מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת האדוקה Revital Battat.
אז מילת היום היא –
אִטְמִאְנַאן اِطْمِئْنَان – שלווה, רגיעה, רוגע, מנוחה; ביטחון; שלום
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/ikdxv
רויטל שלחה לי סרטון נוסף של הלבנוני המיוחד נביל קאסם, שאינו מפסיק להעלות סרטונים.
הפעם הוא מדבר על הירי הרקטי מלבנון לישראל בפסח האחרון.
nabil_forever
NabilNormally in the corner just standing לנביל יש 110,000 עוקבים בטיקטוק.
והפעם סרטון מ- 7.4.23, בתגובה לירי הרקטי החריג מדרום לבנון לצפון ישראל שהתרחש בפסח.
נביל משחק עצמו מדבר בטלפון עם אישה.
עם ביקולוא אלפלסטיניה הן צ’רבוא הו תחאמיל אלכאתיושא. ולכ איה!! תחאמיל!! ביצ’רבוא תחאמיל. האי תחאמיל בתפות בטיז אסראאיל ומא בתעמל שי! ת’לת’ ארבאעהן, אסכתי, וקעוא באלאראצ’י אללבנאניה, ג’רסה ופצ’יחה.
טיב ליה עם ביצ’רבוא עלא אסראאיל, אלפלסטיניה, מן הון, מן ענא? שו בבבבבדהן?
אה, בדהן יחררוא אלקדס? אה! בדהן אלקדס?!?!
טיב, אד’א חררוהא ללקדס וראחוא קעדוא פיהא, אלפלסטיניה, קולכ, מש ת’אני יום או ת’אלת’ יום אלמכסימום, ביקומוא הן ביבלשוא יח’בטוא בבעצ’הן, יעני בתדור חרב אהליה בין בעצ’הן, בתט’לש 400-500 סנה, יעני פכרכ אד’א חררוהא רח אנה, ח’לצ, יציר פי אמן וסלאם ואטמאנאנ? רח יבלשוא יח’בטוא בבעצ’הן, מא היכ אלערב ביעמלוא! שו ביערפני?
שו טבח’תי אליום, ולי?
عم بيقولوا الفلسطينيّة هنّ ضربوا هو تحاميل الكاتيوشا. ولك أيه!! تحاميل!! بيضربوا تحاميل. هاي تحاميل بتفوت بطيز إسرائيل وما بتعمل شي! ثلث أرباعهن، اسكتي، وقعوا بالأراضي اللّبنانيّة، جرسة وفضيحة.
طيّب ليه عم بيضربوا على إسرائيل، الفلسطينيّة، من هون، من عنّا؟ شو ببببدّهن؟
اه، بدّهن يحرّروا القدس؟ اه! بدّهن القدس؟!؟!
طيب، إذا حرّروها للقدس وراحوا قعدوا فيها، الفلسطينيّة، قولك، مش ثاني يوم أو ثالث يوم المكسيموم، بيقوموا هن بيبلّشوا يخبّطوا ببعضهن، يعني بتدور حرب أهليّة بين بعضهن، بتظلش ٤٠٠-٥٠٠ سنة، يعني فكرك إذا حرّروها رح إنّه، خلص، يصير في أمن وسلام واطمئنان؟ رح يبلّشوا يخبّطوا ببعضهن، ما هيك العرب بيعملوا! شو بيعرّفني؟
شو طبختي اليوم، ولي؟
אומרים שהפלסטינים הם אלו שירו את “פתילות” הקטיושה. כן, כן! פתילות!! הם ירו פתילות (“נרות”, נרות גליצרין). הפתילות האלה נכנסות לתחת של ישראל ולא עושות כלום! שלושה רבעים מהן, עדיף שתשתקי, נפלו בשטחי לבנון, ממש ביזיון ופדיחה.
טוב, למה הם יורים על ישראל, הפלסטינים, מפה, מאצלנו? מה הם ררררררוצים?
אה, הם רוצים לשחרר את ירושלים? אה, הם רוצים את ירושלים?!?!?
טוב, ואם הם ישחררו את ירושלים וילכו לגור בה, הפלסטינים, האם תוך יומיים-שלושה מקסימום הם לא יתחילו לריב אלו עם אלו, כלומר תהיה מלחמת אחים ביניהם, שתימשך 400-500 שנה, כלומר את סבורה שאם הם ישחררו אותה אז זהו, יהיה ביטחון, שלום ורגיעה? הם יתחילו לריב אלו עם אלו, הרי זה מה שהערבים עושים! מאיפה אני יודע?
תגידי, מה בישלת היום?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
טוב, תקשיבו, לדעתי זה קטע גאוני. סאטירה נוקבת ואף אמיצה.
ברקע הוא משמיע את אחד השירים הלאומיים המפורסמים ביותר: וֵינֶ אלְמַלַאיִין? – איפה המיליונים?
שיר בן עשרות שנים של הזמרת הלבנונית ג’וּלְיַא בֻּטְרֻס جوليا بطرس, שמפנה אצבע מאשימה לעולם הערבי שאינו יוצא לעזרת הפלסטינים.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו הקורא Eldar Alahverdiev, שכתב לנו:
“בוקר טוב,
האם היה פוסט על השורש ט.מ.ן ط.م.ن?”
אז מילת היום היא –
מֻטְמַאִןّ مُطْمَئِنّ – שָלֵו, רגוע, שוכן לבטח, בטוח ומוגן
בעבר הרחוק-מאוד התפרסם אצלנו הפוסט הבא, שכלל שורה אחת:
טַמַּן طمّن – הרגיע
הפועל הזה הוא הגרסה המדוברת של פועל ספרותי בעל ארבעה עיצורים בשורש, ובעל משמעות זהה: טַמְאַן طمأن.
לשמיעה: https://clyp.it/cidzex2l
=-=-=-=
זה היה אז. תוספות עדכניות:
השורש הערבי הספרותי המרובע ט.מ.א.ן עוסק בהרגעה, רגיעה, שקט נפשי ומתן ביטחון:
* הפועל טַמְאַן طمأن, על דרך הבניין השני – השקיט, הרגיע, נתן ביטחון
* טַמְאַנַה طمأنة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רגיעה, שלווה
* הפועל הספרותי תַטַאְמַנַ تطأمن על דרך הבניין החמישי – נעשה שלו ורגוע, נרגע
* הפועל אִטְמַאַנַּ اطمأنّ בבניין התשיעי, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – היה שקט ובטוח, היה שלו ורגוע, הרגיש נוח
* אִטְמִאְנַאן اطمئنان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, או טֻמְאַנִינַה طمأنينة – שלווה, רגיעה, מנוחה; ביטחון; שלום
במדוברת השורש עבר דיאטה וקיבל את הצורה משולשת-העיצורים ט.מ.ן:
* הפועל טַמַּן طمّن בבניין השני – הרגיע את-; הרגיע ביחס ל-
* טַמִּנִּי עַנַּכּ/עַלֵיכּ! طمّنّي عنّك/عليك – הכל בסדר איתך? מה שלומך? (מיל’: הרגע אותי לגביך, ספר לי חדשות טובות)
* הפועל תְטַמַּן تطمّن בבניין החמישי, שיופיע לעיתים בדיבור ובכתב בצורה אִטַּמַּן اطّمّن (כאילו היה בניין 8, ואין הדבר כך) – נרגע, היה רגוע; וידא שהכול בסדר
כתב לנו בזמנו יאיר גולד:
מוכר הצירוף: בַּסּ חַבֵּית אַתְטַמַּנ עַלֵיכּ بسّ حبّيت أتطمّن عليك – רק רציתי לשמוע (לבדוק, לוודא) שהכול בסדר איתך (בנין 5, ה t לא נשמעת)
הקורא נאצר אבו ע’לוס שלח לנו את פסוק 28 מסורת הרעם (13):
ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَتَطْمَئِنُّ قُلُوبُهُم بِذِكْرِ ٱللَّهِ ۗ أَلَا بِذِكْرِ ٱللَّهِ تَطْمَئِنُّ ٱلْقُلُوبُ
הם המאמינים אשר לבם בוטח בזֵכר אלוהים. אכן בזכר אלוהים יבטחו הלבבות (תרגום רובין. זכר אלוהים: אמונה בדברי הקוראן)
מרק שוף שלח לנו:
ابن سينا – الوهم نصف الداء، والاطمئنان نصف الدواء، والصبر أول خطوات الشفاء
(הרופא) אבן סינא: המחשבה השלילית היא חצי מחלה, השלווה היא חצי תרופה והסבלנות היא הצעד הראשון בדרך להחלמה/בריאות
=-=
נסיים עם פתיחה של שיר מפורסם ביותר, שהופיע אצלנו בעבר בשלמותו:
סַוַּאח سَوَّاح (משוטט, נודד) הוא אחד השירים המפורסמים יותר של עַבְּדֶ אלְחַלִים חַאפֶט’ عبد الحليم حافظ, שכונה אַלְעַנְדַלִיבֶּ אלְאַסְמַר العندليب الأسمر – הזמיר השחרחר.
את המילים כתב מְחַמַּד חַמְזַה محمّد حمزة ואת הלחן בַּלִיע’ חַמְדִי بليغ حمدي
אגב, ירדנה ארזי, באלבומה “דמיון מזרחי” מ- 1989, ביצעה גרסה עברית של השיר שנקראת “אל תאמר”, אותה כתב אהוד מנור ז”ל. הגרסה העברית אינה מבוססת כלל, אפילו לא ברמיזה, על המקור המצרי (המילים). בקליפ של השיר, שקישור שלו מופיע מיד, מצוין שהלחן “ערבי עממי” ואין שום התייחסות ליוצרים המקוריים. לא יפה.
הביצוע של ארזי:
גם לזמר עופר לוי יש ביצוע של השיר, בערבית:
הנה השיר, וזכרו, שבשירה הערבית הקלאסית הפניה לאהובה היא בלשון זכר:
سوّاح، وماشي في البلاد سوّاح סַוַּאח, וּמַאשִי פִי אלְבִּלַאד סואח
والخطوة بيني وبين حبيبي بَراح וּאלְחַ’טְוַה בֵּינִי וּבֵּין חַבִּיבִּי בַּרַאח
مشوار بعيد وأنا فيه غريب מִשְוַאר בַּעִיד וּאַנַא פִיה עַ’רִיבּ
واللّيل يقرّب والنّهار روّاح וּאֶללֵּיל יְקַרַּבּ וּאֶלנַּהַאר רַוַּאח
وان لقاكم حبيبي سلّموا لي عليه וּאִן לַקַאכֻּם חַבִּיבִּי סַלִּמוּא לִי עַלֵיה
طمّنوني الأسمراني טַמִּנוּנִי אֶלְאַסְמַרַאנִי
عاملة إيه الغربة فيه עַאמְלַה אֵיה אֶלְעֻ’רְבַּה פִיה
נודד, הולך בין הארצות, נודד
והמרחק ביני ובין אהובי גדול
דרך רחוקה, ואני בה זר
והלילה מתקרב והיום חלף
אם יפגוש בכם אהובי, מסרו לו דרישת שלום בשמי
הרגיעו אותי, לגבי השחרחר
מה עולל לו הניכר
צילום: NASA
זה היה הפוסט ה- 2,067 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
נהניתי מאוד במיוחד מהשיר של עבד אל חלים – אשמח לעוד קטעים ויצירות מהמוזיקה המצרית. ממש מרתק לקרא וגם לשיר…. וגם לראות את התרגום
שמחים לשמוע!
אתה מוזמן להשתמש בכלי החיפוש פה ולחפש פוסטים עם שירים מצריים. בעיקרון, הדף הזה מתמקד בערבית של אזורנו, פחות מצרים. בעבר, כשהיה לי יותר זמן, תרגמתי שירים. היום אין לי זמן לנשום… (עם ובלי קשר למיזם הזה…) 🙂