פורסם לראשונה ב- 30.8.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ori Abraham, שכתב לנו, בתגובה לעובדה שציינתי בפוסט “אלבאשא ועסאכרה”, שעסק בתבשיל סורי:
“למה יש מאכל סורי שנקרא יהודי הרבאן يهودي هربان?”
אז מילת היום היא –
יַהוּדִיּ يَهُودِيّ וברבים יַהוּד يهود – יהודי
במצרים: גם כינוי לקמצן
השורש הערבי י.ה.ד עוסק, באופן צפוי, ביהודים. הוא אינו קיים במערכת הפועל כפי שהוא.
אבל רגע, זה לא כזה פשוט…:
* חַארְתֶ אלְיַהוּד حارة اليهود – שם מקובל לשכונות של היהודים גם בערים ערביות בארצות ערב, למשל בקהיר ובדמשק; הרובע היהודי בירושלים
* יַהוּדֶ אלְחַ’לִיג’ يهود الخليج – כך מכונים, אין לי מושג אם מתוך לעג או תחושה אחרת, תושבי כווית. מיל’: יהודי המפרץ
* גַ’מַלֶ אלְיַהוּד جمل اليهود – גמל שלמה (אחד מכינויו/שמותיו במדוברת. מיל’: גמל היהודים)
* עִנְדֹה מֻחּ’ יַהוּדִיּ عنده مخّ يهوديّ – הוא מוכשר בתחומי המסחר, יש לו “ראש טוב” לעסקים (מיל’: יש לו מוח יהודי)
* אַפְלַס מִנֶּ אלְיַהוּדִי נַהַארֶ אלסַּבְּת أفلس من اليهوديّ نهار السّبت – חסר פרוטה, מרושש לגמרי (מיל’: מרושש יותר מיהודי ביום שבת [שכן בשבת אסור ליהודים לנוע (לטלטל) עם כסף עליהם, או לגעת בו])
אבל השורש של יהודי הוא י.ה.ד בעברית.
בערבית המילה הזו מופיעה פעמים רבות בקוראן, בצורת הרבים: יהוד.
כשערבי רואה מילה שנראית בצורה הדקדוקית של יהוד, הוא מנתח אותה כפועל בגזרת ע”ו, בבניין הראשון בזמן הווה-עתיד גוף נסתר, כמו:
יקום, יכון, יזור, ימות, ירוח, ישוף וכו’.
אז השורש, לפי הערבים, הוא… ה.ו.ד בגזרת ע”ו. והוא שורש ספרותי-קלאסי להחריד. יפה, לא?
* הפועל הַאדַ هاد בבניין הראשון – חזר בתשובה; התגייר, היה יהודי; צעק על-; התייחס בנועם ובעדינות ל-
* הַוַאדַה هوادة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עדינות, נועם, רוך, סלחנות
* בִּלַא הַוַאדַה بلا هوادة – ללא רחמנות, ללא פשרות, באכזריות
* הפועל הַוַּדַ هوّد בבניין השני – גייר; ייהד; שר, פיזם; נרגע. במדוברת: ירד, נסע
* תַהְוִיד تهويد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גיור, יהוד; אכלוס מקום ביהודים. המדיה מלאה במונח השלילי בעיניים ערביות: תַהְוִידֶ אלְקֻדְס تهويد القدس – יהוד ירושלים
* מֻהַוִּד مهوِّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מגייר
* מֻהַוַּד مهوَّد, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שנעשה יהודי; שהפכוהו ליהודי
* הפועל הַאוַדַ هاود בבניין השלישי – התפייס עם, היה ותרן
* הפועל תַהַוַּדַ تهوّد בבניין החמישי – התגייר; חזר בתשובה
=-=-=-=-=
עכשיו לסוגית המאכל הדמשקאי.
כשמחפשים בגוגל יַהוּדִי הַרְבַּאן, דהיינו “יהודי בורח”, “יהודי במנוסה”, כביטוי, עולים שני מופעים בודדים.
שני מופעים בעולם המודרני שלנו הם דבר שתכל’ס, אין מה להתייחס אליו.
אבל גוגל מציע את האופציה הנכונה יותר:
התבשיל נקרא יהודי (אֶ)מְסַאפֶר يهودي مسافر, דהיינו “יהודי נוסע”.
מדובר בתבשיל קיצי עתיק מהמורשת של המטבח הדמשקאי-סורי וגם התורכי. זהו תבשיל מהיר וקל להכנה: ניתן להכינו תוך כחצי שעה, והוא צמחוני, בעיקרו; הוא כולל בורגול, צנוברים, ירקות ותבלינים. אפשר להגישו גם עם משקה יוגורט קייצי שנקרא איירן (בערבית: לַבַּן עירַאן). יש גם מי שמוסיפים לו בשר.
הגרסה התורכית שונה מהסורית בכך שהיא כוללת, ממעל, פטרוזיליה קצוצה.
המקור הוא בתבשיל של יהודי סוריה, שנקרא מֻסְלֶם הַרְבַּאן مسلم هربان, דהיינו “מוסלמי בורח”, שהומצא שכן היהודים רצו לגרום לשכניהם המוסלמים לאכול אותו יחד איתם.
המוסלמים בעיר דמשק “השיבו” להם עם תבשיל דומה עד זהה, שנקרא, לשם ההלצה, “יהודי נוסע”.
המשפחות היהודיות בדמשק, ואלו ממוצא דמשקאי שעזבו את העיר, כך לפי האינטרנט, ממשיכות להכין את התבשיל עד היום.
=-=-=
קבלו סרטון מעניין בנושא, שמצאתי במקרה, של טבחית ממוצא סורי, שגרה בויטוריה Vitoria בצפון ספרד, בחבל הבאסקים. בתחילה סברתי שאולי היא פליטה שנמלטה מסוריה, אבל מכיוון שהפרסונה ריתקה אותי, התחלתי להתחקות אחריה. מסתבר שהיא חיה בספרד מתחילת שנות השמונים.
האמינו לי, במשך שעות ארוכות ליקטתי פרט אחר פרט מהסרטון – ומתכנים נוספים שלה – כדי להשלים את הפאזל ולהבין במי מדובר ואיפה היא גרה…
לערוץ היוטיוב שלה קוראים צַבַּאח פַתּוּש صباح فتّوش, ויש לה 150,000 מנויים. הערוץ מוגש גם בגרסה ספרדית.
צבאח זה בוקר, ופתוש הוא סלט לבנוני מפורסם. כלומר בוקר של סלטים.
המממ… לא.
לאחר שעות, שעות של צפייה בתכנים שלה, מסתבר ששמה הוא צַבַּאח קַאווּק صباح قاووق. בינגו!
כך ששם הערוץ הוא, בעצם: צבאח (שמה הפרטי) של הסלט פתוש.
=-=-=
לטענתה, שמות נוספים של התבשיל בו אנו עוסקים היום הם אַבּוּ שַלְהוּבּ أبو شلهوب או בֻּרְע’ֹל כּוּסַאיֶה برغل كوساية, דהיינו בורגול עם קישואים
בסרטון היא מכינה את הגרסה הבשרית.
בשתי הדקות הראשונות היא מצלמת את מקום מגוריה הפורח והאביבי בעיר ויטוריה.
שווה לצפות רק כדי להקשיב לדיבור הסורי היפה… פשוט להתמוגג
דף הפייסבוק שלה, עם 330,000 עוקבים, נקרא اكلات وحلويااات وكل مايخص المطبخ – תבשילים ומתוקים וכל מה שקשור למטבח
והמוטו שלו הוא: טַבְּחַ’את סִתִּי וּמַאמַא – התבשילים של סבתא ואמא
=-=-=-=
לאחר ששבענו,
יהיה מעניין גם להעיף מבט בפסוק 62 בסורת אלבקרה, הפרה:
إِنَّ الَّذِينَ آمَنُوا وَالَّذِينَ هَادُوا وَالنَّصَارَىٰ وَالصَّابِئِينَ مَنْ آمَنَ بِاللَّهِ وَالْيَوْمِ الْآخِرِ وَعَمِلَ صَالِحًا فَلَهُمْ أَجْرُهُمْ عِنْدَ رَبِّهِمْ وَلَا خَوْفٌ عَلَيْهِمْ وَلَا هُمْ يَحْزَنُونَ
אִנַּ אלַּדִ’ינַ אַאמַנוּא וַאלַּדִ’ינַ הַאדוּא וַאלנַּצַארַא וַאלצַּאבִּאִינַ מַן אַאמַנַ בִּאללָּהִ וַאלְיַוְםִ אלְאַאחַ’רִ וַעַמִלַ צַאלִחַן פַלַהֻם אַגְ’רֻהֻם עִנְדַ רַבִּהִם וַלַא חַ’וְפֻן עַלַיְהִם וַלַא הֻם יַחְזַנוּן
המאמינים והיהודים והנוצרים והצַאבִּאִים – כל המאמין באלוהים וביום האחרון ועושה את הטוב – שכרם שמור להם אצל ריבונם, ולא ייפול עליהם פחד (ביום הדין, הוא היום האחרון) ולא יצטערו
מדובר ככה”נ בארבע קבוצות של לא מוסלמים, שמובטח להם שכר בתנאי שאמונתם היא אמיתית
“המאמינים” הם כל מי שהאמין בנביאים לאורך הדורות
“הצאבאים” הם ככה”נ המנדעים, כלומר בני זרם נוצרי-טבלני ששכנו במסופוטמיה, שילבו בתורתם יסודות יהודיים ופרסיים והעריצו את יוחנן המטביל.
(תרגום, ופרשנות, רובין)
=-=-=-=
הנה עוד דמות אסלאמית:
“הוּד (בערבית: هود) בדת האסלאם הוא נביא מערב הקדומה, המוזכר בקוראן בסורה הנושאת את שמו – סורת הוד (11) – ובמספר סורות נוספות.
רקע היסטורי
הוד השתייך לשבט (או ממלכת) עאד, שנקרא על שם אבי השבט המתייחס לנח דרך אביו עוץ בן ארם. המסורת האסלאמית בדרך כלל קושרת את הוד עם צאצאי נח דרך מייסד השבט עאד, בנו של עוץ בן ארם בן שם בן נח. מסורת אחרת קושרת אותו עם חבר או עבר. הוא נחשב לאחד מחמשת הנביאים ה”ערביים” המוזכרים בקוראן (הוד, צאלח, אבראהים, שועייב ומוחמד). הוד נשלח כנביא אל בני עמו כדי להורות להם לעבוד את האל האחד ולנטוש את עבודת האלים המרובים, אך הם לא שמעו לו ולכן האל המיט עליהם חורבן. שבט עאד ישב באזור הנקרא “אל-אחקאף” (ערבות החול או דיונות), כנראה בדרום ערב.
אזכורים בקוראן
הוד מופיע מספר פעמים בקוראן:
סורה 7 [ממרום החומה], פס’ 65–72
סורה 11 [הוד], פס’ 50–60
סורה 23 [המאמינים], פס’ 32–41 (לא מוזכר בשמו, אך מובן שמדובר בו)
סורה 26 [המשוררים], פס’ 123–140
מקום קבורתו
“קבר הוד” נמצא בעמק בֵּרְהוּת (או בַּלַהוּת) בחצרמוות ומשמש כאתר עלייה לרגל. מסורות שונות ממקמות את קברו של הוד במקומות אחרים: בין באר זמזם והכעבה, או בקיר המזרחי של המסגד הגדול בדמשק”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
(1)
יָהוּדִיֶה (בערבית: يهوديّة) הוא כפר נטוש ובו אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-5 קילומטרים מדרום לקצרין. בתי הכפר הבנויים אבני בזלת נמצאים סמוך לצוק מעל ערוץ נחל יהודיה. בעבר התקיים בו יישוב יהודי, ובתקופות מאוחרות יותר הוא יוּשב וננטש לסירוגין.
יישוב יהודי קדום
בבתי הכפר וביניהם נמצאו שרידים ארכיטקטוניים ופריטים ארכאולוגיים המעידים על קיומו של יישוב מהתקופה הרומית-ביזנטית. בין הממצאים: מנורה בעלת חמישה קנים החרותה על אבן גזית, וכד שמן חרוט על משקוף שהיה כנראה חלק מבית כנסת. היישוב היה מוקף חומה, ששרידים ממנה נותרו על שפת המצוק, בהם 5-6 נדבכים, יסודות מגדל הגנה וכמה מבנים סמוכים.
על פי עדויות שונות התקיים יישוב יהודי במקום גם לאחר הכיבוש הערבי ובתקופת הצלבנים. עברו היהודי של היישוב היה ידוע לערבים שהתיישבו בו מאוחר יותר, ומכאן שמו.
[…]
בעת החדשה
במאה ה-19 התיישבו בבתי הכפר פלאחים ערבים. סמוך לכפר ממערב לו ניצב בית אבן גדול, ששימש בית חווה לבדואי עשיר שהתיישב במקום והעסיק רבים מתושבי הכפר. לאחר הקמת מדינת ישראל קראו הסורים לכפר “יַעְרַבִּיֶה”, כדי לטשטש את עברו היהודי. הכפר ננטש בשנת 1967 עם כיבוש רמת הגולן בידי צה”ל במלחמת ששת הימים.
חורבות הכפר כלולות כיום בשטח שמורת יער יהודיה, אחת משמורות הטבע הגדולות ביותר בישראל, שמשתרעת על פני 66 קמ”ר. מהחניון ליד הכפר יוצאים מסלולי סיור רגליים אל נחל יהודיה ונחל זוויתן” (ויקיפדיה).
(2)
קַצֶרֶ אלְיַהוּד
“קאסר אל-יהוד (בערבית: قصر اليهود, תעתיק מדויק: קצר אליהוד; מילולית: “ארמון היהודים”) הוא המקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען. ב”בית עברה”, השוכנת מול קאסר אל-יהוד, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, הטביל, על פי המסורת הנוצרית, יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו, ואתר הטבילה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים. עוד מקובל לזהות באתר את המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמיימה.
קאסר אל-יהוד שוכן בחלקו הדרומי של נהר הירדן, 10 ק”מ מזרחית ליריחו ודרומית לגשר אלנבי. השם “קאסר אל-יהוד” הוא אחד השמות שניתנו לכנסיית יוחנן המטביל שבאתר, על שום צורתה המפוארת, אך הוא משמש את המתחם כולו. המתחם משתרע על פני שטח של 329 דונם השייכים לכנסייה היוונית אורתודוקסית.
[…]” (ויקיפדיה)
=-=-=
תוספות של הקוראים:
* פתגם מוסלמי: צַבַּאחֶ אלְיַהוּדִי וַלַא צַבַּאחֶ אלְאגְ’רוּדִי صباح اليهوديّ ولا صباح الأجروديّ – בבוקר מוטב לפגוש יהודי ולא אדם ללא שערות, בעיקר בזקנו
* אִחְתַגְ’נַא לַלְיַהוּדִי קַאל “אֶלְיוֹם עִיד” احتجنا لليهوديّ قال اليوم عيد – הזדקקנו לעזרה מהיהודי, הוא אמר “חג היום”. נאמר על אדם שממציא תירוצים כדי להשתמט מעזרה
* עִידֶ אלְאִסְלַאם פִי אלְקֻבּוּר וּעִידֶ אלְמַסְיחִיֶּה פִי אלזְּהוּר וּעִידֶ אלְיַהוּד פִי אלְקֻדוּר عيد الإسلام في القبور وعيد المسيحيّة في الزّهور وعيد اليهود في القدور – מוסלמים חוגגים בקברים, נוצרים חוגגים עם פרחים ויהודים חוגגים עם סירי בישול
=-=-=
צילום: אלכס ליבק
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
