מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מִצְעַד (מסעד) مِصْعَد וברבים מַצַאעֶד مصاعد – מעלית; מדרגות; סולם
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/64wawugdelhj
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
הקוראת אהובה פינקלברג בקשי מזכירה לנו שמעלית, במדוברת, היא גם:
אסאנסיר / אסנסיר / אססיר / אצאנציר أَسَانْسير / أَسِنسير / أَسِسير / أَصَانصير
מקור המילה בצרפתית: Ascenseur
=-=
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק של גֻ'מְעַה אֶלְעַקְרַבּ, "העקרב" הירדני, איש הסיפורים.
הסרטון פורסם ב- 14.2.25 וכותרתו:
ليش الجمل ليش
למה גמל, למה?
=-=-=
למה מה? גמל? מה הקשר לגמלים?
מזל שיש אינטרנט:
عبارة عن مجموعة من الأقوال المأثورة والإبيجراما التي تنص على أن: أي شيء بإمكانه أن يسير في الاتجاه الخاطئ، سوف يسير بالاتجاه الخاطئ
זהו ביטוי שמתייחס לאמירות עממיות ואפּיגרמות (מִכְתָּמים. מכתם: שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד), שמעידות ש: כל דבר שיכול להתנהל בדרך שגויה אכן יתנהל בדרך שגויה.
נרג'ע למוצ'וע "ליש אלג'מל ליש?"
ליש אלרימות, למא בתח'לץ בטאריתה, בדנא נציר נכבס ע אלכבסה האי ונשד עליהא? מע אנה אלעיב מש באלרימות, אלעיב פי אלבטאריה. יעני כאנה אלרימות רח יקול: חראם, ילא, צ'ע'ט עלי בזיאדה, ואללה לאשתע'ל! אלמשכלה בישתע'ל. ליש?
טב, ליש למא נטלע ע אלמצעד בנכבס אלטאבק אלת'אלת' או אלראבע ח'מס מראת ע אלכבסה? יעני ביציר אלמצעד אסרע? לא, ואללי ביקהרכ אכת'ר למא יג'י ואחד יטלע מעאכ, ילאקיכ, פביקום ביאכד ע אלכבסה. ביכבס עליהא. יא זלמה, אנא כבסת, מש ואת'ק פי? מא לכ?
אלסובר גלו – ליש אלסובר גלו מא בילזקש פי אלעלבה? יעני בילזק פי אידכ, בילזק פי אלטיור אלמהאג'רה, בילזק פי אי אשי, אלא פי אלעלבה. בתחס אלעלבה בתקול לכ: לא, אנא מן אלעילה. צעב בילזק פי. ליש?
טב, ליש אמי בתלאקי אלשע'לה פי לחט'ה ואנא בדור עליהא למדת סנה? ואלמשכלה אנהא בתקום תדור פי נפס אלמכאן אללי אנא דורת פיה, ובתלאקיהא. הל אלאמהאת לדיהם קדרה ח'ארקה? ולא אחנא אע'ביאא' זיאדה ען אללזום?
טב, ליש אמהאתנא, למא ביחכוא מכאלמה דוליה ביצירוא יציחוא ציאח? צותהם עאלי, בס ענדהם אימאן אנה כל מא ארתפע אלצות בתקוא אלאשארה.
אלו? אה? סאמעני??!
מא לכ? לא, ג'ד, מא לכ?
نرجع لموضوع "ليش الجمل ليش؟"
ليش الريموت، لمّا بتخلص بطاريته، بدّنا نصير نكبس ع الكبسة هاي ونشدّ عليها؟ مع إنّه العيب مش بالريموت، العيب في البطارية. يعني كأنّه الريموت رح يقول: حرام، يلّا، ضغّط عليّ بزيادة، والله لأشتغل! المشكلة بيشتغل. ليش؟
طب، ليش لمّا نطلع ع المصعد بنكبس الطّابق الثّالث أو الرّابع خمس مرّات ع الكبسة؟ يعني بيصير المصعد أسرع؟ لا، واللي بيقهرك أكثر لمّا يجي واحد يطلع معاك، يلاقيك، فبيقوم بيأكّد ع الكبسة. بيكبس عليها. يا زلمة، أنا كبست، مش واثق فيّ؟ ما لك؟
السوبر جلو – ليش السوبر جلو ما بيلزّقش في العلبة؟ يعني بيلزّق في ايدك، بيلزّق في الطّيور المهاجرة، بيلزّق في أي اشي، إلّا في العلبة. بتحسّ العلبة بتقول لك: لا، أنا من العيلة. صعب بيلزّق فيّ. ليش؟
طب، ليش أمّي بتلاقي الشّغلة في لحظة وأنا بدوّر عليها لمدّة سنة؟ والمشكلة إنّها بتقوم تدوّر في نفس المكان اللي أنا دوّرت فيه، وبتلاقيها. هل الأمّهات لديهم قدرة خارقة؟ ولّا احنا أغبياء زيادة عن اللّزوم؟
طب، ليش أمّهاتنا، لمّا بيحكوا مكالمة دوليّة بيصيروا يصيّحوا صياح؟ صوتهم عالي، بس عندهم إيمان إنّه كلّ ما ارتفع الصّوت بتقوى الإشارة.
الو؟ اه؟ سامعني؟؟!
ما لك؟ لا، جدّ، ما لك؟
נחזור לנושא "למה גמל, למה?"
למה כשנגמרת הסוללה של השלט-רחוק אנו לוחצים על הכפתור הזה בעוצמה? אבל הבעיה לא בשלט, הבעיה בסוללה. כאילו השלט יגיד: "חבל, קדימה, תלחץ עלי חזק, בחיי שאני אעבוד!". הבעיה/העניין הוא שהוא עובד. למה?
טוב, למה כשאנו עולים במעלית אנו לוחצים על הכפתור של הקומה השלישית או הרביעית חמש פעמים? מה, המעלית תנוע מהר יותר? ומה שמרגיז אותך יותר זה כשנכנס מישהו לעלות איתך, הוא רואה אותך, וגם הוא לוחץ על הכפתור. לוחץ עליו. בנאדם אני כבר לחצתי, אתה לא סומך עלי? מה יש לך?
למה הסופר-גלו לא נדבק לשפופרת שלו? הוא נדבק לך לידיים, נדבק לציפורים נודדות, נדבק לכל דבר, חוץ מאז לשפופרת. אתה מרגיש שהיא אומרת לך: "לא, אני מהמשפחה. קשה להידבק אלי". למה?
טוב, למה אמא שלי מוצאת את הדבר תוך רגע ואני מחפש אותו במשך שנה? והבעיה שהיא מחפשת באותו מקום שאני כבר חיפשתי בו, והיא מוצאת אותו. האם יש לאימהות יכולת על-טבעית? או שאנחנו יותר מדי טיפשים?
טוב, למה האימהות שלנו, כשהן מדברות שיחת טלפון בינלאומית, הן מתחילות לצעוק? הקול שלהן גבוה, והן מאמינות שככל שהקול גבוה יותר השידור יהיה חזק יותר.
"הלו?! מה? שומע אותי??!"
מה יש לָךְ? לא, ברצינות, מה יש לך?
https://www.tiktok.com/@jumaa…/video/7471301481824652562
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:
"אתמול ראיתי ידיעה בחדשות, הוזכר שם כי איזור מצרים עילית נקרא צעיד (ס'עיד).
עיינתי במילון האטימולוגי של שטאל, שם מצאתי:
צעיד (ס'עיד) מהשורש צעד, לטפס, בערבית ספרותית. מאותו מקור השורש צעד בעברית. צעיד מצר, מנטקת צעיד מצר – מצרים העילית. מצריים הדרומית גבוהה יותר מהצפונית.
אשמח כמובן לפוסט מורחב, תודה".
אז מילת היום היא –
תַצְעִיד تَصْعِيد – הסלמה, החמרה; אידוי
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/xh2hjqwkwean
השורש הערבי הספרותי צ.ע.ד עוסק בעליה על כל סוגיה, גם עם קונוטציה של עליה שלילית והסלמה.
בעברית הוא מופיע בכל הקשור לצעדים, צעידות ומצעדים.
* הפועל הספרותי צַעִדַ صَعِدَ בבניין הראשון – התרומם, התנשא; עלה (מחיר); התרבה
* צַעִדַ אלדֻּחַ'אנֶ אלְאַבְּיַצ' صعد الدّخان الأبيض – עלה עשן לבן (בהשאלה מתהליך הבחירה של אפיפיור חדש בכנסייה הקתולית, הנעשה בסדרה של הצבעות חשאיות. לאחר כל הצבעה נשרפים הפתקים בתנור מיוחד. לבעירה מוסיפים חומר שצובע את העשן העולה: אם לא נבחר אפיפיור, עשן שחור, וכשנבחר האפיפיור – והסכים להתמנות לתפקיד – עשן לבן [ויקימילון])
* צֻעוּד صُعود, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עליה, נסיקה
* צַאעִד صاعِد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – עולה, מתרומם
* מִנַ אלְאַאן פַצַאעִדַן من الآن فصاعدًا – מעתה ואילך
* הפועל צַעַּד صعّد בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – עלה; העלה; הסלים, החמיר
* הפועל הספרותי אַצְעַדַ أصعد בבניין הרביעי – העלה; הרחיק למקום אחר
* הפועל תַצַעַּדַ تصعّد בבניין החמישי – עלה בקושי
* הפועל הספרותי תַצַאעַדַ تصاعد בבניין השישי – עלה בהתמדה, המשיך לעלות; הסלים
* תַצַאעֻד تصاعُد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הסלמה
* תַצַאעֻדִיּ تصاعديّ – פרוגרסיבי
* צַ'רִיבַּה תַצַאעֻדִיַּה ضريبة تصاعديّة – מס פרוגרסיבי
* מֻתַצַאעִד متصاعد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הולך ועולה, נמצא בעליה
* צַעוּד صَعود – קושי, סבל, מכשול
* צַעַּאד صعّاد, במשקל בעלי המלאכה – המרבה לעלות
* מִצְעַאד مصعاد וברבים מַצַאעִיד مصاعيد, או מִצְעַד مِصعد וברבים מַצַאעֶד مصاعد – מעלית; מדרגות; סולם
ועתה, לשאלתו של חגי:
* צַעִיד صعيد וברבים אַצְעִדַה أصعدة – אדמה, פני האדמה, עפר; מישור, רמה; דרך
* עַלַא צַעִיד- على صعيد – במישור כך וכך…
* פִי אלצַּעִידֶ אלדַּוְלִיּ في الصّعيد الدّوليّ – במישור הבינלאומי
* צַעִיד מַצְר صعيد مصر – מצרים עילית
* צַעִידִי صعيدي – תושב מצרים עילית; כינוי לאדם תמים ונאיבי, או אוויל (תושבי מצרים תחתית מחשיבים עצמם ליותר מתוחכמים וחכמים משכניהם בדרום)
לפני שנמשיך, הערה חשובה:
אנשים רבים מכירים את מפת מצרים. מצרים הרי תופסת מקום של כבוד הן בהוויה העברית-יהודית התנ"כית והן בהוויה הביטחונית של מדינת ישראל המודרנית.
כשאותם אנשים שומעים את צמד המונחים "מצרים עילית" ו"מצרים תחתית", הם משערים שהעילית נמצאת "למעלה", בצפון, וזאת בראייה מאוכוונת-מפה-סטנדרטית, בעוד שמצרים תחתית נמצאת בדרום. זאת כי ככה רגילים להסתכל על מפות דו-מידיות מוצפנות (כלומר שהצפון נמצא בהן למעלה במבט רגיל).
אולם צמד המונחים האלה אינם נגזרי מפות כי אם נגזרי גובה טופוגרפי: החלק הצפוני של מצרים הוא נמוך, תחתי, בעוד הדרומי גבוה יותר, עילי.
עובדה גיאוגרפית זו היא זו ש"מאפשרת" לנהר הנילוס לזרום ממקורותיו בחלק המרכזי-יחסי של אפריקה אל הים התיכון: מאזורים עיליים/גבוהים בדרום לאזורים תחתונים/נמוכים בצפון. אם אינני טועה, למדתי פעם, לפני עשרות שנים, שהנילוס הוא הנהר הגדול היחידי בעולם שכיוון זרימתו הוא דרום-צפון.
הנילוס והאמזונס הם שני הנהרות הארוכים בעולם.
ולפני שאתם מדמיינים לעצמכם את מצרים תחתית שטוחה ובגובה קרוב לגובה פני הים (היא אכן כזו), אל-נא תדמיינו את מצרים עילית כמורדות תלולים של פסגות הרי ההימליה: מצרים ברובה – או אם נדייק: עמק הנילוס, שהוא נווה המדבר הגדול בעולם – היא מדינה שטוחה ומישורית, והפרשי הגובה בין צפונהּ לדרומהּ זניחים.
פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"
"מצרים העליונה, בערבית صعيد مصر (בתעתיק מדויק: צעיד מצר), היא אזור במצרים המשתרע משני צדי עמק הנילוס בין אסואן בדרום, עד לאזור שבין אל-עיאט ודהשור הנמצאת מדרום לקהיר. חלקה הצפוני של מצרים העליונה, בין אל-עיאט וסוהאג, נקרא לעיתים "מצרים התיכונה". המונח "מצרים העליונה" מקובל מאוד כאשר מדברים על מצרים העתיקה. חרף היותה בדרום, טריטוריה זו של מצרים נקראת 'עליונה' ביחס לכיוון זרימת הנילוס, ממנה אל מצרים התחתונה ואל הים התיכון. התושבים המודרניים של מצרים העליונה נקראים היום "צעידי" ומדברים בניב מיוחד בשפה הערבית.
מצרים העליונה הייתה ידועה גם בשם "טַה שֶמוּ" שמשמעותו היא "הארץ של הקנים". מצרים העליונה הייתה מחולקת ל-22 מחוזות שנקראו "נוֹם". המחוז הראשון היה באזור אסואן, המחוז ה-22 באזור אטפיח מדרום לקהיר.
[…]" (ויקיפדיה)
=-=-=-=
האם שמעתם על-
עִידֶ אלצֻּעוּד عيد الصّعود – חג העלייה
"חג העלייה (בלטינית: Ascensionis Domini – "עליית האדון") הוא חג נוצרי הנחוג 40 יום לאחר חג הפסחא (ולכן חל תמיד ביום חמישי, ולעיתים נחוג בזמן שונה בכנסייה הקתולית ובכנסייה האורתודוקסית). החג מציין את עלייתו השמיימה של ישו (המתוארת בספר מעשי השליחים מתוך הברית החדשה), שהתרחשה, על פי המסורת הנוצרית, 40 יום לאחר תחייתו מן המתים.
בכנסייה הקתולית, חג העלייה הוא אחד מ"חגי החובה" (Holy Days of Obligation), שבהם חובה על כל המאמינים להיות נוכחים במיסה ולהימנע מעבודה. בכנסייה האורתודוקסית נחשב החג לאחד משנים-עשר "החגים הגדולים". בחלק מהמדינות הנוצריות, בגרמניה ובמדינות סקנדינביה למשל, חג העלייה הוא יום שבתון כללי.
[…]" (ויקיפדיה)
צילום: Gaurav Baya
זה היה הפוסט ה- 2,777 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
