מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק אורי טרוק.
אז מילת היום היא –
שַחַּ’אח’ شَخَّاخ, במשקל בעלי המלאכה – מרטיב במיטה; חצוף
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
אורי שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
ali.salem.official
Ali Salem
לעלי סאלם יש מעל למאה אלף עוקבים (בפייסבוק יש לו יותר), ומהמבטא שלו ניכר שהוא לבנוני. מעבר לכך הוא לא כתב על עצמו דבר.
הסרטון פורסם ב- 25.4.24 וכותרתו:
ومدعْبلة متل البيتنجانة 
והיא עגלגלה כמו חציל
בנת באורובא, בתכון דכתורה, מהנדסה, צאחבת שרכה, מחאמיה, בתפות ע מטעם בדהא תתע’דא, ביעג’בהא אלויתר, ביחבוא בעצ’ וביתג’וזוא טביעי ולא כאנה פי שי.
נחנא ענדנא הון, בתכון סאקטה אלצף אלראבע סת מראת, שוארבהא תלת אמתאר לקדאם, חואג’בהא האלקד, מת’ל חואג’ב זעים באב אלחארה, עם תלבס נפס אלכילות הי ואח’תהא, אכל מא פש פי אלבית, ביהא מכסור ע אג’אר בית לשי עשרת תשהר לקדאם, הי בדהא תשארט עליכ: בדהא ערס באפח’ם אלצאלאת, ובדהא ג’וזהא יכון ענדה שרכת טיראן וענדה טיאראת, ותסאפר ותרוח ותיג’י וסיאראת ומדרי שו, והי קאעדה בלא אכל.
יעני מאהלאת צפר, בס מתטלבאת מליון.
טיב כיף וליש? מא חדא ביערף.
שח’אח’ה, ליש היכ בתעמל ענדנא הון? מא חדא ביערף.
بنت بأوروبّا، بتكون دكتورة، مهندسة، صاحبة شركة، محاميّة، بتفوت ع مطعم بدّها تتغدّى، بيعجبها الويتر، بيحبّوا بعض وبيتجوّزوا طبيعي ولا كأنّه في شي.
نحنا عندنا هون، بتكون ساقطة الصّفّ الرّابع ستّ مرّات، شواربها تلت أمتار لقدّام، حواجبها هالقدّ، مثل حواجب زعيم باب الحارة، عم تلبس نفس الكيلوت هي وأختها، أكل ما فش في البيت، بيّها مكسور ع أجار بيت لشي عشرة تشهر لقدّام، هي بدها تشارط عليك: بدّها عرس بأفخم الصّالات، وبدّها جوزها يكون عنده شركة طيران وعنده طيّارات، وتسافر وتروح وتيجي وسيّارات ومدري شو، وهي قاعدة بلا أكل.
يعني مؤهّلات صفر، بس متطلّبات مليون.
طيّب كيف وليش؟ ما حدا بيعرف.
شخّاخة، ليش هيك بتعمل عندنا هون؟ ما حدا بيعرف.
בחורה באירופה, היא יכולה להיות דוקטור, מהנדסת, בעלת חברה, עורכת דין, נכנסת למסעדה לאכול צהרים, המלצר מוצא חן בעיניה, הם אוהבים זה את זו, הם מתחתנים, כרגיל, ואין שום דבר.
אבל אצלנו פה, גם אם היא לא סיימה כיתה ד’ שש פעמים, השפם שלה באורך 3 מטר לפנים, הגבות שלה בגודל כזה, כמו הגבות של הזעים (מהסדרה) באב אלחארה, היא ואחותה לובשות אותם תחתונים, אין אוכל בבית, אבא שלה חייב שכירות לבית לעשרה חודשים קדימה, היא מעמידה לך תנאים: היא רוצה חתונה באולם המפואר ביותר, היא רוצה שלבעלה תהיה חברת תעופה ושיהיו לו מטוסים, היא רוצה לנסוע, ללכת, לבוא, מכוניות ולא יודע מה, כשהיא יושבת ללא אוכל.
כלומר אפס כישורים, אבל מיליון דרישות.
על מה ולמה? איש אינו יודע.
חצופה, למה כך היא מתנהגת אצלנו? איש אינו יודע.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
בעבר סיפרתי מספר פעמים את הסיפור הבא:
סיפור-בדיחה אותו שמעתי לא פעם מהוריי ז”ל, ירושלמים אצליים (אסלים), שנולדו וגדלו בירושלים המנדטורית, בה גרו בשכונות היהודיות זה לצד זה, או בשכונות סמוכות אך צמודות, אשכנזים, ספרדים (‘ס”טים’) ויהודים ממוצא מזרחי שהגיעו מארצות ערב.
האשכנזים פטפטו קצת בערבית ובלדינו, והמזרחיים שלטו טיפה ביידיש.
מספרים על ערבי שנקלע לאחד הרחובות הקטנים בשכונה אשכנזית ואיבד את דרכו. הוא ראה אישה עומדת במרפסת ביתה, וביקש את עזרתה להגיע למחוז חפצו.
אז היא אמרה לו, והקטע פה הוא הלעג למבטא האשכנזי של מילים ערביות:
“אִנְתֶ בִּתְרוּח’ מן חַ’רַא לַח’רא וּאַנא בַּשֻחּ’ עַלֵיכּ מנֶּ אלשֻּבַּאכּ”
שפירושו: אתה תלך מחרא לחרא ואני אשתין עליך מהחלון.
היא הייתה צריכה לבטא:
“אנת בתרוח מן חַארַה לַחַארַה ואנא בַּשוּף עליכ מנ אלשבאכ”
אתה תלך משכונה לשכונה ואני אביט עליך מהחלון.
=-=-=
אז מילת היום היא –
שַחּ’ شَخّ – השתין
במקומות מסוימים התרגום הוא דווקא: עשה “מספר 2”, קקי…
לשמיעה: https://clyp.it/1yywpqtm
השורש הערבי ש.ח’.ח’ בגזרת הכפולים עוסק בהַשתנה:
* הפועל שַחּ’ شَخّ בבניין הראשון, הוא מילת היום – השתין. בספרותית גם: נחר; נוזל שהשמיע קול בזמן זרימתו
* שְחַ’אח’ شْخاخ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שתן
* שַחּ’ תַחְתֹה شَخّ تحته – השתין במכנסיים; מת מפחד
* מַא בִּשֹחּ’ עַלַא אֶצְבַּע מַגְ’רוּח ما بشخّ على أصبع مجروح – לא מוכן לעזור או להושיט עזרה (מיל’: אינו משתין על אצבע של פצוע. זאת מנקודת המוצא לפיה שתן הוא בעל סגולות ריפוי)
* אֶלְחֵיטַה אֶלְוַאטְיֶה יְשֹחּ’וּא עַלֵיהַא אלֶכְּלַאב الحيطة الواطية يشخّوا عليها الكلاب – באדם חלש כל אחד יכול לפגוע (מיל’: על קיר נמוך משתינים הכלבים)
* לֶסַּה בִּשֹחּ’ פִי לְבַּאסֹה لسّة بشخّ في لباسه – הוא עדיין צעיר, הוא ילד (מיל’: הוא עדיין עושה פיפי בתחתונים)
* שַחּ’ מִנֶּ אלצַּ’חֶכּ شَخّ من الضّحك – מת (השתין) מצחוק
* מִשַחַּ’ה مشَخّة – משתנה
פעלים מרובעים בעלי כפל עיצורים מבוססים לרוב על פעלים מגזרת הכפולים, והנה, לא צריך ללכת רחוק כדי לראות ש-
* הפועל שַחְ’שַח’ شَخشخ בבניין הראשון – השתין הרבה; השמיע צליל, קול, אוושה
* שַחְ’שַחַ’ה شَخشخة – קול של דריכת נשק; צליל או אוושה של נייר
פעלים נוספים שמשמעם השתין:
* פַרְפַר فرفر – השתין, בעיקר בהתייחסות לילד קטן
משמעויות נוספות של הפועל: ברח, נס, נמלט; רעד; ברח לו פיפי
פעלים מרובעים בעלי כפל עיצורים מבוססים לרוב על פעלים מגזרת הכפולים, והנה, לא צריך ללכת רחוק כדי לראות ש-
פַרּ فرّ, מהשורש פ.ר.ר, בבניין הראשון, פירושו ברח, נמלט (וגם פַלּ, במדוברת, עם חילופי למנ”ר)
* פַנּ فنّ – השתין. לא מצאתי את הפועל הזה במילונים, יש לי הרגשה שהוא וריאציה למנ”רית של פר, שצוין זה עתה
* זַנְבַּע/זַמְבַּע زنبع / زمبع – שני פעלים שלא הכרתי, אך קיימים ומתועדים. השוני ביניהם הוא… למנ”רי. אגב, זנבע, עם זין, זה גם מים שזרמו
* זַנְקַח زنقح – עוד פועל חדש עבורי
* עַרַּצ’ عرّض בבניין השני – (לא מצאתי שום תיעוד כתוב)
* טַיַּר מַיּ طيّر ميّ
וכמובן בַּאל بال
תגובות הקוראים:
מיכה חנונה:
בדו יאכל, בדוש יש’ח – רוצה לאכול בלי לעשות צרכים. יעני לאכול את העוגה ושתישאר שלמה, רוצה לקחת בלי לתת בתמורה
רויטל בטאט:
גם הפועל פַנְתַר فنتر במשמעות להשתין
הביטוי: נתפת שח’אח’ סטל מי نتفة شخاخ سطل مي – אבן שזרק טיפש אחד לבאר אלף חכמים לא יוכלו להוציא (מיל’: טיפת שתן [מצריכה] דלי מים [לניקוי])
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
שַחַּ’אח’ וַלַא יַנַאם אִלַּא בִּאלְוַסַט شخّاخ ولا ينام إلّا بالوسط, או: שַחַּ’אח’ וַיֻרִִיד יַנַאם בִּאלנֻּץּ شخاخ ويريد ينام بالنص – חצוף (מיל’: מרטיב בלילה ומתעקש לישון באמצע [המיטה])
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,496 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
