פורסם לראשונה ב- 21.8.18
מרחבא
היום שני פוסטים. למה?
כי בחרתי למחזר את הפוסט הזה ממקום מושבנו הקודם, שכן עורר בזמנו הדים רמים.
הנה, קבלו:
היום נדבר על –
צַאחִי صاحي – מפוכח, “סָחִי”
נתחיל מזה, שזו מילה שאני, שָלֵו, שונא; כשהיא מופיעה בעברית, כמובן. המקור הערבי נפלא בעיניי.
העוינות שלי כלפיה נובעת מכך שצורת הכתיבה שלה בעברית איבדה כל קשר למקור הערבי, וגם בשל כל מה שעומד מאחורי השימוש בה. ועם ה”אנטי סחים” שקוראים פוסט זה – הסליחה.
לגבי הכתיב בעברית, התהליך מובן: האות הערבית צאד ص נשמעת בעברית כמו סמך, ולכן נכתבת כך. לגבי ההארכה הפונטית במילה הערבית (הגיית sa ארוכה) – הארכות כאלו אינן קיימות בכתיב העברי כמעט, וכך נפרדנו לשלום מהאלף. צאחי הפך לסחי.
ההגדרה המילונית של המונח היא: אדם שהוא פיכח, צלול, שאינו מסטול מסמים (לקוח מ-“אלפבת” – מילון סלנג עברי מקוון)
השורש הערבי צ.ח.ו (מגזרת ל”ו, ואין קשר ישיר ל- צַחַּה صحّة [סחה] ו- צַחְּתֵין صحّتين [סחתין], שכן מקורן בשורש צ.ח.ח מגזרת הכפולים, העוסק בענייני בריאות) עוסק בעירנות, צחות, צלילות דעת ופיכחות, דהיינו מצב הפוך לשכרות או השפעת סמים:
* הפועל צַחַא صحا בבניין הראשון – היו צחים ובהירים (השמיים); התפכח, חזר לעשתונותיו; התעורר משינה. במדוברת: צִחִי صحي
* צַחַּא صحّى, הפועל בבניין השני – העיר משינה
* צַחְו صحو, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – בהירות, צחות (מז”א), צלילות דעת
* צַאחִי صاحي (הקורא יהודה כץ, צַאח صاحٍ בשבילך) וברבים צַאחוּן صاحون או צֻחַאה صحاة, שהיא מילת היום, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – מפוכח, ער; בהיר (מז”א)
אגב, המילה צח בעברית, למרות הדמיון, היא מהשורש צ.ח.ח., אך ברור שיש קשר היסטורי בין השורשים צ.ח.ח ל- צ.ח.ו.
בזמנו הסברנו כאן על תיאורית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות, והדוגמה הזו נופלת בול שם…
הבעיה עם המילה הזו בעברית, בעיניי, היא שהיא נאמרת על אנשים מתוך ביקורת עליהם: סחים הם האנשים הלא בסדר, כך לפי כל מי שאינו סחי, דהיינו סטלן, מסטול בצורה זו או אחרת, מאלכוהול או מסמים אלו ואחרים.
נגיד יאיר לפיד; הסטלנים למיניהם, בין אם השיגו את תוארם מעישון ו/או שתיה, ובין אם השיגוהו כי זה טרנדי להיות סטלן, החליטו שהוא סמל הסחים.
המצחיק הוא, שבעברו הוא היה סטלן לא קטן. אבל זה לא משנה: בעיניהם הוא מסמן ומסמל כל דבר שהוא מיינסטרים, יציבות, “בוקיות”, הליכה בתלם, “התנהגות עצית” וכו’.
זה ממש לא משנה מה אני חושב על מיצובו הפוליטי של לפיד, אני אישית פחות מוצא פגם באורח החיים אותו בחר לעצמו, אולי מכיוון שאני (שלו) חי אורח חיים די דומה.
אני גאה להגיד שאני סמל הסחים, מעולם לא עישנתי ומעולם לא השתכרתי (לא זכור לי ששלוק מהיין של הקידוש בשבת משכר…), טוב לי עם זה וכיף לי. אני לא צריך לאבד את הראש כדי להרגיש טוב.
ואצטט פה את יאסר ערפאת, המנהיג שקדם לאבו מאזן, שנהג לומר: וּאִללִּי מֻש עַאגְ’בֹּה יִשְרַבּ מִן בַּחֶר עַ’זַּה واللي مش عاجبه يشرب من بحر غزّة – ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, שישתה ממי הים בעזה!
לסיום, הנה חלק מכתבה על הנושא, שהתפרסמה לפני כמה שנים, ועל הדרך מלמדת אותנו גם מה זה היפסטר:
מה זה סחים ולמה זה כל כך חשוב?
המילה סחי, שבמקור תיארה מישהו במצב של פיכחות (זמנית או קבועה) מסמים, הורחבה בשנים האחרונות לתיאור משהו אחר לגמרי, שיהיה הכי קל להסביר אם נגדיר קודם את המשתמשים הכבדים במילה הזאת.
להטמעת המשמעות החדשה של הסחי אחראית קבוצת היפסטרים פנים-תל-אביבית. ועל רגל אחת בסקיני ג’ינס, היפסטרים הם אותם טיפוסים תל אביבים ניהיליסטים בני 20־30, חלקם תלמידי פילוסופיה או אמנות, שמתלבשים כמו שדוד שלכם התלבש בתמונות נעורים שהוא נבוך להראות, שותים בירה מכבי כי זה קטע, שומעים את האלבום החדש של להקת “עזוב, לא שמעת עליהם” מברוקלין, ומנתחים בקטע אינטלקטואלי תוכניות ריאליטי ישראליות על פרחות שעושות מעשים מגונים בשפה העברית, כי הן כל-כך עלובות שזה כבר מגניב.
היפסטרים, בקצרה, חיים כאילו הם סדרה שכל הזמן צופה בה מישהו שצריך להרשים. אפשר למצוא רבים מהם בעיתונות התרבות התל אביבית, בבניין גילמן למדעי הרוח באוניברסיטה, בשנקר ובפאבים קטנים שמעוצבים גרוע (גרוע זה המדהים החדש, בקטע אירוני). בהכללה קצת גסה אפשר לומר שהם מחשיבים את עצמם למתקדמים, לחכמים, למוסריים ולמעודכנים יותר מכל מי שלא נכלל בקבוצתם הקטנה.
אני מרחיב על ההיפסטרים כי סחי הוא מושג של היפסטרים, ואפשר להבין אותו רק בתור “כל מי שהוא לא אנחנו”. כל מי שהוא לא היפסטר בעצמו. את הסחים האלה אפשר לפרוט לכל מי שאינו שייך לשמאל הפוליטי, לכל מי שנהנה לשמוע גלגלצ, לכל צופי “ארץ נהדרת” בפרט וערוץ 2 בכלל, לכל מי שעשה צבא ולא חש צורך להתנצל על-כך, לכל מי שגר מחוץ למרכז תל אביב, לכל מי ששואף למתינות במקום לרדיקליות, לכל מי שאוהב את מה שרוב האנשים אוהבים.
סחי הוא מושג שלא נועד להגדיר מיהו סחי, אלא בעיקר מי לא סחי. ומי שלא סחי הוא כמובן מגניב על דרך השלילה, כי הוא נמצא מחוץ לזרם המרכזי. מה משותף לכל הסחים האלה? מהם מורכב המיינסטרים. במילים אחרות, סחים הם רוב האנשים.
לקוח מ:
בחן את עצמך: כמה היפסטר (או סחי) אתה; גיא חג’ג’, “בלייזר”, 4.7.12
לחיים לכולם!
תמונה: אסף יצחקי, עמותת אל-סח (https://bit.ly/2wezg5a)
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
הערה: בזמנו, כשפרסמנו את הפוסט הזה לראשונה, קוראים רבים “נעלבו” לנו, בעיקר ממה שציטטתי מכתבה ב”בלייזר” מלפני שש שנים.
אז נא לא להיעלב. הצגתי פה את מקור המונח, שהוא ערבי, ואמרתי את דעתי.
סטלנים למיניהם, וגם היפסטרים, אמורים להיות הרבה יותר קלילים וקולים מסחים. אז אפשר להגיב, אפילו בשמחה, אבל בבקשה אל תיעלבו לנו…
הולך לשתות קולה זירו ולראות חדשות,
שלו
