פורסם לראשונה ב- 22.5.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yuval Berger.
אז מילת היום היא –
קַרְנַבִּיט قَرْنَبِيط – כרובית
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
יובל הפנה את תשומת לבי לפוסט שהתפרסם בדף הנהדר אותו אנו כבר מכירים, העוסק בחלופות עבריות וזרות למילים ערביות:
البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية
הם מריצים שם לאחרונה פרויקט, שנושאו:
איך אומרים בכל מקום בארץ מילה מסוימת (مشروع اللّهجات الفلسطينيّة).
מי שמעלה את הפוסטים הוא Yazeed Khamis.
כל אופציה מופיעה על המפה בהתאם לתפוצתה.
בפעם הקודמת עסקנו באפשרויות השונות להגיד “חמוצים”.
הפעם (בעצם בחודש מרץ) הדף עסק בדרכים להגיד כרובית.
אבל לפני הממצאים, סיפור אישי:
כזכור, או שלא, אני, שָלֵו, ירושלמי נצר למשפחה ס”טית (“ספרדית טהורה”), בה דיברו לדינו.
בלדינו – שהיא ספרדית-יהודית שמזמן התנתקה מהספרדית המקורית של ספרד, ובמאות השנים שעברו מאז היא “נצבעה” טורקית, ערבית ועברית –
כרובית היא:
קָנָבֵטָה. חיפשתי ברשת, אין למילה בכתיב הזה: Canaveta שום תיעוד.
כשהתחלתי ללמוד ערבית הבנתי שמשהו פה חשוד:
קנבטה יותר מדי קרובה ל- קרנביט, היא מילת היום שלנו.
ואם נדקדק: כרובית אחת, פרט אחד של הירק, הוא קַרְנַבִּיטַה قَرْنَبِيطة בערבית. זרקו את הרי”ש לזבל, והנה המילה בלדינו.
בדיקה מהירה מראה שבספרדית של ספרד כרובית היא בכלל Coliflor, שם דומה מאוד לאנגלית: Cauliflower.
קרנביט, אגב, אינה נשמעת כל כך ערבית במקור. בדיקה חובבנית מעלה שבטורקית אומרים: Karnabahar, אבל אין לי מושג מהו המקור של המילה בערבית.
דרכים נוספות להגיד כרובית, בערבית:
* זַהְרַה زهرة (מיל’: פרח אחד. שפות רבות מדגישות את האלמנט ה”פרחי” של הירק הזה)
* זַהְרִי زهري (ברור שזו וריאציה על המילה הקודמת)
* קַמְבּוּטַה قمبوطة או קַנְבּוּטַה قنبوطة (חילופי למנ”ר) (לאופציות אלו אין תיעוד מילוני. לא קשה לראות את הדמיון הצורני ל- קרנביט)
* כֻּרֹנְבּ كرنب או כֻּרֹמְבּ كرمب (כנ”ל), נהגה גם כְּרֹנְבּ או כְּרֹנֹבּ.
אגב, כֻּרְנֻבּ كُرْنُب בערבית ספרותית הוא בכלל כרוב (שהמילה הנפוצה יותר שלו היא מַלְפוּף) או קולורבי (כֻּרְנֻבּ לִפְתִיּ كرنب لفتيّ).
כַּרְנַבּ كَرْنَب כפועל מרובע על דרך הבניין השני, פירושו: שאב מים עם דלעת יבשה (תודו שאתם עושים זאת כמה פעמים ביום, ובדיוק באופן הזה…), או: שפך רוטב על לחם.
מה ממצאי המחקר של יזיד?
* קרנביט/ה אומרים בגליל, בחיפה, בכרמל ובצפון המשולש
* זהרה אומרים בכל מקום בארץ, אולם פחות לאורך חוף הים התיכון
* זהרי אומרים בעיקר במג’דל שמס
* קמבוטה אומרים במשולש, ביפו וברמלה ולוד
* קנבוטה אומרים במערב השומרון ובאזור… ערד (הישובים הבדואים)
* כרנב אומרים, לפי המחקר, רק ב- אַבּוּ אלְקְרֵינַאת أبو القرينات, שהוא ישוב בדואי בנגב.
מהיכרותי האישית גם ברצועה יש מי שמשתמש בשם.
הקורא Nassr Grabli מוסיף:
שם נוסף הוא קֻנַּבִּיט قُنّبيط, עם דגש (שדה) על הנון.
ואני גורס:
הדגש הוא כנראה פיצוי לריש שנפלה (שייתכן שהיא בכלל תוספת מאוחרת. ריש כזו, “חסרת פשר”, קיימת במילים עבריות כמו צפרדע, כורסה, שרביט ועוד).
בין התגובות הראשונות: “הוכחה” מצולמת, ששלח רני שלנו, שכרובית היא גם זהרה… 
כותב לנו בתגובות Zohar Zamir:
לו היית מחפש את אותה המילה רק ב-K, היית מגיע למילה “kanavetë” באלבנית, שהיא עצמה מקורה במילה “Canaveta” בשפה הונציאנית (ניב איטלקי של ימי הביניים, אם כי כ-4 מיליון בני אדם עדיין דוברים גרסה מודרנית שלה כיום)) שפירושה: “תיבה/ארגז לאחסון דברי-ערך”, וכך גם הכרובית- פרח שמשמש למאכל עטוף ומוגן בעלים.
לא יודע אם יש קשר לשוני… אך המילה: “καναβέτα” ביוונית שנהגית גם canaveta פירושה: “בד” (קאנבס, לצורך ציור).
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
