פורסם ב- 1.5.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
בּוֹסֶה بوسة וברבים בּוֹסַאת بوسات – נשיקה
כותרת הסרטון:
שיח’ יפתי חכם תקביל אלרג’ל לזוג’תה פי נהאר רמצ’אן
شيخ يفتي حكم تقبيل الرجل لزوجته في نهار رمضان
שיח’ פוסק הלכה בעניין נשיקות שנותן הבעל לאשתו במהלך שעות היום בחודש רמדאן
(שעות היום: הכוונה לַשעות מעלות השחר ועד השקיעה, בהן אמורים לצום ואסור לעשן בהן או לקיים יחסי מין. שָלֵו)
לשון הסרטון:
אד’א חב יסאל יסאל, בס אלסאאל יכון לה טעמה
אלקבלה באלציאם, סאל ען אלקבלה באלציאם.
פי ענא קבלה וענא קבלה: אלקבלה ג’הת אלכעבה, אלקבלה בוסה.
פמרה שיח’ ע אלמנבר קרא: פלנולינכ קבלתן תרצ’אהא
קאל לה אחד אלמצלין: אבוס רוחכ, שיח’!
פאלבוסה ברמצ’אן, סאל שאב אלנבי, עליה אלצלאה ואלסלאם, אנה אד’א בקבל זוג’תה ולא לא.
אג’א שיח’ כביר, מת’ל חכאיתי, סאל אלנבי, עליה אלצלאה ואלסלאם, ען אלקבלה פי רמצ’אן. קאל לה מע עליה שי.
פקאל לה אלשאב: יא רסול, דינה דיני. ליש הו יבוס מרתה ואנא מא אבוס מרתי? קאל ד’אכ ימלכ ארבה, כבר פי אלסן.
יעני בוסה מא בתח’ליה יעני יציר מעה שי. ואללה בדה 50000 בוסה ליציר מעה שי.
פלד’לכ אלשבאב לא, ואלח’תאירה איה.
إذا حبّ يسأل يسأل، بس السّؤال يكون له طعمة
القُبلة بالصّيام، سأل عن القبلة بالصّيام.
في عنّا قُبلة وعنّا قِبلة: القِبلة جهة الكعبة، القُبلة بوسة.
فمرّة شيخ ع المنبر قرأ: فَلَنُوَلِّيَنَّكَ قُبْلَةً تَرْضَاهَا
قال له أحد المصلّين: أبوس روحك، شيخ!
فالبوسة برمضان، سأل شابّ النّبيّ، عليه الصّلاة والسّلام، إنّه إذا بقبّل زوجته ولا لا.
إجا شيخ كبير، مثل حكايتي، سأل النّبيّ، عليه الصّلاة والسّلام، عن القُبلة في رمضان. قال له مع عليه شي.
فقال له الشّابّ: يا رسول، دينه ديني. ليش هو يبوس مرته وأنا ما أبوس مرتي؟ قال ذاك يملك إربه، كبر في السّنّ.
يعني بوسة ما بتخلّيه يعني يصير معه شي. والله بدّه ٥٠٠٠٠ بوسة ليصير معه شي.
فلذلك الشّباب لا، والختايرة ايه.
(מי ש)רוצה לשאול שישאל, רק שזו תהיה שאלה עם טעם.
הנשיקה במהלך הצום, הוא שאל על הנשיקה בצום.
יש אצלנו (בשפה הערבית) קְֻבְּלֶה ויש קִבְּלֶה: קִבלה היא כיוון התפילה לכיוון הכעבה, והקֻבלה היא נשיקה.
פעם שיח’ על במת הדרשן במסגד קרא (בטעות): והנה עתה ניתן לך נשיקה אשר תשביע את רצונך*
אמר לו אחד המתפללים: תהיה לי בריא (מיל’: אני מנשק את רוחך), שיח’! (הקהל צוחק)
נשיקה במהלך חודש רמדאן. צעיר שאל את הנביא, עליו התפילה והשלום, אם הוא יכול לנשק את אשתו או לא (והנביא, לפי ההקשר, ענה לו שאסור לו).
בא זקן גדול, כמו בסיפור שלי, ו(גם) הוא שאל את הנביא, עליו התפילה והשלום, על נשיקות ברמדאן. ענה לו (הנביא): אין עם זה בעיה.
אמר לו הצעיר: הו שליח (האל), הרי הדת שלו היא הדת שלי. למה הוא יכול לנשק את אשתו ואני לא? ענה לו: הוא שולט ביצרו**, הוא מבוגר בגיל.
כלומר נשיקה לא תגרום לו לשום דבר (פיזי בגוף. אִרְבּ הוא גם איבר המין). בחיי, הוא צריך 50,000 נשיקות כדי שיקרה לו משהו.
ולכן לצעירים אסור, ולזקנים מותר.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* אותו שיח’ קרא עם שגיאה את פסוק 155 מסורת הפרה: אנו רואים כיצד נושא אתה את פניך השמימה והופכם כה וכה, והנה עתה ניתֵן לך כיוון תפילה אשר ישביע את רצונך فَلَنُوَلِّيَنَّكَ قِبْلَةً تَرْضَاهَا: הטה פניך לעבר המסגד הקדוש (תרגום רובין)
** הוא מרפרר פה לחדית’ שמצטט את עאא’שה אשתו של הנביא, שאמרה:
כאן אלנבי צלא אללה עליה וסלם יקבל ויבאשר והו צאאם, וכאן אמלככם לארבה
كَانَ النَّبِيُّ صَلَّى اللهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يُقَبِّلُ وَيُبَاشِرُ وَهُوَ صَائِمٌ وَكَانَ أَمْلَكَكُمْ لإِرْبِهِ
הנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, היה מנשק ומתקרב (אלי) בעודו צם (אך ללא מגע מיני), והוא היה המסוגל ביותר מביניכם בצורכו (לשלוט ביצרו; כלומר ידע את הגבול שלא להגיע למגע מיני מלא)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
אַבּוּס עֵינַכּ أَبُوس عينَك – אנשק את העיניים שלך!
בעבר הרחוק התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
אֶלְקֻנְפֻד’ לַא יִתְחַצַּ’ן וַלַא יִנְבַּאס القنفذ لا يتحضّن ولا ينباس – הקיפוד, אי אפשר לחבקו ולא לנשק אותו
משל לאדם רע שאי אפשר להתיידד עמו, ועם קוראינו הקיפודים הסליחה.
השורש הערבי ב.ו.ס (בגזרת ע”ו), בעיקר במדוברת, עוסק בנשיקות. שורש ספרותי יותר הוא השורש ק.ב.ל.
נו, כולנו אומרים: אַבּוּס דִינַכּ أبوس دينك, אבוס רַבַּכּ أبوس ربّك, אבוס עֶינַכּ أبوس عينك, אבוס אִידַכּ أبوس إيدك, אבוס רוֹחַכּ أبوس روحك (אני מנשק את דתך/אלוהיך/עינך/ידך/נשמתך-רוחך, בהתאמה).
אז בַּאס باس זה נישק, בעבר, יְבּוּס يبوس זה הוא מנשק/ינשק, ו- אַבּוּס أبوس זה אני מנשק/אנשק.
נשיקה היא בּוֹסֶה بوسة וברבים בּוֹסַאת بوسات. כשאדם מבוגר שואל אותי מה שלום ילדיי, והוא יודע ערבית, אני עונה לו: בִּבּוּסוּ(א) אִידַכּ ببوسوا إيدك (הם, הילדים, מנשקים את ידך. היש דרך נפלאה ומכבדת יותר לענות?). תרגום חופשי: הם מרגישים טוב ודורשים בשולמך
הפועל בביטוי של היום הוא אִנְבַּאס انباس – קיבל נשיקה, בבניין השביעי, שבערבית מדוברת משמש כמעט באופן בלעדי כצורות הסביל של הבניין הראשון, בדיוק כמו הקשר בעברית בין בניין פָּעַל (קל) האקטיבי לבניין נִפְעַל (שמים לב לנון המשותפת?) הפאסיבי.
=-=-=-=-=
תוספות לפוסט המקורי:
הביטוי אַבּוּס אִידַכּ أبوس إيدك משמש גם במובן בבקשה ממך, אני מתחנן אליך
והוסיפו גם את הביטויים:
אבוס רַאסַכּ أبوس راسك – סלח לי, אני מבקש סליחה (מיל’: אני מנשק את הראש שלך)
אבוס רִגְ’לַכּ أبوس رجلك – אני מתחנן בפניך (מיל’: אני מנשק את הרגל שלך)
* הפועל בַּוַּס بوّس בבניין השני – נישק
* תַבְּוִיסֶ אללִּחַא تبويس اللّحى, עם צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חנופה (מיל’: נישוק זקנים)
* הפועל תְבַּאוַס تباوس בבניין השישי – התנשק עם-
* בַּאסֶ אלְאַיַאדִי باس الأيادي – התחנן (מיל’: נישק את ידיים)
* בַּוַּסֶ אלְאַיַאדִי, צִ’חֶכּ עַלַא אלדְּקוּן/אללִּחַא بوّس الأيادي ضحك على الدّقون / اللّحى – יחס טוב שנובע מכוונות נסתרות ואינטרסנטיות; עבודה בעיניים, הולכת שולל (מיל’: נישק את הידיים, צחק על הזְקָנים)
* אַבּוּס חַ’דַּכּ أبوس خدّك – אני מנשק/אנשק את הלחי שלך
* אֶלְאִיד אִללִּי מַא תִקְדַר תְעֻצְּ’הַא – בּוּסְהַא الإيد اللّي ما تقدر تعضّها بوسها – אם אינך יכול להם – הצטרף אליהם (מיל’: את היד שאינך יכול לנשוך – נַשֵּק)
הקורא Avshalom Farjun מוסיף לפתגם סיומת: וּאדְעִיְ עַלֵיהַא בִּאלְכַּסֶר وادعي عليها بالكسر – וייחל לה / התפלל שתישבר
* בַּאס אִידֹה וִשּ וּטַ’הֶר باس إيده وشّ وظهر – היה מרוצה מאוד (מיל’: נישק את ידו משני צידיה)
* בּוּסֶ אלְכַּלְבּ מִן תֻ’מֹּה לַתַאח’ֹד’ חַאגְ’תַכּ מִנֹּה بوس الكلب من ثمّه لتاخذ حاجتك منّه – שׁק לכלב בפיו כדי להשיג את מה שאתה צריך ממנו
כותב בתגובות חגי פודור:
לפי המילון האטימולוגי של אברהם שטאל, מקור המילה בלשון הקדומה של סיציליה, משם עברה לערבית וגם ללשונות הרומניות: baciare באיטלקית, abuser בצרפתית.
=-=-=
בתמונה:
“יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס (באנגלית: V-J Day in Times Square; ידוע גם בשמות יום הניצחון או הנשיקה) הוא שמו של תצלום שצילם הצלם האמריקאי אלפרד אייזנשטאדט ביום הניצחון על יפן, ב-14 באוגוסט 1945. בתצלום נראה מלח מנשק אישה לבושה שמלה לבנה בכיכר טיימס שבניו יורק. שבוע לאחר צילום התמונה, היא פורסמה במגזין “לייף” כחלק מסדרת תמונות שבהן נראו חגיגות הניצחון על יפן במלחמת העולם השנייה. התמונה זכתה לפרסום רב, והפכה לאייקון המזוהה עם סיום מלחמת העולם השנייה. הצילום היה ספונטני, ואייזנשטאדט לא הספיק לברר את שמותיהם של המצולמים, ופניהם אף לא נראים בבירור. לאחר שפורסמה התמונה, טענו רבים כי הם המצולמים בה”. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,699 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
