פורסם לראשונה ב- 5.12.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת Haya Levy.
חיה, אחותי הבכורה, הזכירה לי שבלדינו אורח הוא מוּסָפִיר (במלרע), ובתורכית misafir.
היא שאלה אותי אם יש קשר לערבית.
אז מילת היום היא –
סַפַר سَفَر וברבים אַסְפַאר أسفَار – נסיעה; מסע
לשמיעה:
שאלתה של חיה הטרידה אותי תמיד, שכן בערבית נוסע הוא מֻסַאפִר, ונראה שהערבית השפיעה על התורכית, בנותנהּ למילה נופך ספציפי מאוד של נסיעה, והלדינו, שהתפתחה במשך מאות שנים בארצות תחת שליטה עות’מאנית, הושפעה גם היא, אך מהתורכית.
לשאלתכם האפשרית, אורח בספרדית של ספרד הוא בכלל huésped.
השורש הערבי הנפוץ ס.פ.ר עוסק בנסיעות, בסְפָרים, בשגרירים, בשולחנות אוכל ובדברים גלויים וחשופים. מה הקשר בין כל המשמעויות האלה? אין קשר…
בעברית השורש מופיע ב- ספרים ובסיפורים, אך גם במספרים ובתספורות.
* הפועל הספרותי סַפַרַ سَفَرَ בבניין הראשון – טאטא; פיזר, סחף; היה גלוי וברור; נגלה, התבהר; גילה, הבהיר; תיווך, השכין שלום; יצא למסע
* סַאפִר سافِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – כשם תואר: גס, מחוצף; כתואר פועל: ללא בושה, גלוי לעין כל, בפרהסיה, “שקוף”
* סַאפִרַה سافرة, בנקבה – אישה גלוית-פנים
* הפועל הספרותי סַפַّרַ سفّر בבניין השני – הגלה, גרש; הסיע, שיגר
* הפועל סַאפַר سَافَر בבניין השלישי – נסע; נסע לחו”ל; מת
* מֻסַאפִר مسافر וברבים מֻסַאפִרִין مسافرين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, המילה בעקבותיה נכתב הפוסט הזה – נוסע, תייר, מבקר, עובר אורח
* אַלְמֻסַאפִרֶ אלדַּאאִם المسافر الدّائم – הנוסע המתמיד
* הפועל הספרותי אַסְפַרַ עָן- أسفر عن- בבניין הרביעי – הביא לידי; האיר, גילה
* לַם יֻסְפִר עַן שַיְא’ لم يسفر عن شيء – לא הביא לשום תוצאה
* הפועל הספרותי אִסְתַסְפַרַ استسفر בבניין העשירי – שלח את- כשליח/מתווך
* סִפְר سِفْر וברבים אַסְפַאר أسفَار – ספר (לא בשימוש); אחד מספרי התנ”ך או הברית החדשה, למשל:
* סִפְרֶ אלתַּכְּוִין سفر – ספר בראשית
* סִפְרֶ אלְמַזַאמִיר سفر المزامير – ספר תהילים
* סִפְרֶ אלרֻּאְיַא سفر الرّؤيا – ספר ההתגלות, או חזון יוחנן (בברית החדשה). נקרא גם: רֻאְיַא יוֹחַנַּא رؤيا يوحنّا
* אַסְפַאר מוּסַא אלְחַ’מְסַה أسفار موسى الخمسة – חמישה חומשי תורה (של משה)
* סַפַרִיּ سفريّ – מיטלטל, של נסיעה, של שדה
* סַרִיר סַפַרִיּ سرير سفريّ – מיטה מתקפלת (מיל’: מיטת נסיעה)
* גַ’וַאז סַפַר جواز سفر – דרכון
* דֻעַאאֶ אלסַּפַר دعاء السّفر – תפילת הדרך
* תַדְ’כִּרַת סַפַר تذكرة سفر – כרטיס נסיעה
* נַפַקַתֶ אלסַּפַר نفقة السّفر – הוצאות נסיעה
* בַּדַל סַפַר بدل سفر – הוצאות נסיעה, דמי נסיעה, קצובת נסיעה, דמי אש”ל
* וַתִ’יקַת סַפַר وثيقة سفر – תעודת מסע; רשיון/תעודת מעבר
* אִגַ’אזַת סַפַר إجازة سفر – היתר יציאה, היתר נסיעה; בהשאלה: חופשת נסיעה
* חַקִיבַּת / שַנְטַת סַפַר حقيبة / شنطة سفر – מזוודה
* אֻג’וּר/אֻגְ’רַת סַפַר أجور / أجرة سفر – דמי נסיעה
* אִסְתִמַארַת סַפַר استمارة سفر – שובֵר נסיעה
* לַאאִחַתֶ / דַלִילֶ אלסַּפַר لائحة / دليل السّفر – לוח זמני נסיעות
* סַפִיר سفير וברבים סֻפַרַאא’ سفراء – שגריר; מתווך, שליח
* סַפִיר עַ’יְר מֻקִים سفير غير مقيم – שגריר שאינו תושב
* סַפַארַה سفارة או סִפַארַה וברבים סַפַארַאת سفارات – שגרירות; שליחות/תיווך לשם השכנת שלום; פעולת השגריר
* סַפַّארַה سفّارة – נוסעים
* סֻפְרַה سُفرة – שולחן אוכל, שולחן ערוך; כלי לנשיאת אוכל; ארוחה; צידה לדרך
* אוֹצֶ’ת סֻפְרַה أوضة سفرة – חדר אוכל
* מִלְחֶ אלסֻּפְרַה ملح السّفرة – מלח שולחן
* סֻפְרַגִ’י سفرجي – מלצר (עם סיומת המקצועות הפרסית-תורכית)
* סֻפְרַה דַאיְמֶה سفرة دايمة – תודה על הארוחה; מי ייתן ושולחנכם תמיד יהיה מלא כל טוב (מיל’: שולחן תמידי. זו ברכה שנאמרת למארח-המסעיד בסוף הסעודה)
* סַפְרַה سَفرة – נסיעה (אחת), מסע (אחד), טיול
* סַפְרַה/רִחְלֶה מְוַפַّקַה! سفرة/رحلة موفّقة – נסיעה טובה!
* סַפַרִיַּה سفريّة וברבים סַפַרִיַּאת سفريّات – נסיעה
* שַרִכַּת סַפַרִיַּאת شركة سفريّات – חברת נסיעות; חברת הסעות
* מִסְפַאר مِسفار – מי שמרבה ורגיל לנסוע
* אֳדַ’א רְגִ’עֶת מִנֶּ אלסַּפַר אִהְדִי אַהְלַכּ וַלַו חַגַ’ר إذا رْجِعِت مِنِ السَّفَر إِهدِي أَهْلَك وَلَو حَجَر – כשאתה חוזר מנסיעה הבא מתנה למשפחתך ולו רק אבן
=-=-=
הידעתם? האם הכרתם את-
שַרִכַּתֶ אַלסַּפַרִיַּאתֶ אלְמֻוַחַּדַה אֶלְקֻדְס شركة السّفريّات الموحّدة القدس – חברת הנסיעות המאוחדת בירושלים
נעיין בויקיפדיה:
“עד שנת 2004 שררה אנדרלמוסיה בקווי התחבורה הציבורית בשכונות הערביות במזרח ירושלים. עשרות חברות פרטיות ומשפחתיות הפעילו קווים בלתי סדירים או סדירים למחצה, בלא פיקוח נאות ובכלי רכב מיושנים. בשנת 2004 הגדירו עיריית ירושלים, משרד התחבורה ותוכנית אב לתחבורה ירושלים פרויקט לאיחוד של החברות למסגרת של חברה מאוחדת (شركة السفريات الموحدة, שרכת א-ספריאת אל-מווחדה, “חברת הנסיעות המאוחדת”) ובה חמש חברות-בנות, המופעלות לפי זיכיון. יחד עם נציגי האוכלוסייה תוכננו ונקבעו מסלולים קבועים. כן נקבעו מספרי קווים ותדירות (גבוהה יחסית) וניתנו זיכיונות הפעלה לפי מכרז. החברה מפעילה צי של מיניבוסים מתוצרת מרצדס, שנרכשו בסיוע משרד התחבורה. המיניבוסים צבועים באופן אחיד בתבנית פסים ירוק-לבן (לקווים פנים-עירוניים) או כחול-לבן (לקווים כפריים/פריפריאליים) ונקראים בעגה המקומית “זברות” או “אוטובוסים פלסטיניים”. המחירים מסובסדים ונקבעים לפי חוק.
מרכז ההפעלה הוא התחנה המרכזית של מזרח ירושלים ברחוב סולטאן סולימאן, ליד גן הקבר, בין שער שכם ושער הפרחים. בנוסף פרושות ברחבי מזרח העיר עשרות תחנות אוטובוס תקניות, חלקן משותפות עם קווי “אגד”. הקווים נוסעים בעיקר בכבישים העירוניים והכפריים של מזרח ירושלים, אך גם בדרך חברון וכביש מספר 1 (שדרות בר-לב) וכן בשכונות “קו תפר” כמו הגבעה הצרפתית ותלפיות מזרח. הקווים נחשבים לנוחים ויעילים ורוב תושבי האזור מעדיפים אותם על פני תחבורה פרטית, שנתח השימוש בה ירד מאוד. גם ציבור קטן של יהודים משתמש בתחבורה ציבורית זו, בעיקר בשבת ותיירים בעלי תקציב נמוך”.
=-=-=
* כותבת לנו הקוראת גילה יונה:
רציתי להוסיף פתגם יפה במדוברת א”י: אכלת מא אכלת, ע אלספרה קעדת أكلت ما أكلت عالسفرة قعدت – אכלת או לא אכלת, לשולחן ישבת. הכוונה שעליך לשלם בכל מקרה. ובהשאלה הכוונה לפשע שבוצע. לא משנה אם היית שותף פעיל או שרק ידעת, ולא דיווחת על כך, עליך לשאת בעונש כמו כולם.
* הקורא גלעד שלוש מזכיר-מחדש לנו שהשורש הזה הגיע גם למילה הכה-מוכרת ספארי, שפירושה בסווהילי “מסע”.
* בזכותו של הקורא חגי פודור קבלו את:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“מַסַאפֶר יטא (בערבית: مسافر يطا) הוא השם של קבוצה של 19 כפרים בנפת חברון שבדרום יהודה, הנמצאים בין 14 ל-24 ק”מ דרומית לעיר חברון, וממוקמים בתוך הגבול המוניציפלי של יטא. יש המקשרים בין המילה “מסאפר” למילה הערבית שפירושה “טיול”, וטוענים כי השם רומז למרחק הקצר שבין הכפרים ליטא, ויש המקשרים למילה הערבית שפירושה “כלום”, לאור האמונה המקומית ש”שום דבר” לא יוכל לחיות באזור זה. […]” (ויקיפדיה)
=-=
הקוראת אירית דוש-וינברג שאלה מה הקשר בין המילה העברית סִפְרָה לשורש של היום.
נעיין בויקימילון:
סִפְרָה
סימן גרפי המייצג מספר.
גיזרון
מחידושי ועד הלשון, תרע”ב. המילה הגיעה מן המילה הגרמנית Ziffer שמשמעותה סִפְרָה, מטעמי דמיון מבחינת צליל ומשמעות לשורש ס־פ־ר. המילה הגרמנית עצמה הגיעה מן המילה הערבית صفْر (צִפְר) – אפס.
זה היה הפוסט ה- 1,549 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
