מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
חִרַאסֶה حِرَاسة – שמירה
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון, שצולם בעקבה בירדן, פורסם ב- 24.8.24 וכותרתו:
מכמלין מן אלארדן
مكملين من الأردن
מסיימים בירדן
אנתבהת לשע’לה באלאותילאת אלארדניה פי אלעקבה אנה פי חראסה משדדה, ובואבאת, יעני כל אותיל מסכר עליה בואב ועליה חארס ופחצ אמני דקיק ג’דן, ללי פאית וללי טאלע!
סאלתהן ליש, ביקולוא לי מן דואעי אמניה. כיף יעני מן דואעי? יעני מא דח’לתש עקלי. בלד אאמן, יעני מא פש פיה משאכל, אלעקבה. פרית פיהא כלהא, מא פש משכלה ואחדה זע’ירה צארת. מא אט’נש, יעני לסא מא דח’לת מח’י. בעד אלפחץ ואלתמחיץ ואלתדקיק, וסאלת כם שופיר תאכסי, הן בתערף, מכת’רין חכי, קאלוא: לא ח’י, הדא אותיל, מת’ל כמבנסכי ולא מופנביכ ולא, מכלפהן 500 מליון דולאר, והונה ענא פי אלעקבה, פי טבקתין עאישה, פי אלשעב ופי אנתו. פהנן בדהן יחאפט’וא עלא אלמסאפה בין אלשעב ובין אנתו, בין אלסואח. פמא בדהן יציר ת’ורת אלג’יאע, לאנה אללי ברא אצלהם מש פאהמין איה אלחכאיה.
למא אנת בתפות עלא אלאותיל, בתחט 3-4000 דינאר, אללי ברא יומיתה, שהריתה 300 דינאר, מא ביקדר.
בעדין, פי כמאן שע’לה מהמה: מא בדהן יג’י הונה, יפות ואחד, יביע לי ע באב אלאותיל יביע לי תרמס פול, ויפות ואחדה תקול ללאמריכאני ולא אלאיטאלי ואלנבי… גניה, גניה, דינאר, דינאר! יקעדוא, מא בדהן הד’א אלאשי!
פאללי ברא אצלהם מש פאהמין איה אלחכאיה. יעני שופיר אלתאכסי ביקול לי: אנא בחיאתי מא פתת ע אותיל, בערפש שו פי ג’וא.
זי מא קאל באלפלם, אפלאם אלסכס, מא אנתש פאהם אצלן איה אלחכאיה.
יא אחים שלי. יא תאכסיאת ח’צ’ר. כל אלעקבה תאכסיאת.
انتبهت لشغلة بالأوتيلات الأردنّيّة في العقبة إنّه في حراسة مشدّدة، وبوّابات، يعني كلّ أوتيل مسكّر عليه بوّاب وعليه حارس وفحص أمني دقيق جدًّا، للي فايت وللي طالع!
سألتهن ليش، بيقولوا لي من دواعي أمنيّة. كيف يعني من دواعي؟ يعني ما دخلتش عقلي. بلد آمن، يعني ما فش فيه مشاكل، العقبة. فرّيت فيها كلّها، ما فش مشكلة واحدة زغيرة صارت. ما أظنّش، يعني لسّا ما دخلت مخّي. بعد الفحص والتّمحيص والتّدقيق، وسألت كم شوفير تاكسي، هنّ بتعرف، مكثّرين حكي، قالوا: لا خيّ، هدا أوتيل، مثل كمبنسكي ولّا موفنبيك ولّا، مكلّفهن ٥٠٠ مليون دولار، وهونة عنّا في العقبة، في طبقتين عايشة، في الشّعب وفي انتو. فهنّن بدّهن يحافظوا على المسافة بين الشّعب وبين انتو، بين السّوّاح. فما بدّهن يصير ثورة الجياع، لأنّه اللي برّا أصلهم مش فاهمين ايه الحكاية.
لمّا انت بتفوت على الأوتيل، بتحطّ ٣-٤٠٠٠ دينار، اللي برّا يوميته، شهريته ٣٠٠ دينار، ما بيقدر.
بعدين، في كمان شغلة مهمّة: ما بدّهن يجي هونة، يفوت واحد، يبيع لي ع باب الأوتيل يبيع لي ترمس فول، ويفوت واحدة تقول للأمريكاني ولّا الإيطالي “والنّبي… جنيه، جنيه، دينار، دينار!” يقعدوا، ما بدّهن هذا الاشي!
فاللي برّا أصلهم مش فاهمين ايه الحكاية. يعني شوفير التاكسي بيقول لي: أنا بحياتي ما فتت ع أوتيل، بعرفش شو في جوّا.
زيّ ما قال بالفلم، أفلام السكس، ما انتش فاهم أصلًا ايه الحكاية.
يا אחים שלי. يا تاكسيات خضر. كلّ العقبة تاكسيات.
שמתי לב לעניין בַּמלונות הירדניים בעקבה, שיש שמירה מוגברת, ושערים, כלומר בכל מלון יש שוער ושומר, ובדיקה ביטחונית מוקפדת מאוד, למי שנכנס ולמי שיוצא!
שאלתי אותם למה, הם אמרו לי שזה מסיבות ביטחוניות. מה פירוש סיבות (ביטחוניות)? אני לא מבין. זו עיר בטוחה, אין בה בעיות, בעקבה. הסתובבתי בכולה, לא נתקלתי בבעיה אחת קטנה. אני לא חושב שזו הסיבה, זה עדיין לא “נכנס לי למוח”. אחרי הבדיקה, הבידוק וכל ההקפדה, שאלתי כמה נהגי מוניות, הם הרי יודעים, הם אוהבים לדבר הרבה, והם אמרו: לא, אחי, מלון כמו קמפינסקי או מובנפיק, הם עלו 500 מיליון דולר, ופה אצלנו בעקבה יש שתי שכבות (אוכלוסייה) שחיות, יש העם ויש אתם. הם (השלטונות) רוצים לשמור על מרחק בין העם וביניכם, התיירים. הם לא רוצים שתהיה פה מהפכת רעבים*, שכן מי שבאים מבחוץ (זרים, תיירים) … לא מבינים את העניין.
כשאתה נכנס למלון, אתה משלם 3-4000 דינאר, ומי (שחי) בחוץ (מחוץ למלון, התושב המקומי), המשכורת החודשית שלו היא 300 דינאר, הוא לא יכול (להרשות לעצמו אורח חיים פזרני).
חוץ מזה, יש עוד עניין חשוב: הם לא רוצים שיבוא לפה מישהו וימכור לי בכניסה למלון תורמוס ופול, ושמישהי (קבצנית מצריה) תיכנס ותגיד ל(תייר) האמריקאי או לאיטלקי: “בחיי הנביא, (תן לי) לירה, לירה (מצרית), דינאר, דינאר!” הם לא רוצים את הדבר הזה!
מי שבאים מבחוץ לא מבינים את העניין. נהג המונית אמר לי: אני מעולם לא נכנסתי למלון, אין לי מושג מה יש בפנים.
כמו שקורה בסרט, בסרטי הסקס, אתה לא מבין בכלל את העלילה.
יא אחים שלי. יא מוניות ירוקות. עקבה מלאה מוניות.
* “מהפכת הרעבים” הוא ביטוי חברתי ערבי נפוץ יחסית, המתייחס למקרים בהיסטוריה (העתיקה והחדשה), בהם ההמונים הרעבים והעניים עשו מהפכה חברתית-פוליטית.
מסתבר מדבריו של אשרף, שעקבה מלאה מצרים (אך לא כתיירים). הוא גם מתבל לא פעם את דבריו באלמנטים מהלהג המצרי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Benaya Beeno Plotkin, ששאל בפוסט אח’רס (אילם):
“יש ארגון או מיליציה הקשורה לאלקאעִדה בסוריה, שמה ארגון חֻרַּאסֶ א-דִּין.
האם יש קשר?”
אז מילת היום היא –
חַרַס حَرَس וברבים אַחְרַאס أحراس – מִשְמָר
אפתח עם ציטוט מהפוסט אח’רס:
השורש הערבי ח’.ר.ס עוסק בהשתקה ובאילמות, וגם בחרסים.
בעברית הוא מופיע בצורה ח.ר.ש על כל מופעיה המוכרים והזהים: חרשים, החרשה, להחריש, חֶרֶש,
אך גם במשמעויות של חריש ומחרשה, אך במובנים אלה ההתכתבות עם הערבית היא דרך השורש הערבי השומר יותר על מקוריות לשונית: ח.ר.ת’ حرث,
וגם במשמעות של חורש וחורשה, אך במובנים אלה ההתכתבות עם הערבית היא דרך השורש הערבי השומר יותר על מקוריות לשונית: ח.ר.ש حرش.
השורש ח’.ר.ס אף עוסק בשמו הערבי של הבטון, ופה אני רואה קשר לשורש העברי ח.ר.ס, של חרסים, כלי חרס וכו’ (חרסינה בעברית היא הלחם של חרס + מדינת המוצא סין).
השורות האחרונות ממחישות בצורה נפלאה איך העברית “נחותה” יותר ביחס לערבית (הספרותית) בכל הקשור למספר העיצורים המגולמים בה (ועקב כך, במספר האותיות הקיימות בשפה: 22 בעברית מול 28 בערבית).
הערבית שומרת עד היום על עיצורים פרוטו-שמיים (קדומים) שהעברית ויתרה עליהם (או לפחות על הקצאת אות, סימן גראפי, ייחודי/ת עבורם) לא אתמול ולא שלשום, אלא עוד בתקופת התנ”ך ומראשית התיעוד הכתוב שלה.
בערבית קיימים העיצורים ח ح וגם ח’ خ, בעברית רק ח
בערבית קיימים העיצורים ש ش, ת ت וגם ת’ ث, בערבית רק ש ו- ת
בערבית קיימים העיצורים ד د, ז ز וגם ד’ ذ, בעברית רק ד ו- ז
בערבית קיימים העיצורים ע ع, ג ج (ג’) וגם ע’ غ, בעברית רק ע ו- ג
בערבית קיימים העיצורים צ ص, וגם צ’ ض ו- ט’ ظ, בעברית רק צ
לסיכום, לשם המחשה:
השורש העברי ח.ר.ש מתכתב עם ארבעה שורשים במקור:
* ח’.ר.ס خرس, העוסק באילמות ובשתיקה, אך מתכתב מצד אחר עם השורש העברי ח.ר.ס, העוסק בחרסים
* ח.ר.ת’ حرث, העוסק בחריש באדמה
* ח.ר.ש حرش, העוסק בחורשות
* ח.ר.ס حرس, העוסק בשמירה
שימו לב: בערבית בעל המום הוא אח’רס, אילם, אך בעברית בשורש הזה בעל המום הוא דווקא ה… חרש.
=-=-=-=
זה היה אז.
היום אנו עוסקים בשורש הערבי ח.ר.ס, העוסק בשמירה, ואם מתאמצים ניתן לקשור אותו לשורש העברי ח.ר.ש בכל הקשור ל- חֶרֶש: ללא השמעת קול, בשקט, בחשאי.
* הפועל חַרַס حرس בבניין הראשון – שמר, נצר, הגן
* אַללָּה יִחְרֶסַכּ (מִנֶּ אלְעֵין) الله يحرسك (من العين) – שאללה ישמור עליך (מעין הרע)
* חִרַאסֶה حراسة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שמירה
* חַארֶס حارس וברבים חֻרַּאס حرّاس, היא המילה עליה שאל בניה, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שומר, נוטר; אפוטרופוס
* חַארֶסֶ אלְמַרְמַא حارس المرمى – שוער בכדורגל (מיל’: שומר המקום אליו מבקיעים שער)
* חַארֶס קַצַ’אאִיּ حارس قضائيّ – כונס נכסים (מיל’: שומר משפטי)
* הפועל הספרותי אַחְרַסַ أحرس בבניין הרביעי – העמיד שמירה או שומרים על-
* הפועל תַחַרַּס تحرّس בבניין החמישי או אִחְתַרַס בשמיני احترس – נשמר מ-, נזהר מ-
* אַלְחַרַסֶ אלְחַ’אצּ الحرس الخاصّ – המשמר המיוחד
* אלחרסֶ אלְוַטַנִיּ الحرس الوطنيّ – המשמר הלאומי
* אלחרסֶ אלתַּ’וְרִיּ الحرس الثّوريّ – משמרות המהפכה (של איראן)
* אלחרסֶ אלְגֻ’מְהוּרִיּ الحرس الجمهوريّ – משמר ארמון הנשיאות (מיל’: המשמר הרפובליקני, משמר הרפובליקה)
* חַרַסֶ אלשַּרַף حرس الشّرف – משמר כבוד
* חרסֶ אלְמַלִכּ حرس الملك – משמר המלך
* חרסֶ אלרַּאִיס حرس الرّئيس – משמר הנשיא
* חרסֶ אלְחֻדוּד حرس الحدود – משמר הגבול
* חרסֶ אלסַּוַאחֶל حرس السّواحل – משמר החופים
=-=-=-=
בניה שאל על ארגון חֻרַּאסֶ א-דִּין حُرّاس الدّين – “שומרי הדת”.
מדובר בארגון מורדים חמוש, הקשור לארגון אלקאעדה, שלוקח חלק במלחמת האזרחים בסוריה.
ראש הארגון היה אַבּוּ הַמַּאםֶ אלשַּאמִי أبو همّام الشّامي, שהיה בעבר חבר בארגון הַיְאַת תַחְרִירֶ אלשַּאם هيئة تحرير الشّام – הארגון לשחרור אלשאם (סוריה רבתי), שנקרא קודם לכן, בין השנים 2013-2016: גַ’בְּהַתֶ אלנֻּצְרַה جبهة النّصرة – חזית הניצחון, או חזית העזרה (לעם הסורי), שהייתה שלוחה של אלקאעדה בסוריה.
הארגון הוקם לאחר שג’בהת אלנצרה ניתקה את הקשר שלה עם אלקאעדה.
אלשאמי הפך לראש הארגון ב- 2018 אך מאז כבר החליפו חַ’אלֶדֶ אלְעַרוּרִי.
אלשאמי, ששמו האמיתי הוא סַמִיר חִגַ’אזִי, הוא סורי שבילה כשנה במחנה אימונים של אלקאעדה באפגניסטן ואף סיים שני בכיתתו. כל הכבוד!
=-=-=
כתבה לנו הקוראת Hila Tlumak Shaham:
“כל העניין של הפועל שמר, שומר, שמירה.
למה יש כ”כ הרבה מילים נרדפות בערבית??????????
שמר: חאפט’ حَافَظ (בניין 3), חמא حَمَى, חרס حَرَس, נטר نَطَر (1)
שומר : حارس = ناطور = حَامِي”
אז הנה, היום סימנו עוד וי, ופוסט נפרד הוקדש הן למילה והן לשורש ח.פ.ט’.
צילום: Nima Sarram
זה היה הפוסט ה- 2,584 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
