מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
סַאעַה سَاعَة וברבים סַאעַאת سَاعَات – שעה; שעון
במדוברת אפשר להגיד סֵיעַה سيعة
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Cn5zh
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
1feres
fares
שיש לו 48,000 עוקבים.
פארס כותב על עצמו:
If you are a fan of life, welcome to my profile
(المغامرة عنواني)
(المغامرة عنواني)אם אתה מעריץ של החיים, ברוך הבא לפרופיל שלי (ההרפתקה היא הכתובת שלי) [ואז סמלילים של פלסטין, ארה”ב ומקסיקו]
הוא העלה עשרות סרטים שנראים מרתקים, אך לא היה לי זמן להתעמק בהם. הפעם אציג את מה שמשה ששלח לי.
הסרטון פורסם ב- 15.6.23, וכותרתו:
כיפ תערפת עלא מרתי אלמכסיכיה
كيف تعرّفت على مرتي المكسيكيّة
איך הכרתי את אשתי המקסיקאית
ללנאס אללי דאימן בתחכי לי: “כיף תערפת עלא מרתכ?” – אול שע’לה בדי אחכי לכם איאהא האי נציב מן רבנא.
כיפ תערפת עלא מרתי אנא – אנא תערפת עליהא אול מא ג’ית עלא אמריכא. כאן לי 3 שהור, בס. כנת אשתע’ל פי מטעם פי מול והי כאנת תשתע’ל פי נפס אלמול בס פי מכאן ת’אני.
פי ואחדה מן אלבנאת, בערפהא, כאנת תשתע’ל מעאהא.
פיום מן אלאיאם מרקת מן אלמול וסלמת ע אלבנת אללי בערפהא, וט’ליתני ראיח. אג’ת אלבנת עלי בעד 4 סאעאת, פבתחכי לי: “אליום למא ג’ית עלי, פי בנת שאפתכ ואעג’בת פיכ וחאבה תתערף עליכ”.
קלת להא: “חלו! אעטיהא אלסנאב שאת תבעי”.
אעטתהא אלסנאב שאת תבעי, בעת’ת לי אלבנת, בלשנא נחכי, שפתהא, אול יום שפתהא ג’בת להא ורדה, אנבסטת, וקעת פי אלחב. ערפתני עלא אהלהא, קוית אלעלאקה בינא. בעד היכ אח’דתהא עלא שיח’ ותזוג’נא אסלאמי. ואלשיח’ אללי זוג’נא מתזוג’ מכסיכיה. אללה יעטיה טולת אלעמר, אלשיח’. מחתרם.
פבעד היכ עשנא מע בעצ’. בעד בפתרה תזוג’נא פי קאעה, אג’וא אהלי מן אלבלד ועמלת ערס. אנא עזמת קראיבי וצחאבי והי עזמת קראיבהא. אלערס כאן חלו כת’יר, כאן פי עאדאת מן ענדנא ועאדאת מן ענדהם, אחנא דבכנא והמ רקצוא סאלסא ואלאמור האי, ואלחמד ללה אנא ראצ’י ובעתבר הד’א אלאשי הדיה מן רבנא, לאנה אלבנת דארת באלהא עלי למא אג’ית ע אלבלד האי.
ומן ח’לאלהא תעלמת אנגליזי. וקפת מעאי מואקפ כת’ירה פי חיאתי. הד’א אלאשי אנא עמרי מא רח אנסאה.
ופי אלנהאיה, אח’ואן, האי קסם ונציב. ואנא מא כנת מח’טט לא אתזוג’ ולא אשי. בס אלאשי צאר צדפה, והיכ, סבחאן אללה, חסיתהא נזלת מן ענד רבנא, האלבנת.
للنّاس اللي دايمًا بتحكي لي: “كيف تعرّفت على مرتك؟” – أوّل شغلة بدّي أحكي لكم ايّاها هاي نصيب من ربّنا.
كيف تعرّفت على مرتي أنا – أنا تعرّفت عليها أوّل ما جيت على أمريكا. كان لي ٣ شهور، بس. كنت أشتغل في مطعم في مول وهي كانت تشتغل في نفس المول بس في مكان ثاني.
في واحدة من البنات، بعرفها، كانت تشتغل معاها.
فيوم من الأيّام مرقت من المول وسلّمت ع البنت اللي بعرفها، وظلّيتني رايح. أجت البنت عليّ بعد ٤ ساعات، فبتحكي لي: “اليوم لمّا جيت عليّ، في بنت شافتك وأعجبت فيك وحابّة تتعرّف عليك”.
قلت لها: “حلو! أعطيها السناب شات تبعي”.
أعطتها السناب شات تبعي، بعثت لي البنت، بلّشنا نحكي، شفتها، أوّل يوم شفتها جبت لها وردة، انبسطت، وقعت في الحبّ. عرّفتني على أهلها، قويت العلاقة بينّا. بعد هيك أخدتها على شيخ وتزوّجنا إسلامي. والشّيخ اللي زوّجنا متزوّج مكسيكيّة. الله يعطيه طولة العمر، الشّيخ. محترم.
فبعد هيك عشنا مع بعض. بعد بفترة تزوّجنا في قاعة، إجوا أهلي من البلد وعملت عرس. أنا عزمت قرايبي وصحابي وهي عزمت قرايبها. العرس كان حلو كثير، كان في عادات من عندنا وعادات من عندهم، احنا دبكنا وهم رقصوا سالسا والأمور هاي، والحمد لله أنا راضي وبعتبر هذا الإشي هديّة من ربّنا، لأنّه البنت دارت بالها عليّ لمّا أجيت ع البلد هاي.
ومن خلالها تعلّمت انجليزي. وقفت معاي مواقف كثيرة في حياتي. هذا الإشي أنا عمري ما رح أنساه.
وفي النّهاية، إخوان، هاي قسم ونصيب. وأنا ما كنت مخطّط لا أتزوّج ولا إشي. بس الإشي صار صدفة، وهيك، سبحان الله، حسّيتها نزلت من عند ربّنا، هالبنت.
לאנשים שתמיד שואלים אותי: “איך הכרת את אשתך?” – קודם כל אני רוצה לספר לכם שזה גורל משמיים.
איך הכרתי את אשתי – הכרתי אותה ברגע שהגעתי לארה”ב. הייתי (פה) 3 חודשים, בלבד. עבדתי במסעדה בקַנְיון והיא עבדה באותו קניון אבל במקום אחר.
אחת הבחורות שאני מכיר עבדה איתה.
באחד הימים עברתי בקניון ובירכתי לשלום את הבחורה שאני מכיר, והמשכתי ללכת. לאחר 4 שעות באה אלי הבחורה ואמרה לי: “היום כשבאת אלי הייתה בחורה שראתה אותך, מצאת חן בעיניה והיא רוצה להכיר אותך”.
אמרתי לה: “מצוין! תני לה את הסנאפצ’ט שלי”.
היא נתנה לה את הסנאפצ’ט שלי, הבחורה שלחה לי הודעה, התחלנו לדבר, ראיתי אותה, ביום הראשון שראיתי אותה נתתי לה פרח, היא הייתה מרוצה, והתאהבה. היא הכירה לי את משפחתה, והקשר בינינו התחזק. לאחר מכן לקחתי אותה לשיח’ והתחתנו לפי ההלכה האסלאמית. השיח’ שחיתן אותנו נשוי למקסיקאית. שאלוהים יאריך את ימיו, השיח’. הוא אדם מכובד.
אחר כך חיינו ביחד. לאחר תקופה התחתנו באולם, משפחתי באה מהארץ ועשיתי חתונה. אני הזמנתי את קרוביי וחבריי והיא הזמינה את קרוביה. החתונה הייתה יפה מאוד, היו מנהגים שלנו ומנהגים שלהם, אנחנו רקדנו דבכה והם רקדו סלסה ודברים כאלה. השבח לאל אני מרוצה ומתייחס לעניין כמתנה מהאל, שכן הבחורה שמה לב / התייחסה אלי כשהגעתי לארץ הזו.
דרכה למדתי אנגלית. היא עמדה לצידי באירועים רבים בחיי. את הדבר הזה לעולם לא אשכח.
בסופו של דבר, אחים, מדובר בגורל. לא תכננתי להתחתן ולא שום דבר. אבל זה קרה במקרה, וכך, השבח לאל, הרגשתי שהבחורה ירדה מאלוהים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ס.ו.ע (בגזרת ע”ו) עוסק בשעות ובשעונים.
בעברית השורש של אותה מילה הוא ש.ע.י (בגזרת ל”י).
* הפועל הספרותי סַאעַ سَاعَ בבניין הראשון – אבד, כלה
* הפועל הספרותי סַאוַעַ سَاوَعَ בבניין השלישי – שכר לעבודה לפי שעות את-
* הפועל הספרותי אַסַאעַ أَسَاعَ בבניין הרביעי – איחר בשעה
* סַוְע سَوْع או סֻוַאע سواع – חלק של לילה, אשמורת
* סַאעַאתִי سَاعَاتي – שען
* אַלסַּאעַה السَّاعَة – יום הדין (בקוראן. מיל’: השעה)
* סֻוַיְעַה سُويعة, במשקל ההקטנה – זמן קצר, שעה קלה; שעון קטן
* פִי סַאעַה מֻבַּכִּרַה في ساعة مبكّرة – בשעה מוקדמת
* הַאלסַּאעַה هالسّاعة או הַאלסַּאעִיַּאת هالسّاعيّات או הַסַאע هساع או הַסַּה هسة או הַסַּא هسا או אַסַּא اسا (וגם בווריאציות עם צליל e בהתחלה), בניבים צפוניים של מדוברת – עכשיו
* סַאעַת- ساعة-, בסמיכות – בזמן ש-, כש-
* סַאעֶתְהַא ساعتها – באותו הזמן, באותה השעה
* סַאעַתֶ אלסַּאעַה ساعة السّاعة – באותו הרגע, באותה השעה
* מִתְ’לֶ אלסַּאעה مثل السّاعة – “כמו שעון”, “פיקס”, בדייקנות
* סאעה זַמַנִיַּה ساعة زمنيّة או סאעַת תַוְקִית / וַקְף / אִיקַאף / מִיקַאת ساعة توقيت / وقف / إيقاف / ميقات – שעון עצר
* סאעה זַמַאנִיַּה ساعة زمانيّة או סאעה (מִנֶ) (אל)זַּמַן / (אל)זַּמַאן ساعة (من) (ال)زّمن / (ال)زّمان – שעה קלה, זמן-מה, פרק זמן קצר
* סאעה בַּנְדוּלִיַּה / דַקַּאקַה / רַקַּאצִיַּה ساعة بندوليّة / دقّاقة / رقّاصيّة – שעון מטוטלת
* סאעת חַאאֶט ساعة حائط – שעון קיר
* סאעת יַד ساعة يد – שעון יד
* סאעה רַמְלִיַּה ساعة رمليّة – שעון חול
* סאעה שַמְסִיַּה ساعة شمسيّة – שעון שמש
* סאעה מֻנַבִּהַה ساعة منبّهة – שעון מעורר
* סאעה מֻעַ’רִּדַה ساعة مغرّدة (מיל’: שעון מצייץ) או סאעתֶ אלְוַקְוַאק ساعة الوقواق – שעון קוקייה
* סאעתֶ אלדַּוַאם ساعة الدّوام – שעון נוכחות (מיל’: שעון שעות העבודה)
* סאעת עַ’טְס ساعة غطس – שעון צלילה
* סאעתֶ אלצִּפְר ساعة الصّفر – שעת אפס
* סאעתֶ אלדֻּ’רְוַה ساعة الذّروة – שעת השיא
* סאעתֶ אלגַּ’דּ ساعة الجدّ – רגע האמת, שעת המבחן
* רֻבְּע / תֻ’לְת’ / נֻצְ(פ) סאעה ربع / ثلث/ نص(ف) ساعة – רבע / שליש / חצי שעה
* סאעַאת אִצַ’אפִיַּה ساعات إضافيّة – שעות נוספות (בעבודה)
* עַקַארֶבֶּ אלסַּאעַה عقارب السّاعة – מחוגי השעון
* צַ’בְּטֶ אלסַּאעה ضبط السّاعة – כיוון השעון
* גִ’לְדַתֶ אלסאעה جلدة السّاعة – רצועת השעון
* אַגַ’ת סַאעַתֹה أجت ساعته – הגיעה שעתו (למות)
* כֻּלּ סאעה עַקְלֹה שִכֶּל كلّ ساعة عقله شكل – אדם הפכפך (מיל’: בכל שעה השכל/המחשבה שלו שונה)
* סאעה אִלַכּ/לִקַלְבַּכּ וּסַאעה לִרַבַּכּ ساعة الك/لقلبك وساعة لربّك – לכל דבר יש זמן מתאים (מיל’: שעה לך/לליבך ושעה לאלוהיך)
* עַאמֶל זַיּ רַקַּאצֶ/בַּנְדוּלֶ אלסַּאעַה عامل زيّ رقّاص/بندول السّاعة – מתרוצץ ממקום למקום, לא נח לרגע, יש לו קוצים בטוסיק (מיל’: פועל/מתנהל כמו המטוטלת של השעון)
* סַאעַתֶ אלְחַטּ’ מַא תִתְעַוַּצֶ’ש ساعة الحظّ ما تتعوّضش – הזדמנות טובה צריך לנצל שכן היא לא תחזור פעם נוספת; אל תחמיץ הזדמנות
תוספות הקוראים:
כתבה לנו ורה כהן בסו:
מן סאעה לסאעה תפרג’ / פרג’ من ساعة لساعة تفرج / فرج 
מילולית: משעה לשעה הישועה תגיע
המקבילה בעברית: ישועת ה’ כהרף עין
מילה נרדפת לשעה ברבים سوايع סואיע – שעות
אוסיף לסוגי שעונים:
ساعة رقميّة (סאעה רקמיה) שעון דיגיטלי
ساعة عقربيّة (סאעה עקרביה) שעון אנלוגי/ מחוגים
ساعة خراشة (منبّه) (סאעה ח’ראשה) שעון מעורר
כתב נאצר אבו-ע’לוס:
الحظّ لمّا يواتي يخلّي الأعمى ساعاتي אלחט’ למא יואתי יח’לי אלאעמא סאעאתי – כאשר הזמן מתאים, גם עיוור יכול להפוך לשען
נאצר, וגם רות סלע, כתבנו לנו:
וג’ע סאעה ולא כל סאעה وجع ساعة ولا كلّ ساعة – עדיף כאב שנמשך שעה ולא כאב בכל שעה
כתב רז שוורץ:
סאעה דַ’כִּיַּה ساعة ذكيّة – שעון חכם
סאעה רִיַאצִ’יַּה ساعة رياضيّة – שעון ספורט
סאעַאתֶ אלדַּוַאם ساعات الدّوام – שעות העבודה/ הקבלה
כתב ראא’ד קאדרי:
עניין הביטוי של המילה סיעה (سيعة) במקום סאעה (ساعة) אינו עניין ביטוי כללי של הערבית המדוברת אלא עניין שתלוי בדרך כלל בשני אזורים (שכם וחברון) ומוגבל לדור הישן. כעת בדרך כלל מבטאים סאעה ساعة גם במדוברת וגם בספרותית.
התמונה: “גבעת חלפון אינה עונה”
זה היה הפוסט ה- 2,137 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
