פורסם לראשונה ב- 6.7.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של אחד הקוראים, שכתב לנו:
“שלום,
היה ערך על המילה הירדנית קאוכּ gawak? סוג של: שלום, מה נשמע?”
אז מילת היום היא –
קֻוֶּה قُوّة וברבים קֻוַּאת قوّات או קֻוַא قُوى או קִוַא قِوى – כוח, יכולת, עוצמה; אנרגיה; שלטון (תלוי הקשר); חזקה (במתמטיקה. זו אחת הדרכים להגיד את המונח)
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
לפני שנתעמק בשורש, הבה נחזור לסרטון יוטיוב שכבר הופיע אצלנו מספר פעמים בעבר:
אתגר הלהגים: הלהג הירדני עם פהד אלזעמט تحدّي اللّهجات: اللّهجة الاردنّيّة مع فهد الزّعمط
בדקה 3:10 האורח פהד “מתקיל” את המראיין הסעודי החביב פהד סאל עם המילה קוכ (מבוטא גַוַּכּ, על דרך הבדואים).
לאחר שיחה קצרה ביניהם פהד הירדני מעדכן את פהד הסעודי כי מדובר בדרך הירדנית (דהיינו בדואית ירדנית) להגיד “שלום לך”, כלומר לברך לשלום.
אגב, פהד הוא ברדלס. אני יודע שרציתם לדעת…
מה שמפתיע אותי בעניין הוא הכתיב קַוַּכּ (במלעיל), שאינו מסתדר “לי” לא עם מערכת הפועל ולא עם מערכת השם.
בהנחה שמדובר פה על פועל בזמן עבר, אז יש פה מתכונת של ברכה (בספרותית ברכות וקללות באות עם פעלים בזמן עבר), דהיינו: שאללה יחזק אותך.
אם כך, הייתי מצפה לכתיב קַוַּאכּ (במלרע).
אולי אתם יודעים מה הסיפור?
=-=-=-=
היה לנו בעבר הרחוק פוסט מצומצם על השורש:
אנו בעיצומו של שבוע הברכות,
אז מילת, או ברכת היום היא –
אַללָּה יְקַוִּיכּ الله يقوّيك – שאלוהים יחזק אותך; תהיה בריא וחזק
בפנייה לאישה: אַללָּה יְקַוִּיכִּ(י) الله يقوّيكِ(ي)
בפנייה לרבים: אַללָּה יְקַוִּיכּוּ/ אַללָּה יְקַוִּיכֹּם الله يقوّيكو/ الله يقوّيكم
השורש הערבי ק.ו.י עוסק בעיקר בכוח, ובעברית הוא קיים במילים כמו תקווה ולקוות (תקווה היא כוח, מסתבר).
הוא מגוון מאוד בספרותית, אך פרט לענייני כוח כמעט ואינו נפוץ בשיח:
* הפועל קַוַּא قوّى בבניין השני, שמופיע בברכת היום – חיזק; עודד; סייע
* תַקְוִיַה تقوية, שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיזוק; עידוד; תגבור, הגברה
* קֻוַּה قوّة וברבים קֻוַּאת قوّات או קֻוַא قُوى או קִוַא قِوى – כוח, יכולת, עוצמה
* בִּאלְקֻוַּה بالقوّة – בכוח
* שם התואר קַוִיּ قويّ וברבים אַקְוִיַאא’ أقوياء – חזק, עז, בעל יכולת; אחד משמותיו של אללה
* קוי, במצרית, מבוטא אַוִי قوي – מאוד; הרבה
* תַקַאוִי تقاوي, מילה שפגשנו בעבר בשיר “בהיה” – זרעים טרם זריעתם באדמה
=-=-=-=
זה מה שהיה אז.
תוספות עדכניות:
המילה קוה, כוח, מופיעה בעשרות ביטויים, רובם הגדול לקוח מעולם הפיזיקה. לשמחתכם, חסכנו אותם מכם…
* הפועל הספרותי קַוִיַ قَوِيَ בבניין הראשון – התחזק, התעצם
* מֻקַוִּיַאת مقوّيات, בצורת הבינוני פועל רבות של הבניין השני – טבליות לחיזוק הגוף (מיל’: מחזקות)
* לַאם לִתַקְוִיַתֶ אלְעַאמֶל لام لتقوية العامل, עם צורת שם הפעולה של הבניין השני – רכיב דקדוקי ספרותי, המשמש כתחליף למושא ישיר
* הפועל תְקַוַּא تقوّى בבניין החמישי – התחזק; קיבל אומץ
* מַרְכַּז קֻוַּה مركز قوّة – מוקד כוח, עמדת כוח
* קֻוַּה בַּשַרִיַּה قوّة بشريّة – כוח אדם
* קֻוַּה דִ’הְנִיֶּה قوّة ذهنيّة – כוח תפישה, כוח שכלי
* קוַּתֶ חְצַאן قوّة حصان – כוח סוס
* קֻוֶּת עֹזְרַאאִין قوّة عزرائين – כוח רב שאי אפשר להתגבר עליו (מיל’: הכוח של מלאך המוות)
* קֻוַּאתִי قوّاتي – כוחני, אלים, תקיף
* אֶלְגֵ’יש וַאלְקֻוַּאתֶ אלְמֻסַלַּחַה الجيش والقوّات المسلّحة – הצבא והכוחות המזוינים
* קֻוַּאתֶ אלְאַמְן قوّات الأمن – כוחות הביטחון
* קואת חִפְטֶ’ אלסַּלַאם قوّات حفظ السّلام – כוחות שמירת השלום (כוחות בנ”ל, לרוב מטעם האו”מ)
* קֻוַּאתֶ אלנֻּחְ’בַּה قوّات النّخبة – יחידות העלית, כוחות מובחרים
עם או בלי קשר למילה כוח, לתנועת חמאס יש זרוע צבאית, הקרויה על שמו של השהיד עִזֶּ אלדִּין אלְקַסַּאם. לגדודים יש יחידת עילית, “סיירת”, קומנדו, שנקראת אַלנֻּח’בה, המיטב. החבר’ה האלה הם אלו שהצליחו ב”צוק איתן” להיכנס לישראל דרך הים ואלו שצצו מהמנהרות בצד הישראלי.
=-=-=
נסיים עם הביטוי הנפוץ:
לַא חַוְלַ וַלַא קֻוַּה (מבוטא קֻוַּתַ) אִלַּא בִּאללַּה لا حول ولا قوّة إلّا بالله – אין כוח ואין אֱיָל אלא באללה
המהדרין יגידו: לַא חַוְלַ וַלַא קֻוה אִלַּא בִּאללַּה אֶלְעַלִיּ אֶלְעַטִ’ים لا حول ولا قوّة إلّا بالله العليّ العظيم – אין כוח … אלא באללה העליון והעצום
התרגום שבחרתי להביא פה הוא זה שליווה אותי שנים. הוא מופיע במילון המיתולוגי איילון-שנער (גרסת הספר).
אז יפה שלומדים דרך התרגום הזה שאייל (לא החיה; החיה היא אַיָּל) היא מילה נרדפת לכוח בעברית, אבל רגע, מתי משתמשים בביטוי הזה?
מילון טוב אינו רק מתרגם; הוא מסביר למשתמש, ולו רק במילה אחת, באיזה הקשר יש להשתמש בביטוי.
התרגום השימושי יותר של הביטוי הוא: זה מאלוהים! (נאמר בשעת יאוש, אכזבה, צער, תגובה לבשורה רעה וכד’)
והתרגום הזה הוא בדיוק מה שאין באותו מילון. בלי לדעת זאת, אדם תמים יכול לצעוק באמצע חתונה ערבית: לא חול ולא קוה אלא באללה!
וזה יהיה קצת מביך…
=-=-=-=
בתמונה:
“זמן התפוח הוא שמם של סדרת תשדירי שירות מונפשים קצרים וקומיים מטעם מועצת הפירות, ששודרו בטלוויזיה הישראלית בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, בחל מאוקטובר 1989, מאת הקומיקסאי ותסריטאי סרטי האנימציה הישראלי נעם נדב.
הסדרה היוותה חלק ממגוון תשדירים ששודרו באותה העת תחת הסלוגן “קח פרי ותהיה לי בריא”, אשר מטרתן הייתה ניסיון לשיפור תזונתם של ילדים על ידי הוספת פירות שונים.
הפרקים תיארו את מעללי צוות “כוח תפוח”, ההופכים לגיבורי-על על ידי שתיית משקאות או אכילת מאכלים העשויים מתפוחי עץ (בדומה לאסטריקס או פופאי המלח). סמלם של צוות תפוח הוא תפוח עץ, והוא מופיע על בטנם. כל חבר בצוות תפוח נושא על גבו תרמיל המכיל אספקת תפוחים. בפרסומות, בכל פעם כאשר הם נקלעים לצרה ונזקקים באופן מיידי לכוחות-על, הם מכריזים “זה זמן התפוח”, ובעקבות כך הם מואכלים באופן אוטומטי בתפוחי-עץ אשר נורים מתוך התרמיל דרך צינורות אל פיותיהם. לאחר האכילה הם מקבלים כוחות על-אנושיים אשר מאפשרים להם להביס את אויביהם המושבעים – חיפושיות ענק דמויות אנוש המכונות “הקרפושים” – ההופכים חסרי-אונים מול עוצמתם” (ויקיפדיה).
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
