פורסם לראשונה ב- 13.7.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
עַדַד عَدَد וברבים אַעְדַאד أعداد – מספר; סִפְרָה; ספירה; מִפְקָד; גיליון (מספר כך וכך) של עיתון או כתב עת
יהושע שלח לי שלוש הקלטות מ- 15.6.21, היום בו התקיימה צעדת הדגלים השנייה.
וזו לשון ההקלטות:
(1)
יא ג’מאעת אלח’יר,
האדא מנשור לאזם ינבעת’ ללכל.
אללי ענדה סיאראת בשארע אלזהרה, בשארע צלאח אלדין,
אי חדא בערף חדא ענדה סיאראת הנאכ ירוח יזיחהם.
אלשבאב בתרמי חג’אר באלהבל.
אי חדא בערף חדא אלה בשארע אלזהרה, בשארע צלאח אלדין סיאראת ירוח יזיחהא.
פי כת’יר סיאראת תכסרת.
يا جماعة الخير،
هادا منشور لازم ينبعث للكلّ:
إللّي عنده سيّارات بشارع الزّهرة، بشارع صلاح الدّين،
أيّ حدا بعرف حدا عنده سيّارات هناك يروح يزيحهم.
الشّباب بترمي حجار بالهبل.
أيّ حدا بعرف حدا إله بشارع الزّهرة، بشارع صلاح الدّين سيّارات يروح يزيحها.
في كثير سيّارات تكسّرت.
אנשים,
זו הודעה שצריכה להישלח לכולם:
מי שיש לו מכוניות (כלומר: החנה את הרכב שלו. שָלֵו) ברחוב אלזהרה, ברחוב צלאח אלדין (שני רחובות מרכזיים בירושלים המזרחית, מחוץ לחומות, צפונית לעיר העתיקה),
כל מי שמכיר מישהו שיש לו מכוניות שם, שילך להזיז אותן.
הבחורים (הערבים) זורקים אבנים בלי אבחנה.
כל מי שמכיר מישהו שיש לו ברחוב אלזהרה וברחוב צלאח אלדין מכוניות שילך להזיז אותן.
מכוניות רבות נפגעו.
(2)
יא שבאב, יא שבאב
אללי בקדר ינזל עלא באב אלעמוד, ע אלקדס – ינזל
לאנה עדד אלמסתוטנין אכתר מן עדד אלערב,
אכתר מן עדד אלשבאב.
יא שבאב, אללי בקדר,
עממוהא וין מא כאן.
אללי בקדר ינזל ע אלקדס – ינזל
עדד אלמסתוטנין אכתר מן עדד אלשבאב!
يا شباب، يا شباب
إللّي بقدر ينزل على باب العمود، ع القدس – ينزل
لأنّه عدد المستوطنين أكتر من عدد العرب،
أكتر من عدد الشّباب.
يا شباب، اللّي بقدر،
عمّموها وين ما كان.
إللّي بقدر ينزل ع القدس – ينزل
عدد المستوطنين أكتر من عدد الشباب!
אנשים, אנשים,
מי שיכול ללכת לשער שכם, לירושלים, שילך
כי מספר המתנחלים (כינוי כולל לכל יהודי או ישראלי באשר הוא) גדול ממספר הערבים,
גדול ממספר הבחורים (הערבים).
אנשים, מי שיכול,
הפיצו את הידיעה בכל מקום.
מי שיכול ללכת לירושלים, שילך
מספר המתנחלים גדול ממספר הבחורים!
(3)
אללה ימסיכם באלח’יר, יא שבאב
כל תחיאתי אליכם ואסעד אללה אוקאתכם באלח’יר ואלמחבה ואלסעאדה ואלרצ’א מן ענד אללה רב אלעאלמין.
פי הד’ה אללחט’את קואת אלשרטה אלח’אצה אלתאבעה לחרס אלחדוד
וג’מיע קואת אלשרטה אלמתח’צצאת תדח’ל מדינת אללד פי הד’ה אללחט’את
והנאכ יוג’ד משאע’באת.
סנואפיכם פי הד’ה אלאח’באר ובעד לחט’את יוצלנא מן אלפדיוהאת אול באול.
מע חבי לכם, אבו אלאמג’ד
الله يمسيكم بالخير، يا شباب
كلّ تحيّاتي إليكم وأسعد الله أوقاتكم بالخير والمحبّة والسّعادة والرّضا من عند الله ربّ العالمين.
في هذه اللّحظات قوّات الشّرطة الخاصّة التّابعة لحرس الحدود
وجميع قوّات الشّرطة المتخصّصات تدخل مدينة اللّد في هذه اللّحظات
وهناك يوجد مشاغبات.
سنوافيكم في هذه الأخبار وبعد لحظات يوصلنا من الفديوهات أوّل باوّل.
مع حبّي لكم، أبو الأمجد
ערב טוב, אנשים
אני שולח אליכם את כל ברכותיי, שאללה ישמח את הזמן שלכם עם טוב, אהבה, שמחה ורצון/סיפוק מאצל אללה ריבון העולמים.
ברגעים האלה כוחות המשטרה המיוחדים, השייכים למשמר הגבול
וכל כוחות המשטרה המיוחדים (מתכוון ליס”מ) נכנסים לעיר לוד ברגעים אלה
ויש הפרות סדר.
נעדכן אתכם בחדשות האלה וכן נקבל בהקדם סרטונים אותם נשלח מיד.
עם אהבתי אליכם, אבו אלאמג’ד
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי ע.ד.ד (בגזרת הכפולים) הוא אחד הנפוצים בשפה והוא עוסק במספרים, בהכנות ובמוכנות.
בעברית הוא אינו קיים (המילה עידוד נגזרת מהשורש ע.ו.ד).
מעניין לשים לב לעובדה הבאה:
בערבית, בבניין הפועַל הראשון, משמעות הפועל העיקרית היא ספר וגם חישב. חישוב עוסק במספרים.
אולם לפועל יש גם משמעות של: חשב/החשיב את- ל-.
גם בעברית השורש ח.ש.ב עוסק הן במשמעות של חשיבה, מחשבה והחשבה, אך גם בחישוב מספרי. יפה, נכון?
מילת היום, עדד, מספר, מופיעה באינספור ביטויים, מכל תחום בחיים (בעיקר מתמטיקה), ובחרתי שלא להלאות אתכם בהם.
* הפועל עַדּ عدّ בבניין הראשון – ספר, מנה, חישב; חשב/החשיב את- ל-
* לַא יֻעַדּ וַלַא יֻחְצַא لا يُعدّ ولا يُحصى – אין ספור, רב מאוד (מיל’: בלתי נספר ובלתי נמנֶה)
* עַדּ عدّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ספירה, חישוב
* עַדּ עַכְּסִיּ / תַנַאזֻלִיּ / תַרַאגֻ’עִיּ عدّ عكسيّ / تنازليّ / تراجعيّ – ספירה לאחור
* עַדֶּ אלְאַצְוַאת عدّ الأصوات – ספירת הקולות (בבחירות)
* עַדִּיַּה عدّيّة – שיטת ספירה, למשל: אֶלְעַדִּיַּה אֶלְעַשְרִיַּה العدّيّة العشريّة – השיטה העשרונית
* עִדֶּה عِدّة או עֻדֶּה عُدّة וברבים עֻדַד عُدَد או עִדַד, בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – מכשיר, ציוד, כלים, כלי עבודה; בסמיכות: מספר-, כמה-
* צֻנְדוּקֶ אלְעִדֶּה صندوق العدّة – ארגז כלים
* עִדֶּה عِدّة, בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – תקופת ההמתנה בת שלושה חודשים של אישה גרושה לאחר גירושיה לפני שתוכל להינשא בשנית, להבטיח שאינה בהיריון מבעלה הקודם
* תַעְדַאד تعداد וברבים תַעְדַאדַאת تعدادات בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – מִפְקָד, ספירה, מספר מניין; מפקד אוכלוסין
* מַעְדוּד معدود, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – ספור, מנוי; קבוע
* דַקַאאֶק מַעְדוּדַה دقائق معدودة – דקות ספורות
* הפועל עַדַּד عدّد בבניין השני – ספר, חישב
* הפועל אַעַדַּ בבניין הרביעי – הכין; הכשיר; צייד
* אִעְדַאד إعداد וברבים אִעְדַאדַאת إعدادات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכנה, הכשרה; התקנת תוכנה
* אִעְדַאדִיּ إعداديّ – מכין (גוף, גורם, מכשיר)
* מַדְרַסֶה אִעְדַאדִיֶּה مدرسة إعداديّة – חטיבת ביניים (מיל’: בית ספר מכין, מכשיר)
* מֻעַדַּאת معدّات, בצורת הבינוני פעול רבות – ציוד; אפסניה (בעיקר בהקשרים צבאיים. מיל’: מוכנוֹת)
* הפועל תַעַדַּדַ تعدّد בבניין החמישי – התרבה
* תַעַדֻּד تعدُّد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריבוי, התרבות
* זַוַאג’ תַעַדֻּדִיּ زواج تعدّديّ – פוליגמיה, רב זוגיות, נישואי כפל (“רוב סוגי הפוליגמיה הנפוצים הם של פוליגיניה – גבר אשר לו מספר בנות זוג. פוליאנדריה – אישה בעלת מספר בני זוג – היא תופעה נדירה יותר בתרבות ובהיסטוריה האנושית”. ויקיפדיה)
* תַעַדֻּדֶ אלזַּוְגַ’את تعدّد الزّوجات – פוליגיניה, נישואי גבר אחד למספר נשים, “ריבוי נשים”
* תַעַדֻּדֶ אלְאַאלִהַה تعدّد الآلهة – פוליתאיזם (האמונה באלילים רבים)
* תַעַדֻּדִיַּה تعدّديّة – פלורליזם; משטר רב מפלגתי (מיל’: מצב בו קיימים פרטים רבים מסוג מסוים)
* מֻתַעַדֶּד متعدّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רב, מרובה
* מֻתַעַדֶּדֶ אלְאַטְרַאף متعدّد الأطراف – רב-צדדי
* מֻתַעַדֶּדֶ אלִאסְתִעְמַאל / אלִאסְתִחְ’דַאם متعدّد الاستعمال/الاستخدام – רב-שימושי
* הפועל אִסְתַעַדּ استعدّ בבניין העשירי – התכונן, היה מוכן
* אִסְתַעִדּ! استعِدّ!, בציווי – היכון!; עמוד דום!
* אִסְתִעְדַאד استعداد וברבים אִסְתִעְדַאדַאת استعدادات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נכונות, מוכנות, כוננות
* חַאלַת אִסְתִעְדַאד حالة استعداد – מצב כוננות (בצבא)
* דַרַגַ’ת אִסְתִעְדַאד درجة استعداد – רמת כוננות (בצבא)
* עַלַא אֻהְבַּתֶ אלִאסְתִעְדַאד على أهبة الاستعداد – במצב כוננות, כשהוא דרוך ומוכן
* מֻסְתַעִדּ مستعِدّ, בצורת הבינוני הפועל – מוכן
* עַדַד מִנֶ אל- (ואז שם עצם מיודע) عدد من ال- – מספר-, כמה-
* עַדַדִיּ عدديّ – של מספר, ספרתי
* בַּיַאן עַדַדִיּ بيان عدديّ – דוח סטטיסטי
* תַפַוֻּק עַדַדִיּ تفوّق عدديّ – עדיפות/עליונות מספרית
* לַוְחַתֶ אלְאַעְדַאד لوحة الأعداد – חוגה (בטלפון ישן); מקשי המספרים (בכל סוגי הטלפונים מהתקופה שבין אלו עם החוגה לחכמים בני זמננו, לא כולל); לוחות מספריים, טבלאות עם מספרים (מיל’: לוח המספרים)
* עַדִיד عديد וברבים אַעְדַאד أعداد או עַדַאאֶד عدائد – רב, מרובה, עצום במספרו
* מִעְדַאד مِعداد – חשבונייה
* עַדַּאד عدّاد וברבים עַדַּאדַאת عدّادات, במשקל בעלי המלאכה – מונה, שעון מדידה
* עַדַּאדֶ אלְחַרַארַה عدّاد حرارة – (אחת הדרכים להגיד) מדחום
* עַדַּאדֶ אלסֻּרְעַה عدّاد السّرعة – מד מהירות
* עַדַּאד מִיַאה / כַּהְרַבַּאא’ عدّاد مياه / كهرباء – מונה מים / חשמל
* לַוְחַתֶ אלְעַדַּאדַאת لوحة العدّادات – לוח המחוונים (שימו לב: מחוון עם חית, מלשון חיווי לנהג, ולא עם כף, מלשון הכוונה)
* מַא לוֹש עַדַד ما لوش عدد – רב מאוד, קיים במספר גדולה (מיל’: אין לו מספר)
* אִללִּי בִּסַכֶּר מַא בִּעִדּ אלֶקְדַאח/אלְכַּאסַאת اللّي بسكّر ما بعدّ القداح/الكاسات – כשאתה עוסק בגדולות אל תתעסק בזוטות; לא אכפת לי מהתוצאות (מיל’: מי שמשתכר אינו סופר את הכוסיות ששתה)
* אִללִּי יַאכֹּלֶ אלצַּ’רְבּ מִש זַי אִללִּי יְעִדֹּה إللّي ياكل الضّرب مش زي إللّي يعدّه – אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (מיל’: זה שמקבל מכות אינו כמו זה אשר סופר אותן)
* בַּעֶד מַא תְסַלֶּם עַלֵיה תְעִדּ צַוַאבְּעַכּ بعد ما تسلّم عليه تعدّ أصابعك – הוא גנב גדול, הוא נוכל מסוכן, אי אפשר לסמוך עליו (מיל’: אחרי שתדרוש בשלומו תספור את אצבעותיך [לבדוק פן גנב לך אחת מהן])
=-=-=
רגע של עברית:
קוראים יקרים, אנא הפרידו והבחינו בין “כמות” ובין “מספר”:
מספר אנשים, מספר ילדים, מספר מכוניות, מספר ג’וקים, מספר חייזרים (ולא: כמות אנשים, כמות ילדים וכו’).
למה “מספר”? כי אפשר לספור אותם, גם אם יש מיליארדים כמותם. הם פרטים ספירים. אלו שמות עצם ספירים.
אצטט מאתר “לימוד נעים”:
“שמות עצם ספירים – Count\Countable Nouns
שם עצם ספיר מתייחס לאנשים, מקומות וחפצים אשר ניתנים להפרדה ליחידות בודדות, כלומר ניתן לספור את המספר המדויק שלהם”.
אבל:
כמות המים, כמות הקמח, כמות הסוכר, כמות המלח, כמות האורז, כמות הכלור, כמות הכסף (אבל מספר השקלים) ואפילו כמות האהבה או השנאה.
למה “כמות”? כי מדובר בכמות, לא במספר. אי אפשר לספור מים. אפשר לספור ליטרים של מים, או קילוגרמים ואפילו גרגרים של מלח. אבל מלח, כמלח, אי אפשר לספור.
מדובר בשמות עצם שאינם ספירים.
“שמות עצם שאינם ספירים – Noncount\Uncountable Nouns:
שם עצם שאינו ספיר הוא שם עצם של אובייקט שלם אשר לא ניתן להפריד ולספור אותו כיחידים. שמות עצם שאינם ספירים יכולים להיות שמות של עצמים ממשיים, או של אובייקטים מופשטים. שם עצם ממשי הוא כזה שניתן לראות, לטעום, לחוש או לספור ושם עצם מופשט הוא כזה שלא ניתן לראות אותו, לגעת בו או לספור אותו”. (שם)
וכולם טועים בזה בעברית, כולם. וזה מג’נן אותי.
ככל שאני יודע, בערבית איש (לפחות לא כזה בעל מודעות לשונית) לא יתבלבל בין עדד عدد לכַּמִּיַּה كمّيّة, וכך גם לא באנגלית: לא יבלבלו בין number ל- quantity או amount או volume.
זה היה הפוסט ה- 1,403 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
