פורסם לראשונה ב- 24.5.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של יקיר הדף, הקורא Yehuda Katz:
אז מילת היום היא –
פַלַאפֶל فَلَافل
אז בואו קודם כל נעשה סדר במספר עובדות:
פלאפל הוא מאכל שמקורו מצרי, ועל כך אין עוררין.
למה אני כותב זאת? מכיוון שישראלים (יהודים) רבים חושבים שמכיוון שהוא כל כך מתקשר עם המטבח הישראלי (בעיקר של אוכל מהיר), הוא … ישראלי, כמו אחיו החומוס והטחינה, שגם הם, מה לעשות, ערביים במקור.
אז נכון, גם בישראל הוא פופולארי מאוד, אך ישראלי הוא לא.
שנית, פירוש שמו הוא “פלפלים”, כלומר הרבים של פִלְפִל فلفل, הוא פלפל.
עד עכשיו אני מנסה להבין מה הקשר בין פלאפל, שהוא קציצה/כדור מחומוס או פול, ובין פלפלים, אבל נו, שיהיה.
אגב, עקב הקושי הזה יש מנסים לפרש שמקור המילה בשפה הקופטית (של הנוצרים של מצרים), בה pha la phel (Φα Λα Φελ) פירושו: “זה שיש בו הרבה שעועית”, אולם לסברה זו אין באמת סימוכין מדעיים.
מכיוון שאין לי הרבה מה להגיד על המילה מבחינה לשונית, הנה חלק מהערך הרלוונטי בויקיפדיה:
“שורשיו של הפלאפל הם במצרים בסביבות המחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה, שם הוכן מפול מצרי. ככל הנראה פותח הפלאפל על ידי הקופטים במצרים כמנה חליפית למנת בשר בחגים שבהם נאסרה אכילת בשר. מאוחר יותר התפשט המאכל צפונה לאזור סוריה ולבנון, שם הוכן בעיקר מגרגירי חומוס. הפלאפל הוא מאכל נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון, כולל ישראל. בעקבות הגירה של ישראלים וערבים לארצות הברית ומערב אירופה, ניתן למצוא אותו כיום גם בערים הגדולות שם. באופן מסורתי את הפלאפל מטגנים ומגישים עם טחינה וסלט ירקות, בתור כריך בפיתה, או כמתאבן, אך כיום, מטעמי בריאות ושמירה על המשקל יש האופים את הפלאפל ובכך נמנעים מטיגון בשמן עמוק.
עקב תפוצתו הנרחבת של הפלאפל במהלך זמן כה רב נוצרו גרסאות רבות למאכל. אפשר עם זאת להבחין בשני סוגים עיקריים: כדורים קטנים של גרגרי חומוס גרוסים גס, או קציצות בגודל בינוני מגרגרי פול, הנפוצות בעיקר במצרים ובסודאן ומכונות שם טעמיה. במצרים משתמשים גם בשעועית להכנת המאכל.
בישראל, במיוחד בעשורים הראשונים לקיומה, שבהם היה הפלאפל מזון מהיר עיקרי, נתפס הפלאפל כמאכל לאומי, אף על פי שמקורו במצרים. ב”שיר הפלאפל” של להקת איילון משנות ה-50 ניתן לראות ביטוי לכך. הישראלים אימצו את הגרסה של הפלאפל העשוי מגרגירי חומוס, שהגיעה אליהם מסוריה ומלבנון. עם הגיען של העליות מארצות ערב, הלכה וגברה הפופולריות של הפלאפל והוא הפך לעממי וליחסית זול. יש הטוענים, כי הסיבה האמיתית להפסקת המנהג של הכנת פלאפל מפול הייתה העובדה שחלק מעולי עיראק רגישים לפול, ולכן נעשה המעבר המלא לגרגירי חומוס. רבים מדוכני הפלאפל בישראל מגישים מנה בפיתה עם חומוס, צ’יפס, סלט ירקות וטחינה, אולם בדוכנים הוותיקים נפקד מקומם של החומוס והצ’יפס”.
תמונה: מלך הפלאפל, רחוב פינסקר, ת”א, 1958. צילום: פריץ כהן (ויקיפדיה)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
תודה חתיך