מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
פַזַר فَزَر – קָרַע, שבר, סדק, ניפץ
לשמיעה:
משה שלח לי סרטון נוסף של עליוה.
כותרת הסרטון:
عليوة .. فنون الزعرنة ورمي البلاء على الناس
אומנות הפרחחות ו”הפלת” הצרות על האנשים
הסיטואציה: עליוה עומד ברחוב ומחכה לאנשים כדי להתקוטט איתם. בסרטון לא ברורה הסיבה מאחורי הכוונה הזו.
אחלא תנין הדול! שו האלתנין הדול? מש מעקול! כאני בחלם, טאלעין לי באלחלם. הדול אלתנין המ אללי מאכלין אלכנאפה כלהא אללי באלבלד. יא עיני עליהם. ואחד ביצ’רבני ארבע בוכסאת ע אלשקה, אלת’אני ביתנאולני בתלת שלאלית. אלאולאני ברג’ע לה ולא הו עאצ’צ’ני. ברג’ע ללת’אני, אזעקה (אצעקה) נצ, ולא אנא מקצ’י עלי. אחלא אשי!
– איה! פתח, אנת ואיאה! איה, פתח!
– אנא אאסף
– וין ראיח? תאע פתח! פתח, בקול לכ!
– אנא אאסף יא אסתאד’, אנא אאסף!
– שו אללי אאסף? בתח’בט אלנאס? אמשי מניח ואנת מאשי!
– אנא מא ע’לטת, יא אסתאד’, אנא מא חכיתש מעכ שי
– לא, ח’בטת פי, אנת ואלתראכ אללי מעאכ! פתח מניח!
– שו בעדין?
– בתע’לט? אנא? אבוי? ולכ, בתע’לט עלא אבוי?!
– ארפע, ארפע אידכ ען אלקמיץ, לו סמחת, ארפע אידכ ען אלקמיץ
– בדיש ארפע! אצ’רב, ילא, אצ’רב! אצ’רב, אשוף, ולכ אצ’רב!
– אקול לכ?
– אה
– אללה יסאמחכ
– ולכ, אללה לא יסאמחכ! ולכ, אצ’רב! אעמל אשי, אצ’רבני!
– קלת לכ, יא אח’י, מא בדי אצ’רבכ
– מאהו אנת מש מרבא. לו אנכ מרבא ואבוכ ערף ירביכ, כאן איש? כאן תטלע מרבא. בס אנת מש מרבא
– יא אח’י, ממכן אערף בס אנא איש עמלת מעאכ?
– איה? איה? לסא ביע’לט! לסא בתע’לט? ולכ, בתע’לט קאעד? ולכ, אצ’רב, אצ’רבני!
– יא אח’י, מא בדי אצ’רבכ
– מנשאן אללה תצ’רבני! מנשאן אללה תקצ’י עלי! אח’נקני, אשנקני, אצ’רבני, אד’בחני, באידיכ, אנת בס ראס מאלכ הואיתין תעטיני, חתא נץ הואי
– ובעדין?
– יא חביבי, פש ענדכ מרארה אנת, יא אבן אלחלאל? מרארתכ מפקועה פקע? ולא מפזורה ולא מחרוקה? אכיד מא פש ענדכ מרארה, לא, מאהו צחיח פש ענדכ מרארה
– ען אד’נכ, אנא מש פאצ’י לכ, מאשי? אלסלאם עליכם, יעטיכ אלעאפיה
– מש פאצ’י לי? יא ח’ויפה! אנת, יא ח’ויפה! ח’ויפה ד’נב אלליפה!
أحلى تنين هدول! شو هالتّنين هدول؟ مش معقول! كأنّي بحلم، طالعين لي بالحلم. هدول التّنين هم اللي ماكلين الكنافة كلّها اللي بالبلد. يا عيني عليهم. واحد بيضربني أربع بوكسات ع الشّقّة، الثّاني بيتناولني/بتنونّي بتلت شلاليت. الأوّلاني برجع له ولّا هو عاضضني. برجع للثّاني، أزعقه (أصعقه) نصّ، ولّا أنا مقضي عليّ. أحلى اشي!
– ايه! فتّح، انت وايّاه! ايه، فتّح!
– أنا آسف
– وين رايح؟ تاع فتّح! فتّح، بقول لك!
– أنا آسف يا أستاذ، أنا آسف!
– شو اللي آسف؟ بتخبّط النّاس؟ امشي منيح وانت ماشي!
– أنا ما غلطت، يا أستاذ، أنا ما حكيتش معك شي
– لا، خبّطت فيّ، انت والتراك اللي معاك! فتّح منيح!
– شو بعدين؟
– بتغلط؟ أنا؟ أبوي؟ ولك، بتغلط على أبوي؟!
– ارفع، ارفع ايدك عن القميص، لو سمحت، ارفع ايدك عن القميص!
– بدّيش أرفع! اضرب، يلّا، اضرب! اضرب، أشوف، ولك اضرب!
– أقول لك؟
– اه
– الله يسامحك
– ولك، الله لا يسامحك! ولك، اضرب! اعمل اشي، اضربني!
– قلت لك، يا أخي، ما بدّي أضربك
– ماهو انت مش مربّى. لو إنّك مربّى وأبوك عرف يربّيك، كان ايش؟ كان تطلع مربّى. بس انت مش مربّى
– يا أخي، ممكن أعرف بس أنا ايش عملت معاك؟
– ايه؟ ايه؟ لسّا بيغلط! لسّا بتغلط؟ ولك، بتغلط قاعد؟ ولك، اضرب، اضربني!
– يا أخي، ما بدّي أضربك
– منشان الله تضربني! منشان الله تقضي عليّ! اخنقني، اشنقني، اضربني، اذبحني، بايديك، انت بس راس مالك هوايتين تعطيني، حتّى نص هواي
– وبعدين؟
– يا حبيبي، فش عندك مرارة انت، يا ابن الحلال؟ مرارتك مفقوعة فقع؟ ولا مفزورة ولا محروقة؟ أكيد ما فش عندك مرارة، لا، ماهو صحيح فش عندك مرارة
– عن إذنك، أنا مش فاضي لك، ماشي؟ السّلام عليكم، يعطيك العافية
– مش فاضي لي؟ يا خوّيفة! انت، يا خوّيفة! خوّيفة ذنب اللّيفة!
– אלו שניים טובים! מי השניים האלה? לא הגיוני! אני חולם, הם באים לי בחלום. (נראה ש)השניים האלה אכלו את כל הכנאפה בעיר. איזה יופי. אחד ירביץ לי 4 אגרופים בצד, והשני יבעט בי 3 בעיטות. לראשון אחזיר והוא ינשוך אותי. אחזיר לשני, אכה אותו ואחצה אותו לחצי, ואני אהיה גמור. יופי של דבר!
(מתקדם לעברם ומתנגש בהם בכוונה)
– מה! פתח (את עיניך), אתה והוא! כן, פתח אותן!
– אני מצטער
– לאן אתה הולך? בוא, פתח! פתח, אני אומר לך!
– אני מצטער, אדוני, אני מצטער!
– מה אתה מצטער? אתה מתנגש באנשים? תלך (תצעד) כמו שצריך כשאתה הולך!
– אני לא קיללתי, אדוני, לא אמרתי לך דבר
– לא, אתה התנגשת בי, אתה והמשאית הזה שאיתך! פתח אותן טוב!
– נו, מה עכשיו?
– אתה מקלל? אותי? את אבא שלי? בוא’נה, אתה מקלל את אבא שלי?!
– תרים את היד שלך מהחולצה, ברשותך, תרים את ידך מהחולצה!
– אני לא רוצה להרים! תרביץ, קדימה, תרביץ! תרביץ, שאראה, בוא’נה, תרביץ!
– אגיד לך משהו?
– מה?
– שאלוהים יסלח לך
– בוא’נה, שאלוהים לא יסלח לך! בוא’נה, תרביץ! תעשה משהו, תרביץ לי!
– אמרתי לך, אחי, אני לא רוצה להרביץ לך
– אתה לא מחונך. אילו היית מחונך ואבא שלך ידע לחנך אותך היית יוצא מחונך. אבל אתה לא מחונך
– אחי, אפשר לדעת רק מה עשיתי לך?
– מה? מה? אתה ממשיך לקלל? ממשיך לקלל? בוא’נה, אתה מקלל? בוא’נה, תרביץ, תרביץ לי!
– אחי, אני לא רוצה להרביץ לך
– למען האל תרביץ לי! למען האל תגמור אותי! חנוק אותי, תלה אותי, תרביץ לי, שחט אותי, בידיך, אתה רק … שתי סטירות תיתן לי, אפילו חצי סטירה
– ואז?
– חביבי, אין לך כיס מרה (בעבר סברו שנוזלי כיס המרה גורמים לכעס), יא בן טובים? כיס המרה שלך התפקע? או קרוע/מרוסק או שרוף? ברור שאין לך כיס מרה, לא, ברור שאין לך
(הבחור מניף את עליוה באוויר ומניח אותו על הגדר)
– ברשותך, אין לי פנאי אליך, בסדר? שלום, תהיה בריא
– אין לך פנאי אלי? יא פחדן! אתה פחדן! פחדן זנב של ליפה (בערבית זה מתחרז)!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי פ.ז.ר עוסק בשבירה וריסוק, ולכן יש לו קשר למשמעות של השורש הזהה בעברית.
* הפועל פַזַר فزر בבניין הראשון, וגם אַפְזַרַ أفزر ברביעי – מילת היום
* מַפְזוּר مفزور, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – מרוסק, מנופץ
* הפועל פַזַּר فزّر בבניין השני – פורר את-
* הפועל תַפַזַּר تفزّر בבניין החמישי וגם אִנְפַזַר انفزر בשביעי – נקרע, נבקע, התפוצץ; התבלה (בגד)
* חַזֶּר פַזֶּר حزّرْ فزّرْ, או: יַא חַזְרַכּ יַא פַזְרַכּ يا حزرك يا فزرك – נחש! נראה אם תדע!
צילום: Kelly Sikkema
זה היה הפוסט ה- 2,753 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
