פורסם לראשונה ב- 14.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Matan Malca.
מתן ביקש מילים הקשורות למז”א.
בשבוע שעבר הכרנו את גַ’וּ جوّ – אוויר.
אז מילת היום היא –
טַקְס طَقْس וברבים טֻקוּס طقوس – מזג אוויר, אקלים; טקס, טקס דתי; דרך, שיטה; הרגל, דרך חיים; מנטליות; גורל
השורש הערבי הלא-הכי-שימושי ט.ק.ס עוסק בעיקר במזג-אוויר, אך גם בטקסים.
בעברית השורש מופיע במילה טקס, שאינה עברית במקור, כפי שנראה מיד. ויש לי תחושה שגם בשאר המובנים בערבית המקור אינו ערבי, או שיש כאן הרחבת המשמעות הראשונית. לא יודע…
רגע של עברית:
“מקורה של המילה טקס הוא מהמילה היוונית taxis שמשמעותה סדר, ארגון. המילה היוונית שימשה בעיקר בהקשרים צבאיים, כמו סידור כוחות לקרב. המקבילה המדויקת של משמעות זו היא המילה מערכה.
המילה חדרה לעברית של לשון חז”ל, כך למשל: “שלוש שורות של תלמידי חכמים לפניהן… מכאן ואילך לא היה שם טקס אלא כל הקודם את חברו לתוך ארבע אמות זוכה.” (תוספתא ח, ב).
הכתיב של המילה קיים בשתי הצורות, טֶכֶס, או הצורה השכיחה יותר, טֶקֶס” (חלק מהערך הויקיפדי).
* הפועל טַקַּס עַלַא- طقّس على- בבניין השני – שאל על-, בירר על-אודות-, בירר פרטים. במצרים: הרגיל; עיצב
* צַחֶּ אלטַּקְס صحّ الطّقس – השמיים התבהרו, הגשם פסק
* חַאלַתֶ אלטַּקְס حالة الطّقس – מזג-האוויר, תחזית מז”א (מיל’: מצב מזג-האוויר)
מוסיף בנושא הקורא עתיר-הידע Avshalom Farjun:
אחד הדברים “המוזרים” והמעניינים בשפה המדוברת הערבית הוא, שהיא יכולה לקחת מילה ולגזור ממנה פועל שלא קשור אליה בכלל.
הפועל טקס עלא طقّس على הוראתו במדוברת: לספר בדיחות, להתבדח.
בטקס עליכ بطقِّس عليك בהוראת: אני צוחק אתך.
אלתטקיס עלא שח’ץ التطقيس على شخص: לספר בדיחות על מישהו בפניו.
טקוסה طقّوسة: מהתלה, בדיחה.
בעל חוש הומור הוא: טקיס طقِّيس או: אבו אלטקסיאת ابو الطقّسيّات.
ומי שרוצה למצוא קשר בכל זאת, יכול לפרש: ה-תטקיס تطقيس כ- הופך את “מזג האוויר” (האווירה) הרציני לנעים.
يا لَهُ من إبداع جميل (איזו יצירתיות יפה)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
