לת עלי זבונה. מאסכה פי אידהא ולד זע’יר, מסכין, מבינה ע אלברכה, בס מא שאא’ אללה אבתסאמתה ע וג’הה וחבוב האלולד. אול מא דח’ל ע אלמחל חביתה.
קאלת לי מרחבא, קלת להא אהלין. קאלת לי מש אנת כנת מנזל ע צפחתכ קבל יומין תלפונאת ללביע? קלת להא מצ’בוט. קאלת לי בדי תלפון יכון רח’יץ וכויס, חמודה ג’נני, ביט’ל ילעב פי תלפוני, ח’איפה יח’רב לי איאה. חוש קרשין וט’לית ג’איה עליכ עלא טול.
קמת אתטלעת פי חמודה, ואבתסמת לה. קלת להא אקול לכ שע’לה, פי ענדי תלפון, אנא עארצ’ה ב 500, ראסמאלה עלי 350. הדא כרמאל חמודה וע’לאות חמודה בדי אחסב לכ איאה בראסמאלה, זי מא הו עלי. קאלת לי ואללה באין אנכ מא חביתה לחמודה! קלת להא באלעכס! ואללה חמודה בידח’ל אלקלב מן אול נט’רה! קאלת לי טב, תנזל לי שוי כרמאל חמודה!
קלת להא ח’לץ, צאר יכון 300 שיכל ואחט מן ג’יבתי 50 כרמאל חמודה. קאלת לי אנת מא חביתוש לחמודה. קלת להא לא, יא אח’תי, בס מו אנא יעני-, קאלת לי נזל לי כמאן שוי, מא כלה כרמאל חמודה! קלת להא אקול לכ, ואללה מא יע’לא ע חמודה. הדא 250 שיכל ובחט מן ג’יבתי 100 כרמאל חמודה. קאלת לי לא. אנא מעי 200 שיכל בדי אעטיכ איאהן ותואפק, וכרמאל חמודה. קלת להא מואפק, כלה כרמאל חמודה. קאלת לי טב ח’ד ילא, אנקל לי צורי ופידיוהאתי וכל רסאאלי וכל אשי מן אלתלפון אלקדים עלא אלג’דיד ועשאן בדי אסתעמלה בסרעה.
קלת להא ליש יא אח’תי, הו אלתלפון אלכ ולא לחמודה? קאלת לי אנו חמודה? קלת להא חמודה! קאלת לי קלעאט יקלעטכ ויקלעט חמודה! אלתלפון אלי, יא אח’וי! קלת להא ואללי מחושה חמודה? קאלת לי הדא מחוש 10 שיכל לנשתרי לה פיהן לעבה מן ענדכ.
עזא! קלת להא בס, יא אח’תי, אנא, אללי נזל אלסער, נזלת לכ פיה כלה עשאן חמודה! קאלת לי שו יעני בדכ תבטל? אלזלמה בירתבט מן לסאנה! קאלת לי ואללה בצות ובלמ עליכ אלדניא כלהא ובקול הדא נצב עלי!
קלת להא אקול לכ שע’לה? מאהו מש חמודה אלמסכין, אללי ע אלברכה. אנא אלח’רוף! אנא אללי ע אלברכה!
קלעאט! סאמחני, יא חמודה!
دخلت عليّ زبونة. ماسكة في ايدها ولد زغير، مسكين، مبيّنه ع البركة، بس ما شاء الله ابتسامته ع وجهه وحبوب هالولد. أوّل ما دخل ع المحلّ حبّيته.
قالت لي مرحبا، قلت لها أهلين. قالت لي مش انت كنت منزّل ع صفحتك قبل يومين تلفونات للبيع؟ قلت لها مضبوط. قالت لي بدّي تلفون يكون رخيّص وكويس، حمّودة جنّنّي، بيظلّ يلعب في تلفوني، خايفة يخرّب لي اياه. حوّش قرشين وظلّيت جاية عليك على طول.
قمت اتطلّعت في حمودة، وابتسمت له. قلت لها أقول لك شغلة، في عندي تلفون، أنا عارضه ب ٥٠٠، رأسماله عليّ ٣٥٠. هدا كرمال حمودة وغلاوة حمودة بدّي أحسب لك ايّاه برأسماله، زيّ ما هو عليّ. قالت لي والله باين إنّك ما حبّيته لحمودة! قلت لها بالعكس! والله حمودة بيدخل القلب من أوّل نظرة! قالت لي طب، تنزّل لي شوي كرمال حمودة!
قلت لها خلص، صار يكون ٣٠٠ شيكل وأحطّ من جيبتي ٥٠ كرمال حمودة. قالت لي انت ما حبّيتوش لحمودة. قلت لها لا، يا اختي، بس مو أنا يعني-، قالت لي نزّل لي كمان شوي، ما كلّه كرمال حمودة! قلت لها أقول لك، والله ما يغلى ع حمودة. هدا ٢٥٠ شيكل وبحطّ من جيبتي ١٠٠ كرمال حمودة. قالت لي لا. أنا معي ٢٠٠ شيكل بدّي أعطيك ايّاهن وتوافق، وكرمال حمودة. قلت لها موافق، كلّه كرمال حمودة. قالت لي طب خد يلّا، انقل لي صوري وفيديوهاتي وكلّ رسائلي وكلّ اشي من التّلفون القديم على الجديد وعشان بدّي أستعمله بسرعة.
قلت لها ليش يا اختي، هو التّلفون الك ولّا لحمودة؟ قالت لي أنو حمودة؟ قلت لها حمودة! قالت لي قلعاط يقلعطك ويقلعط حمودة! التّلفون الي، يا أخوي! قلت لها واللي محوّشه حمودة؟ قالت لي هدا محوّش ١٠ شيكل لنشتري له فيهن لعبة من عندك.
عزا! قلت لها بس، يا اختي، أنا، اللي نزل السّعر، نزلت لك فيه كلّه عشان حمودة! قالت لي شو يعني بدّك تبطّل؟ الزّلمة بيرتبط من لسانه! قالت لي والله بصوّت وبلمّ عليك الدّنيا كلها وبقول هدا نصب عليّ!
قلت لها أقول لك شغلة؟ ماهو مش حمودة المسكين، اللي ع البركة. أنا الخروف! أنا اللي ع البركة!
قلعاط! سامحني، يا حمودة!
נכנסה אלי לקוחה. היא אחזה בידה ילד קטן, מסכן, נראה שהוא לא בסדר (לא ילד רגיל), אבל בלי עין הרע, עם חיוך על הפנים והוא ילד חמוד. מהרגע שהוא נכנס לחנות אהבתי אותו.
היא אמרה לי שלום, עניתי לה בשלום. היא אמרה לי: לא פרסמת בעמוד שלך לפני יומיים טלפונים למכירה? אמרתי לה נכון. היא אמרה לי אני רוצה טלפון זול וטוב, חמודה שיגע אותי, הוא כל הזמן משחק לי בטלפון, אני חוששת שהוא יהרוס לי אותו. הוא חסך כמה גרושים ובאתי מיד אליך.
הבטתי בחמודה וחייכתי אליו. אמרתי לה: אגיד לך משהו, יש לי טלפון, אני מציע אותו ב- 500, מחיר העלות (הקרן) שלו עבורי הוא 350. למען חמודה וזה שהוא יקר לליבי אמכור לך אותו במחיר הקרן, כפי שאני שילמתי. היא אמרה לי: נראה שאתה לא אוהב את חמודה! אמרתי לה: להיפך! בחיי, חמודה נכנס לי ללב מהמבט הראשון! היא אמרה לי: טוב, תוריד לי עוד קצת למען חמודה!
אמרתי לה: זהו, המחיר יהיה 300 שקל, אני אשלם מהכיס שלי 50 למען חמודה. היא אמרה לי: אתה לא אוהב את חמודה. אמרתי לה: לא, אחותי, אבל אני-. היא אמרה לי: תוריד לי עוד קצת, הרי הכול למען חמודה! אמרתי לה: אגיד לך, באמת שלא יהיה יקר לחמודה. המחיר 250 שקל ואשלם מהכיס שלי 100 שקל למענו. היא אמרה לי: לא. יש לי 200 שקל, אתן לך אותם ותסכים, למען חמודה. אמרתי לה: מסכים, הכול למען חמודה. היא אמרה לי: טוב, קח, קדימה, תעביר לי את התמונות, הסרטונים, את כל ההתכתבויות שלי וכל דבר מהטלפון הישן לחדש, כי אני רוצה להשתמש בו בהקדם.
אמרתי לה: למה, אחותי, הטלפון בשבילך או בשביל חמודה? היא אמרה לי: איזה חמודה? אמרתי לה: חמודה! היא אמרה לי: לעזאזל איתך ולעזאזל עם חמודה! הטלפון בשבילי, אחי! אמרתי לה: בשביל מה חסך חמודה? היא אמרה לי: הוא חסך 10 שקלים כדי לקנות לו איתם משחק/צעצוע ממך.
לעזאזל! אמרתי לה: אבל, אחותי, המחיר ירד, הורדתי לך אותו בשביל חמודה! היא אמרה לי: מה זה, אתה חוזר בך? מילה זו מילה! היא אמרה לי: בחיי, אני אצעק, אאסוף נגדך את כל העולם ואגיד: הוא רימה אותי!
אמרתי לה: אגיד לך משהו? לא חמודה המסכן, מי שהוא לא בסדר. אני הטיפש! אני זה שלא בסדר!
איזה גועל! סלח לי, חמודה!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר הממש רחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית.
חרות ביקשה שנכתוב על חושה – בקתה, צריף, סככה.
אז מילת היום היא –
חוֹש حوش וברבים אַחְוַאש أحواش – מכלאת צאן
לשמיעה:
או: חצר גדולה פתוחה; שטח מגודר
מה הקשר בין הסככות המפורסמות על החופים ובין מכלאות צאן?
זהו, שגם אני לא יודע.
מילון הסלנג המקיף של רוזנטל גורס שהמילה “העברית” הגיעה ממילת היום בערבית. ואם מתעקשים, יש קשר בין מכלאה של חיות, חצר פתוחה או מגודרת וסככה של חופים. ויקיפדיה, אגב, גורסת אחרת (ראו בהמשך).
השורש הערבי ח.ו.ש (בגזרת ע”ו) עוסק במספר תחומים, והוא אינו נפוץ במיוחד:
* הפועל חַוַּש حوّش בבניין השני – חסך; אגר, צבר, קיבץ (גם אנשים), אסף; תפס אנשים; נזהר
* חַוְש حوش או חַוַש – אספסוף
* חוֹשֶה حوشة – קבוצה, חבורה
והנה ויקיפדיה:
“חוּשָה (בטורקית: havşa, תעתיק טורקי: הָוְשׁ) הוא מעון עשוי מחימר וקש.
האמצעים והשיטות לבנות חושה הם עתיקי יומין. בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, הן היו נפוצות בארץ ישראל אצל הפלאחים הערבים, וגם אצל המתיישבים היהודים, משום שהיו מעונות שזול לבנותם, הגם שהיו ארעיים והתפוררו במשך הזמן. כך לדוגמה התגוררו בחושות פועלים וחלוצים יהודים במרחביה בתקופת העלייה השנייה. […]”
המשך הערך עוסק בשימוש בחושות בעידן המודרני.
כתב לנו אידוב תורן:
הגרסה שאני מכיר לגבי מקור המילה “חושה” בסיני היא כפי שנכתב כאן: מקור המילה מטורקית.
אגב, בסיני יש אזור שנקרא אֵל-מָחָש. להבנתי השם ניתן למקום כי זה היה אזור התכנסות, התאספות (ההסבר ששמעתי הוא כי יש שם רוחות ופחות חם לעיתים מאזורים אחרים בסביבה).
=-=-=
תוספות עדכניות:
* הפועל חַאש حاش בבניין הראשון – אסף; עצר את-, מנע מ-
* תַחְוִיש تحويش, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – אגירה, צבירה, חיסכון
* תַחְוִישַה تحويشة – כל רכושו, הונו וחסכונותיו של אדם
* מְחַוֶּש محوّش, בצורת הבינוני הפועל – חוסך, חסכם
* הפועל אַחַאשַ أحاش בבניין הרביעי וגם אִחְתַוַשַ احتوش בבניין השמיני, על דרך השלמים – הקיף, כיתר; (צייד) הבריח את החיה לכיוון מלכודת
* הפועל תְחַוַּש تحوّش בבניין החמישי – התבייש; התרחק מ-; נאסף, התכנס
* הפועל אִנְחַאש انحاش בבניין השביעי – התאסף; התרחק מ-
* חֻוַאשַה حواشة – קרבת דם; דלות, עוני; מעשה מביש
צילום: Konstantin Evdokimov
זה היה הפוסט ה- 2,750 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
