מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
קַפְזֶה قَفْزة, קַפְזַה בספרותית, וברבים קַפְזַאת قَفَزات – קפיצה, דילוג, ניתור, זינוק
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/EVvfs
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה. הסרטון פורסם ב- 26.12.23.
אלסלאם עליכם, מתאבעיני אלאעזאא’
אחצ’רוא אלסרטון מעאי ואסמעוה ללאאח’ר. שיק.
אנא אליום מוג’וד עלא ג’בל אלקפזה פי מדינת אלנאצרה ותחתי מרג’ אבן עאמר, מא יסמא אליום עמק יזרעאל.
תעאלוא נחכי שוית תאריח’.
טבען, מרג’ אבן עאמר ימתד מן מדינת חיפא פי אלע’רב, מרורן בקרא ומדן אלמרג’, מנהא מדינת אלעפולה וקרית נין וקרית אכסאל ואלשבלי ודבוריה וג’בל אלטור. בימתד לחד מדינת טבריא.
עאם 1872 טבען הו כאן תחת אלחכם אלעת’מאני, פאלדולה אלעת’מאניה סמית בהדאכ אלפתרה “אלרג’ל אלמריץ'”, וכאן עליהא דיון מתראכמה וצארוא יביעוא אלאראצ’י.
באעת אלארצ’ האי לעאאלת סרסק, אללי הי עאאלה לבנאניה, כאנת תסכן פי לבנאן ותמלכ הדא אלמרג’.
טבען האלמרג’ בימתד לצפוריה חתא, לשרושנא.
אלמהם באעת אלמרג’ אבן עאמר הדא כליאתה ב- 20 מליון ג’ניה אסתרליני.
לחד עאם 1891 עאאלת סרסק פאתת בצ’אאקאת מאליה בסבב אלמראהנאת פי אלכאזינוהאת פי באריס, ובאעת אלמרג’ אבן עאמר ליהודי רוסי.
היכ אנתקלת פי בלאד מן, מן, מן, מן, לחתא וצלת ל-, צארת דולת אסראאיל.
אללי בדי אחכי לכם איאה באח’תצאר אנה אלט’לם מא בידום, ואלט’אלם ביג’י ואחד יט’למה.
תרכיא חכמתנא הון 400 סנה, רג’עתנא 4000 סנה לורא. תרכיא כאנת חאכמה חתא אלשג’ר. תרכיא סבב תאח’ר אלערב, סבב אלג’הל ענד אלערב. כאנת תמנע אלתעלים. כאנת תשע’ל אלערב באלסח’רה. סכרת מדארס. כאנת תאח’ד אלשבאב אלערב ע אלג’יש, ואנתו בתערפוא, אללי בירוח בירג’עש.
ואליום, אלחמד ללה, תבדלת אלאחואל, וערב אסראאיל, ערב אלדאח’ל, עאישין בחיאה מסתקרה ותעאיש בין אלערב ואליהוד, ומבסוטין, מבסוטין עאלאאח’ר.
צדקוני ביקבלוש יבדלוא בלאדהן ולא בחאכם ת’אני.
יא אחים שלי.
السّلام عليكم، متابعينّي الأعزّاء
احضروا الסרטון معاي واسمعوه للآخر. شيّق.
أنا اليوم موجود على جبل القفزة في مدينة النّاصرة وتحتيّ مرج ابن عامر، ما يسمّى اليوم עמק יזרעאל.
تعالوا نحكي شوية تاريخ.
طبعًا، مرج ابن عامر يمتدّ من مدينة حيفا في الغرب، مرورًا بقرى ومدن المرج، منها مدينة العفولة وقرية نين وقرية إكسال والشّبلي ودبّوريّة وجبل الطّور. بيمتدّ لحدّ مدينة طبريا.
عام ١٨٧٢ طبعًا هو كان تحت الحكم العثماني، فالدّولة العثمانيّة سُمّيت بهداك الفترة “الرّجل المريض”، وكان عليها ديون متراكمة وصاروا يبيعوا الأراضي.
باعت الأرض هاي لعائلة سرسق، اللي هي عائلة لبنانيّة، كانت تسكن في لبنان وتملك هدا المرج.
طبعًا هالمرج بيمتدّ لصفوريّة حتّى، لشروشنا.
المهمّ باعت المرج ابن عامر هدا كليّاته ب- ٢٠ مليون جنيه استرليني.
لحدّ عام ١٨٩١ عائلة سرسق فاتت بضائقات ماليّة بسبب المراهنات في الكازينوهات في باريس، وباعت المرج ابن عامر ليهودي روسي.
هيك انتقلت في بلاد من، من، من، من، لحتّى وصلت ل-، صارت دولة إسرائيل.
اللي بدّي أحكي لكم ايّاه باختصار إنّه الظّلم ما بيدوم، والظّالم بيجي واحد يظلمه.
تركيا حكمتنا هون ٤٠٠ سنة، رجّعتنا ٤٠٠٠ سنة لورا. تركيا كانت حاكمة حتّى الشّجر. تركيا سبب تأخّر العرب، سبب الجهل عند العرب. كانت تمنع التّعليم. كانت تشغل العرب بالسّخرة. سكّرت مدارس. كانت تاخد الشّباب العرب ع الجيش، وانتو بتعرفوا، اللي بيروح بيرجعش.
واليوم، الحمد لله، تبدّلت الأحوال، وعرب إسرائيل، عرب الدّاخل، عايشين بحياة مستقرّة وتعايش بين العرب واليهود، ومبسوطين، مبسوطين عالآخر.
صدّقوني بيقبلوش يبدّلوا بلادهن ولا بحاكم ثاني.
يا אחים שלי.
שלום עליכם, עוקביי היקרים.
צפו בסרטון אתי והקשיבו לו עד הסוף. הוא מעניין.
אני נמצא היום בהר הקפיצה בעיר נצרת, כשמתחתיי עמק אבן עאמר, שנקרא היום עמק יזרעאל.
בואו נדבר קצת היסטוריה.
עמק יזרעאל מתפרש מהעיר חיפה במערב, דרך כפרי העמק ועריו, מהן עפולה והכפרים נֵין, אכסאל, אלשבלי, דבוריה והר תבור. הוא מתפרש עד העיר טבריה.
בשנת 1872 הוא היה תחת השלטון העות’מאני. המדינה העות’מאנית נקראה באותה התקופה “האיש החולה”, היו לה חובות מצטברים והם התחילו למכור אדמות.
הם מכרו את האדמה הזו למשפחת סרסק, שהיא משפחה לבנונית, שגרה בלבנון והייתה הבעלים של העמק הזה.
העמק מתפרש אפילו עד צפוריה (ציפורי), לשורשים שלנו (ייתכן שמוצאו של אשרף משם, אין לי מושג. שלו).
בקיצור, היא מכרה את עמק יזרעאל הזה כולו ב- 20 מיליון לירות שטרלינג.
בשנת 1891 משפחת סרסק נכנסה לקשיים כספיים בשל הימורים בבתי הקזינו בפריז, אז היא מכרה את העמק ליהודי רוסי*.
כך המקום החליף בעלים מ-, מ-, מ-, מ-, עד שהוקמה מדינת ישראל.
מה שאני רוצה לספר לכם בקיצור הוא שהעושֶק לא נמשך לנצח, ולעושֵק יבוא מישהו שיעשוק אותו.
תורכיה שלטה בנו פה 400 שנה, אך היא החזירה אותנו 4,000 שנה אחורה. תורכיה שלטה אפילו בעצים. תורכיה היא הסיבה לפיגור של הערבים, היא הסיבה לבורות בקרב הערבים. היא אסרה לימודים/חינוך. היא העסיקה ערבים בעבודות כפיה. היא סגרה בתי ספר. היא לקחה את הצעירים הערבים לצבא, ואתם יודעים, מי שהולך לא חוזר.
היום, השבח לאל, השתנו הנסיבות, וערביי ישראל, ערביי ה”פְּנים”, חיים חיים יציבים, בדו-קיום בין הערבים ליהודים, והם מרוצים, מרוצים לגמרי.
האמינו לי, הם לא מוכנים להחליף את ארצם, גם עם שליט אחר.
יא אחים שלי.
* אומרת בנושא ויקיפדיה: “במהלך המאה ה-20 מכרה המשפחה את רוב הקרקעות האלו לפעילים וחברות ציוניות (אוליפנט, חנקין, רופין, יק”א, קק”ל, ההסתדרות הציונית ועוד)”.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ק.פ.ז עוסק בקפיצות, ובכך הוא כמעט זהה לשורש העברי המקביל, כאשר הפער בעיצור האחרון – ז בערבית, צ בערבית – מתבטא בשוני בקוליות ובנחציות.
* הפועל קַפַז قفز בבניין הראשון – קפץ, ניתר; קפץ כיתה; צנח (ממטוס וכו’); עלה עליה גדולה; פסח על-; התעלם מ-
* קַפְז قفْز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, שמילת היום היא צורת הפרט הבודד שלה, וגם קַפַזַאן قفزان או קֻפוּז قُفوز – קפיצה, דילוג; צניחה; פסיחה, התעלמות
* קַאפִזַה قافزة, בצורת הבינוני הפועלת של הבניין – כינוי לצפרדע
* הפועל קַפַّז قفّز בבניין השני – הצניח חיילים ממטוס
* הפועל תַקַפַّז تقفّز בבניין החמישי – צבע בחינה את כפות ידיו ורגליו
* הפועל תַקַאפַזוּא تقافزوا בבניין השישי – קפצו אלו על אלו
* קַפִיז قفيز וברבים אַקְפִזַה أقفزة – וו, תלי; מידת תבואה
* קַפַّאז قَفّاز, במשקל בעלי המלאכה – קפצן, מי שמרבה לקפוץ
* קֻפַّאז قُفّاز וברבים קַפַאפִיז قفافيز – כפפה
* מִקְפַז مِقْفَز וברבים מַקַאפֶז مقافز, במשקל המקומות – מקפצה, נקודת זינוק
* קֻפַّיְזִי قفّيزي – חמור קפיצות (התעמלות)
* אַלְקַפְזֶ אלטַּוִיל القفز الطّويل – קפיצה לרוחק
* אַלְקַפְזֶ אלְעַאלִי القفز العالي – קפיצה לגובה
* אַלְקַפְזֶ אלתֻּ’לַאתִ’יּ القفز الثّلاثيّ – קפיצה משולשת
* אַלְקַפְז עַלַא אלְחַוַאגֶ’ז القفز على الحواجز – ריצת משוכות (מיל’: קפיצה על מכשולים)
* אַלְקַפְז בִּאלְמִטַ’לַּאת القفز بالمظلّات – צניחה (ממטוס וכו’)
* קַפְז חֻרּ قفْز حُرّ – צניחה חופשית
* קַפְזַה סִעְרִיַּה قفزة سعريّة – קפיצת מחירים
* קפזה נַוְעִיַּה قفزة نوعيّة – קפיצת מדרגה משמעותית
* לַא תַקְפִז עַלַא אלְאַחְדַאת’ لا تقفز على الأحداث – אל תהיה פזיז בתגובתך לאירועים
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“הר הקפיצה (בערבית: جبل القفزة), הנקרא גם הר קדומים, הוא הר בהרי נצרת המתנשא לגובה של 397 מטר מעל פני הים. הר הקפיצה שוכן בדרומה של העיר נצרת, והוא משקיף דרומה אל עמק יזרעאל ומזרחה אל הר תבור, הכנרת ורמת הגולן. מקור הכינוי להר במסורת המייחסת לישו קפיצה מההר אל העמק עת נמלט ממבקשי נפשו. […]” (ויקיפדיה)
הר הקפיצה הוא הסיבה לכתיבת הפוסט היום.
צילום: Nathan Nichols
זה היה הפוסט ה- 2,358 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
