פורסם ב- 7.6.22
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
כַּאזִיֶּה كَازِيّة וברבים כַּאזִיַּאת كَازِيّات – תחנת דלק; סכין סנדלרים
יהושע שלח לי הקלטה מ- 30.4.22, והפעם אני מציין את הדקה המדויקת בה הוא העביר לי אותה: השעה הייתה 23:22.
וזו לשונה:
סלאם עליכם יא ג’מאעה.
במא אננא מנחארב ע’לאא’ אלאסעאר. בס חאבב אד’כרכם: מעאכם 40 דקיקה תרוחוא ע אלכאזיאת ותעבוא בנזין, לאנה רח ירתפע. רח ירתפע 19 אע’ורה אללילה, אלבנזין אל 95 אוכתאן.
טבען אלאנח’פאצ’ אללי אג’א אלשהר אללי פאת הו מש אנח’פאצ’ ע סער אלבנזין. נזלוא מן אלצ’ריבה ע אלבלו, ע אלמאדה אללי בתיג’י מע אלבנזין הדי, אל 95 אוכתאן, פקט ע אל 95 אוכתאן תמ אלתח’פיצ’, ואללילה רח ירתפע 19 אע’ורה.
ילא, באג’ריכו ע אלכאזיאת.
וניאל מין פאד ואסתפאד, אנ שאא’ אללה.
سلام عليكم يا جماعة.
بما إنّنا منحارب غلاء الأسعار. بس حابب أذكّركم: معاكم ٤٠ دقيقة تروحوا ع الكازيّات وتعبّوا بنزين، لأنّه رح يرتفع. رح يرتفع ١٩ أغورة اللّيلة، البنزين ال ٩٥ أوكتان.
طبعًا الانخفاض اللّي أجا الشّهر اللّي فات هو مش انخفاض ع سعر البنزين. نزّلوا من الضّريبة ع البلو، ع المادّة اللّي بتيجي مع البنزين هدي، ال ٩٥ أوكتان، فقط ع ال ٩٥ أوكتان تمّ التّخفيض، واللّيلة رح يرتفع ١٩ أغورة.
يلّا، بإجريكو ع الكازيّات.
ونيال مين فاد واستفاد، إن شاء الله.
שלום עליכם אנשים.
אנו הרי נלחמים ביוקר המחיה. אני רק רוצה להזכיר לכם: יש לכם 40 דקות ללכת לתחנות הדלק למלא דלק, שכן הוא הולך להתייקר. הוא יתייקר ב- 19 אגורות הלילה, בנזין 95 אוקטן.
ההוזלה שהייתה בחודש שעבר לא הייתה הוזלה במחיר הבנזין. הם הורידו את המס על הבלוּ, שהוא החומר שבא עם הבנזין, 95 אוקטן, ההוזלה נגעה רק לבנזין 95 אוקטן, והלילה הוא יתייקר ב- 19 אגורות.
יאללה, קחו את הרגליים לתחנות הדלק.
אשרי מי שהביא תועלת (עזר לאחרים) והפיק תועלת בעצמו, בעזרת האל.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
מהו ה- בְּלוּ (כך הוא מבטא, עם שורוק), שהדובר מתייחס אליו כחומר ש”בא עם הבנזין”?
“בְּלוֹ הוא מס עקיף בסכום קבוע עבור כל יחידה (להבדיל ממס קנייה שנקבע כאחוז מהמחיר הסיטונאי של המוצר). הבלו תורם רבות להכנסות המדינה, אולם מטרתו המוצהרת היא צמצום הצריכה של המוצרים שעליהם הוא מוטל. הבלו נגבה מהיצרן, והוא נכלל במחיר הטובין שהוא גובה מהספקים. בישראל הבלו נגבה על דלק, מוצרי טבק, ואלכוהול.
מקור שם המס מתקופת האימפריה הפרסית, כפי שמתואר בספר עזרא: ”וּמַלְכִין תַּקִּיפִין, הֲווֹ עַל-יְרוּשְׁלֶם, וְשַׁלִּיטִין, בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה; וּמִדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, מִתְיְהֵב לְהוֹן“ (עזרא, ד’, כ’), ומשמעותו הוא סוג של מס גולגולת אחיד, במקור מהמינוח הבבלי: בִּלְתֻ. […]”
המילה כאזיה אינה ערבית. היא מבוססת, ככל שאני יודע (אם כי לא הצלחתי למצוא אישוש לכך בשום מקום ברשת) על המילה המערבית גז gas, למרות שגז, כגז, נקרא בערבית ע’אז غاز.
תחנת דלק בערבית היא מַחַטַּת בַּנְזִין مَحَطَّة بنزين או מַחַטַּת וקוּד مَحَطَّة وقود
הקורא הנאמן יהודה כץ מעיר, ובצדק, ש- כאז كاز הוא נפט, ואני מוסיף שזו וריאציה פונטית של גז.
מש”ל.
זה היה הפוסט ה- 1,736 שלנו.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.