פורסם לראשונה ב- 29.8.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Ran Wahle.
אז מילת היום היא –
פַכַּّר فَكَّر – חשב , הרהר; שקל לעשות-; זכר, הזכיר; בלהגים בדואיים: הביט, התבונן
לשמיעה:
רן ציטט בתגובות לפוסט פאתורה (חשבון) שורה משיר, הכוללת את המילה, ויצא מנקודת הנחה שאני מכיר את השיר.
לא הכרתי את השיר, אבל זו אחת מהפעמים האלה בהן אני מרגיש שאני פה כדי “ללמד”, אבל כל הזמן לומד מהקוראים.
אז הכירו את השיר:
פַכִּّר בִּעַ’יְרִכַּ فكّر بغيرك – חשוב על זולתך
מאת מחמוד דרויש
“מחמוד דרוויש (בערבית: محمود درويش; 13 במרץ 1941, אל-בירווה, המנדט הבריטי – 9 באוגוסט 2008, יוסטון, טקסס) היה משורר ויוצר, שזכה בפרסים רבים על עבודתו הספרותית, ונחשב בעיני רבים למשורר הלאומי הפלסטיני. […]” (ויקיפדיה)
את מילות השיר לקחתי מהאתר: ראבטת אדבאא’ אלשאם رابطة أدباء الشّام – אגודת הסופרים של אלשאם
وأنت تُعدُّ فطورك، فكر بغيرك [لا تنس قوت الحمام]
وأنت تخوض حروبك، فكر بغيرك [لا تنس من يطلبون السلام]
وأنت تسدد فاتورة الماء، فكّر بغيرك [من يرضعون الغمام]
وأنت تعود إلى البيت، بيتك، فكّر بغيرك [لا تنس شعب الخيام]
وأنت تنام وتحصي الكواكب، فكرِّ بغيرك [ثمَّة من لم يجد حيّزاً للمنام]
وأنت تحرر نفسك بالاستعارات، فكر بغيرك [من فقدوا حقهم بالكلام]
وأنت تفكر بالآخرين البعيدين، فكِّر بنفسك [قل: ليتني شمعة في الظلام]
בבואי לתרגם אותו אמרתי לעצמי: “מן הסתם מישהו דובר עברית התייחס לשיר בעבר. זה לא עוד פזמון של הזמרת נאנסי עג’רם”.
אז הנה, אין זה מפתיע שיש לו אפילו ערך ויקיפדי בעברית:
“חשוב על זולתך (בערבית: فكر بغيرك – פַכִּר בִּעַ’יְרִכַּ) הוא שיר מאת המשורר והיוצר מחמוד דרוויש, שהתגורר בחיפה במעמד של תושב קבע. השיר פורסם בקובץ השירים בשם “כפרחי השקד או רחוק יותר” בשנת 2005.
נושא השיר
השיר פונה אל מצפונו של האדם וקורא לו: אתה האיש החי את חייך ומרוכז בדאגה לעצמך, חשוב על זולתך, על האנשים החלשים הזקוקים לטיפול ותשומת לב, ושגורלם לא שפר עליהם כשלך. חשוב עליהם בעודך חי את חייך, ומבצע את פעולות היומיום השגרתיות.
‘כשאתה שב אל הבית, ביתך, חשוב על זולתך (אל תשכח את עם-האוהלים)’
— שורה מהשיר “חשוב על זולתך”, תרגום עפרה בנג’ו ושמואל רגולנט
ניתוח השיר
כותרת השיר “חשוב על זולתך” מנוסחת כפועל בלשון ציווי, ומדגישה את המסר העיקרי שהמשורר מנסה לשלוח אל המקבל. סגנון פנייה זה הופך את המשורר למטיף ומדגיש את הרפורמה החברתית אליה הוא שואף, ליצירת קהילה טהורה, ללא אנוכיות, נטולת פגמים ושחיתות.
חזרתו של המשפט בכל פסוק נדמה כצלצול של פעמון אזעקה החוזר ומזכיר לשומע את האמת ואת החובה המוטלת עליו. מטבע הלשון הזו באה כצעקה המעירה את מצפונם הנעדר של בני האדם.
קריאתו של המשורר כפי שהיא משתקפת בנוסח השיר, אין משמעה שעל האדם לבטל את מחויבויותיו, צרכיו וצרותיו, אלא קוראת לו לתת ככל יכולתו, וְלוּ מהמעט שבידו, וְלוּ רַק במחשבה על זולתו.
בספר הדן ביצירתו של דרוויש, “מחמוד דרוויש: אני לא יכול לשכוח” (בערבית: محمود درويش: عصي علي النسيان), מאופיינת שירתו ככזו ההופכת נושאים פוליטיים לנושאים אנושיים ודנה בגורלו של האדם. יצירתו, העוסקת רבות בגורל עמו, דנה באתגרי הקיום מנקודת מבט אנושית.
קובץ השירים “כפרחי השקד או רחוק יותר” בו מפורסם השיר, נכתב בתקופה הקרובה למותו, וניכר בו הכאב שליווה תקופה זו בחייו.
ביצועים לשיר
השיר הולחן על ידי מירה עווד ומרסל ח’ליפה ובוצע על ידם ועל יד מבצעים שונים […].”
=-=-=
אבל… תרגום של השיר אינו מופיע בערך.
אני לא מרפה…
הו, הנה, מצאתי:
לקוח מדף הפייסבוק: אלמדרסה – בית הספר ללימודי ערבית של איריס מימון
כשאתה מכין את ארוחת הבוקר שלך, חשוב על זולתך
[אל תשכח את מזון היונים]
כשאתה מנהל את מלחמותיך, חשוב על זולתך
[אל תשכח את שוחרי השלום]
כשאתה משלם את חשבון המים, חשוב על זולתך
[אל תשכח את מי שיונק מֵי עננים]
כשאתה שב אל הבית, ביתך, חשוב על זולתך
[אל תשכח את עם-האוהלים]
כשאתה ישן ומונה את הכוכבים, חשוב על זולתך
[יש מי שאינו מוצא מקום לשינה]
כשאתה נותן דרור לנפשך בהשאלות*, חשוב על זולתך
[חשוב על אלה שאיבדו זכותם למילים]
כשאתה מהרהר באחרים הרחוקים, חשוב על עצמך
[אמור: הלוואי שהייתי נר בחשכה]
* תרגום עדיף, לשיטתי: מטאפורות
=-=-=-=
בזמנו התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה בזכות הסרטון הקצרצר הבא שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
פִכְּרַה فِكْرَة וברבים פִכְּרַאת فكرات או פִכַּר فِكَر – רעיון, מחשבה, חשיבה, מושג; דעה; ידע; מתווה
לשמיעה:
בסרטון רואים את הדוגמנית והשחקנית הישראלית לוּנַא מַנְצוּר لونا منصور, אך כמיטב מסורת טיק טוק (שעדיין זרה לי ואני די מתכחש לה) היא רק מדבבת הקלטה של מישהי אחרת, כנראה סטנדאפיסטית.
וזו לשונו:
ע פכרה, אנא אללי בישופני מן בעיד ביקול עני הבלא
בס אללי בישופני ען קריב וביעאשרני וביתערף עלי אכת’ר – ביתאכד
ع فكرة، أنا إللّي بيشوفني من بعيد بيقول عنّي هبلا
بس إللّي بيشوفني عن قريب وبيعاشرني وبيتعرّف عليّ أكثر – بيتأكّد
דרך אגב, מי שרואה אותי מרחוק אומר עלי שאני טיפשה, הבלא
אבל מי שרואה אותי מקרוב, ומתרועע איתי ולומד להכיר אותי יותר – בטוח בכך
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי פ.כ.ר עוסק במחשבות, בדעות וברעיונות.
(העיר בזמנו בנושא הקורא יאיר גולד: השורש פ.כ.ר לא קיים בעברית מקראית, אך קיים בתלמוד הבבלי כ- הצמיד (ככה”נ השפעה של ארמית) )
* הפועל פַכַּר فكر בבניין הראשון או אִפְתַכַּר افتكر בשמיני – חשב, הרהר, סבר; זכר, הזכיר; נזכר; התכוון
* הפועל פַכַּّר فكّر בבניין השני – חשב, הרהר; זכר, הזכיר
* תַפְכִּיר تفكير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מחשבה, חשיבה; דעה
* מֻפַכִּّר مفكّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הוגה דעות, פילוסוף, מי שמעמיק חשוב (מיל’: חושב)
* מֻפַכִּّרַה مفكّرة, בנקבה – (גם) יומן, פנקס כיס; תזכיר
* הפועל תְפַכַּّר تفكّر בבניין החמישי – חשב על-
* הפועל אִפְתַכַּר افتكر בבניין השמיני – חשב, סבר
* מִפְתְכֶּר مفتكر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חושב, מהרהר
* פִכֶּר فكر וברבים אַפְכַּאר أفكار– חשיבה, רעיון, מחשבה; הרהור; חוות-דעת
* פִכְּרִיּ فكريّ – רעיוני, מחשבתי
* פִכְּרַכּ? فكرك؟ – האם אתה חושב כך? מה דעתך? (גם מתוך הקנטה או ספקנות)
* הֵיכּ פִכְּרִי هيك فكري; הֵיכּ פַכַּרֶת هيك فكرت – כך חשבתי
* מַא עִנְדִיש פִכְּרַה ما عنديش فكرة – אין לי מושג
* מַא יְכּוּן לַכּ פִכֶּר ما يكون لك فكر – אל תדאג, אל תהיה מוטרד (מיל’: שלא תהיה לך מחשבה)
* פִכֶּר מֻסְבַּק فكر مسبق – דעה קדומה
* קִרַאאַתֶ אלְאַפְכַּאר قراءة الأفكار – קריאת מחשבות
* אִתִּפַאקֶ/תַוַארֻדֶ אלְאַפְכַּאר اتّفاق / توارُد الأفكار – אחת הדרכים להגיד טלפתיה
* עַלַא פִכְּרַה على فكرة – דרך אגב, זה מזכיר לי…
* פִכְּרַה שַאאִעַה فكرة شائعة – דעה רווחת
* פִכְּרַה פַארִעַ’ה فكرة فاغرة – דעה ריקה מתוכן
* צַאחֶבֶּ אלְפִכְּרה صاحب الفكرة – הוגה הרעיון, בעל הדעה/המחשבה
* פִכְּרַה מְנִיחַה فكرة منيحة – רעיון טוב
* פִכְּרַה גְ’הַנַּמִיֶּה فكرة جهنّميّة – רעיון מצוין! (מיל’: רעיון מהגיהינום)
* אַחַ’ד פִכְּרַה أخد فكرة – התרשם, קיבל רושם
* פִכִּّיר فكّير – מי שמרבה לחשוב ולהרהר
* מֻאַסַּסַתֶ אלְפִכְּרֶ אלְעַרַבִּיּ مؤسّسة الفكر العربيّ – המוסד לחשיבה ערבית
* מֻנְתַדַא אֶלתַּפְכִּיר منتدى التّفكير – פורום חשיבה
* אֶלתַּפְכִּיר חַ’ארֶגֶ’ אלצֻּנְדוּק التّفكير خارج الصّندوق – “חשיבה מחוץ לקופסה”
* אֶלְעַבֶּד פִי אלתַּפְכִּיר וּאַללָּה פִי אלתַּדְבִּיר العبد في التّفكير والله في التّدبير – רבות מחשבות בלב איש ועצת ה’ היא תקום; עזור לעצמך ואללה כבר יעזור לך (מיל’: העבד/האדם במחשבה ואללה בניהול)
* יַא רֵית אִפְתַכַּרְנַא מַלְיוֹן גֶנֵיה (במצרים) يا ريت افتكرنا مليون جنيه – חבל שלא דיברנו על המשיח; דיברנו על החמור… (מיל’: הלוואי שהיינו חושבים על מיליון לירות מצריות)
* רַאחַתֶ אלסִּכְּרַה וּאַגַ’תֶ אלְפִכְּרַה راحت السّكرة وأجت الفكرة – התפכח, חזרה אליו צלילות דעתו; הגיע הזמן לחשוב ברצינות ולהפסיק לשחק (מיל’: הלכה השכרות, הגיעה המחשבה)
* פַכַּّרְנַאה מוּסַא טִלֶע פַרְעון فكّرناه موسى طلع فرعون – חשבנו שהוא משה (אדם טוב וצדיק), התברר שהוא פרעה (רע ואיום)
בזמנו כתב לנו הקורא יהודה כץ:
אצל אחינו יוצאי בבל: חַסַבְּנַאה עוֹן – טִלֶע פִרְעוֹן حسبناه عون طلع فرعون – חשבנו שיבוא לעזרנו – הסתבר שהוא רשע מרושע
* אֵישֶ מְפַכֶּר חַאלַכּ? ايش مفكّر حالك؟ – מי אתה חושב שאתה? (לשון התרסה, כעס)
* בְּתִקְרַא אַפְכַּארִי بتقرا أفكاري – אתה קורא את מחשבותיי
זה היה הפוסט ה- 1,451 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
