פורסם לראשונה ב- 19.11.20
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Sagi Levanon, שכתב לנו לאחר פרץ הפוסטים שעסקו אצלנו לפני מספר שבועות בבעלי המום חרש ואילם:
“היי,
אני מניח שהמילה הבאה בתור תהיה “עיוור” (למרות שלמיטב חיפושיי היא הייתה בעבר?).
בכל מקרה, נתקלתי עכשיו במשהו מצחיק ולא היה לי עם מי לשתף, אז אולי אתכם:
‘סומא כמעט איבד את הראייה בדרבי של בלגרד
מזל גדול: אקס חיפה נפגע, תוצאות הבדיקות הראו שניצל בנס
מערכת אתר ערוץ הספורט 20.10.20
סיידובה סומא, אקס מכבי חיפה, נפצע בצורה קשה בעינו בדרבי של בלגרד השבוע… (וכו’)’
את אַעְוַר אני כבר מכיר, אני מעדיף ללמוד דברים חדשים.
במילים אחרות: לא קריטי, אולי דווקא פַקְדֶ אלשַּםּ فقد الشم (תתרנות, שָלֵו) יכול להיות מעניין”.
היו לנו שני פוסטים על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לא פחות ולא יותר לבקשתה של Yamama Dagash שלנו, ששאלה אותי:
“כשאומרים ‘אָמָה’ על מישהי מטומטמת, זה מעברית, נכון?
למה זה רק לנקבה?”
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת
Haya Levy
–
עַמַא عَمَى – עיוורון; אובדן דרך; בערות (מילה ממין זכר בערבית)
המילה נכנסה כפי שהיא לסלנג העברי כשם תואר לאדם לא משהו: “תראו את העמא הזה!”
עַמַּה عمّة – דודה מצד האב (שורש ע.מ.ם)
אַעְוַר أعور – עיוור בעינו האחת, סומא (שורש ע.ו.ר)
השורש הערבי ע.מ.י (גזרת ל”י) עוסק בעיקר בעיוורון. בעברית הוא קיים, במרומז, בשורשים ע.מ.ם או ע.מ.ע.ם:
* הפועל הספרותי עַמַא عَمَى בבניין הראשון – זָרַם (לא שימושי); עיוור את- (במדוברת)
* הפועל הספרותי עַמִיַ عَمِيَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התעוור
* הפועל עַמַא عَمَى במדוברת בבניין הראשון – עיוור מישהו; קלקל
* הפועל עַמַּא عَمَّى בבניין השני או אַעְמַא أعمَى בבניין הרביעי – עיוור את-; ערפל, טשטש
* הפועל הספרותי תַעַמַּא تعمَّى בבניין החמישי – התעוור
* אַעְמַא أعمَى במשקל בעלי המום (כמו אהבל – טיפש, אטרש – חרש ועוד), ברבים עֻמְיַאן عميان או אַעְמַאא’ أعماء ובנקבה עַמְיַאא’ عمياء – עיוור
* עַמַא אַלְוַאן عمَى ألوان – עיוורון צבעים
* עַמַא מֻאַקַּת عمَى مؤقّت – סינוור (מיל’: עיוורון זמני)
* אַללָּה יִעְמִיכּ! الله يعميك – שאלוהים יעוור אותך!
* עַ אלְעַמְיַאֶנה ع العميانة – (לעשות משהו) “על עיוור”
* אַגַ’א יְכַּחֶּלְהַא – עַמַאהַא أجا يكحّلها عماها – בא לעזור וגרם נזק (מיל’: בא לאפר אותה בכחל לעיניים ועיוור אותה)
* אֶלְעַמַא! العمَى או: אֶלְעַמַא בְּקַלְבַּכּ! العمَى بقلبك (מיל’: עיוורון בלב שלך) או: אֶלְעַמַא יִצִ’רְבַּכּ! العمى يضربك (מיל’: שעיוורון יכה בך) – לעזאזל! (ביטויים סורים, פה פחות שומעים אותם)
וריאציות “חביבות” נוספות:
* עַמַא יִעְמִיכּ عمى يعميك – שעיוורון יעוור אותך!
* יְגִ’יכֶּ אלְעַמַא يجيك العمى – שיבוא לך עיוורון! שתתעוור!
* אֶלְעַמַא בְּעֻיוּנַכּ! العمى بعيونك – עיוורון בעיניים שלך!
* סַאעֶתֶ אלְקַצַ’אא’ יִעְמַא אלְבַּצַר ساعة القضاء يعمى البصر – את האסון הזה אי אפשר היה למנוע, ככה נגזר מלמעלה (מיל’: בשעת אסון מתעוורת הראִייה)
* אַעְמַא וּיְקוּל שֻפְתֶ בְּעֵינִי أعمى ويقول شفت بعيني – מדבר על עניין שאין לו מושג בו (מיל’: עיוור ואומר ראיתי בעיני)
מילה נוספת לעיוור היא מַכְּפוּף או כַּפִיף, והתייחסנו אליה בפוסט הבא:
* אֶלְאַעְוַר בֵּינֶ אלְעֻמְיַאן סֻלְטַאן الأعور بين العميان سلطان – הסומא בין העיוורים סולטאן
* אֶלְעִ’ירֶה בִּתְעַמִּי الغيرة بتعمّي – הקנאה מעוורת
* אַלְע’רצ’ מַרַצ’ וֻצַאחְבּוֹ אָעְמַא الغرض مرض وصاحبه أعمى – ההזדקקות מחלה והנזקק (מיל’: בעל ההזדקקות) עיוור
נלקח מ”הפתגם והמכתם” של פרופ׳ יוסף דנה
זוכרים את המערכון הבלתי נשכח “קרקר נגד קרקר” של “הגשש החיוור” מתחילת שנות השמונים?
זוכרים את המשפט הבא?
“רכבות, ציפורים, עמיאת… מה יש לי, מה אין לי, זה לא שיר, זה הצהרת הון, גברת קרקר!”
עמיאת, אם כן, זו צורת הרבים של מילת היום, שלא באמת מצאתי לה תיעוד מילוני בערבית.
נחזור לרגע לימאמה ולשאלתה:
הסיבה שהיא חשבה שזו מילה “מוזרה” בעברית היא, שלמרבה הטרגדיה, האות עין איבדה את הגייתה המקורית בעברית, וכך המילה עמא איבדה במעבר לסלנג העברי את זהותה, משמעותה, אופיה הלשוני ואפילו את מינה הדקדוקי.
וזה מזכיר לי איך קרובים שלי מהעבר, דוברי רוסית כשפת אם, היו אומרים: “צה”ל הוא צבא חזקה”; “כבר אין לי מבטא רוסית”, “זה צבע יָפָה” וכו’…
כתב לנו בזמנו הקורא כפיר דדון:
בתרגום אונקלוס עמיא מציין צבע חשוך.
בדיוק כמו בארמית, ‘עמא’ = התעמעם והיטשטש.
“משל העיוורים (בהולנדית: Parabel van de Blinden) (1568) הוא ציור שמן על לוח עץ, 86 × 154 ס”מ, מאת פיטר ברויגל האב. התמונה מוצגת כיום במוזיאון קאפודימונטה בנאפולי.
התמונה הוזמנה על ידי אלכסנדר פארנֶזֶה, דוכס פארמה.
נושא הציור מבוסס על הפסוק המכונה “משל העיוורים” בברית החדשה, הבשורה על פי לוקאס, פרק ו’ 39: “היוכל עיוור להדריך עיוור? הלא שניהם אל תוך הבור יִפָּלוּ…”
ביצירה “משל העיוורים” מתוארות שש דמויות של בני אדם עיוורים, האוחזים במקלות נחיה וצועדים קדימה תוך אחיזה זה בזה. כל אחת מהדמויות חולה במחלה אחרת שכפי הנראה הביאה עליה את העיוורון. הדמות הראשונה כבר נפלה לתוך תעלת מים והיא שרועה בה. הדמות השנייה, האוחזת בה, נוטה קדימה ומצויה באמצע הנפילה. אותה דמות צדה את מבטו של הצופה מכוונת את פניה הישר אליו, וכמו מרמזת לו שגם הוא יחליק במדרון בבוא יומו. הדמות שאחריה, שאינה יודעת על העומד להתרחש, מגששת את דרכה מכיוון שאינה חשה באדם שלפניה, אך בידה הימנית עסוקה בסידור בגדיה, מבלי לדעת שבעוד רגע סידורם לא ישנה כלל. גם שאר שלוש הדמויות הולכות לקראת נפילתן בעיוורון ובחוסר מודעות.
ניתן להבין בכמה דרכים את המסר ביצירה זו. ניתן להביט עליה כעל תמונה הבאה לתאר בבדיחות הדעת את האפיזודה המוזכרת בברית החדשה מדבריו של ישו. בנוסף, ניתן לראותה כביקורת על הכסילות האנושית, על ההולכים בתלם מבלי לשאול את עצמם שאלות. ציור הכנסייה ברקע עשוי להזכיר לצופה כי עליו ללכת בדרכי האל או הדת ולסמוך עליהם יותר מאשר על מעשיהם של בני אנוש.
קטע מהציור “משל העיוורים” מעטר את כריכת רב המכר “על העיוורון” מאת ז’וזה סאראמאגו”. (ויקיפדיה)
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.