פורסם לראשונה ב- 14.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה רצתה שנתייחס לביטוי “גַ’דִּי וּצְחַאבֹּה” جدّي وصحابه (מיל’: סבא שלי וחברים שלו).
הביטוי הזה, שמופיע לא פעם בעברית מדוברת, יכול להיכתב בצורות שונות (שכן אנו לא באמת מצפים שדובר עברית יכתוב לפי תעתיק מדעי, כאשר הסיכוי שהוא בכלל יודע מה המילים אומרות – קלוש…).
דוגמה:
“זה מעניין את ג’ידי וסחבו”
אז מילת היום היא –
גַ’דּ جَدّ וברבים אַגְ’דַאד أجداد או גֻ’דוּד جدود – סבא
גַ’דַּה جَدّة היא סבתא.
נציין שבמדוברת סבא הוא גם סַיִּד سيّد, דהיינו אדון, והמילה תופיע בנטייה: סִידִי سيدي – סבא שלי, או בכינוי חיבה: סִידוֹ سيدو
סבתא תהיה סִתּ ستّ – גברת (בספרותית: סַיִּדַה سيّدة). סִתִּי ستّي – סבתא שלי.
וגם: תֵיתַה تيتة בפי ילדים
=-=-=-=
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום היא –
גְ’דִיד جدِيد וברבים גֻ’דֹד جدد או גְ’דַאד جداد – חדש
השורש הערבי ג’.ד.ד (בגזרת הכפולים) עוסק בדברים חדשים, ברצינות ובסבים וסבתות. בספרותית הוא נפוץ ומגוון מאוד (אך פחות שימושי במספר מופעים).
בעברית השורש עוסק בגדיד (קטיף תמרים) ובגדודים. מוזר ומעניין.
* הפועל הספרותי גַ’דַּ جدّ בבניין הראשון – היה רציני, היה חמור, היה חשוב, היה נכבד; התאמץ, השתדל, שקד. במדוברת גם: בא במפתיע
* גַ’אד جادّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רציני, מתאמץ
* גַ’אדַּה جادّة, צורת הנקבה, כשם עצם – שדרה, דרך ראשית, רחוב ראשי
* הפועל גַ’דַּד جدّد בבניין השני – חידש
* תַגְ’דִיד تجديد, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חידוש
* מֻגַ’דַּדַן مجدّدًا, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין – מחדש
* הפועל הספרותי אַגַ’דַּ פִי- أجدّ في בבניין הרביעי – שקד, התאמץ, נעשה חרוץ, פעל בשקדנות ובמסירות
* הפועל תְגַ’דַּד تجدّد בבניין החמישי – התחדש
* הפועל הספרותי אִסְתַגַ’דּ استجدّ בבניין העשירי – היה חדש; חידש
* מֻסְתַגִ’דּ مستجدّ וברבים מֻסְתַגִ’דִּין مستجدّين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חדשני, מודרני; אדם חדש, “ירוק”, טירון
* דַוְרַת מֻסְתַגִ’דִּין دورة مستجدّين – טירונות
* מִן גַ’דִיד من جديد – מחדש
* צַפְחַה גְ’דִידֶה صفحة جديدة – דף חדש
* מִן אַוַּל וּגְ’דִיד من أوّل وجديد – מחדש, מהתחלה
* מַן גַ’דַּ וַגַ’דַ من جدّ وجد – יגעת ומצאת – תאמין (מיל’: מי שהיה רציני מצא)
* גַ’דּ جدّ וברבים אַגְ’דַאד أجداد או גֻ’דוּד جدود – סבא
* גַ’דַּה جدّة וברבות גַ’דַּאת جدّات – סבתא (כן כן, יש עוד דרכים להגיד סבא וסבתא, אנו יודעים…)
* אַלְאַגְ’דַאד الأجداد – האבות הקדמונים
* אַבּ עַן גַ’דּ أب عن جدّ – מדור לדור (מיל’: [מ]אב לבן)
* גִ’דּ جِدّ – רצינות, השתדלות
* גִ’דִּיּ جِدّيّ וגם גַ’דִּי – רציני
* גִ’דִּיַּה جدّيّة – רצינות
* גִ’דַּן جدًّا, בספרותית – מאוד
* עַן גַ’דּ! عن جدّ / עַן גַ’דּ? عن جدّ؟ – ברצינות! / ברצינות?
* סַאעַתֶ אלְגַ’דּ ساعة الجدّ / וַקְתֶ אלְגַ’דּ وقت جدّ – שעת מבחן, רגע האמת (מיל’: שעת/רגע הרצינות)
* גַ’דַאד جداد – גדידת (תמרים)
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
ג’דה, העיר השנייה בגודלה בסעודיה.
הנה הפתיח של הערך מויקיפדיה:
“גִ’דַּה (בערבית: جدّة) היא עיר במערב ערב הסעודית, לחוף הים האדום, המונה 3.4 מיליון תושבים.
העיר נוסדה במאה השישית לפני הספירה ככפר דייגים. גדולתה החלה בשנת 647, אז הפך אותה הח’ליף עות’מאן בן עפאן לעיר נמל, לשירותם של העולים לרגל למכה.
על פי המסורת המוסלמית, אדם הראשון נקבר בהר ערפאת הנשקף מעל מכה או במכה עצמה ואילו חוה נקברה בג’דה.
המסורת המקומית מראה את קברה של חוה אמנו בג’דה. לפי המסורת היהודית, קברה של חוה בחברון, יחד עם קברי האבות במערת המכפלה. ג’דה נקראת על שם חוה אמנו, בערבית: אֻמּנא חואא’: ג’דה – כינוי לאישה מהאבות הראשונים […]”.
ויקי בערבית מוסיפה את המידע הבא:
מי שקורא לעיר גֻ’דַּה جُدَّة מכוון לכך שמשמעות השם היא חוף הים. כך ציינו יאקות בספרו ואבן בטוטה במסעו.
מי שקורא לעיר גַ’דַּה جَدَّة מכוון לכך שמשמעות השם היא סבתא, על שם חווה אמנו, שנקברה בעיר לאחר שירדה אליה מגן העדן. אדם הראשון ירד להודו ושניהם נפגשו בהר ערפה. ג’דה פירושה גם דרך רחבה ומתמשכת.
מי שקורא לעיר גִ’דַּה جِدّة נוהג כתושבי העיר עצמם.
לסיכום, אני משער שאיש מאיתנו לא ביקר בג’דה (אלא אם יש לנו קוראים סעודים או ערבים שביקרו בסעודיה); כולי תקווה שבזכות הסעודי (החמודי) מוחמד סעוד יוסרו המחסומים וישרור שלום של אמת בינינו ובין הממלכה הסעודית.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
