פורסם לראשונה ב- 21.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי יהושע אינדור.
יהושע שלח לי הקלטה נוספת הקשורה לאירועי שושן פורים. הקלטה זו היא מ-4.3.21.
אז מילת היום היא –
סַמַאא’ سَمَاء, במדוברת סַמַא سَمَا (במלעיל, כפי שימאמה מבטאת בהקלטה), וברבים סַמַאוַאת سماوات או סַמַוַאת سموات או אַסְמִיַה أَسمِيَة או סֻמִיּ سُمِيّ – שמיים, רקיע; תקרה; גשם; עליון; העולם הבא, גן עדן
בערבית למילה יש צורת יחיד ורבים (כמו באנגלית ובניגוד לעברית, בה המילה קפואה דווקא בצורת הזוגי), והיא ממין נקבה (ברוב המקרים) או זכר (במיעוטם).
באשר לצורת הזוגי העברית, מציין בנושא ויקימילון:
“שָׁמַיִם היא צורת זוגי רק לכאורה ולמעשה מדובר בצורת רבים. על ההסברים לכך נחלקו החוקרים, אך ייתכן שצורת היחיד המקורית הייתה שָׁמַי, בדומה למילים שמיות נוספות באותה משמעות. לפי סברה זו שורש המילה הוא שׁ־מ־ה”.
=-=-=
הרקע להקלטה:
ביום א’ 29.2.21 חגגו שושן פורים בירושלים, ובאחד האירועים נהג הסעות ערבי, אבראהים חאמד, נקלע לפקק בשכונת מאה שערים, והאירוע הסתיים בכך שדרס למוות את איתמר בן אבו ז”ל שהיה במקום.
וזו לשון ההקלטה:
טבען אול אשי אחנא מנהני אאל חאמד עאמה, וזמלאאנא פי אלעמל ח’אצה
בח’רוג’ אבנהם באלסלאמה
אלחמד ללה רב אלעאלמין
טבען אלבראאה מבינה מן אולהא, ורבנא מן סאבע סמא וקף מעאה
ואלחמד ללה רב אלעאלמין
וחאבב אעקב עלא הדי אלשע’לה, יא ג’מאעת אלח’יר, ואלאח’ד’ באלאסבאב
כאמיראת פי אלסיאראת ג’דן ג’דן מפידה, ח’אצה פי וקתנא האד
יעני אליום אלכאמיראת, פי כת’יר מחלאת עאמלין עליהא ערוצ’
ואליום בתראב אלמצארי
פאלתסג’יל את’נאא’ אלסיאקה, ח’אצה פי אלוצ’ע אלראהן, ג’דן ג’דן כויס
طبعًا أوّل إشي إحنا منهنّي آل حامد عامّة، وزملاءنا في العمل خاصّة
بخروج ابنهم بالسّلامة
الحمد لله ربّ العالمين
طبعًا البراءة مبيّنة من أوّلها، وربّنا من سابع سما وقّف معاه
والحمد لله ربّ العالمين
وحابب أعقّب على هدي الشّغلة، يا جماعة الخير، والأخذ بالأسباب
كاميرات في السّيّارات جدًّا جدًّا مفيدة، خاصّة في وقتنا هاد
يعني اليوم الكاميرات، في كثير محلّات عاملين عليها عروض
واليوم بتراب المصاري
فالتّسجيل أثناء السّياقة، خاصّة في الوضع الرّاهن، جدًّا جدًّا كويس
כמובן דבר ראשון אנו מברכים את משפחת חאמד באופן כללי, ואת עמיתינו בעבודה באופן אישי
על שחרורו של בנם בשלום
השבח לאל ריבון העולמים
כמובן, חפותו הייתה ברורה מההתחלה, ואלוהינו מהרקיע השביעי עמד לצידו
השבח לאל ריבון העולמים
אני רוצה להסביר את העניין הזה, אנשים, ולציין את הסיבות:
מצלמות במכוניות זה דבר מועיל מאוד מאוד, במיוחד בזמן הזה
המצלמות היום, יש חנויות רבות שעושות עליהן מבצעים
היום בזיל הזול
צילום תוך כדי נסיעה, במיוחד בזמן הנוכחי, הוא טוב מאוד מאוד
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
לפני שנמשיך, בואו נכיר על קצה המזלג את הרקיע השביעי, המוזכר בהקלטה:
“‘ספר הרזים’ הוא ספר השבעות ופעולות מאגיות מתקופת התלמוד, אשר מחברו וזמן כתיבתו המדויק אינם ידועים. הספר פורסם נכון להיום בשתי מהדורות: מהדורת מרגליות בעריכת מרדכי מרגליות, ומהדורת רביגר-שפר בעריכת רביגר ופטר שפר. הספר הושפע רבות מחיבורים מסוימים בספרות ההיכלות והמרכבה אך אינו חלק ישיר ממנה.
תיאור הספר ומבנהו
הספר מורכב מהקדמה, ומתיאור כל אחד משבעת רקיעי השמים שמהווים את כל אחד מהיחידות הבאות בספר.
כל רקיע נפתח בתיאור ציורי של מראהו ומבנהו של הרקיע, ואז המחבר מפרט על כל אחד ממחנות המלאכים המצויים באותו רקיע, ומונה את המלאכים הנמצאים בו בשמותיהם, מסביר בקצרה על המומחיות של אותו מחנה, ועובר לתיאור הפרקטי של המעשים המאגיים שניתן לדרוש מהם ושל דרכי הביצוע שלהם.
בתיאור שבספר, הרקיע השביעי מובחן משאר הרקיעים שכן בו הספר מציין שאין מלאכים אלא קיימת רק נוכחותו של אלוהים, ובמקום הפירוט על אודות המלאכים והבקשות שניתן לבקש מהם, המחבר מונה באריכות את שבחיו של הבורא ולא מציין לחשים או פרקטיקות כלל.
[…]” (ויקיפדיה)
“[…]
גם באסלאם מופיעים הרקיעים, במסע הלילי של מחמד לפיו סיפר מוחמד שהמלאך ג’יבריל הגיע אליו באחד הלילות, ולאחר טקס טהרה הרכיב אותו על סוס פלאי ששמו אל-בוראק. באותו לילה הגיעו אל קצהו של מתחם הר הבית, למקום המכונה היום בשם מסגד אל-אקצא. משם העלה אותו המלאך ג’יבריל אל שבעת הרקיעים, שם פגש את אברהם אבינו, משה רבנו ודמויות אחרות. ברקיע השביעי פגש את אלוהים, ושם ניתנה המצווה להתפלל חמש פעמים בכל יום”. (ויקיפדיה, הערך “רקיע”)
=-=-=-=
* אַלסַּמַאוַאתֶ אלסַּבְּע السّماوات السّبع או אַלסַּמַאאֶ’ אלסַּאבִּעַה السّماء السّابعة או סַבְּע סַמַאוַאת سبع سماوات, במדוברת סַאבֶּע סַמַא سابع سما – הרקיע השביעי
* פִי אלסַּמַאאֶ’ אלסַּאבִּעַה في السّماء السّابعة – ברקיע השביעי, בשיא האושר
לפי ההלכה האסלאמית, הרקיע השביעי, שמוזכר פעמים רבות בקוראן, הוא נצחי, אך אין לבלבל בינו ובין גן העדן.
=-=-=-=
בעבר התפרסמו אצלנו שני הפוסטים הבאים:
מילת היום מופיעה (בעקיפין) לבקשתו של הקורא מיכה חנונה.
מיכה ביקש שנפרסם את השיר אַסַאמִינַא (שמותינו) של פַיְרוּז.
אגב, מיכה הוא מומחה בעל שיעור קומה עולמי בכל הקשור לשיריה של פירוז…
אז מילת היום היא –
אִסֶם اِسم וברבים אַסְמַאא’ أسماء או אַסַאמִיּ أساميّ – שם
השורש של המילה שם הוא ס.מ.ו (גזרת ל”ו, אם כי במקור היה מדובר בשורש דו עיצורי: ס.מ; בעברית: ש.ם):
* הפועל הספרותי סַמַא سما בבניין הראשון – גבה, התרומם; שאף ל-; (ירח או כוכב) זרח
* סַאמִי سامي (סַאמִן سامٍ בספרותית), צורת הבינוני הפועל של הבניין – רם, נישא, גבוה, מכובד (וגם שם פרטי)
* סֻמוּ سموّ, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עליה, גובה; תואר כבוד לנסיכים יורשי עצר
* הפועל סַמַּא سمّى בבניין השני או אַסְמַא أسمى ברביעי – קרא/כינה בשם
* תַסְמִיַה تسمية, שם הפעולה/מצדר של הבניין – נתינת שם
* הפועל בצורת הציווי סַמִּי! سَمِّي (סַמִּ سَمِّ, בספרותית) – אמור “בִּסְמִ אללָּה”! (ראו פה בהמשך)
* מֻסַמַּא مسمّى (מֻסַמַּן مسمًّى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין, וברבים מֻסַמַּיַאת مسمّيات – נקרא בשם, מכונֶּה, ידוע בשם; שם, כינוי; מסוים, מוגדר, שיש לו שם
* הפועל תַסַמַּא تسمّى בבניין החמישי – נקרא בשם
* שוּ אִסְמַכּ? شو اسمك – מה שמך?
* שוּ אִסֶםֶ אלְכַּרִים شو اسم الكريم / שו אֶלְאִסֶםֶ אלְכַּרִים? شو الاسم الكريم – מה שם כבודו? (מיל’: מה שם המכובד / מה השם המכובד?)
* אִסְמַ אללָּה עַלֵיכּ! اسم الله عليك – בלי עין הרע! (גם בסרקזם); תהיה בריא, לבריאות! (מיל’: השם של אללה עליך, כמגן מפני עין הרע)
* אִסְמֹה עַלַא גִ’סְמֹה اسمه على جسمه – כשמו כן הוא (מיל’: שמו על גופו)
* אִסֶם עַלַא מְסַמַּא اسم على مسمّى – כשמו כן הוא (מיל’: שמו כמו שהוא מכונה)
* אִסְם דַלַע اسم دلع – שם חיבה (פינוק)
* אִסֶם מֻסְתַעַאר اسم مستعار / וַהְמִיּ اسم وهميّ – שם בדוי
* יִמְחִי אִסְמֹה يمحي اسمه – יימח שמו
* עַאשַתֶ אלְאַסַאמִי! عاشت الأسامي – יחיו השמות! (נאמר בזמן היכרות, כשאנשים מציגים עצמם עם שמותיהם)
* אִסֶם רֻבַּאעִיּ اسم رباعيّ / אסם מִן אַרְבַּעַה מַקַאטֶע اسم من أربعة مقاطع – שם מלא של ערבי, המורכב מארבעה רכיבים: שם פרטי, שם האב, שם הסב ושם המשפחה / חמולה
* אִסְמֹה עַלַא לִסַאנֶ אלנַּאס اسمه على لسان النّاس – מדברים עליו, הוא מוכר וידוע (לרוב לשלילה) (מיל’: שמו על לשון האנשים)
* בִּסְמִ אללָּהִ אלרַּחְמָן אֶלרַּחִים بسم الله الرّحمن الرّحيم – בשם אללה הרחמן והרחום (אחת האמירות הנפוצות ביותר בערבית ובעולם המוסלמי בכלל)
* סַמַוִיּ سمويّ – שמני, של שמות (בדקדוק)
* סַמַאא’ سماء וברבים סַמַאוַאת سماوات – שמיים, ומכאן:
* מִן קִלֶּתֶ אלרְּגַ’אל סַמּוּא אֶלדִּיכּ אַבּוּ עַלִי – בְּאֵין גְּבָרִים קָרְאוּ לַתַּרְנְגוֹל אַבּוּ עַלִי.
וכדי להבין מה עומד מאחורי הפתגם הזה, כדאי שתעיפו מבט בספר הנהדר, עם אותו השם, שכתב Avshalom Farjun, בקישור הבא:
=-=-=-=
אז הנה השיר של פירוז, אותו כתב ג’וזֵיף חַרְבּ جوزيف حرب והלחין פִילֵמון וַהְבִּי فيلمون وهبي:
أسامينا، شو تعبو أهالينا ت لاقوها، وشو افتكرو فينا אַסַאמִינַא, שוּ תַעַבּוּ אַהַאלִינַא תַ לַאקוּהַא, וּשוּ אִפְתַכַּרוּ פִינַא
الأسامي كلام، شو خصّ الكلام، عينينا هنّي أسامينا אֶלְאַסַאמִי כַּלַאם, שוּ חַ’צֶּ אלְכַּלַאם, עַיְנַיְנַא הִנִּי אַסַאמִינַא
שמותינו, כמה יגעו הורינו עד שבחרו בהם, וכמה חשבו עלינו
השמות הם דברים, מהם הדברים? שתי עינינו הם שמותינו
لا خضر الأسامي ولا لوزيات לַא חַ’צְ’רִ אלְאסאמי וַלַא לַוְזִיַּאת
لا كحليّ بحريّ ولا شتويّات לַא כַּחְלִיּ בַּחְרִיּ וַלַא שַתְוִיַּאת
ولا لونن أزرق قديم ما بيعتق ולא לַוְנֹן אַזְרַק קַדִים מַא בְּיַעְתַק
ولا سود وساع ولا عسليّات ולא סוּד וְסַאע ולא עַסַלִיַּאת
ولا فيهن دار، دار الخمار ולא פִיהֹן דַאר, דַארֶ אלְחֻ’מַאר
علينا وبلّش يسقينا עַלַיְנַא וּבַּלַּש יִסְקִינַא
الأسامي كلام، شو خصّ الكلام، عينينا هنّي أسامينا אלאסאמי כלאם…
השמות אינם ירוקים ואינם בצבע שקד
לא בצבע כחול-ים ולא בצבע החורף
צבעם אינו כחול עתיק שאינו מתיישן
ולא (עיניים) שחורות גדולות ולא בצבע דבש
לא זָרַם בהם, זרם היין
עלינו והתחיל להשקותנו
تلج وورق طاير والمسا حزين תַלְג’ וּוַרַק טַאיֶר וּאלְמַסַא חַזִין
وضباب وقناطر نحنا بردانين וּצַ’בַּאבּ וּקַנַאטֶר נִחְנַא בַּרְדַאנִין
لملمنا أسامي، أسامي عشاق לַמְלַמְנַא אַסַאמִי, אַסַאמִי עְשַאק
من كتب منسيّة وقصايد عتاق מִן כֻּתֻב מִנְסִיֶּה וּקַצַאיֵד עְתַאק
وصرنا نجمّع أسامي ونولّع וּצִרְנַא נְגַ’מֶּע אסאמי וּנְוַלֶּע
ت صارو رماد وما دفينا תַ צַארוּ רְמַאד וּמַא דְפִינַא
الأسامي كلام، شو خص الكلام، عينينا هنّي أسامينا אלאסאמי כלאם…
שלג, עלים עפים והערב עצוב
ערפל וגשרים, וקר לנו
אספנו שמות, שמות של אהובים
מִסְּפָרים נשכחים ומשירים עתיקים
התחלנו לאסוף שמות והצתנו אותם
עד שהפכו לאפר אך לא התחממנו
(התרגום שלי, שָלֵו, ותודה ל- Haim Monsonego ול- Revital Battat)
=-=-=-=
אִסְמַאללָּה اسْم الله – בלי עין הרע; ישמרך האל; תהיה בריא! לבריאות!
וגם נכתב ונאמר: סְמַאללָּה سْمالله
הביטוי המלא הוא:
אִסְמַ אללָּה עַלֵיכּ! اسم الله عليك – בלי עין הרע! (גם בסרקזם); תהיה בריא, לבריאות! (מיל’: השם של אללה עליך, כמגן מפני עין הרע)
האמירה הזו נאמרת הן בשעת אמת, כשיש חשש שקרה משהו לא טוב (שומעים קול חנק, שיעול חזק, מכה, פיצוץ או התנפצות שעדיין אין יודעים מה סיבתם), והן בשעת סרקזם, כשרוצים קצת ללעוג למישהו על תגובה מוגזמת או “הזויה” שלו.
=-=-=
על שמותיו היפים של אללה התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* סַמַאוִיּ سماويّ – שמיימי, עליון; רוחני; צבע תכלת (מיל’: שמיימי), ויש גם סַמַאוִיּ פַאתֶח سماويّ فاتح – תכלת, כחול בהיר
* אַלְאַדְיַאנֶ אלסַּמַאוִיַּה الأديان السّماويّة או אַדְיַאנֶ אלסַּמַאוַאת أديان السّماوات – הדתות המונותאיסטיות (מיל’: הדתות השמיימיות, או דתות השמיים)
* אַלְכֻּתֻבֶּ אלסַּמַאוִיַּה الكتب السّماويّة – הספרים הקדושים (השמימיים). שהם לפי האסלאם: הקוראן, תורת משה, הברית החדשה, ספר זַבּוּר שלפי הקוראן אללה נתן לדוד, ומגילות אברהם, שלפי הקוראן אללה נתן לאברהם
* סַמַאא’ מֻכְּפַהִרַּה سماء مكفهرّة – שמיים קודים, מצב חמור, ימים קשים
* חַ’טֶּ אלסַּמַאא’ خطّ السّماء – קו הרקיע
* מַאאֶ’ אלסַּמַאא’ ماء السّماء – מי גשמים
* מִן בֻּקַּכּּ לַרַבֶֶּ אלסַּמַא من بقّك لربّ السّما – מפיך ל(אוזניו של) אלוהי השמיים
* מִן תֻמַּכּ לַבַּאבֹּה من تمك لبابه / לַבַּאבֶּ אלסַּמַא لباب السّما – מפיך לשערי שמיים
* אַנַא וְקִעֶת מִנֶּ אלסַּמַא וּאִנְתֶ אִסְתַלְקֵיתְנִי أنا وقعت من السّما وانت استلقيتني – הצלת אותי ברגע האחרון, בדיוק כשהייתי זקוק לעזרה; פתרת את הבעיה בדיוק בזמן (מיל’: אני נפלתי מהשמיים ואתה תפסת אותי באוויר)
* אַפַרְגִ’יכֶּ נְג’וּםֶ אלסַּמַא! أفرجيك نجوم السّما – אראה לך את כוכבי השמיים! (ממכות…)
* נְג’וּםֶ אלסַּמַא אַקְרַבּ לַכּ نجوم السّما أقرب لك – מה שאתה מבקש בלתי ניתן להשגה (מיל’: כוכבי השמיים קרובים אליך יותר)
* פַרְקֶ אלסַּמַא וּאלְאַרְצ’ فرق السّما والأرض – הבדל של שמיים וארץ
* מַנַאחִ’ירֹה פִי אֶלסַּמַא مناخيره في السّما – מתנשא, רברבן (מיל’: אפו בשמיים)
* בַּעֶד מַא כַּאן פִי אלסַּמַא נִזֶל תַחֶת بعد ما كان في السّما نزل تحت – מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ירד מגדולתו (מיל’: לאחר שהיה בשמיים ירד/נפל למטה)
* חְ’נַאקַה לַרַבֶּ אלסַּמַא خناقة لربّ السّما – מריבה גדולה, ויכוח סוער עד לב (מיל’: אלוהי) השמיים
* חַטּ’ֹה מִנֶּ אלסַּמַא حظّه من السّما – בר מזל, יש לו מזל מהשמיים
* רַבְּנַא בַּעַתַ’כּ מִנֶּ אלסַּמַא ربّنا بعثك من السّما – הגעת ברגע הנכון! (מיל’: אלוהים שלח אותך משמיים)
* מַא יִעְרַפְש / מֻש פַאהֶםֶ אלסַּמַא מִנֶּ אלְעַמַא ما يعرفش / مش فاهم السّما من العمى – לא מבין בשום דבר, לא מצליח להבחין ולהבדיל בין איכויות שונות (מיל’: אינו מבין/מבחין בין השמיים לעיוורון)
* גַ’נַּן סַמַאוַאתֹה جنّن سماواته – שיגע אותו, שיגע לו ת’שכל (מיל’: שיגע את השמיים שלו)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
