תנין

פורסם ב- 3.8.22

מרחבא

שלום לכולם,

מיום שישי ולמשך שבוע הדף הזה יעשה משהו שהוא לא עשה בדיוק שלוש שנים: הוא יֵצא לחופשה בת שבוע. אז אל תדאגו, נחזור מיד בסופו!

=-=-=

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Asaf Ramon, שכתב לנו:

“שלום

קוראים לי אסף ואני מנהל עמוד פייסבוק בשם: 0202 – מבט מירושלים המזרחית, שבו אני מפרסם פוסטים שמתפרסמים ברשתות החברתיות ואתרי האינטרנט של מזרח העיר בערבית לאחר שאני מתרגם אותם לעברית או אוסף אותם לסקירות.

מוזמנים להסתכל כאן:

חוץ מזה, אנחנו מדי פעם מפרסמים ביטוי או מילה בערבית (ולפעמים בערבית ירושלמית).

וזה פוסט לדוגמה:

קבלו הפעם את המילה השבועית:

متمسِّح – מִתְמַסֵח

מילולית: מתנן/מתנהג כמו תנין

משמעות המילה: התרגלתי, אני רגיל לזה. כמו תנין ששוכב במים ולא מרגיש שום דבר, לא זז אם קורים דברים סביבו, גם אני התרגלתי.

הסבר למילה: המילה מגיעה מהמילה תנין בערבית – تمساح – תמסאח. התנין לא מזיז לו שום דבר והוא לא מתרגש משום דבר.

מתי אומרים את המילה הזאת?

לרוב המילה נאמרת במשמעות שלילית, כלומר, שמה שהתרגלתי אליו הוא משהו שלילי. נגיד אני רגיל לקבל מכות עד שאני כבר לא מרגיש אותן. אני מתמסח.

יאללה, תייגו אנשים מתמסחים, כולנו מכירים אותם.

מקור: מערכת 0202″

אז מילת היום היא –

תִמְסַאח تِمْسَاح וברבים תַמַאסֶח تماسح או תַמַאסִיח تماسيح – תנין, תמסח, קרוקודיל

לשמיעה:

מה השורש של המילה תמסח, בעברית ובערבית? האם מסתתר כאן השורש השמי מ.ס.ח, אליו התייחסנו בדף לא פעם?

נעיין בויקימילון:

תִּמְסָח

עברית חדשה: שם נוסף לתנין.

”באזור הכנרת גדל החשש מפני מעבר תמסחים משמורת חמת־גדר לאגם.“ (“דבר”, 18 בספטמבר 1981, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

מן ערבית تِمْسَاح (תִּמְסַאח).

מושאל בתווך הערבית לעיל מן המילה המצרית לתנין – “מְסֶח” msḥ.

=-=-=

תַּנִּין

1. שם כללי לבעל חיים טורף מסדרת התנינאים שבמחלקת הזוחלים, והסוג Crocodylus בפרט.

”דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי“ (יחזקאל כט, פסוק ג)

”כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין.“ (שמות ז, פסוק ט)

לאל המצרי סוֹבֶּק היה ראש כשל תנין.

בחוות התנינים של חמת־גדר ניתן לראות אליגטורים ותניני יאור, ואף קיימנים וגביאלים.

2. לשון המקרא: יצור אגדי הדומה בחזותו לנחש, דרקון.

”וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.“ (בראשית א, פסוק כא)

”בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם“ (ישעיהו כז, פסוק א)

”עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין.“ (תהלים צא, פסוק יג)

3. בהשאלה: מַחְבָּר מתכתי המשמש לחיבור חוטים מוליכים זה לזה.

גיזרון

משפה קדם שמית ד-נ-ן, ת-נ-ן במשמעות – להתעצם להתחזק להתבצר, להרעיד האדמה, להרעיד מעוצמת הרעש. בתעתיק ערבי דנ-דנ “دَنْدَن‎” מפלצת-דג מיתית מן המים, הדג הגדול ביותר בים.

מקושרת כנראה למצרית עתיקה דנ-וו-ן denwen משמעותה מפלצת מים שניצחה את רוחו המתה של פרעה מסמלת הרס ותוהו ובוהו, ואת כוחות ההרס של הטבע.

באכדית “דֶנינו” danninu משמעותו עולם המתים הבלתי נגיש עבור החיים.

2 אוגריתית – “תנן” tnn בהוראת – דרקון קדמוני.

המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל תַּנִּינָא‎ / ܬܱܢܺܝܢܳܐ‎‎ בארמית – היא מפלצת בדמות נחש השוכנת במים. בערבית تِنِّين (תִנִּין); כולן מתאימות להגדרה.

מקושר כנראה גם ליוונית עתיקה “טונוס” – θύννος, בהוראת דג טונה.

המילה בערבית “תִנִּין” تنين. נגזרת של דנדן يُدَنْدِنُ‎‎ = נהמה נְהָמָה , קול חייתי חזק. (אין לי מושג כמה החלק השני של המשפט נכון. שָלֵו)

ובאנגלו-לטינית – תֵ’יינִין thynnine שם כולל למין של צרעה.

=-=-=

ואכן, תִנִּין تنّين וברבים תַנַאנִין تنانين הוא דרקון בערבית. הגיוני, לא?

תִנִּין כּוֹמוֹדוֹ تنّين كومودو – כוח ענק, דרקון קומודו

קצת זואולוגיה, מויקיפדיה:

“התנינאים היא קבוצת-על הכוללת שלוש תת-קבוצות. המשפחה הגדולה בסדרה היא משפחת התניניים, כשאחריה ניצבות על-פי הסדר משפחת האליגטוריים ומשפחת הגוויאליים. […]

שני מאפיינים בולטים מאפשרים לזהות לאיזו משפחה משתייך תנינאי מסוים. התנינאים הקלים ביותר לזיהוי הם הגוויאליים (כולל הגוויאל החקיין), שחרטומם צר מאוד (לכל אורכו) ואינו דומה כלל לזה של האליגטוריים או התניניים. בין התניניים לאליגטוריים נוהגים להבדיל באמצעות השן הרביעית של הלסת התחתונה, שהיא גדולה ובולטת. כשאליגטור סוגר את פיו, השן הרביעית של הלסת התחתונה נכנסת לתוך גומה מתאימה בלסת העליונה, וכך היא נותרת חבויה כשהפה סגור. אצל התניניים, לעומת זאת, השן הרביעית בלסת התחתונה בולטת אל מחוץ לפה גם כשהוא סגור. מלבד הבדל זה, ההבדל החיצוני הבולט ביותר בין התניניים לאליגטוריים הוא צורת החרטום שלהם – חרטומם של האליגטורים רחב ומעוגל יותר וצורתו כצורת האות האנגלית U, בעוד שחרטומם של התניניים מחודד יותר, ודומה לצורת האות V. זהו כלל אצבע בלבד, כי רוחב החרטום משתנה בין המינים השונים”.

הידעתם?

קַאטוּר قاطور וברבים קַוַאטִיר قواطير – אליגטור

אַלְגַאוִיַאלִיַּאת الجاڤياليات (Gavialidae) – גוויאל

=-=-=-=

המילה אותה הציג לנו היום אסף, متمسِّح – מִתְמַסֶּח, אותה לא הכרתי, מעניינת מבחינה לשונית: על פניו, מדובר בצורת הבינוני הפועל של השורש מ.ס.ח בבניין החמישי, אולם זו צורה “היברידית”, שכן אין מדובר באמת בשורש מ.ס.ח, וה- ת של המילה תמסאח משתלבת נפלא עם ה- ת המובנית של הבניין.

* גִ’לְד תִמְסַאח جلد تمساح – חסר רגשות, קשוח (מיל’: עור של תנין)

* מרצדס סדרה S של שנות השמונים נקראת “תִמְסַאחַה” تمساحة, תנינה (תנין ממין נקבה), וזאת בשל אורכה והמראה שלה

* דֻמוּעֶ אלתַּמַאסִיח دموع التّماسيح – דמעות תנין, דמעות לראווה, דמעות למראית עין, דמעות שאינן אמיתיות

אומרת ויקיפדיה:

“דִּמְעוֹת תַּנִּין” הוא מטבע לשון המציין צער מזויף. Crocodile tears

המקור לביטוי

לתנינים, כמו לכמה מיני זוחלים, ציפורים ויונקים אחרים, יש קרום מתחת לעפעף התחתון, מעין עפעף שלישי שקוף שמגן על הקרנית בעת ציד מתחת למים. מתחת לקרום הזה, הנקרא “קרום מצמוץ” (Nictitating membrane), יש בלוטת דמע שתפקידה לסוך את תנועתו. ההפרשה של הבלוטה הזו ניגרת החוצה כאשר התנין על היבשה וקרום המצמוץ פתוח (זה המצב בו פוגשים בדרך כלל בני אדם בתנינים).

=-=-=

וממש ממש במקרה, ובלי קשר, שלח לי חברי אוחנה אוחנה קישור לסרטון מ- 10.9.21 של מספרת הסיפורים הלבנונית המוכשרת (שאינה חובבת ישראל גדולה) סארה קציר, סרטון ששמו:

قصة التنين والصياد ونفق الحرية وعلاقتها بأسرى “سجن جلبوع” مع الحكواتية سارة قصير

סיפור הדרקון והצייד, ו”מנהרת החרות” והקשר שלה לאסירי כלא גלבוע, עם מספרת הסיפורים סארה קציר