פורסם לראשונה ב- 28.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מיכה חנונה.
בפוסט הקודם פרסמנו רשימת שורשים מפוארת שהגיעה לידיו של מיכה, ועיקריה:
הכותב טוען שאפשר לקחת כל צמד אותיות (עיצורים) במדוברת של אזורנו, להכפיל אותן (לשורש מרובע) ותתקבל מילה.
*** והציצו בסרטון (ששלחה לנו רויטל בטאט) בתגובה הראשונה ***
אז מילת היום היא –
רַעְרַע رَعْرَع או רַעְרַאע رَعْرَاع – עלם בעל גוף נאה
השורש הערבי המרובע ר.ע.ר.ע הוא שורש ספרותי נדיר, בעיקרו. הוא עוסק בצמיחה, הן של צמחים והן מטאפורית של בני אדם, וגם ברטט.
מעניין גם לבחון את השורש המקביל לו בגזרת הכפולים ר.ע.ע, שגם הוא ספרותי ונדיר עוד יותר. המילה היחידה בו שעוד איכשהו מופיע בשיח היא המילה אספסוף (ראו מיד בהמשך).
בעברית השורש מופיע בדברים רעים, ברוע, בהרעה וגם במילה רָעוּעַ. השורש מופיע גם בהקשרים של לרוצץ, לשבור ולנתץ, אך אלו מופעים שאינם בשימוש.
הפועל להתרועע נגזר מהמילה רֵעַ, חבר, שהיא מילה עתיקה ודו-עיצורית, ואולי דרכה אפשר למצוא קשר לאספסוף הערבי.
* הפועל רַעְרַעַ رعرع על דרך הבניין השני – גידל, הצמיח; נִעְנַע
* הפועל תַרַעְרַעַ ترعرع על דרך הבניין החמישי – גָּדַל, צמח (התייחסות לאנשים בגיל הנעורים); רטט
* רֻעַאע رُعاع – אספסוף
ברשימה שמיכה שלח מצוין כי המילה רַעְרַע رعرع פירושה (במדוברת) הצבע הירוק של הצמחים أخضر الزّرع, כך שאנו עדיין באותו שדה סמנטי של צמיחה וצמחיה.
=-=-=-=
בתחילת השנה התפרסם אצלנו בפוסט “מוקע” הקטע הבא:
פעם, ב- 2003, התפרסם מאמר שהשתמשתי בו שנים ארוכות בשיעוריי.
המאמר היה מבית יוצר דתי-אסלאמי, והוא עסק לא פחות ולא יותר בתופעה ששמה הזמרת דנה אינטרנשיונל.
במאמר הופיע המשפט הבא, המתייחס (בשקר גמור, אך עם מטאפורות נפלאות) לבית ילדותה של דנה, שמתואר כאיום ונורא:
מַנְבִּת סַיִּא’ וַמִחְצַ’ן אַסְוַא’ منبت سيّئ ومحضن أسوأ – בית גידול גרוע ובית גידול גרוע עוד יותר
מיל’: משתלה גרועה ומדגרה גרועה יותר
=-=
זה היה אז. אני ממשיך לצטט גם היום שקרים מאותו הקטע המיתולוגי (בעיניי, כמורה):
ואלמערוף ענה אנה נשא’ וסט אסרה מנחלה אח’לאקין, חית’ תרערע פי אחצ’אן אם תחתרף אלדעארה ואב מנחל אח’לאקין.
والمعروف عنه أنّه نشأ وسط أسرة منحلّة أخلاقيًّا، حيث ترعرع في أحضان أمّ تحترف الدّعارة، وأب منحلّ أخلاقيًّا.
ידוע שהוא (הוא – הכוונה לירון כהן, שמה המקורי של דנה. שָלֵו) גדל בתוך משפחה ירודה מבחינה מוסרית, בה צמח בחיקה של אם שעוסקת בזנות ואב הולל / ירוד מבחינה מוסרית.
אז ברור שאלו שקרים גסים, אבל אתם מבינים מתי אני נחשפתי לראשונה לשורש הערבי הזה? לפני 17 שנים… וזהו בדיוק מראה המקום.
את הקטע הזה לימדתי במשך עשור. אחחחחח…. נוסטלגיה…
=
בלי קשר לרשימה “של” מיכה, ידידי הקורא Ovadia Mizrahi שלח לי תוכן שיחה קצרה שלו עם ידידה, שיחה שנושאה: סגולותיו של מיץ הרימונים הטבעי.
וזה מה שהידידה אמרה לעובדיה בתגובה, בהתלהבות רבה:
شفّة شفّة، بقولوا بالعاميّة
شفّة شفّة
يعني بتتمزمز عليها مزمزة
أنا بحبّ الرّمّان هيك، كاسة العصير
احطّها قدّامي واقعد أمزمز عليها
وبعد كلّ شفّة أعمل … على الحموضة اللّي فيها
שפה שפה, בקולוא באלעאמיה
שפה שפה
יעני בתתמזמז עליהא מזמזה
אנא בחב אלרמאן היכ, כאסה אלעציר
אחטהא קדאמי ואקעד אמזמז עליהא
ובעד כל שפה אעמל … עלא אלחמוצ’ה אללי פיהא
שלוק שלוק, כמו שאומרים במדוברת
שלוק שלוק
כלומר אתה מתענג על כל שלוק
אני אוהבת ככה רימונים, בכוס של מיץ
אני שמה אותה מולי, ואז יושבת להתענג עליה
ואחרי כל שלוק אני עושה (קול של מצמוץ שפתיים) בשל החמיצות שיש
=-=
אחרי ששומעים את דבריה פשוט יש חשק לעזוב הכל ולשתות איזה מיץ רימונים טבעי…
=-=-=-=-=-=
על השורש המרובע מ.ז.מ.ז התפרסם אצלנו בעבר הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מיכה חנונה (הופה! שוב מיכה!).
“המְּתַאֲבְנים הלבנוניים, ה- מֶזֶּה (מזטים):
אשמח לפוסט על המילים مجة מג’ה, שהיא שחטה מסיגריה (בנוסף לשאפטה) וגם مزة، מזה, פיצוחים (בנוסף לתִסְלַאיֶה)”.
אז מילת היום היא –
מֶזֶּה مزّة, בספרותית מַזַּה, וברבים מֶזַּאת או מַזַּאת مزّات – מזטים, מתאבנים, חמוצים וכד המוגשים עם משקאות חריפים; יין משובח
יש כותבים גם מַאזֶּה مازّة, מַטַ’ה مظة או מַאטַ’ה ماظة
נתחיל עם כמה עניינים “מנהלתיים”:
* מְתַאֲבֵן בעברית, אפריטיף – מלשון מאכל שמעורר תיאבון
* על שחטה הרחבנו בפוסט הבא http://bit.ly/2t1N8lG. זו דרך הכתיב המקובלת, ולא שח’טה, שחתה וכו’…
* את מג’ה לא מצאתי בשום מקום, אז מיכה הסביר לי שזה כנראה שימוש מקומי מאוד
מילון אלמעאני מסביר את המונח:
חמוצים, פירות ומשקאות וכו’, שפותחים את התיאבון (فاتحات الشّهيِّة)
ויקיפדיה בערבית גורסת:
מתאבנים, בערבית מֻקַבִּלַאת المقبّلات, מֻשַהִּיַאת المشهّيات, מֶזֶּה בארצות אלשאם المزّة (في الشام) או מֻפַתִּחַאת المفتّحات (في تونس) הם ירקות או פירות מבושלים או כבושים שמוגשים לרוב כמעוררי תיאבון למנה הראשית.
מדובר במנות קטנות שמוגשות כאשר צפוי זמן הזמנה ממושך בין הגעת האורחים להגשת המנה הראשונה, או כדי לכבד את האורחים כשמדובר בזמן המתנה ממושך באופן כללי.
המזטים המקובלים בארצות ערב הם: באבא ע’נוג’, חומוס, טחינה, כבה (“קובה”), לבנה, תבולה, פתוש, עלי גפן וחמוצים.
=-=-=-=
ויקיפדיה בעברית:
“מְתַאֲבֵן (נגזר מהמילה “תיאבון”, כתרגום למילה האנגלית appetizer; לעיתים נעשה שימוש במונח הצרפתי hors d’œuvre או במונח האיטלקי Antipasto), מנת פתיחה קטנה בתחילת ארוחה, שנועדה לעורר את התיאבון לקראת עיקר הארוחה. מתאבנים מוגשים לעיתים שלא כחלק מארוחה, למשל בפאבים ובמסיבות קוקטייל לליווי המשקאות החריפים.
אטימולוגיה
בישראל יש מכנים מתאבנים “מזטים” (מבוטא לעיתים מַזֵטים ולעיתים מֵזֵטים) – נגזר כריבוי כפול של צורת הריבוי בערבית “מזאת” (مزات), שנגזרה מהמילה הפרסית “מזה” (במשמעות: טעם, חטיף).
בארצות הבלקן מתאבנים מכונים “מֶזֶה” או שמות דומים, שהתגלגלו מן הערבית לשפות השונות דרך הטורקית העות’מאנית, לשון האימפריה העות’מאנית ששלטה בבלקן. אצל יהודי תימן המתאבן מכונה “מזה”, זה מופיע בשולחן השבת של הג’עלה ליד הערק או הקוניאק, אחרי ששותים, מה”מזה” טועמים.
הרומאים קראו למתאבן כמו גם למנה הראשונה בארוחה מרובת מנות, גוסטאטיו”.
ויקיפדיה הזכירה את המונח ריבוי כפול של צורת ריבוי.
מקרים דומים לתופעה: בורקסים (בורקס בלדינו הוא כבר ריבוי של בורקה); צ’יפסים (צ’יפס באנגלית הוא כבר ריבוי של צ’יפ); ברקסים (ברקס, באנגלית, בלמים ברבים) וכו’…
=-=-=-=
השורש הערבי מ.ז.ז (בגזרת הכפולים), שהוא ספרותי ונדיר כמעט בכל מופעיו, עוסק בחמיצות, במציצת/יניקת משקאות ובעוד כמה עניינים שאינם בשימוש.
האם הוא מתכתב, איכשהו, עם הפועל העברי מ.צ.ץ? ייתכן, אם בערבית עצמה קיים השורש הזהה מ.צ.ץ مصص שהוא הרבה יותר נפוץ ועוסק במציצות.
* הפועל מַזּ مزّ בבניין הראשון – מצץ משקה; אכל מתאבנים עם משקאות חריפים; אוכל שטעמו הפך חמצמץ
* מַזַאזַה مزازة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – טעם חמצמץ
* מַזּ مَزّ – קשה (לא בשימוש)
* מֻזּ مُزّ – חמצמץ, חמוץ
* מִזּ مِزّ – מעלה, ערך, דרגה; שפע, הרבה; איש רב מעלות ובעל חסדים
(שמתם לב שהשוני הוא רק בניקוד האות הראשונה?)
* הפועל תְמַזַּז تمزّز בבניין החמישי – מצץ משקה לאט לאט
* אִמְתִזַאז امتزاز, בצורת שם הפעולה של הבניין השמיני – ספיחה (מונח ממדעי הטבע)
* מֻזַּאא’ مزّاء, בספרותית – יין משובח
השורש המרובע המקביל מ.ז.מ.ז מפגין התנהגות דומה:
הפועל מַזְמַז مزمز על דרך הבניין השני – שתה לאט, לגם לגימות קטנות
=-=-=-=
השורש הערבי ש.פ.ט עוסק ביניקות ובשאיפות. אין שום קשר לשיפוט ולשופטים בעברית…
* הפועל שַפַט شفط בבניין הראשון – לקח שאיפה מסיגריה או חשיש; שתה לגימה; שתה הכל בלגימה אחת; מצץ, שאב, ינק; ספג
* שַפְט شفط, צורת שם הפעולה/מצדר של הפועל – מציצה, יניקה, שאיבה
* שַפַّאט شفّاط או שַפַّאטַה شفّاطة, במשקל בעלי המלאכה – משאבה, צינור יניקה, קש יניקה
* שַפַّאטֶת עַ’בַּאר شفّاطة غبار – שואב אבק
=-=-=-=-=
ואז ידידי הקורא Amjad Atamna כתב פה בתגובות:
“כשרואים מישהי יפה אומרים עליה מֻזַּה مُزَّة וברבים מֻזַז مزز.
אם אומרים זאת לבחורה שמכירים, היא תבין שזו מחמאה. אם לא, היא תבין שזו הטרדה”.
התרגום הטוב (והמצער) ביותר לעברית של המילה הוא הכינוי הרווח בעשורים האחרונים לבנות מצודדות, זה שמתחיל ב- כּוּ- ונגמר ב -ית.
אני אישית אינני סובל את הביטוי הזה.
גם בעברית יש מי שייעלבו מהשימוש בו, ויש כאלה שדווקא ירגישו מוחמאות ואף ישתמשו בו על עצמן או על חברותיהן.
=-=
כעסתי על עצמי; שכן ידידי הקורא Ovadia Mizrahi (הופה פעם שנייה! שוב עובדיה!) סיפר לי על המילה הזו לפני כמה חודשים, וכבר אז הופתעתי שאינני מכיר אותה.
בקיצור, היא נשמעת קשורה לשורש שלנו היום, אך הדעות בנושא חלוקות:
המילה נכנסה לסלנג הערבי דרך המדוברת המצרית.
יש גורסים, שהיא שיבוש של המילה הצרפתית ל- עלמה צעירה, mademoiselle. מדמוזל הפכה בפי הדוברים למזמזל ובסופו של דבר קוצרה ל- מזה.
אחרים גורסים, שהמילה נולדה בעולם מועדוני הלילה והזנות. התיעוד הראשון שלה הוא משנת 1988, כאשר אחד הגברים המפוקפקים פנה ליצאנית עם השאלה:
מַא תְגִיבִּי בּוּסַה יַא מֻזַּה? ما تجيبي بوسة يا مزة؟
כלומר: לא תתני לי נשיקה, יא מזה?
הפנייה לאותה אישה עם הכינוי הזה מוסברת בהחפצתה לפלח לימון מלוח או לפיצוחים מתובלים, שמטרתם להעביר את צחנת האלכוהול מפיו של השתיין.
לפי הסבר זה, המילה מֻזַּה הפכה לשם נרדף בעיקר לזונות.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
