מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
קְשַאט قْشَاط או קֻשַאט וברבים אַקְשִטַה أقشطة – רצועה, חגורה (לרוב מעור); אסימונים של משחק
ימאמה מבטאת (אֶ)קְשַאט
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף של עליוה החביב.
כותרת הסרטון:
عليوة .. ممنوع يضرب أقل من 12
עליוה. אסור לו להרביץ לפחות מ- 12
– אנא מן אלאול קלת אנה לא אלכ עלאקה באלתצויר ולא בע’ירה
– כיף עאד מא אלי עלאקה באלתצויר? אלי עלאקה! טב אנא מרה מן ד’את אלמראת-
– בס לא תכמל, לא תכמל, אללה ירצ’א עליכ!
– שו מאלכ, שו מאלכ? תזעל ליה?
– טבען בדי אזעל! אנא היכ מא אסתפדת מנכ ולא אשי! לו סמחת, אעטיני חק אלפילם
– חק אלפילם? אה מעיש
– מא פי מעאכ?
– לא, מא פי
– טב, תפצ’ל, מע אלסלאמה, מע אלסלאמה!
– קבל מא אתפצ’ל, לו סמחת אנת, בדי אג’רתי
– אי אג’רה האי?
– אלאג’רה אללי אתפקת אנא ואיאכ עליהא! מש קלת לי: כל צורה בתצורהא ח’ד 20 קרש? עד אכם צורה מצור!
– ולסא ענדכ עין תטלב, יא בני אאדם?
– אסמע! מא תקעדש, אה! בדכ תדפע האלקיתה 20 קרש עלא כל צורה צורתהא ולא בקל קימתכ, אה!
– נעם? איש בתקול?!
– פלת, פלת אלקמיץ! האי אללי שאטרין פיה, בס תמסכוני מן קמיץ אלתשח’יץ. אבעד אידכ, היכ!
– ואן מא בעדת אידי שו בדכ תעמל?
– אסמע, בדי אחכי לכ אנא שע’לה, אנת תערפניש! לא, מא הו צחיח, תערפניש! אנא ממנוע אצ’רב אקל מן 12! כל אלקשט ואלאחזמה מעאי
– נעם?! תעאל ג’אי!
– أنا من الأوّل قلت إنّه لا الك علاقة بالتّصوير ولا بغيره
– كيف عاد ما الي علاقة بالتّصوير؟ الي علاقة! طب أنا مرّة من ذات المرّات-
– بس لا تكمّل، لا تكمّل، الله يرضى عليك!
– شو مالك، شو مالك؟ تزعل ليه؟
– طبعًا بدّي أزعل! أنا هيك ما استفدت منك ولا اشي! لو سمحت، أعطيني حقّ الفيلم
– حقّ الفيلم؟ اه معيش
– ما في معاك؟
– لا، ما في
– طب، تفضّل، مع السّلامة، مع السّلامة!
– قبل ما أتفضّل، لو سمحت انت، بدّي أجرتي
– أيّ أجرة هاي؟
– الأجرة اللي اتّفقت أنا وايّاك عليها! مش قلت لي: كلّ صورة بتصوّرها خد ٢٠ قرش؟ عدّ أكم صورة مصوّر!
– ولسّا عندك عين تطلب، يا بني آدم؟
– اسمع! ما تقعدش، اه! بدّك تدفع هالقيتة ٢٠ قرش على كلّ صورة صوّرتها ولّا بقلّ قيمتك، اه!
– نعم؟ ايش بتقول؟!
– فلّت، فلّت القميص! هاي اللي شاطرين فيه، بس تمسكوني من قميص التّشخيص. ابعد ايدك، هيك!
– وإن ما بعدت ايدي شو بدّك تعمل؟
– اسمع، بدّي أحكي لك أنا شغلة، انت تعرفنيش! لا، ما هو صحيح، تعرفنيش! أنا ممنوع أضرب أقلّ من ١٢! كلّ القشط والأحزمة معاي
– نعم؟! تعال جاي!
– (המעסיק, בעל חנות הצילום) אני מהתחלה אמרתי שאין לך קשר לא לצילום ולא לשום דבר
– איך אין לי קשר לצילום? יש לי קשר! אני פעם אחת-
– אל תמשיך, אל תמשיך, עשה לי טובה!
– מה קרה לך? למה אתה כועס?
– ברור שאכעס! לא הפקתי ממך שום תועלת! בבקשה, שלם לי את עלות סרטי הצילום
– עלות הסרטים? אין לי (כסף)
– אין לך?
– לא, אין
– טוב, בבקשה, להתראות, להתראות!
– לפני שאלך, בבקשה ממך, אני רוצה את השכר שלי
– איזה שכר?
– השכר שאני ואתה סיכמנו! לא אמרת לי: על כל תמונה שתצלם תקבל 20 אגורות (הדינאר)? ספור כמה תמונות צילמתי!
– יש לך עדיין חוצפה לבקש, בן אדם?
– שמע! אתה צריך לשלם עכשיו 20 אגורות על כל תמונה שצילמתי או שאני אראה לך (מיל’: אוריד מערכך), אה!
– מה? מה אתה אומר?!
– עזוב, עזוב את החולצה! בזה אתם טובים, לתפוס לי את החולצה המכופתרת*. הרחק את ידך!
– ואם לא אעזוב, מה תעשה?
– שמע, אני רוצה להגיד לך משהו, אתה לא מכיר אותי! לא, למען האמת, אתה לא מכיר אותי! אסור לי להרביץ לפחות מ- 12 (איש)! כל רצועות העור (חגורות) והחגורות נמצאות איתי
– מה?! בוא לפה!
* המונח קמיץ תשח’יץ היה זר לי. פניתי לעזרת חברי אורי טרוק, שכתב לי:
מחיפוש בגוגל הכוונה היא לחולצה מכופתרת אלגנטית. ככה”נ חולצה שהופכת אותך לאישיות, شخصية.
כמו שאומרים “הבגד עושה את האדם”, או כפי שאמא שלי הייתה אומרת: لبّس المكنسة بتطلع ست النسا. הלבש את המטאטא/מברשת והוא/היא תהפוך ליפה בנשים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים Daniel Lizenboim ו- Sapir Elkoby, שכתבו לנו, בנפרד זה מזו:
“שלום,
רצינו לשאול בנוגע למילה קישטה בעברית, אנו מכירים שזה בא מהמילה שמנת בערבית והאנקדוטה היא שהיו אומרים לחתול ללכת לאכול את השמנת, אז היו אומרים לו קשטה ואז מפה זה התגלגל לעברית. האם זה באמת המקור?”
אז מילת היום היא –
קִשְטַה قِشْطَة – קרום החלב, שמנת מהקרום שמצטבר על החלב (המורתח); קצפת; השם הערבי של הפרי אנונה, הלקוח מהשפה האמהרית; במצרית: נפלא, יופי!
לשמיעה:
השורש הערבי ק.ש.ט עוסק כמעט באופן בלעדי בחגורות וברצועות, וכן ב…, טוב, מיד תראו בעצמכם, זה קשה להגדרה.
אז מה הקשר לקרום של חלב?
הקשר הוא השורש המקורי, שהוא בכלל ק.ש.ד قشد (חילופי ד – ת – ט נקראים חילופים בקוליות של העיצור), אך דווקא הצורה עם ט נפוצה יותר בשפת הדיבור בהקשר זה.
* קִשַאט قشاط או קֻשַאט וברבים אַקְשִטַה أقشطة – רצועה, חגורה; אסימונים של משחק
* הפועל קַשַט قشط בבניין הראשון – לקח ממישהו הכל ולא השאיר לו דבר, “הפשיט אותו”; נפל, החליק. בספרותית גם: הסיר שכבה עליונה של משהו (והקרום של החלב, אם חושבים על זה, הוא השכבה העליונה שנוצרת עליו שניות לאחר רתיחת החלב)
* הפועל קַשַּט قشّط בבניין השני – גנב, גזל, שדד, “סחב”
* צַבַּאחֶ אלְקִשטה صباح القِشْطَة – תשובה מקובלת לברכה צבאח אלח’יר, בוקר טוב (מיל’: בוקר של הקרום של החלב)
* זַיֶּ אלְקִשטה زيّ القِشْطَة – נקי, טוב, נהדר (מיל’: כמו קשטה)
* חַלִיבּ יַא קשטה حليب يا قِشْطَة – המון תרגומים, שהיפה ביניהם בעיניי הוא: קריאה אחרי בחורה יפה שעוברת ברחוב (מיל’: חלב וקצפת, או משהו כזה)
* צַאפי יַא לַבַּן? صافي يا لبن؟ – טהור/זך, יא לֶבֶּן? נאמר למישהו שרבת איתו ומשמעו: “אנחנו בסדר? השלמנו? אתה כבר לא כועס?”
אם הצד השני מתרצה הוא עונה חַלִיבּ יַא קִשְטַה حليب يا قشطة – משמע הכל טוב, אני לא כועס. כמו “שולם שולם לעולם” בגרסת הילדים
* קִשְדַה וַעַסַל قِشْدَة وعسل, בספרותית – מצב מצוין, יחסים הרמוניים (מיל’: קצפת ודבש)
* סַיֶּד קִשְטַה (מבוטא: אִשְטה, שכן מדובר בשם מצרי, שם הוגים את האות הערבית קאף כאלף, כמו בערים באזורנו) سيّد قشطة – היפופוטם, במצרים.
“מר קשטה”, והסיבה לכך היא שזה היה שמו של ההיפופוטם הראשון שהגיע לגן החיות החדש, שהוקם בזמנו בגיזה ליד קהיר
אז האם יש קשר לקריאה “קישטה” איתה מגרשים חתולים בעברית?
הקישור בין הדברים, כאילו רומזים לחתול שיש קצפת או חלב במקום אחר כדי שילך אליו, הוא כנראה אגדה עממית (שגררה אטימולוגיה עממית).
לפי כל המקומות בהם בדקתי, כולל מילון הסלנג המקיף של רוזנטל ו-ויקימילון, מקור הביטוי “קישטה” מהפועל בציווי “כִּשּׁ!” كشّ בערבית: לך, הסתלק.
אז מאיפה צצה ה- טה בסוף? זכורני שקראתי פעם הסבר מלומד ומקיף יותר בנושא, אך לא מצאתיו.
תגובות הקוראים:
מנחם לריונוב:
מעניין ברוסית משתמשים גם בקיש QYSH кыш וגם לפעמים בקישטה (הרבה יותר נדיר) השימוש הנפוץ בהכפלה קיש – קיש, ורוסים סבורים שזה בה מטורקית kış
שאול ניסים:
قشط – לפשוט, לפשוט את העור. “לקלף” את השכבה העליונה.
קַשַּאטַה قشّاطة – מַגֵּב.
قشاطة أسفلت מכונה לקרצוף כבישים.
יגאל ליפשיץ:
תודה, עזרתם לי להבין את הביטוי התלמודי שהשתרש בעברית: “קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים”, שמשמעותו לפני שאתה דן אחרים תבדוק בעצמך אם התנהגותך תקינה. מתאים מאד לקשוט, לפני שאתה מייסר אחרים תייסר קודם את עצמך.
צילום: seeetz
זה היה הפוסט ה- 2,659 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
