פורסם לראשונה ב- 24.2.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
חַאחַ’אם حَاخَام – רב
היה לנו בעבר פוסט על רבנים…:
אנו בעיצומו של השבוע בו הדף שמח לשתף פעולה עם הסופר והמשורר אלמוג בהר ועם עמוד הפייסבוק
الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי, אשר נפתח לפני כמה שבועות [כך בפוסט המקורי. עברו מאז שנתיים], ובו מקליט אלמוג בהר את תפסיר רס”ג, תרגום התורה לערבית-יהודית, פסוק בעברית ופסוק בערבית-יהודית.
מילת היום היא חַאחַ’אם حاخام – הרב היהודי, החכם
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
המילה הזו נכנסה לערבית כפי שהיא מהעברית, כך שלכאורה אין הרבה מה להגיד עליה.
למרות זאת, היא מרתקת בעיניי, מהסיבות הבאות:
בארצות ערב היהודים קראו למנהיגיהם ולאנשי הדת שלהם “חכם” (“חכמים” ברבים, מן הסתם), מהסיבה הפשוטה שהם היו… חכמים. התואר חכם לא ביטל לגמרי את התואר רב בקרב הקהילות היהודיות בעולם הערבי, אך הוא צמצם את השימוש בו, בעיקר בדיבור, והתואר חכם הפך בלבדי בערבית לא יהודית, וכמעט בלבדי בערבית יהודית, ובעברית שני התארים התקיימו.
מדוע בעברית המילה היא בת שלוש אותיות, ובערבית חמש? – שאלה טובה.
הערבית מאייתת מילים זרות בצורה פונטית. למה כוונתי? בעברית אנו כותבים, לצורך הדוגמה, ברק אובמה, אולם בערבית: באראכּ אובאמא باراك أوباما.
תודו, שקורא עברית שאינו מכיר את האיש, יכול לקרוא את שמו הפרטי בצורות רבות, תלוי מה הניקוד, נכון? אז בערבית אין משאירים ספק.
נתניהו, למשל, נכתב עם 8 אותיות: נתאניאהו نتانياهو.
בקיצור, כדי שלא יקראו את המילה “חכם” בערבית עם סימני ניקוד שאינם נכונים, הכתיב הוא פונטי: חא-ח’א-ם. חדי האבחנה שביניכם ישימו לב, שהצורה בה אנו מתעתקים פה בדף את המילים הערביות לעברית היא בדיוק… הפוכה. התעתיק המדעי של מילים ערביות לעברית גורס שכל אות ערבית תיוצג על ידי מקבילתה, בלי הוספת אותיות אהו”י ובלי שום כתיב מלא. מואזין, לדוגמה, ייכתב “אצלנו” מֻאַדִּ’ן.
דבר נוסף הוא ההקפדה הערבית על שמירת הצלילים המקוריים הנכונים של המילה.
בעברית של היום, רוב הדוברים אינם מבדילים כלל בין חית גרונית, גאה ואמיתית, ובין כף רפה. אולם פעם זה לא היה כך, ובערבית אין בכלל בעיה כזו. ולכן, החית של “חכם” הפכה לחית בערבית, הכף הרפה הפכה לאות הערבית שנשמעת בדיוק כמוה (אולם אינה מקבילה לה! ודיברנו על כך לא פעם), ח’, והמם היא מם. מעדן לשוני-פונטי, בעיניי.
ממש ממש במקרה נשאלנו היום על ידי Yehuda Katz באיזה תואר כבוד פונים בערבית לרב יהודי.
לי אין מושג. אולי לכם יש?
ומכאן, זכות הדיבור לאלמוג:
המילה חכם, במובנה זה כתרגום המילה רב לערבית, לא מצויה בתפסיר עצמו (והרי אין רבנים במקרא), אבל זה תוארו הערבי של רס”ג, אלחכם סעיד אל-פיומי.
אנו מכירים מחז”ל את ההבחנה: ״כל רב מבבל וכל רבי מארץ ישראל״, ומילים אלו שימשו זמן רב לרבנים.
אך מרגע שעברו יהודי המזרח-התיכון וצפון אפריקה לדבר ערבית נוצרה בעיה עם המילה רב, שהיא אחד משמות האל, ומצויה גם בצירוף רבי, אלוהי, והמילה חכם דחקה את מרכזיותן בעברית, והחליפה אותן לגמרי בתרגום לערבית (בערבית אומנם מצוי דגש על האות בי”ת, رَبّ, אך בכתיבה המילים לא תמיד מנוקדות).
כך נכנסה המילה העברית חכם לערבית כתוארו של הרב היהודי.
אין זאת המילה העברית היחידה שנכנסה לערבית כמובן, ואתן דוגמא למילה קרובה:
המילה חבר נכנסה לערבית, ואף זכתה לריבוי ערבי שבור שמעיד על קבלתה כמילה ערבית (حَبْر-أَحْبَار), בניגוד למילה חכם שריבויה שלם על דרך מילים זרות (حَاخَام-حَاخَامَات/حَاخَامُونَ).
גם היא מציינת חכם יהודי, אך מכוונת בעיקר לחכמים היהודים הראשונים שהתאסלמו והיו מעבירי מסורות יהודיות, בעיקר מדרשיות, לאיסלאם המוקדם.
קישור לעמוד הפייסבוק:
الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי
Almog Behar
קישור ליוטיוב לשמיעת התפסיר בערבית-יהודית:
الكتاب اليهودي – الموج بيهار – הכותאב היהודי – אלמוג בהר:
שיהיה יום נהדר,
התמונה: תומר חנוכה, באיור מהמם לניו יורקר.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
