מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.
אז מילת היום היא –
רַאגַ'ע رَاجَع – פנה לקבלת עצה, התייעץ; דן עם-; בדק, עיין; הקיא
אבי חמרה שלח לי סרטון נוסף של הסורי ג'מאל.
הסרטון פורסם ב- 6.3.25.
– כיפכ ג'אר, טמני ענכ? מא ראג'עתני מתל מא קלת לכ!
– אהלין דכתור! אחלא דכתור באלדניא
– מא קלת לי, אנ שאא אללה ראח וג'ע ראסכ?
– איה ואללה, אלחמד ללה, מא עאד פי וג'ע ראס באלמרה
– אלחמד ללה. הו הדא אלדוא אללי כתבת לכ איאה מנום ומהדי ומסכן בנפס אלוקת
– איה, אלחמד ללה, אלחמד ללה
– אלמהם, אנת עם תאח'ד אלדוא מתל מא קלת לכ?
– לא ואללה, יא דכתור, מא עם באח'ד אלדוא
– איה? שו האלחכי?! לכן שלון ראח וג'ע ראסכ?
– ואללה עם בעטיה למרתי, יא דכתור, ואלחמד ללה, הי עלא טול נאימה ואנא ראסי מרתאח
– كيفك جار، طمّنّي عنّك؟ ما راجعتني متل ما قلت لك!
– أهلين دكتور! أحلى دكتور بالدّنيا
– ما قلت لي، إن شاء الله راح وجع راسك؟
– ايه والله، الحمد لله، ما عاد في وجع راس بالمرّة
– الحمد لله. هو هدا الدّوا اللي كتبت لك ايّاه منوّم ومهدّي ومسكّن بنفس الوقت
– ايه، الحمد لله، الحمد لله
– المهمّ، انت عم تاخد الدّوا متل ما قلت لك؟
– لا والله، يا دكتور، ما عم باخد الدّوا
– ايه؟ شو هالحكي؟! لكن شلون راح وجع راسك؟
– والله عم بعطيه لمرتي، يا دكتور، والحمد لله، هي على طول نايمة وأنا راسي مرتاح
– מה שלומך, שכן, מה איתך? לא חזרת/פנית אלי שנית כמו שאמרתי לך!
– שלום דוקטור! הרופא הכי טוב בעולם
– לא דיברת איתי, אני מקווה שכאב הראש שלך חלף
– כן, השבח לאל, כבר אין לי כאב ראש בכלל
– השבח לאל. התרופה הזו שכתבתי לך היא מרדימה, מרגיעה ומשככת כאבים באותו הזמן
– כן, השבח לאל, השבח לאל
– בקיצור, אתה לוקח את התרופה כמו שאמרתי לך?
– לא, דוקטור, אני לא לוקח את התרופה
– מה? מה העניין?! אז איך חלף כאב הראש שלך?
– בחיי, אני נותן אותה לאשתי, דוקטור, והשבח לאל, היא מיד נרדמת והראש שלי נרגע
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
רִגֶ'ע رِجع – חזר
לשמיעה: https://clyp.it/paaz0awt
כן, גם עַאד זה חזר, וכבר היה לנו פוסט על השורש בעבר:
השורש הערבי ר.ג'.ע עוסק בחזרות.
בעברית השורש הזהה עוסק ברגעים (פרק זמן) וברוגע והירגעות. מילון אבן-שושן מוצא קשר בין הירגעות לחזרה למצב נינוחות, ובכך נמצא הקשר בין השפות:
* הפועל רִגֶ'ע رجع במדוברת, בבניין הראשון, הוא מילת היום, רַגַ'עַ בספרותית – חזר, שב; התחיל שוב
* רַגֶ'ע رجْع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וגם בנקבה רַגְ'עַה رجعة – חזרה
* רֻג'וּע رجوع, שם פעולה נוסף של הבניין – חזרה
* רַגְ'עִיּ رجْعيّ, כשם תואר – ריאקציוני; רטרואקטיבי
* אַלנַּמַטֶ אלרַּגְ'עִיּ النّمط الرّجعيّ – סגנון רטרו (באומנות)
* רַאגֶ'ע راجع, בצורת הבינוני הפועל – חוזר
* שֵיכּ רַאגֶ'ע شيك راجع – צ'ק חוזר, ללא כיסוי
* הפועל רַגַּ'ע رجّع בבניין השני – החזיר
* הפועל רַאגַ'ע راجَعَ בבניין השלישי – דן עם-, התייעץ; בדק, עיין; פנה אל-; הקיא
* רַאגַ'ע נַפְסֹה راجع نفسه – הרהר בעניין; "עשה חושבים" (מיל': התייעץ עם עצמו)
* מֻרַאגַ'עַה مراجعة, שם הפעולה של הפועל – עיון, עיון מחדש, בדיקה; טיפול, פיקוח; פניה לרשויות; חזרה (על חומר לימודי)
* יֻרְגַ'א אלְמֻרַאגַ'עַה يرجى المراجعة – יש לפנות ל-
* הפועל הספרותי אַרְגַ'עַ أرجع בבניין הרביעי – החזיר, השיב
* הפועל הספרותי תַרַאגַ'עַ تراجع בבניין השישי – נסוג, נרתע
* תַרַאגֻ'ע تراجُع, שם הפעולה של הפועל – רתיעה, נסיגה, רגרסיה; שקיעה, פיגור
* הפועל הספרותי אִסְתַרְגַ'עַ استرجع בבניין העשירי – החזיר לעצמו; ביקש להחזיר לעצמו
* מַרְגִ'ע مرجع וברבים מראג'ע مراجع – מקום חזרה, מקום אליו חוזרים (פיסית); גורם בעל סמכות; ספר עיון שניתן להסתמך עליו; מקור
* מַרְגִ'עִיֶּה (יש הוגים מַרְגַ'עִיַּה) مرجعيّة – סמכות, מקור סמכות
* מַרְגִ'עִיּ مرجعيّ – סמכותי
* רוֹחַה בַּלַא רַגְ'עַה روحة بلا رجعة – שתלך ואל תחזור לעולם!, שתמות! (מיל': הליכה בלי חזרה)
* רוֹחַה רַגְ'עַה روحة رجعة, כמו רַאיְח וּגַ'אי – הלוך ושוב, הלוך וחזור (למשל בכרטיסי נסיעה)
* אִללִּי בִּרוּח מַא בִּרְגַ'עֶש اللّي بروح ما برجعش – מה שהלך הלך ולא יחזור, אין טעם לבכות על חלב שנשפך; לא היה עוד אדם כמותו
* רִגֶ'ע פִי כַּלַאמֹה رجع في كلامه – חזר בו מדבריו
* תְרוּח וּתִרְגַ'ע בִּאלסַּלַאמֶה! تروح وترجع بالسّلامة – נסיעה טובה! דרך צלחה! (מיל': לך/סע ותחזור בשלום)
* רִגֶ'ע אִיד מִן וַרַא וּאִיד מִן קֻדַּאם رجع إيد من ورا وإيد من قدّام – חזר בידיים ריקות, חזר חסר כל (מיל': חזר עם יד אחת מאחורה ויד שניה מלפניו. זהו סופו של סיפור עממי, המספר על גבר נשוי ש"איבד את הראש" מול משרתת יפה, ולמענה נתן את כל בגדיו. הוא חזר הביתה כשידו האחת מכסה את מבושיו והשנייה את אחוריו, וכך תפסה אותו אשתו)
* וַדַּאה עַאלְבַּחֶר וּרַגַּ'עֹה עַטְשַאן وَدَّاه عالبحر ورجّعه عطشان – היתל בו, עשה ממנו צחוק, ניצל אותו (מיל': שלח אותו לנהר והחזירו צמא)
* רוּח אַללָּה לַא יְרַגְּ'עַכּ! روح الله لا يرجّعك – לך ואל תחזור! תסתלק מפה! לא רוצים לראות אותך! (מיל': לך, שאללה לא יחזירך!)
* אִללִּי יִשְרַבּ מַיְּתֶ אלנִּיל לַאזֶם יֶרְגַע לֹה תַאנִי اللّي يشرب ميّة النّيل لازم يرجع له تاني – מי שהיה במצרים תמיד ירצה לחזור אליה (מיל': מי ששתה את מימי הנילוס חייב לחזור אליו שוב)
* רִגְ'עַת חַלִימֶה לִעַאדֶתְהַא אֶלְקַדִימֶה رجعت حليمة لعادتها القديمة – חזרה חלימה למנהגה הישן (משל למי שחזר לסורו)
רַגַ'עַ בִּחֻ'פַّיִּ חֻנַיְן رجع بخُفَّيِّ حُنَيْن – חזר בידיים ריקות
וזה סיפור המעשה, כפי שלמדתיו לפני 32 שנים בתיכון:
מעשה בסנדלר בשם חֻנַיְן (חוניין). הגיע אליו אדם שרצה לקנות ממנו שני סנדלים (ח'פין, בצורת הזוגי בערבית).
במהלך המו"מ על העסקה שניהם התרגזו מאוד וחנין רצה ללמד לקח את הלקוח.
כשהלקוח פנה ללכת, חנין זרק בדרכו את אחד הסנדלים, ואת השני השליך לכיוון אחר.
הלקוח זיהה את הסנדל ואמר: הוא ממש דומה לסנדל של חנין, כמה חבל שאני לא יודע איפה השני, כך הייתי לוקח את שניהם.
מאוחר יותר הוא מצא את השני, וכעס על עצמו שלא לקח את הראשון. אז הוא השאיר את הבהמה שלו וחזר לקחת את הסנדל הראשון.
חנין, שראה את כל המחזה מתוך מסתור, לקח את הבהמה של הלקוח ואת כל מה שעליה.
הלקוח חזר לשבטו שם נשאל: מה הבאת מהמסע שלך?
הוא ענה: חזרתי עם שני הסנדלים של חנין.
וכך נוצר הפתגם, שנאמר בזמן ייאוש או אכזבה.
צילום: Masjid MABA
זה היה הפוסט ה- 2,772 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
