מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַוְעֶד مَوْعِد וברבים מַוַאעֶד مَوَاعد – מועד (גם כזה שנקבע מראש), זמן, שעת ה-; פגישה (דייט); ריאיון; תור (למשל לרופא); ברית, הסכם
לשמיעה:
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
obada_essam
ל- עבאדה עצאם יש כ- 650,000 עוקבים, הוא ירדני והוא כותב על עצמו:
صلوا على رسول اللهGaza 
| Jordanהתפללו על שליח האל
הסרטון פורסם ב- 14.1.25 וכותרתו:
الحلاقين: مش طبيعيين 
הסַפָּרים הם לא נורמליים
אכת’ר אנסאן ביערף ענכ תפאציל פי אלחיאה אלחלאק.
כיף, ליש, מא תסאלני. חתא הו מא ביערף כיף. אלמהם ביערף ענכ. יעני לו אנכ סאכן מת’לן פי טברבור וראיח תחלק לאול מרה פי צוילח.
בתסלם. אבו חמיד! כיף חאלכ? מאהו עארף אסמכ טבען.
שו אח’בארכ? טמני! מברוכ אלזואג’, מברוכ אלולד, מברוכ אנכ סמיתה מחמד!
חתא אנת נפסכ נאסי אנכ סמיתה מחמד בס הו ביערף. ביערף כל אשי! כיף? ביערף כל אשי, אנתהא!
נפסכ תמות ותפהם כיף ערף, מסתחיל.
לו אנכ, אקול לכ, סאפרת עלא אלמאניא ורג’עת, ובטלת תחלק פי צוילח, קררת תחלק פי ג’בל אלנצר.
בתרוח, אבו חמיד! טמני ענכ! טמני עלא אלמאניא! אנ שאא אללה מועד אלטיארה טלעת 8 ורבע באלצ’בט!
כל אשי עארף!
שו, כיף אלשג’ר? ולכ טמני ען אלשג’ר! טמני ען בורש! ולכ, שו עמלת? אנ שאא אללה וצלת אלדאר 1045?
יא זלמה, נפסי אפהם כיף בתערפוא! מא שאא אללה, צראחה!
أكثر إنسان بيعرف عنك تفاصيل في الحياة الحلّاق.
كيف، ليش، ما تسألني. حتّى هو ما بيعرف كيف. المهمّ بيعرف عنك. يعني لو إنّك ساكن مثلًا في طبربور ورايح تحلق لأوّل مرّة في صويلح.
بتسلّم. أبو حميد! كيف حالك؟ ماهو عارف اسمك طبعًا.
شو أخبارك؟ طمّنّي! مبروك الزّواج، مبروك الولد، مبروك إنّك سمّيته محمّد!
حتّى انت نفسك ناسي إنّك سمّيته محمّد، بس هو بيعرف. بيعرف كلّ اشي! كيف؟ بيعرف كلّ اشي، انتهى!
نفسك تموت وتفهم كيف عرف، مستحيل.
لو إنّك، أقول لك، سافرت على ألمانيا ورجعت، وبطّلت تحلق في صويلح، قرّرت تحلق في جبل النّصر.
بتروح، أبو حميد! طمّنّي عنك! طمّنّي على ألمانيا! إن شاء الله موعد الطّيّارة، طلعت ٨ وربع بالضّبط!
كلّ اشي عارف!
شو، كيف الشّجر؟ ولك، طمّنّي عن الشّجر! طمّنّي عن بورش! ولك، شو عملت؟ إن شاء الله وصلت الدّار ١٠٤٥؟
يا زلمة، نفسي أفهم كيف بتعرفوا! ما شاء الله، صراحة!
האדם שהכי יודע עליך פרטים בחיים הוא הספר.
איך, למה, אל תשאל אותי. הוא בעצמו לא יודע למה. אבל הוא יודע עליך. אם אתה למשל גר בטברבור (שכונה בעמאן בירת ירדן) והולך להסתפר בפעם הראשונה בצְוֵילֶח (כנ”ל).
אתה מברך לשלום. (והוא): “אבו חְמֵיד (כינוי למי ששמו אחמד או מוחמד)! מה שלומך?” הוא כמובן יודע את שמך.
“מה שלומך? ספר לי! מזל טוב על הנישואין, מזל טוב על הילד, מזל טוב שקראת לו מוחמד!”
אתה בעצמך שכחת שקראת לו מוחמד, אבל הוא יודע. הוא יודע כל דבר! איך? הוא יודע כל דבר, זהו!
אתה מת להבין איך הוא יודע, אבל זה בלתי אפשרי.
אם למשל נסעת לגרמניה וחזרת, והפסקת להסתפר בצוילח, החלטת להסתפר בג’בל אלנצר (כנ”ל).
אתה הולך, “אבו חמיד! מה קורה? ספר לי על גרמניה! אני מקווה שהמטוס המריא בשמונה ורבע בדיוק!”
הוא יודע כל דבר!
“מה, איך העצים? ספר לי על העצים! ספר לי על פורשה! מה עשית? אני מקווה שהגעת הביתה ב- 10:45?”
בן אדם, אני רוצה להבין איך אתם יודעים! בלי עין הרע, בכנות!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ו.ע.ד (בגזרת פ”ו) עוסק במועדים ובזמנים, בדיוק כמו השורש העברי הקרוב י.ע.ד.
* הפועל וַעַד وَعَد בבניין הראשון, גם אַוְעַדַ أوعد ברביעי וגם אִתַּעַדַ اتّعد בשמיני – הבטיח; הזהיר את- מ-; איים
* וַעְד وعْد וברבים וֻעוּד وعود, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הבטחה; הצהרה
* וַעְד צֶאדֵק وعد صادق – הבטחה נאמנה
* וַעְד בַּלְפוּר وعد بلفور – הצהרת בלפור
* וַעְד שַרַף وعد شرف – מילת כבוד
* וַאעֶד واعِد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מבטיח; מבטיח במובן המופשט, כמו: שחקן מבטיח, שיש לו עתיד
* מֻסְתַקְבַּל וַאעֶד مستقبل واعد – עתיד מבטיח
* מַוְעוּד موعود, בצורת הבינוני הפעול – מובטח
* אַלְיַוְםֶ אלְמַוְעוּד اليوم الموعود – יום הדין (היום המובטח)
* הפועל וַאעַדַ وَاعَدَ בבניין השלישי – קבע מועד ו/או מקום פגישה
* מֻוַאעַדַה مواعدة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קביעת פגישה
* הפועל תַוַעַּדַ توعّد בבניין החמישי – איים על-
* תַוַעֻּד توعُّد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – איום, הפחדה
* הפועל תַוַאעַדוּא تواعدوا בבניין השישי – קבעו ביניהם להיפגש; הבטיחו זה לזה
* הפועל אִסְתַוְעַדַ استوعد בבניין העשירי – ביקש הבטחה מ-
* וַַעִיד وعيد – איום, אזהרה
* יַוְםֶ אלְוַעִיד يوم الوعيد – יום הדין (מונח קוראני)
* אַלְוַעְד וַאלְוַעִיד الوعد والوعيد – הבטחה והאזהרה, במובן השכר והעונש בעולם הבא
* מַוְעִדַה مَوْعدة – הבטחה
* מִיעַאד ميعاد וברבים מַוַאעִיד مواعيد – זמן, מועד קבוע מראש; מקום פגישה; ריאיון
* אַרְצ’ אלְמִיעַאד أرض الميعاد – הארץ המובטחת (ארץ ישראל)
* מִן עַ’יְרִ מִיעַאד من غير ميعاد – במפתיע, באקראי
* גַ’דְוַל מַוַאעִיד אל- جدول مواعيد ال- – לוח זמנים של- (למשל אוטובוסים או רכבות)
* וַעְדֶ אלְחֻרּ דֵין (עַלֵיה) وعد الحرّ دين (عليه) – מילה של אדם הגון כמוה כשטר חוב, הבטחות צריך לקיים; גבר אמיתי עומד בדיבורו (מיל’: הבטחתו של בן החורין היא חוב)
צילום: Pete Alexopoulos
זה היה הפוסט ה- 2,752 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
