מקצוע

מרחבא

שלום לכולם,

אתמול הפוסט “מצחצח נעליים” הוקדש לחברתי אסתר ספדיה ולסיפורה היפה והנוגע בעל אותו השם.

אסתר הוסיפה בתגובות לפוסט את הדברים הבאים:

תודה רבה לשלו היקר, ששיתף את סיפורי על הבויאג’י.

כתבתי כ30 סיפורים קצרים על ילדותי בביירות מזווית ראייה הומנית קוסמופוליטית. רוב יהודי ביירות התגוררו ברובע היהודי, שבמרכזו בית הכנסת הגדול “מגן אברהם”, תלמודי תורה ו”אליאנס”.

הורי ז”ל התגוררו בשכונה מעורבת, שבה היינו בקושי 3 משפחות יהודיות בתוך ים של נוצרים, מוסלמים, דרוזים, מטוואלים, כורדים ועוד. התחנכתי במנזר סן ג’וזף – כך שספגתי מעט יהדות והרבה תרבויות ודתות אחרות. כמובן שזה מעצב ומשפיע על אורחותיי ועולמי עד היום.

הספר שכתבתי ושלחתי חינם ובאהבה לחבריי בפייסבוק זכה לתשבחות רבות.

גם מרצים בקמפוס בר אילן שבו אני לומדת גילו עניין רב וכמה מהם נרתמו לשווקו מחוץ לעולם הווירטואלי.

תודה רבה על המחווה הגדולה שנעשתה לבויאג’י ולי.

תבורכו ערביט וקהל קוראיה ותומכיה.

בכבוד רב ובידידות,

אסתר

=-=-=

בעקבות הפוסט, אסתר כתבה בדף שלה את הדברים הבאים:

על הבוקר אני רואה סיפור שכתבתי בשם “בויאג’י” (מצחצח נעליים) מתוך ספרי “ילדה בבלקון” בקבוצה שנקראת “ערביט”, שבה אני חברה כמה שנים.

שלו כהן, מנהל הקבוצה, מנחיל את השפה הערבית דרך סיפורים, מחקרים אטימולוגיים, פתגמים, ניבים, שירים, תמונות, קריקטורות ומה לא.

יחד עם ימאמה ורני הם כותבים את סימפוניית ההשכלה, הידע, האהבה, קירוב הלבבות והדו קיום.

זה נעשה בהתנדבות מלאה כשהמטרה נעלה ונכבדה – ללמד, להעביר, להנחיל, להעשיר ולרגש.

אין שם פוליטיקה ושאר מרעין בישין ולכן זו פינת חמד, מעין חלקת אלוקים הקטנה, סינימה פרדיסו של ידע, חכמה, אהבת אדם, כבוד לכל תרבות, עם, דת…

שלו הציע לשתף בפוסט יומי (כל יום עולים שניים) סיפור מפרי עטי מתוך הקובץ “ילדה בבלקון”. בחרנו יחד את הסיפור על מצחצח הנעליים המטוולי, שהזהיר את אבי ז”ל שעומדים לשחוט את היהודים ושכדאי לנו להימלט מביירות.

לכבודו של האדם הטוב ולמען מקצוע צחצוח הנעליים, שאינו קיים כמעט בעולמנו – הועלה הסיפור וזכה להמון אהדה ומילים טובות מצד חברי הקבוצה הנפלאה, שנקראת ערביט.

תודה לשלו היקר, חבר של אמת שיודע להוקירני למרות חילוקי הדעות בינינו בענייני דיומא, ואף אני מחזירה לו המון בידידותי ובכבוד הרב שאני רוחשת ל “ערביט” – שלו, ימאמה ורני – ולקהלה החם, המסור, המשכיל והמכבד.

ממליצה בחום.

ואני אומר: גם אילו רציתי להפליג בשבח עצמי לא הייתי מצליח לעשות זאת בצורה שאסתר תיארה…

תודה רבה, ריגשת!

=-=-=

מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא האדוק אלון רומלד, שכתב לנו:

“אהלן שלו,

האם המילה הבאה הופיעה:

אמתהאן إمتهان

אם לא, אשמח

“

אז מילת היום היא –

מִהְנַה مِهْنَة וברבים מִהַן مهن – מקצוע, מלאכה, עיסוק; אומנות; שירות

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/6PpJu

ימאמה הוגה בהקלטה מִהְנֶה.

השורש הערבי הספרותי מ.ה.ן עוסק בעיקר במקצועות, אך גם בעליבות:

* הפועל מַהַנַ مَهَنَ בבניין הראשון – הזניח, הוריד מערכו של-; העביד בפרך, התיש; שירת; עבד במקצוע

* הפועל מַהֻנַ مَهُنَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – נחלש, הושפל

* מַהַאנַה مهانة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השפלה, ביזוי

* מַאהֶן ماهن, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בעל מקצוע; עבד

* הפועל אַמְהַנַ أمهن בבניין הרביעי – העביד; החליש

* הפועל אִמְתַהַנַ امتهن בבניין השמיני – למד מקצוע, עָבַד; היה מקצועי; השפיל, זלזל

* אִמְתִהַאן امتهان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עיסוק במקצוע; העסקה; זלזול, השפלה, ביזוי

* מֻמְתַהִן ممتهِن, בצורת הבינוני הפועל – בעל מקצוע; מקצועי

* מֻמְתַהַן ممتهَن, בצורת הבינוני הפעול – בזוי, מושפל, מופקר

* מִהְנִיּ مهنيّ – מקצועי

* מִהְנִיַּה مهنيّة – (כשם עצם): מקצועיות

* מַהִין مهين – בזוי, עלוב

* מִהְנַה חֻרַּה مهنة حرّة – מקצוע חופשי

* אַצְחַאבֶּ אלְמִהַן أصحاب المِهن – בעלי מקצוע

* סִרֶּ אלְמִהנה سرّ المهنة – סוד המקצוע

* עַלַאוַתֶ אלְמִהנה علاوة المهنة – תוספת מקצועית

* אַלְמִהנה אֶלשַּרִיפַה المهنة الشّريفة – זנות (מיל’: המקצוע “המכובד”)

* תַאְהִיל/תַדְרִיבּ מִהְנִי تأهيل/تدريب مهنيّ – הכשרת מקצועית

* אִרְשַאד מִהני إرشاد مهنيّ – הדרכה מקצועית

כתב לנו הקורא יאיר גולד:

מענין שמשמעות ההחלשה/התשה מופיעה גם בשורש דומה מאוד: و.ه.ن (עם חילופי עיצורי בומ”פ. שָלֵו). כך שניתן לתאר שורש דו-עיצורי ה.נ העוסק בהחלשה, ומקבל גיוונים סמנטיים באמצעות פה”פ.

כתב גלי בן ישי:

וגם כאן נראה כי ההיבט התרבותי מסביר מדוע נושא השורש مهن משמעויות מתחום העלבון וההעסקה. אני המעסיק, אני בעל האמצעים והמעמד, אני זה שמאכיל אותך ושם לחם על שולחנך, אתה בסה”כ משרת העומד לרשותי, עבד לא יותר… ועל כן תנאי העסקה הירודים, הניצול המחפיר, היחס המשפיל והבלתי אנושי לו זוכים העובדים בחלקים נרחבים בעולם הערבי והמוסלמי. ומה שחווים העובדים הזרים במדינות המפרץ, אך לא רק, מדגים העניין בבירור.

הוסיפה ורה כהן בסו:

אללהם וסע עלינא ארזאקנא בע’יר מהאנה ולא מד’לה اللهمّ وسّع علينا أرزاقنا بغير مهانة ولا مذلّة

– אלוהים, הרחב/הגדל פרנסתנו ללא השפלה וללא ביזוי