מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אושר כתר.
אז מילת היום היא –
וַגְ’בֶּה وَجْبة וברבים וַגְ’בַּאת وجبات – מנה, מִכְסָה; ארוחה; מערכת, סט
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/iYYzs
אושר שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף ושל כוכב הרשת אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 26.1.23:
אלשיף נצרת אלתרכי פאתח מטעם בתל אביב וחאטט לאאחת אסעאר:
וג’בת אלסתיכ 1000 שיכל, אלהאמברע’ר 500, אלבאסתא 300, אלבקלאוה 250.
נטת, אנג’נת אלנאס: ואי, עלא איש? בפותש עליה! בדיש!
יא אח’י, בתפותש, אצלן הו בדוש איאכ תפות אנת ואנא, כל ואחד חאמל 200 שיכל, בירג’ עליהא וביעיט עליהא.
וחביבי, פאתחהא ללמשאהיר, לעיבת אלפותבול, עארצ’את אלאזיאא’, אלממת’לין, נאס אל high high, אלמשאהיר, אללי ביהמהאש אלמצארי. הו בדה איאכ אנא ואנת, יא זלמה?
ד’כרתוני, זי אלתנין פאתוא עלא מטעם באלנאצרה, שוי תקיל, אלמטעם. שו בדנא נאכל? קאל לה: האת חמץ מע לחמה, כאנת אכלה מפתח’רה. ושוית סלטה ושיבס והאי. האת אלחסאב, 480. קאל לה: איש? 480, ע שו? קאל לה: שו ע שו? אנת קאעד ענד מטעם פלאן. קאל לה: טיב מאשי, מאהו ענד פלאן, במטעם אלפלאני 35. קאל לה: רוח כל ענדה, מש תאכל ענדי!
יעני הו באלערבי שו ביקול לכ? בדיש תיג’י תאכל ענדי. בדכ תיג’י? בדכ תדפע. בדיש ואחד ג’אי מאקת פי ומעבי ראסי בתיאסה.
בדה ואחד יחט לה, 3-4 אשח’אצ, יחטוא לה 2000, 3000 שיכל, ויחט תיב 100 דולאר ויט’ל לה טאלע ויכון מבסוט, יחצ’ר הופעה וע’נאני וערצ’ והיכ שע’לאת.
פהמתו, יא אחים שלי?
الشّيف نصرت التّركي فاتح مطعم بتلّ أبيب وحاطط لائحة أسعار:
وجبة الستيك ١٠٠٠ شيكل، الهامبرغر ٥٠٠، الباستا ٣٠٠، البقلاوة ٢٥٠.
نطّت، انجنّت النّاس: واي، على ايش؟ بفوتش عليه! بدّيش!
يا أخي، بتفوتش، أصلًا هو بدّوش ايّاك تفوت انت وأنا، كلّ واحد حامل ٢٠٠ شيكل، بيرجّ عليها وبيعيّط عليها.
وحبيبي، فاتحها للمشاهير، لعّيبة الفوتبول، عارضات الأزياء، الممثّلين، ناس ال high high، المشاهير، اللّي بيهمّهاش المصاري. هو بدّه ايّاك، أنا وانت، يا زلمة؟
ذكّرتوني، زيّ التّنين فاتوا على مطعم بالنّاصرة، شوي تقيل، المطعم. شو بدّنا ناكل؟ قال له: هات حمّص مع لحمة، كانت أكلة مفتخرة. وشويّة سلطة وشيبس وهاي. هات الحساب، ٤٨٠. قال له: ايش؟ ٤٨٠، ع شو؟ قال له: شو ع شو؟ انت قاعد عند مطعم فلان. قال له: طيّب ماشي، ماهو عند فلان، بمطعم الفلاني ٣٥. قال له: روح كل عنده، مش تاكل عندي!
يعني هو بالعربي شو بيقول لك؟ بدّيش تيجي تاكل عندي. بدّك تيجي؟ بدّك تدفع. بدّيش واحد جاي ماقت فيّ ومعبّي راسي بتياسة.
بدّه واحد يحطّ له، ٣-٤ أشخاص، يحطّوا له ٢٠٠٠، ٣٠٠٠ شيكل، ويحطّ تيب ١٠٠ دولار ويظلّ له طالع ويكون مبسوط، يحضر הופעה وغناني وعرض وهيك شغلات.
فهمتو، يا אחים שלי؟
השף התורכי נוסרט (Nusret Gökçe) פתח מסעדה בתל אביב ופרסם את התפריט והמחירים:
מנת סטייק ב 1000 שקל, המבורגר 500, פסטה 300, בקלאוה 250 (במקור: 280, ופירה ב- 80. שלו).
האנשים קפצו, השתגעו: “וואי, על מה? אני לא אכנס אליו! לא רוצה!”
אחי, אל תיכנס, הרי הוא לא רוצה שתיכנס אליו, אתה ואני, כל מי שיש לו 200 שקל והוא רועד (מפחד) עליהם ובוכה עליהם.
חביבי, הוא פתח אותה (את המסעדה) למפורסמים, לשחקני כדורגל, לדוגמניות, לשחקנים, לאנשים של “למעלה”, (שחיים) גבוה. מפורסמים, שלא אכפת להם מהכסף. וכי הוא רוצה אותך, אותי ואותך, בן אדם?
הזכרתם לי את השניים שנכנסו למסעדה בנצרת, קצת “כבדה” (יוקרתית). “מה נאכל?” אמר לו: “תביא חומוס עם בשר”, שהיה מנה מפוארת. “וקצת סלטים וצ’יפס וככה”. “תביא את החשבון”, 480. אמר לו: “מה? 480? על מה?” ענה לו: “מה על מה? אתה יושב במסעדת כך וכך”. אמר לו: “טוב בסדר, כך וכך, אבל במסעדה של פלוני זה 35”. אמר לו: “לך תאכל אצלו, אל תאכל אצלי!”
כלומר מה הוא בעצם אומר לך באופן ברור? “אני לא רוצה שתאכל אצלי. אתה רוצה לאכול? אתה צריך לשלם. אני לא רוצה מישהו שיבוא לעצבן אותי ולמלא לי את הראש בשטויות”.
הוא רוצה מישהו שישאיר לו, 3-4 סועדים, שישאירו לו 2000, 3000 שקל, וטיפ מאה דולר, סועד שרוצה ליהנות, לצפות בהופעה, שירים ודברים כאלה.
הבנתם, אחים שלי?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
וַאגֶ’בּ وَاجب וברבים וַאגִ’בַּאת وَاجبات – חובה; תפקיד, משימה; דבר הכרחי, בגדר חובה; שיעורי-בית
לשמיעה:
השורש הערבי ו.ג’.ב (בגזרת פ”ו) עוסק בחובות ודברים הכרחיים, וכן במנות ובארוחות:
* הפועל הספרותי וַגַ’בַּ وَجَبَ בבניין הראשון – היה בגדר חובה, היה הכרחי, דרוש ונחוץ; היה חייב, התחייב; נפל ארצה, התמוטט, מת; רעד, הלם, רטט
* וַגַ’בַּ עַלַיְהִ وجب عليه – חויב, התחייב, הוטלה עליו חובה
* יַגִ’בֻּ עַלַיְכַּ אַן- يجب عليك أن- – חובה עליך ל-, אתה צריך ל-
* וֻג’וּבּ وجوب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נחיצות, צורך, חובה
* וַאגֶ’בּ واجب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, היא מילת היום
* עִמֶלֶ אלְוַאגֶ’בּ عمل الواجب או: קַאם בִּאלְוַאגֶ’בּ قام بالواجب – מילא את חובתו, עשה את המוטל עליו; הכין שיעורי-בית
* וַאגִ’בַּאת מַדְרַסִיַּה واجبات مدرسيّة – שיעורי-בית (מיל’: חובות/מטלות של בית ספר)
* אַלְחֻ’רוּג’ עַנִ אלְוַאגֶ’בּ الخروج عن الواجب – חריגה מהתפקיד
* תַהַאוֻן פִי אַדַאאֶ אלְוַאגֶ’בּ تهاون في أداء الواجب – רשלנות במילוי התפקיד
* חֻקוּק וַוַאגִ’בַּאת حقوق وواجبات – זכויות וחובות
* גַ’דְוַל וַאגִ’בַּאת جدول واجبات – רשימת מטלות/חובות
* וַאגִ’בֶּ אלְוֻג’וּד واجب الوجود – מחויב המציאות
* וַאגִ’בּ תַ’אנַוִיּ واجب ثانويّ – תפקיד משנה, משימה משנית
* סִתֶרֶ אלְבִּנְת וַאגֶ’ב ستر البنت واجب – חובה/מצוה לחתן בת (כי כך מצילים את שמה הטוב ומונעים שערורייה אפשרית)
* לַא שֻכְּרַ עַלַא וַאגֶ’בּ لا شكر على واجب – על לא דבר (מיל’: אין תודה על חובה)
* הפועל וַגַּ’בּ وجّب בבניין השני – חייב, כפה; אכל ארוחה אחת ביממה; אירח בצורה נאה; הרגיל את- לאכול פעם אחת ביום
* הפועל הספרותי אַוְגַ’בַּ أوجب בבניין הרביעי – חייב את-, הפך את- למחייב; אכל ארוחת אחת ביממה
* אִיגַ’אבּ إيجاب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיוב (לא כספי); היענות, הסכמה; נחוץ, הכרחי
* אִיגַ’אבִּיּ إيجابيّ – חיובי
* אִיגַ’אבִּיַאת إيجابيّات – יתרונות
* אַגַ’אבַּ בִּאלְאִיגַ’אבּ أجاب بالإيجاب – ענה בחיוב
* אִתְ’בַּאת אִיגַ’אבִּיּ إثبات إيجابيّ – ראָיָה ישירה/חיובית
* מוּגִ’בּ موجِب, בצורת הבינוני הפועל – תנאי מחייב והכרחי נימוק מחייב, סיבה הכרחית
* בִּמוּגִ’בּ- بموجب- – לפי, בהתאם ל-, מתוקף ה-
* חַסַנַאת מוּגִ’בַּה حسنات موجبة – מעשים טובים שבגינם נכנסים לגן עדן
* דֻ’נוּבּ מוּגִ’בַּה ذنوب موجبة – פשטים שבגינם נכנסים לגיהינום
* הפועל תַוַגַּ’בַּ توجّب בבניין החמישי – היה חייב, היה צריך
* יַתַוַגַּ’בּ אַן- يتوجّب أن- – חובה ל-
* הפועל הספרותי אִסְתַוְגַ’בּ استوجب בבניין העשירי – היה ראוי ל-; חייב, הצריך
* מֻסְתַוְגִ’בּ مستوجِب, בצורת הבינוני הפועל – מחייב, ראוי
* הפועל הספרותי וַאגַ’בַּ واجب בבניין השלישי – חייב את-
* וַגְ’בַּה وجبة וברבים וַגְ’בַּאת وجبات – מנה, מִכְסָה; ארוחה; מערכת, סט
* וג’בה מֻשְבִּעַה وجبة مشبعة – ארוחה משביעה
* וג’בה סַאחְ’נֶה وجبة ساخنة – מנה/ארוחה חמה
* וג’בה סַרִיעַה وجبة سريعة – מזון מהיר, פאסטפוד
* וַגִ’יבּ وجيب – רַעַד, רֶטֶט, פַּחַד
* וַגִ’יבַּה وجيبة – מנה, שכר
* וַגַּ’אבּ وجّاب, במשקל בעלי המלאכה – פחדן
=-=-=
ומה קורה עם השורש הזה בעברית?
יוֹגֵב
איכר, עובד אדמה, חקלאי.
”וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים“ (ירמיהו נב, פסוק טז)
“יֵשׁ יוֹגְבִים וְיֵשׁ כּוֹרְמִים, אֶרֶץ שֶׁל רוֹעִים” (“שיעור מולדת”, עלי מוהר)
שם פרטי לזכר.
”מענין הוא שהיתה לו אשה, בתו של ר’ יוגב נהווארדיקער, מלמד בתלמוד תורה, איש תם וישר – שהיתה ממש ההפך ממנו.“ (זכרונות, מאת יוסף יואל ריבלין, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות
איכר, חקלאי, עובד אדמה מלך
מידע נוסף
הדים למשמעותה המקורית של המלה המקראית “יוגב”, ניתן למצוא בשורש וג’ב و ج ب היוצר את התיבה – וַגַּ’בַ وَجَّبَ בהוראת כפייה, לכפות 
על שכבת האנלפביתים בישראל – ”מִדַּלּוֹת הָאָרֶץ“ (ירמיהו נב, פסוק טז) עבודת שכירות כפויה, מפאת הסיכון הנמוך לשלטון המרכזי בדמות מרידה הנשקפת משכבה ישראלית כנועה וקנויה שכזאת. […] (ויקימילון)
על שכבת האנלפביתים בישראל – ”מִדַּלּוֹת הָאָרֶץ“ (ירמיהו נב, פסוק טז) עבודת שכירות כפויה, מפאת הסיכון הנמוך לשלטון המרכזי בדמות מרידה הנשקפת משכבה ישראלית כנועה וקנויה שכזאת. […] (ויקימילון)צילום: John Matychuk
זה היה הפוסט ה- 1,993 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
