מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
בְּעִיד עַנֶ אלסַּאמְעִין بْعِيد عَنِ السَّامْعِين – “רחוק מהשומעים”
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/mt8v1
הביטוי נאמר כאשר מזכירים משהו רע או שלילי, וחשוב לדובר לציין שהוא אינו מתכוון למאזינים, חלילה, אלא למשהו רחוק מהם.
מרק שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף, הירושלמי אבו מחמוד.
הסרטון פורסם ב- 10.9.22, וכותרתו:
رساله من اصحاب الاراضي الى جميع المحاميين الشرفاء ..
מסר מבעלי הקרקעות לכל עורכי הדין המכובדים
בסמ אללה ואלצלאה ואלסלאם עלא רסול אללה,
אללה יסעד מסאכם ג’מיען.
באח’תצאר, אנא פי נאס מסכוני, יא עמי, ופי משכלה בח’צוץ אלאראצ’י אללי באלקדס וחואלין אלקדס. נאזל קאנון ג’דיד מן אלבלדיה אנה אי חדא ענדה ארצ’, חתא לו כאנת באסמה, אד’א מא כאן מעה טאבו, ורקם הויה ושע’לאת כת’יר, אנא מעליש, אנא מא בפהם באמור אלאראצ’י, אנה האי אלארצ’ ממנוע תבני עליהא וממנוע תעמל פיהא ולא אי אשי, יעני בדהא תצפי אלארצ’ מרעא ללכלאב, בעיד ען אלסאמעין. יעני בס מרעא ללכלאב, כמאן מרה, בעיד ען אלסאמעין.
מש הד’א אלמוצ’וע. מוצ’וע אלג’מאעה הדול אללי מסכונין, הדול אלג’מאעה תוג’הוא למחאמיה מן אלשמאל, מן ענא טבען, באלקדס בישתע’לוא, ומחאמיה מן אהל אלקדס. הדול אלמחאמיה, אול טלב טלבוה מנהם, למא קאלוא להם: “תעאלוא סאעדונא, ואעמלוא טען באלקראר הד’א ושופוא לנא אג’ראא’ קאנוני יעני נואג’ה פיה אלאג’ראא’ הד’א”, פביקול לכ, אול אשי ביקול להם: “מין בדה ידעמנא? ואני מאססה בתעטינא? ואנו מנט’מה בדהא תעטינא?”
אנת, יא זלמה, נסית חאלכ, אנת למא ג’ית עלא אלבלאד ענא, פי באבוג’ ולא פי צנדל ג’ית ע אלקדס, מעכש חק באכית דח’אן, אליום צאר מעכ מלאיין מן ורא אהל אלקדס, אנת ואיאה, יא זלמה, מן ורא אלדואוין, מן ורא ביע אלדור, מן ורא ביע אלאראצ’י, מן ורא אלתסריבאת, ואלשאטר פיכם, בתרוח עליה ע אלמכתב, קבל מא יחכי מעכ ביקול לכ: “אסא!, ואנא-” יא זלמה, אקסם באללה, מא בתסתחוא!
אלנאס ג’איה מחתאג’ה אלכם, ביקול לכ: “וקפוא מענא, אראצ’ינא בתצ’יע!” בדהם נאס תוקף מעהם בטריקה קאנוניה, ואנתו בתקולוא להם: “מין בדה יעטינא ומין בדה ידעמנא?” מאנתו אכלתו אלבלד! אלמחאמיה אכלת אלבלד!
כל שי בתתדח’לוא בביע אראצ’י, כל ארצ’ בתנבאע וראהא מחאמי, כל דאר בנתבאע בנסמע אנה תסריב וראה מחאמי. פש אשי בירוח אלא וראה מחאמי, ומעט’מהם טבען, אלא מן רחמ רבי, מן אהל אלשמאל. והלק ג’אי תקלי “אסא והסה, מין בדה יעטינא אג’ארי?” יא זלמה, נסית חאלכ למא ג’ית ע הון? ושבאב אלקדס, מחאמית אלקדס, עיב עליכם תטלבוא טלב זי הד’א מן אח’ותכם. אלמוצ’וע, האד אלאראצ’י אהלכם, אראצ’י אח’ותכם. בדכם דעם, ובדכם עשאן, מצארי, עשאן תסאעדוא אלנאס, ירג’עוא אראצ’יהם או יבנוא באראצ’יהם?
אנא טבען מא ענדיש ארצ’, אלחמד ללה רב אלעאלמין יעני, והד’א אלקאנון יעני ביאת’רש פי, עשאן אלנאס תערף. בס אלנאס אלמסכונה, נאס מסאכין וענדהא אראצ’י, ביקול לכ: “אחנא יעני שו בדנא נסוי בחאלנא?”
אנא מתאכד אנה פי מחאמיה באלבלד, מת’ל מא פי מחאמיה מסקעין וביסתחוש, אנא מתאכד אנה פי זלאם ופי וטניה ופי מחאמיה גדעאן, ורח יוקפוא מעהם ורח ידעמוהם קלב ורב, ורח יכונוא מע האי אלנאס. אנא מתאכד מן האלאשי. זי אן ח’לית בלית.
זי מא פי מחאמיה ביסתחוש וכל המהם יעבוא בטונהם, אנא מתאכד אנה פי מחאמיה זלאם ענדנא פי אלבלד, מן אהל אלבלד ומן אהל אלשמאל, ורח יוקפוא מע האי אלנאס ורח יכונוא סנד אלהם, באד’ן אללה.
ואלסלאם עליכם, ורחמת אללה וברכאתה.
بسم الله والصّلاة والسّلام على رسول الله،
الله يسعد مساكم جميعًا.
باختصار، أنا في ناس مسكوني، يا عمّي، وفي مشكلة بخصوص الأراضي اللّي بالقدس وحوالين القدس. نازل قانون جديد من البلديّة إنّه أيّ حدا عنده أرض، حتّى لو كانت باسمه، إذا ما كان معه طابو، ورقم هويّة وشغلات كثير، أنا معليش، أنا ما بفهم بأمور الأراضي، إنّه هاي الأرض ممنوع تبني عليها وممنوع تعمل فيها ولا أي إشي، يعني بدّها تصفّي الأرض مرعى للكلاب، بعيد عن السّامعين. يعني بس مرعى للكلاب، كمان مرّة، بعيد عن السّامعين.
مش هذا الموضوع. موضوع الجماعة هدول اللّي مسكونين، هدول الجماعة توجّهوا لمحاميّة من الشّمال، من عنّا طبعًا، بالقدس بيشتغلوا، ومحاميّة من أهل القدس. هدول المحاميّة، أوّل طلب طلبوه منهم، لمّا قالوا لهم: “تعالوا ساعدونا، واعملوا طعن بالقرار هذا وشوفوا لنا إجراء قانوني يعني نواجه فيه الإجراء هذا”، فبيقول لك، أوّل إشي بيقول لهم: “مين بده يدعمنا؟ وأني مؤسّسة بتعطينا؟ وأنو منظّمة بدّها تعطينا؟”
انت، يا زلمة، نسيت حالك، انت لمّا جيت على البلاد عنّا، في بابوج ولّا في صندل جيت ع القدس، معكش حقّ باكيت دخّان، اليوم صار معك ملايين من ورا أهل القدس، انت وايّاه، يا زلمة، من ورا الدّواوين، من ورا بيع الدّور، من ورا بيع الأراضي، من ورا التّسريبات، والشّاطر فيكم، بتروح عليه ع المكتب، قبل ما يحكي معك بيقول لك: “اسّا! وأنا-” يا زلمة، أقسم بالله، ما بتستحوا!
النّاس جاية محتاجة الكم، بيقول لك: “وقّفوا معنا، أراضينا بتضيع!” بدّهم ناس توقّف معهم بطريقة قانونيّة، وانتو بتقولوا لهم: “مين بدّه يعطينا ومين بدّه يدعمنا؟” مانتو أكلتو البلد! المحاميّة أكلت البلد!
كلّ شي بتتدخّلوا ببيع أراضي، كلّ أرض بتنباع وراها محامي، كلّ دار بنتباع بنسمع إنّه تسريب وراه محامي. فش إشي بيروح إلّا وراه محامي، ومعظمهم طبعًا، إلّا من رحم ربّي، من أهل الشّمال. وهلّق جاي تقلّي “اسّا وهسّه، مين بدّه يعطينا أجاري؟” يا زلمة، نسيت حالك لمّا جيت ع هون؟ وشباب القدس، محاميّة القدس، عيب عليكم تطلبوا طلب زيّ هذا من إخوتكم. الموضوع، هاد الأراضي أهلكم، أراضي إخوتكم. بدّكم دعم، وبدّكم عشان، مصاري، عشان تساعدوا النّاس، يرجّعوا أراضيهم أو يبنوا بأراضيهم؟
أنا طبعًا ما عنديش أرض، الحمد لله ربّ العالمين يعني، وهذا القانون يعني بيأثّرش فيّ، عشان النّاس تعرف. بس النّاس المسكونة، ناس مساكين وعندها أراضي، بيقول لك: “احنا يعني شو بدّنا نسوّي بحالنا؟”
أنا متأكّد إنّه في محاميّة بالبلد، مثل ما في محاميّة مسقّعين وبيستحوش، أنا متأكد إنّه في زلام وفي وطنيّة وفي محاميّة جدعان، ورح يوقّفوا معهم ورح يدعموهم قلب وربّ، ورح يكونوا مع هاي النّاس. أنا متأكّد من هالإشي. زيّ إن خليت بليت.
زيّ ما في محاميّة بيستحوش وكلّ همّهم يعبّوا بطونهم، أنا متأكد إنّه في محاميّة زلام عندنا في البلد، من أهل البلد ومن أهل الشّمال، ورح يوقّفوا مع هاي النّاس ورح يكونوا سند الهم، بإذن الله.
والسّلام عليكم، ورحمة الله وبركاته.
בשם האל, התפילה והשלום על שליח האל,
ערב טוב לכולם.
בקיצור, אנשים תפסו אותי, יש בעיה בנושא האדמות בירושלים ומסביב לירושלים. פורסם חוק חדש מטעם העיריה, שכל מי שיש לו שטח אדמה, גם כזה שרשום על שמו, אם אין לו נסח טאבו, מספר ת.ז ועוד דברים רבים, ואני, במחילה, לא מבין בענייני קרקעות, אז אסור לו לבנות על השטח ואסור לעשות עליו כלום, השטח יהפוך לשטח שוטטות* עבור הכלבים, במחילה מכבודכם. כלומר רק שטח לכלבים, שוב, במחילה מכבודכם**.
אבל לא זה הנושא. הנושא הוא לגבי האנשים המסכנים האלה, האנשים האלה פנו לעו”דים מהצפון, משלנו כמובן (הכוונה לערבים ישראלים מצפון הארץ. שָלֵו) שעובדים בירושלים, ולעו”דים מירושלים. הבקשה הראשונה של העו”דים האלה, כאשר (הפונים) אמרו להם: “בואו לעזור לנו, חבלו בהחלטה הזו, מצאו לנו הליך משפטי איתו נתנגד לצעד הזה”, אז דבר ראשון הם אמרו להם: “מי ישלם לנו? איזה מוסד ייתן לנו (כסף)? איזה ארגון יתמוך בנו?”
בן אדם, אתה שכחת מי אתה? כשבאת אלינו לכאן, עם נעלי בית או סנדלים באת לירושלים, לא היה לך כסף לקופסת סיגריות, כיום יש לך מיליונים אותם הרווחת על גבם של תושבי ירושלים, אתה והוא, בן אדם, על הגב של כל הדאווינים האלה, של מכירת הבתים, מכירת הקרקעות, ההדלפות (כנראה מידע פנימי שהעו”דים פרסמו ברבים ועשה נזק לערביי העיר. שלו), ואם הולכים למשרד של החוכמולוג מביניכם, עוד לפני שהוא מדבר איתך הוא אומר לך: “עכשיו אני-“*** בן אדם, בחיי, אתם חסרי בושה!
בכל פעם שאתם מתערבים במכירת קרקעות, מאחורי כל קרקע שנמכרת עומד עו”ד, מאחורי כל בית שנמכר שומעים שיש הדלפה שמאחוריה עומד עו”ד. שום דבר לא זז מבלי שיש מאחוריו עו”ד, ורובם, כמובן, בלי כוונה לפגוע****, מתושבי הצפון. עכשיו אתה בא ואומר לי “עכשיו ועכשיו***, מי ישלם לנו שכר טרחה?” בן אדם, שכחת מי אתה כשבאת לכאן? והעו”דים הירושלמים, תתביישו שאתם מבקשים בקשה כזו מאחיכם. אלו האדמות של אנשיכם, של האחים שלכם. אתם רוצים שכר, רוצים כסף, כדי לעזור לאנשים להחזיר את אדמותיהם או לבנות באדמותיהם?
לי, כמובן, אין אדמה, השבח לאל ריבון העולמים, והחוק הזה אינו משפיע עלי, רק כדי שהאנשים ידעו/יכירו. אבל האנשים המסכנים שיש להם קרקעות אומרים לך: “מה נעשה עם עצמנו?”
אני משוכנע שיש עו”דים בארץ, כמו שיש עו”דים בלתי נסבלים שאינם מתביישים, אני משוכנע שיש גברים, אנשים לאומיים, שיש עו”דים גברים, שיעמדו לצידם ויתמכו בהם בלב ובנפש, שיעמדו לצד האנשים האלה. אני משוכנע בדבר הזה. האנשים הטובים נמצאים בכל זמן ובכל מקום*****.
כפי שיש עו”דים שאינם מתביישים וכל דאגתם למלא את הבטן שלהם, אני משוכנע שיש עו”דים גברים אצלנו בארץ, מאצלנו ומתושבי הצפון, שיעמדו לצד האנשים האלה ויתמכו בהם, בעזרת האל.
שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הוא אומר בערבית מַרְעַא, שהוא שדה מרעה. כלבים, ככל שאני יודע ומכיר, אינם רועים…
** ההסבר מדוע הוא משתמש בביטוי הזה כאן, ומתי משתמשים בו בכלל, מופיע בפתיח של הפוסט.
*** בשני הקטעים האלה אבו מחמוד לועג לדרך בה ערביי צפון הארץ אומרים את המילה עכשיו: אסא או הסה, ולא הלק, כמו שהירושלמים אומרים.
**** במקור מובא פה חלק מפסוק 53 בסורת יוסף: “(לא ארחץ בניקיון כפיי, כי הנפש דוחקת לעשות את הרע), פרט לאשר עליו ירחם ריבוני. (הן ריבוני סולח ורחום)” (תרגום רובין)
***** זה תרגום ההסבר לביטוי שמצאתי ברשת: ان الناس الخيرين موجودين في كل الازمان وكل الاماكن.
הביטוי בו אבו מחמוד משתמש הוא: إن خليت بليت אִן חִ’לְיַת בִּלְיַת. מיל’: אם התרוקן תהיה צרה.
אני מודה שלא הבנתי. מה עושים במקרים כאלה? פונים לדף המושיע: البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.
ושם הסבירה לי, בין השאר, Fayez Saleh Khlaif מנצרת:
يعني إذا العالم بطل به خير، بصير بلاء
ويقال دائما وقت حصول الخير او المساعدة كمثال انه الخير دائما موجود
אם מפסיק להיות טוב בעולם, יהיה (זמן) מבחן (או צרה).
הביטוי נאמר תמיד בזמן קבלת טוב או עזרה, במובן שהטוב תמיד בנמצא. (התרגום שלי. שלו)
=-=-=-=
פרסמנו בזמנו פוסט על השורש ס.מ.ע:
והפוסט שפרסמנו על השורש ב.ע.ד:
תמונה:
Mick Wiggins, illustrator
Mark Tyner, art director
The Wall Street Journal, client
זה היה הפוסט ה- 1,859 שלנו.
Mick Wiggins, illustrator
Mark Tyner, art director
The Wall Street Journal, client
זה היה הפוסט ה- 1,859 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
