מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַעְדִן مَعْدِن או מַעְדַן וברבים מַעַאדֶן معادن, במשקל המקומות – מכרה; מחצב, מינרל; מתכת; אבן יקרה
משה שלח לי סרטון נוסף של הסטנדאפיסט הירדני אחמד מנאעי.
אבל מסתבר ש”נרדמנו פה בשמירה”, שכן הסרטון אינו מופיע בחשבון טיקטוק המוכר (הישן, וגם לא בחדש) של אחמד, אלא בחשבון אחר (ולא מעניין).
בכל מקרה, רציתי להבין מה קרה. מסתבר שאחמד שינה את טיקטוק שלו, וכיום אלו הם פרטיו:
1981ahmaf
أبو الغلابةהוא מכנה עצמו אבו אלע’לאבה, וכותב על עצמו:
فلسطيني إبن غزه الصامده
פלסטיני בן עזה שעומדת איתנה
הסרטון פורסם ב- 26.7.24 וכותרתו:
כיף בתערף אד’א אלמטעם אלי דח’לתו ע’אלי ולא לא?
كيف بتعرف إذا المطعم الي دخلتو غالي ولا لا؟
איך תדע אם המסעדה שנכנסת אליה יקרה או לא?
ת’לאת’ין דינאר ע ביצ’ה ואחדה. ביצ’ה.
כיף בתערף אד’א אלמטעם אלי דח’לתו ע’אלי ולא לא?
שופ עלי: אד’א דח’לת ע אלמטעם, אלבאב פתח לחאלה, אטלע, תדח’לש. וח’צוצי אד’א כאן פי ואחד ע אלבאב קאל לכ: תפצ’ל אסתאד’י. “אסתאד’י” האי לחאלהא 5 ליראת.
אד’א ג’אב לכ אלמניו ורק, היכ, כרתונה רואק. בס אד’א דח’ל עליכ בלבתוב, היכ, פאתח, קאל לכ: שו בדכ? אנא שו בדי? אנת אללי שו בדכ.
יעני מרה דח’לת מטעם, אג’תני אלמוט’פה, ג’איבת לי אלמי קזאזה, ולאפתהא בקמאשה. קזאזת אלמי לאבסה אכת’ר מן אלמוט’פה אללי ג’איבה אלקזאזה.
ומכתוב עליהא: מיאה מעדניה ע’אזיה לחיאה תתג’דד.
אנת פאהם קדיה צ’אמנינכ תעיש?
בעדין חכת לי: שו בתחב תשרב, מאנגא ולא סתרוברי? מא ערפתש אלפט’הא, קלת להא: האתי מאנגא.
אטלעת ע אלמניו היכ, לאקית אשי אסמה: ביצ’ מח’פוק מע זבדת אלאפוכאדו.
ביצ’ מח’פוק? בנערפה הדא, מח’פוק. אטלעת היכ ג’נבה, כאן מכתוב: 122 ריאל. יעני תקריבן, בערפש קדיש באלארדני באלצ’בט, בס 25-30 דינאר.
30 דינאר ע ביצ’ה ואחדה. ביצ’ה.
פקלת לה, תעאל, שו אלביצ’ה ואחדה, ב 25, שו פיה? קאל לי: לא, מאהי ביצ’ת דיכ!
אה, לא, אד’א דיכ בח’ליכ.
שו אללי 25 ביצ’ה ואחדה? מא לכ? ביחלק בשפרת ג’ילת, יא זלמה, אלדיכ?
ואד’א ביצ’ת דיכ יעני, וביצחא אלצבח בדרי, תחמלני ג’מילה? לא! כת’יר 25! 25 יא זלמה כנת בדי אביעה איאהן!
ثلاثين دينار ع بيضة واحدة. بيضة.
كيف بتعرف إذا المطعم الي دخلتو غالي ولّا لا؟
شوف علي: إذا دخلت ع المطعم، الباب فتح لحاله، اطلع، تدخلش. وخصوصي إذا كان في واحد ع الباب قال لك: تفضّل أستاذي. “أستاذي” هاي لحالها ٥ ليرات.
إذا جاب لك المنيو ورق، هيك، كرتونة، رواق. بس إذا دخل عليك بلبتوب، هيك، فاتح، قال لك: شو بدّك؟ أنا شو بدّي؟ انت اللي شو بدّك؟
يعني مرّة دخلت مطعم، اجتني الموظّفة، جايبة لي الميّ، قزازة، ولافّتها بقماشة. قزازة الميّ لابسة أكثر من الموظّفة اللي جايبة القزازة.
ومكتوب عليها: مياه معدنيّة غازيّة لحياه تتجدّد.
انت فاهم قدّيه ضامنينك تعيش؟
بعدين حكت لي: شو بتحبّ تشرب، مانجا ولا ستروبري؟ ما عرفتش ألفظها، قلت لها: هاتي مانجا.
اطّلعت ع المنيو هيك، لاقيت اشي اسمه: بيض مخفوق مع زبدة الأفوكادو.
بيض مخفوق؟ بنعرفه هدا، مخفوق. اطّلعت هيك جنبه، كان مكتوب: ١٢٢ ريال. يعني تقريبًا، بعرفش قدّيش بالأردنّي بالضّبط، بس ٢٥-٣٠ دينار.
٣٠ دينار ع بيضة واحدة. بيضة.
فقلت له، تعال، شو البيضة واحدة، ب ٢٥، شو فيه؟ قال لي: لا، ماهي بيضة ديك!
اه، لا، إذا ديك بخلّيك.
شو اللي ٢٥ بيضة واحدة؟ ما لك؟ بيحلق بشفرة جيلت، يا زلمة، الدّيك؟
وإذا بيضة ديك يعني، وبيصحى الصّبح بدري، تحمّلني جميلة؟ لا! كثير ٢٥! ٢٥ يا زلمة كنت بدّي أبيعه ايّاهن!
30 דינאר על ביצה אחת. ביצה.
איך תדע אם המסעדה שנכנסת אליה יקרה או לא?
תקשיב לי: אם נכנסת למסעדה והדלת נפתחה לבד, צא, אל תיכס. במיוחד אם יש מישהו בכניסה שאמר לך: בבקשה אדוני. המילה “אדוני” לבד שווה 5 דינאר.
אם הוא נתן לך תפריט מנייר, ככה, מקרטון, זה בסדר. אבל אם הוא בא אליך עם לפטופ, ככה, פתוח, ואמר לך: “מה אתה רוצה?” – מה אני רוצה? מה אתה רוצה?
פעם נכנסתי למסעדה, באה אלי המלצרית, הביאה לי מים, בקבוק, שעטפה אותו בבד. בקבוק המים לבש יותר מאשר המלצרית שהביאה אותו.
וכתוב עליו: מים מינרליים מוגזים לחיים מתחדשים.
אתה מבין כמה הם מצפים עוד שתחיה?
אח”כ היא אמרה לי: מה אתה רוצה לשתות, מנגו או סטרוברי (תות)? לא ידעתי איך לבטא את זה, אז אמרתי לה: תביאי מנגו.
הסתכלתי על התפריט, ראיתי משהו ששמו: ביצים מוקצפות עם חמאת אבוקדו.
ביצים מוקצפות? אנו מכירים את זה, מוקצפות. הסתכלתי ליד, היה כתוב: 122 ריאל (סעודי). כלומר בערך, אני לא יודע כמה זה יוצא ב(דינאר) ירדני בדיוק, 25-30 דינאר.
30 דינאר (150 שקל) על ביצה אחת. ביצה.
אמרתי לו: בוא, מה ביצה אחת ב- 25, מה קרה? הוא ענה לי: לא, זו ביצת תרנגול!
אה, לא, אם זה תרנגול זה בסדר.
מה פתאום 25 על ביצה אחת? מה קרה לך? הוא מתגלח עם סכין גילוח ג’ילט, התרנגול?
ונניח זו ביצת תרנגול, והוא גם מתעורר מוקדם בבוקר, מה, אתה עושה לי טובה? לא! זה הרבה 25! בן אדם, רציתי למכור לו (את שלי)!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום היא –
עַדְנַאן عَدْنَان – מי שמקום מושבו קבוע; שם פרטי של גבר
לשמיעה:
השורש הערבי הספרותי ע.ד.ן עוסק בטיוב ובדישון, בכרייה ובמתכות וגם במגורים.
בעברית השורש מופיע במילים כמו עדן, וכמובן גן עדן, שפירושה: מקום של רווחה ונועם, וכן במילים חיוביות כמו לעדן, עידון ומעדן.
הקורא עזרא סופר מצביע על הקשר לשורש העברי ע.ד.ר עם חילופי למנ”ר.
* הפועל עַדַנַ عَدَنَ בבניין הראשון – שכן ב-, גר ב- (לא בשימוש)
* הפועל עַדַּנַ عدّن בבניין השני – כרה, חפר במכרה, חצב; עדר; טייב, דישן
* תַעְדִין تعدين, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כרייה
* מֻעַדִּן معدّن, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – כורה
* גַ’נַּת עַדְן جنّة عدْن – גן עדן
* מַעְדַן معْدن – טוב מאוד, מצוין! (במצרים)
* מַעְדִן معدِن או מַעְדַן וברבים מַעַאדֶן معادن, במשקל המקומות – מכרה; מחצב, מינרל; מתכת; אבן יקרה
* מַעַאדֶן תַ’מִינַה معادن ثمينة – מתכות יקרות
* מַעְדִנִיּ معدنيّ – מינרלי; מתכתי
* מֻנְתַגַ’ע מַעְדַנִיּ منتجع معدنيّ – מקום מרפא עם מעיינות מים מינראליים, ספא
* מִיַאה מַעְדַנִיַּה مياه معدنيّة – מים מינרליים
* נַקְד מַעְדַנִיּ نقد معدنيّ – מטבעות מתכת
* מַעְדַנַה معدنة – כריית מתכות
* הפועל גזור-השם מַעְדַנַ مَعْدَنَ, עם שורש מרובע תנייני, על דרך הבניין השני – ציפה כלי בציפוי מתכת
* הֻוַ מַעְדִנֶ אלְכַּרַם هو معدن الكرم – הוא מקור האצילות והנדיבות
* אַלנַּאס מַעַאדֶן, מִנְהֻםֻ אלדַּ’הַבּ וַמִנְהֻםֻ אלְפִצַּ’ה וַמִנְהֻםֻ אלנֻּחַאס النّاس معادن منهم الذّهب ومنهم الفضّة ومنهم النحاس – האנשים הם מתכות (שונים זה מזה), יש מהם זהב, יש מהם כסף ויש מהם נחושת (אמירה מבוססת על חדית’ של הנביא)
=-=-=
בפוסט המקורי הרחבנו על הנושאים הבאים:
עדנאן “הראשון” לפי האסלאם היה צאצא של המשרתת של ישמעאל. השבטים שיצאו ממנו חיו בצפון חצי האי ערב.
=-=
“עדנאן ח’אשוקג’י (בערבית: عدنان خاشقجي; תעתיק מדויק מערבית: עדנאן ח’אשקג’י; נודע גם בשם עדנאן חאשוגי; 25 ביולי 1935 – 6 ביוני 2017) היה סוחר נשק ואיש עסקים סעודי. נודע במעורבותו ב”פרשת איראן-קונטראס” ובהיותו האיש העשיר בעולם בשנות ה-80. […]” (ויקיפדיה)
=-=
מקרה נדיר של אִסֶם עַלַא מֻסַמַּא – כשמו כן הוא, היישר מויקיפדיה:
“עדנאן יחיא מחמוד אלע’ול (אלרול) (בערבית: عدنان الغول, 1958 – 21 באוקטובר 2004) היה טרוריסט, מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה, מומחה להכנת מטעני נפץ, “אבי התעשייה הצבאית הפלסטינית”, “אבי הקסאם”, ויד ימינו של ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם, מוחמד דף. אחראי לרצח עשרות חיילים ואזרחים ישראלים. נהרג על ידי צה”ל בסיכול ממוקד”.
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“עַדַן (בערבית: عدن נהגה A’dan; באנגלית ובשפות לועזיות נוספות ידועה כ-Aden) היא עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי. על שמה מפרץ עדן. נמל עדן היה ליעד נכסף עבור המעצמות משום מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה. […]” (שם)
העיר נקראת כך מכיוון שהיא מהווה משכן לבני אדם וגם משכן (נמל) לספינות.
צילום: Curioso Photography
זה היה הפוסט ה- 2,541 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
