שלום לכולם,

מילת היום היא –

עַאצִי (עאסי) عَاصِي (עַאצִן عَاصٍ) וברבים עֻצַאה عُصاة – פורק עול, מורד, סורר ומורה

מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים הבאים:

הקוראת @Matar Weinberg כתבה לנו:

“היי. בימים האחרונים סביב המאבק על נחל האסי יש דיונים על משמעות השם בערבית, תוכלו לכתוב בנושא?”

=-=

הקוראת @מירב בצר שלחה לנו פוסט של Haneen Sameer Mgadlh, שעיקריו:

“العاصي هو وادي الساخنة، وهو أحد روافد جالوت.

وَسُمّي بهذا الاسم، لأنّ المنطقة غنيّة بالينابيع مثل الساخنة ومدوع وجمّاعين والجوسق. تجري مياه هذه العيون شرقًا، وتلتقي مياه كل العيون الأخرى مكوّنة واديًا سمّي بوادي جمّاعين لأنه يجمع مياه الينابيع، إلا مياه الساخنة فقد جرت وحدها في وادٍ لوحدها ولم تلتق مع مياه العيون الأخرى فسمّي الوادي بالعاصي، لأنه عصي ولم يجتمع مع غيره.

אל-עאסי הוא נחל סאח’נה, והוא אחד מהיובלים של חרוד.

והוא נקרא בשמו זה מאחר שהאזור עשיר במעיינות כמו סאח’נה, מדוע, ג’מאעין ואלג’וסק. מימי מעיינות אלה זורמים מזרחה וכל היובלים מתחברים כדי ליצור את נחל ג’מאעין שמשמעות שמו בעברית היא: מאספים/ מתאספים, כי הוא אוסף את המעיינות יחד, וזה מה שנקרא היום “נחל הקיבוצים”.

חוץ מהמים של סאח’נה שזרמו לבדם בנחל נפרד ולא נפגשו עם היתר בנחל הקיבוצים, ולכן הנחל נקרא בשם “אל-עאסי” כי הוא מורד ולא התקבץ עם האחרים”.

=-=

הקורא Edov Toren כתב לנו:

“שלום שלו,

הנה משהו העשוי להיות שווה פוסט…

מקור שמו של נחל האסי, כפי שהופיע בפוסט של חברי הטוב יאסר אבו ערישה.

תקציר שלי על בסיס מה שיאסר כתב:

נחל האַסִי באזור קיבוץ ניר דוד נקרא בערבית “וָאדִי אֵלְעָאסִ’י – وادي العاصي מוכר גם כנחל הסַאחְ’נֶה – وادي الساخنة. הנחל הוא אחד מן היובלים של נחל חרוד. האזור עשיר במעיינות כמו סאח’נה, מדוע, ג’מאעין ואלג’וסק. מי המעיינות מתחברים כדי ליצור את “נחל הקיבוצים” המוכר בשמו הערבי וָאדִי גָ’מְאעִין وادي جمّاعين. משמעות מילה זו בעברית היא: מאספים / מתאספים, מתקבצים. וָאדִי גָ’מְאעִין/נחל הקיבוצים אוסף את מי המעיינות הללו יחד. הדמיון בין השם “נחל הקיבוצים” לעובדה שהנחל מקבץ מספר יובלים הוא מקרי. המים של “הסאח’נה” זורמים לבדם בנחל נפרד ואינם מתקבצים עם שאר היובלים אל וָאדִי גָ’מְאעִין / נחל הקיבוצים. לכן הנחל נקרא בשם וָאדִי אֵלְעָאסִ’י – وادي العاصي – הנחל הַמוֹרֵד. כי הוא מורד ולא התקבץ עם האחרים. עָאסִ’י – عاصي – מורד, לא צייתני, לא משכנע, מרדני, מוטה, פרוע, מרגיע, חתרני. השם סַאחְ’נֶה ساخنة ניתן לנחל מאחר ומקור המים במעיינות חמים. מן הפועל סָחָ֫ן سخّن חימם. מָיֶ֫ה סֻחְ’נֶה ميّة سخنة – מים חמים”.

=-=-=-=-=

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

אז למדנו מדוע קוראים לנחל האסי בשמו, שהוא בכלל עאצי בערבית.

ואין שום קשר לביצות, כפי שעלה בתקשורת בשבועות האחרונים, שבועות בהם הנחל עלה על גדותיו מבחינת התנהגות אנושית בשתי גדותיו המטאפוריות.

השורש הערבי הספרותי ע.צ.י (בגזרת ל”י) עוסק באי ציות ובמרדנות.

בעברית הוא אינו קיים.

שימו לב: עצה בעברית היא מהשורש י.ע.ץ, ו- עצים הם מהשורש הדו-עיצורי ע.ץ, שלימים הפך, באופן “מלאכותי”, לשורש העברי הנדיר ע.צ.י, העוסק בהפיכת דברים לעציים.

* הפועל עַצַא عصى בבניין הראשון – מרד ב-, לא ציית, המרה את פיו של-, לא שמע בקולו של-

* עִצְיַאן عصيان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התמרדות, מרידה, אי ציות

* עִצְיַאן מַדַנִיּ عصيان مدنيّ – מרי אזרחי

* הפועל עַאצַא عاصى בבניין השלישי – מרד ב-, לא ציית

* הפועל תַעַצַּא עלא تعصّى على בבניין החמישי – התמרד נגד-

* מֻתַעַצִּי متعصّي (מֻתַעַצִּן) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קשה, קשוח, עקשן; מחלה חשוכת מרפא

* הפועל אִסְתַעְצַא استعصى בבניין העשירי – התקשה לעשות משהו. בצירוף עלא – התמרד נגד-

* מֻסְתַעְצִי مستعصي (מֻסְתַעְצִן) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קשה, עקשן; מסובך

* עַצִיּ عصيّ וברבים אַעְצִיַאא’ أعصياء – מורד, מתמרד, לא מציית; קמצן

* עַצַּאא’ عصّاء, במשקל בעלי המלאכה – מורד, לא מציית

* מַעְצִיַה معصية וברבים מַעַאצִי معاصي (מַעַאצִן معاصٍ) – עברה, עוון, חטא; עברה דתית; מרד, אי ציות

מנגד, עומד לו השורש ע.צ.ו (בגזרת ל”ו), העוסק ב… מקלות, ופה רואים את הקשר ל- עץ העברי:

* הפועל עַצַא عصا בבניין הראשון – היכה במקל את-

* הפועל עַצִיַ عَصِيَ, גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – לקח בידו מקל

* עַצַא عصا (עַצַן عصًا) וברבים עֻצִיּ عُصيّ, או עְצַאיֶה عصاية – מקל, מטה, מוט; שרביט; משענת

באופן טבעי, המילה מופיעה בביטויים ובפתגמים רבים (שאת רובם לא הבאתי פה)

* מַרְמַא עַצַא/חַגַ’ר مرمى عصا / حجر – מרחק קצר (מיל’: [מרחק] של זריקת מקל/אבן)

* עַצַא אלְקִיַאדַה عصا القيادة – סטיק, מוט היגוי; שרביט מנצחים

* עַצַא אלְמַשִי عصا المشي – מקל הליכה, “מקל סבא”

* הַוַּלֶ בְּעַצַא هوّل بعصا – איים במקל

* אִללִּי בְּיּאכֶּלֶ אלְעֻצִי מֻש מִתֶל אִללִּי בִּעֶדְּהַא الّلي بياكل العصي مش مثل الّلي بعدّها – מי שנמצא בצרה אינו דומה למי שמסתכל מהצד (מיל’: זה הסופג, “אוכל”, את מכות המקל אינו כמו זה [העומד מהצד] וסופר אותן)

הוסיף הקורא יאיר גולד:
השורש הנדיר ע.צ.ה קיים בעברית במשמעות של אטם, סגר, או אולי קרץ. על פניו, אין קשר ישיר לשורשים הערביים שהוזכרו. כמו כן קיימת חוליה בגב התחתון שנקראת עצה atse. מלה יחידאית במקרא. אולי ניתן להקביל לשורש ע.צ.ו הערבי.

והקורא עמוס נוי:
כתבתי הרבה על מקור השם. הנהר הגדול ביותר במזרח התיכון נקרא אל-עאסי ובתורכית אסי ובלשונות אירופיות אורונטס. לפי אטימולוגיות עממיות אומרים שהוא מורד, כי הוא זורם מדרום לצפון בניגוד לכל הנהרות הגדולים האחרים באזור (וכמוהו העאסי בעמק בית שאן). יש גם הסברים אחרים – החל ממיתוסים בבליים ואוגריתיים על מרד יצורי הים וכלה בגדות המיוחדות שלו, שמונעות השקייה רגילה (ושגלגלי ההשקייה המפוארים שלו ניזוקו במלחמה בסוריה). הנה אם כלתום שרה: אראכ עסי אלדמע (أراك عصي الدمع) – ראיתיך מתמרד כנגד הבכי
https://youtu.be/AaEaj9YGVkw

הקורא יובל ברגר:
אלחיה – ראסהא ואלעצאיה الحية – راسها والعصاية – הנחש – ראשו עם המקל (כל נחש צריך לקבל מקל בראש – למותר לציין שאני מסתייג מהמסר)

אמג’ד עתאמנה:
وَعَصَىٰ آدَمُ رَبَّهُ فَغَوَىٰ (121) سورة البقرة
המילה מופיעה בקוראן כאשר אדם לא שמע בקולו של אלוהים.
יש חדית’ נפוץ ושגור בפי אנשים רבים: العصا لمن عصى.

צילום: Chris Benson

שיהיה יום נהדר ושבת שלום,

ימאמה, שלו ורני