תוף

תוף
פעלים שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on תוף

תוף

תוף

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי המורה רינה תורג’מן.
אז מילת היום היא –
טַבְּלֶה طَبْلة – תוף
רינה שלחה לי קריקטורה בה מופיעות המילים טֻבּוּלֶ אלְחַרְבּ طبول الحرب (תופי מלחמה).
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ran Yaacov, שכתב לנו:
“שלום צוות יקר
תודה על כל מה שאתם עושים, באמת!
יש לי מילה שאני ממש אוהב שמשתמשים בה בעולם הערבי, ואני מוצא אותה בעיקר בצורה עוקצנית נגד תומכי המנהיגים הערבים, בחדשות ובעם.
המילה היא מֻטַבִּّל مُطَبِّل
מילון איילון-שנער מביא בנוסף לכל הפרשנויות של תיפוף, שכשהפועל طَبَّلَ מגיע עם אות היחס ל- ل הפירוש הופך ל- “הריע ל…”
כשאני שומע אותה הייתי דווקא מעדיף לפרש אותה כ-לקקן במובן של חנפן.
אשמח לשמוע את דעתכם ואם בעצם יש לכם מילה או צירוף שמתאים למילה לקקן בצורה מדויקת יותר.
תודה”
אז מילת היום היא –
טַבַּّל طَبَّل – תופף
לשמיעה:

השורש הערבי ט.ב.ל עוסק בעיקר בתיפוף. בערבית השורש אינו עוסק במשמעויות העבריות שלו של טבילה, הטבלה וכו’.
לאחרונה עסקנו פה די הרבה בסוגים שונים של תופים, אך לא עסקנו בשורש העיקרי העוסק בתחום, הוא השורש של היום:
* הפועל טַבַּל طبل בבניין הראשון – תופף
* טַבְּל طبْل – טיפש, מטומטם
* טַבֶּל طبل וברבים טֻבּוּל طبول או אַטְבַּאל أطبال – תוף
* טַבְּלֶה طبلة, בצורת הפרט הבודד – תוף קטן; מנעול
טבּלה או טבּליה היא גם שולחן קטן, מן הסתם בהשפעה של שפות אירופאיות. ותודה לקוראת אסתר ספדיה
* רַאסֹה זַיֶּ אלטַּבְּלֶה راسه زيّ الطّبلة – הראש שלו מתפוצץ מכאבים (מיל’: הראש שלו כמו תוף)
* הפועל טַבַּّל طبّل בבניין השני, הוא מילת היום – תופף; הודיע ברבים; הרעיש, הפריע, הציק; תשו כוחותיו
* מֻטַבִּّל مُطَبِّل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, היא המילה עליה שאל רן – מתופף; מודיע ומכריז ברבים, בקולי קולות
* טַבַּّאל طبّال, במשקל בעלי המלאכה – מתופף
* צוֹתֶ אלטַּבֶּל לַבְּעִיד בִּיוַדִּי صوت الطّبل لبعيد بيودّي – הרבה רעש על לא כלום, מהומה רבה על לא דבר (מיל’: קולו של התוף מגיע רחוק)
* טַבַּّל וּזַמַּר طبّل وزمّر – עשה מהומה; עשה רעש לשווא. בספרותית: הילל וקילס בקולי קולות, עשה נפשות ל- (מיל’: תופף וניגן בחליל)
* בִּטַבֶּל וּזַמֶר بطبْل وزمْر – בקולי קולות, בתוף ובחליל
אבי המנוח, רחמים כהן ז”ל, נהג לומר:
אִללִּי טַבַּّל טַבַּّל וּאִללִּי זַמַּר זַמַּר اللّي طبّل طبّل واللّي زمّر زمّر – מי שתופף תופף, ומי שניגן (בחליל) ניגן
הוא היה אומר זאת על דברים שחלפו והסתיימו, וזהו, אין כבר מה לעשות בעניינם.
הביטוי, כפי שהוא, מופיע רק חמש פעמים בגוגל.
אז פניתי ל- Amjad Atamna לעזרה בתרגום.
הוא כתב:
حسب اعتقادي أن الأمر انتهى ولا يوجد طعم للمزيد.
העניין הסתיים ואין טעם להמשיך (ולעסוק בו).
=-=-=-=
אם אינני טועה, משפחות טובול ו- אבוטבול קשורות לעיסוק בתופים, ותקנו אותי אם אני טועה.
לשאלתו של רן,
אפשר להלל ולקלס מנהיגים, תומכים בהם או כל דבר בעולם בצורה ישירה, אמיתית וכנה, ואפשר בנימה סרקסטית ועוקצנית. הכול תלוי בעמדתו הסובייקטיבית של המדבר-כותב.
אמג’ד כתב לי בנושא:
معنى التطبيل والتزمير هو أن يبجل الشخص غيره ويتملقه. نوع من المديح.
وبالعبري לקקנות.
המשמעות של הביטוי היא שאדם מהלל ומרומם את זולתו, אך גם מתחנף אליו. זהו סוג של תשבחה.
בעברית אפשר גם לתרגם לקקנות.
תגובות הקוראים:
מוסיף Avshalom Farjun:
אִללִּי בִּטַבֶּללַכּ זַמֶּרְלֹה اللي بطبّللك زمّرله – מי שמתופף לך, חלל לו – שמור לי ואשמור לך
כותב Ofri Vaidenfeld:
צַ’רַּאבֶּ אלטַּבֶּל ضَرَّاب الطّبل – לא יודע מי לא יודע מה. מיל’: המכה בתוף
דוגמה:
كان بدي اشتري حليب جبنة وضراب الطبل – רציתי לקנות חלב, גבינה ו’לא יודע מה עוד’
כותבת Maisoon Bsoul:
1. בערבית ספרותית אומרים קֻרִעַת טֻבּוּלֶ אלְחַרְבּ قُرِعَت طبول الحرب – הכרזה על מלחמה (מיל’: היכו על תופי המלחמה). אפשר להגיד גם دُقَتْ طبول الحرب أو دَقَّتْ الحرب طبولها
2. اللي طبَّل طبَّل والي زمر زمر משתמשים בה כשנגמר הזמן ולא ניתן לעשות כלום לדוגמה: מדריך הפסיכומטרי אמר לנו בזמנו לא ללמוד למבחן יום לפני, תסגרו את החומר اللي طبل طبل والي زمر زمر
2. אומרים אִנְטַבְּלַתֶ אלְקִצַּה انطبلت القصّة – כולם ידעו את הסיפור/ על המקרה, זה כבר לא סוד
מוסיפה Gila Yona:
קַבְּלֶ אלְקֻבּוּל דַקּוּ אֶלטֻּבּוּל قبل القبول دقّو الطّبول – רתמו את העגלה לפני הסוסים (מיל’: לפני ההסכמה על הכלה המיועדת תופפו בתופים. זה נאמר על מישהו שהזמין מראש אולם טרם מצא כלה ראויה)
=-=-=-=
ואני משער שכולם מכירים את “אבו טבלה” החביב…
=-=
כתב לנו שאול ארזי:
במצרית אומרים:
הַבְּלַא וּמַסַּכּוּהַא טַבְּלַה هبلا ومسّكوها طبلة – טיפשה, ועוד נתנו לה להחזיק תוף (ולהרעיש)
את הביטוי המצרי הזה שלח לי גם חברי חיים מונסונגו.
ההסבר של הפתגם: הוא נאמר על אדם שאינו יודע להשתמש במה שיש לו ורק עושה נזק לעצמו או לסביבה. למשל: טיפשה שקיבלה לידיה תוף והיא אינה מבינה בו ואינה יודעת איך להשתמש בו, בעיקר בתוך תזמורת
צילום: Petr Sidorov
זה היה הפוסט ה- 2,550 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x