מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותם של הקוראים אושר כתר ומשה סלמון.
אז מילת היום היא –
צַחַאפִיּ (סחאפי) صَحَافِيّ וברבים צַחַאפִיִּין صحافيّين – עיתונאי
ימאמה מבטאת במלרע, על דרך הספרותית.
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
משה, וגם אושר כתר, שלחו לי סרטון נוסף של הערבי הישראלי החביב רואד אלסאנתי.
הסרטון פורסם ב- 2.8.24 וכותרתו:
רסאלה לצחאפיין אלדאח’ל: ח’לץ
رسالة لصحافيين الداخل: خلص
מסר לעיתונאים של “הפנים” (ערביי ישראל): מספיק!
אחנא פי אלדאח’ל מנח’אפש מן אלצארוח’. אחנא מנח’אף בס מן אלצחאפיין אללי ענדנא, פי ג’וא:
“אלסאעה אלראבעה אלרד אלאיראני!”
טב שו ערפכ? אנת שו ערפכ? שו ערפכ?!!!!
“אשתרוא מי כת’יר. אליום פי חרב ע אלשמאל!”
ליש קאלוא לכ עננא אנא ג’מאל יעני? ג’ננתונא! בתחס אלצארוח’ בין אידיכ!
“אליום אלרד, דיר באלכ! אלסאעה 5 תוקית ע’ריניתש!”
ראחוא פח’אדנא מן אלח’וף!
احنا في الدّاخل منخافش من الصّاروخ. احنا منخاف بس من الصّحافيّين اللي عندنا، في جوّا:
“السّاعة الرّابعة الرّدّ الإيراني!”
طب شو عرّفك؟ انت شو عرّفك؟ شو عرّفك؟!!!!
“اشتروا ميّ كثير. اليوم في حرب ع الشّمال!”
ليش قالوا لك عننا إنّا جمال يعني؟ جنّنتونا! بتحسّ الصّاروخ بين ايديك!
“اليوم الرّدّ، دير بالك! السّاعة ٥ توقيت غرينيتش!”
راحوا فخادنا من الخوف!
אנחנו “בפנים” (ערביי ישראל) לא פוחדים מהטיל. אנו פוחדים רק מהעיתונאים שלנו, ש”בפנים”:
“בשעה ארבע תבוא התגובה האיראנית!”
מאיפה אתה יודע? מאיפה אתה יודע?!!!!
“קנו עוד מים. היום תהיה מלחמה בצפון!”
מה, סיפרו לך עלינו שאנחנו גמלים? שיגעתם אותנו! אתה מרגיש שהטיל בין הידיים שלך / ממש מולך!
“היום התגובה, היזהר! בשעה 5 לפני שעון גריניץ’!”
הלכו לנו הירכיים מרוב פחד!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“איך אומרים עיתון בערבית?”
אז מילת היום היא –
צַחִיפֶה صَحِيفة וברבים צֻחֻף/צֻחֹף صُحف – עיתון; מגילה; דף, גיליון, מכתב
השורש הערבי הספרותי צ.ח.ף עוסק בענייני קריאה וכתיבה, בספרים ובעיתונים ועיתונות.
רק בזכות השימושים המודרניים הוא נפוץ ביותר.
* הפועל צַחַּפַ صحّف בבניין השני – סילף או טעה בקריאה ובכתיבה
* הפועל אַצְחַפַ أصحف בבניין הרביעי – כרך ספר
* הפועל תַצַחַּפַ تصحّف בבניין החמישי – נכתב בטעות, סולף
* צִחַאפַה או צַחַאפַה صَحافة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, שאינו בשימוש – עיתונות, עיתונאות
* חֻרִּיַּתֶ אלצַּחַאפַה حرّيّة صحافة – חופש העיתונות
* צַחַאפִיּ صحافيّ וברבים צַחַאפִיִּין صحافيّين – עיתונאי
* צֻחֻפִיּ صحفيّ – של עיתונות, עיתונאי
* מֻאְתַמַר צַחַאפִיּ / צֻחֻפִיּ مؤتمر صحافيّ / صحفيّ – מסיבת עיתונאים (מיל’: ועידת עיתונאים)
* תַקְרִיר צֻחפי تقرير صحفيّ – כתבה עיתונאית; תחקיר
* חַדִית’ צֻחפי حديث صحفيّ – ראיון עיתונאי
* סַבַּק צֻחפי سبق صحفيّ, במדוברת אפשר גם: חַ’בְּטַה צֻחפִיֶּה خبطة صحفيّة – סקופ עיתונאי
* צַחַּאף صحّاف, במשקל בעלי המלאכה – מוכר עיתונים; מי שמרבה לטעות בקריאה
* מֻצְחַף مُصحف וברבים מַצַאחֶף مصاحف – ספר, מחברת (לא בשימוש); כינוי לקוראן (בשימוש רב)
* באשר לעיתונים, ישנם סוגים רבים. הנפוץ ביותר: צַחִיפֶה יַוְמִיֶּה صحيفة يوميّة – עיתון יומי, יומון
רגע של עברית, מויקימילון:
“מִצְחָף
כתב יד הכרוך כספר – דף על גבי דף, בשונה מכתב יד הכרוך כמגילה.
* ומגילה הכתובה במצחף אין אדם יוצא בה ידי חובתו – שֶׁכָּתוּב ‘ונכתב בספר’, ומצחף אינו ספר “הלכות פסוקות” פרק הלכות מגילה (בתרגומו העברי – “הלכות ראו”) המיוחס לרב יהודאי גאון
* בדחילו ורחימו פתחו את התיבה בה שמור היה הכתר ח’ מאות שנים, ואחר שהתקדשו והיטהרו הוציאו את המצחף הקדוש, שידיו של הרמב”ם אישרוהו וקידשוהו… פורים של ארם־צובה, בתוך: קנה וקנמון, אמנון שמוש, עמ’ 38
גיזרון
* שאילה מערבית: מִצְחַפ – מחברת. גם באמהרית “מַצְחַף” (መጽሐፍ) – פירושו ספר.
* פרופסור מלאכי בית־אריה כותב בחיבורו “קודיקולוגיה עברית” שהיהודים אימצו שיטה זו של כריכה במצחף באיחור, וכך גם הופיע באיחור מונח מתאים בעברית. הוא כותב: “…המילה הערבית נקלטה כמילה עברית לכל דבר ושימשה בהוראת ‘ספר בצורת קודקס’ בקולופונים (סוג של הערת סיום) ובציוני בעלות קדומים במזרח התיכון במאה העשירית ובראשית המאה האחת-עשרה ולימים גם ברשימות ספרים”.
כן הוא מעיר: “מבחינה אטימולוגית המונח ‘מֻצחף’ בערבית השתלשל מן המונח ‘צחיפה’ הבא בקוראן במשמעות ‘מגילה’ (כשם שמונחים שציינו מגילה ביוונית ובלטינית שימשו לציון קודקס עם התמורה בצורת הספר)” “.
=-=-=-=
עיתון הוא גם ג’רידה, והקדשנו לשורש הזה את הפוסט הבא:
כתבה לנו אסתר ספדיה:
מצחף הוא גם כינוי לספר קודש מארון הקודש היהודי כמו התנ”ך, סידורי התפילה ועוד.
תמיד אמרו: בוסי אל-מצחף, נשקי את ספר הקודש.
כתב יאיר גולד:
בהגייה של צורת הרבים “עיתונים” נשמע לרוב צחפ SuXof ולא SuXuf כי ה ח’ הגרונית מנמיכה מעט את תנועת ה u. באמהרית התנ”ך נקרא መጽሐፍ ቅዱስ – מצהפ קדוס (אמהרית איבדה את הגרונית ח’). […]
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,551 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
