מסע

פורסם לראשונה ב- 18.3.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:

“האם היה פוסט למילה רחל, נדד והאם יש קשר לכבשים?”

אז מילת היום היא –

רַחִיל رَحِيل – מסע, יציאה למסע; נסיעה

בזמנו התפרסם אצלנו הפוסט הבא:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא אלון בלוך, והיא המילה –

רִחְלֶה رِحْلة – טיסה

אבל רגע!

רחלה זה קודם כל נסיעה, מסע, סיור, טיול, וגם הפלגה או טיסה, תלוי בהקשר.

רִחְלֶה מֻנַטַּ’מֶה رحلة منظّمة – טיול מאורגן

רִחְלֶה סַעִידֶה رحلة سعيدة – נסיעה טובה! (שמחה)

השורש הערבי ר.ח.ל עוסק בנסיעות ובמסעות, ובכך אין לו שום קשר לאותו השורש בעברית, העוסק ברחלים, שהן כבשים נקבות בוגרות.

בערבית השורש נפוץ מאוד, והוא עוסק גם ב… אוכפים של גמלים. אתם יודעים איך זה: גמלים הם בהמות מסע (זה שורש עתיק, כך שיש קשר)

* הפועל רַחַל رحل בבניין הראשון – נדד, נסע, הסתלק, עזב; נפטר (עזב את העולם)

* רַאחֶל راحل, בעיקר בצורה מיודעת: אַלרַּאחֶל الرّاحل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מת, נפטר, אך גם: נוסע, מהגר, נודד, נווד

* רַאחִלַה راحلة וברבים ראחלאת راحلات או רואחל رواحل, בצורת הבינוני הפועל בנקבה – גמל משא ומסע

* רַחְל رحل וברבים רִחַאל رِحال – אוכף הגמל

* שַדַּ רִחַאלַהֻ شدّ رحاله, או שַדַּ רַאחִלַתַהֻ شدّ راحلته – יצא ממרחקים לקבל את פני- (מיל’: קשר את אוכפיו; קשר את גמל המסע שלו, הניח עליו אוכף

* רַחִיל رحيل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מסע, נסיעה

* ארחל! ارحل! בצורת הציווי – לך! מוטו בן מילה שליווה קמפיינים פוליטיים שונים ברחבי המזה”ת בעשור האחרון

* הפועל רַחַּל رحّل בבניין השני – הסיע, שילח, גירש

* תַרְחִיל ترحيل, שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – העברה

* הפועל תְרַחַּל ترحّل בבניין החמישי – נסע, (שבט) שנדד ממקום למקום

* רַחַּאל رحّال במשקל בעלי המלאכה, וגם בצורת הנקבה רַחַּאלֶה رحّالة (למרות שמדובר בגברים) – נווד, תייר, נוסע, ואפילו: מגלה ארצות

* מַרְחַלֶה مرحلة וברבים מַרַאחֶל مراحل – שלב, דרגה; המרחק שעובר נוסע ביום אחד

=-=-=

חברי Haim Monsonego הסב את תשומת לבי לחדית’ הבא, דהיינו מסורת מפי הנביא, שבמקרה זה נחשבת אמינה ומאומתת:

ען אבי הרירה רצ’י אללה ענה, ען אלנבי צלא אללה עליה וסלם קאל: “לא תשד אלרחאל אלא אלא ת’לאת’ת מסאג’ד: אלמסג’ד אלחראם ומסג’ד אלרסול צלא אללה עליה וסלם ומסג’ד אלאקצא”.

عن أبي هريرة رضي الله عنه عن النّبيّ صلّى الله عليه وسلّم قال: “لا تشدّ الرّحال إلّا إلى ثلاثة مساجد: المسجد الحرام، ومسجد الرّسول صلّى الله عليه وسلّم، ومسجد الأقصى.”

מפי אבו הרירה, רצון האל עליו, מפי הנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, שאמר: אל תקשור את האוכפים (לשם נסיעה) אלא אם מדובר (בנסיעה) לשלושה מסגדים: המסגד הקדוש (שנמצא סביב הכעבה במכה, ונחשב לקדוש ביותר באסלאם. שָלֵו), מסגד השליח (מסגד הנביא בעיר מדינה, בו הוא קבור. נחשב למקום השני בקדושתו באסלאם) ומסגד אלאקצא (שכיום נחשב זה שנמצא בהר הבית בירושלים, אולם בימי הנביא הדבר כלל לא היה החלטי).

(התרגום שלי. שָלֵו)

הפרשנים התבלטו רבות לגבי הכוונה של החדית’ לגבי מטרת הנסיעה למסגדים אלה וכן לגבי מה הדבר אומר לגבי שאר המסגדים.

הדעות בנושא חלוקות.

=-=-=-=

גבירותיי ורבותיי, קבלו את קצב הדבכה הממכר של אזורנו (אזור הלבנט/אלשאם), קצב שאי אפשר להישאר אדיש אליו:

השיר הוא הֻוַּארַתֶ אלתַּנּוּרֶה هوّارة التّنّورة בביצוע של אהוב ליבי, הזמר הלבנוני עַאצִי אֶלְחַלַּאנִי عاصي الحلّاني.

מה זה בכלל הוארה? זהו ז’אנר של שירה עממית, שאין לי מושג מה פירושו, שכן אין התייחסות מסודרת אליו בכל רחבי הרשת. מילולית, הוארה זה צבא שאינו סדיר (בניגוד לצבא מאורגן, ולא לצבא מילואים…).

תנורה זה חצאית, והשיר עוסק בבחורה יפה ו… סקסית.

מדובר בשיר עממי באורך 12 דקות, עם פתיח מעניין ועם תוכן מרתק מבחינה תרבותית (התכנים נוצריים, במקרה זה). אולי נחזור אליו בעתיד, בינתיים מה שאני רוצה להתייחס אליו בהקשר שלו הוא הפזמון, שכן מופיעה בו המילה רחיל:

هوّرْ يا بو الهوّارة يا دين ابوي الهوّارة הַוֶּר יַא בּוּ אלְהוארה, יַא דִין אַבּוּי אֶלְהוארה

ولمّن شدّوا ع الرّحيل وحطّوا بقلبي نارا וּלַמַּן שַדּוּא עַ אלרַּחִיל וּחַטּוּא בִּקַלְבִּי נַארַא

תשיר את ההוארה, הו איש ההוארה, נשמת אפי היא ההוארה

כשהם חבשו (את הסוסים/גמלים, כלומר הכינו אותם) למסע הם הציתו בליבי אש

(דרך תרגום נוספת: כשהם התעקשו לנסוע, לנדוד)

רגע, לפני שאתם מציפים אותנו בתגובות: זה שיר עממי. אין בעולם הווירטואלי הערבי אתר רציני מקביל ל”שירונט” העברי, וכל גולש שחושב שהוא יודע מה הן מילות שיר זה או אחר פשוט מעלה אותן לרשת, ללא בדיקה וללא ביקורת. יש גרסאות טקסט רבות לכל שיר ויש שפע טעויות. ומה שבוודאות אין הוא פרשנות או ניתוח ספרותי…

הנה קישור לשיר בביצוע לא איכותי, אבל כסרטון, מפסטיבל ג’רש המפורסם בירדן: