הלוואי

פורסם ב- 3.8.22

מרחבא

שלום לכולם,

מיום שישי ולמשך שבוע הדף הזה יעשה משהו שהוא לא עשה בדיוק שלוש שנים: הוא יֵצא לחופשה בת שבוע. אז אל תדאגו, נחזור מיד בסופו!

=-=-=

מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי מידידי אלי אליהו.

אז מילת היום היא –

יַא רֵית يَا ريت – הלוואי

בסרטון מופיע האופוזיציונר הסורי צְפוּכֶּ אלשֵּיח’ صفوك الشّيخ, שחי כיום באתונה, יוון, והופיע אצלנו כבר בעבר.

צפוכ מגדיר עצמו: כותב, מבקר וסטיריקן חילוני, שמצייץ מחוץ ללהקת (הציפורים).

הוא טוען שהפך לציוני שכן כשהוא רואה מה קורה בארצות ערב (עם דגש על סוריה), ומה קורה בישראל, הוא מעדיף להיות ציוני.

הכתוב על הסרטון:

(שאלה) הל אנת אסראאילי

צפוכ אלשיח’: אתמנא אן אצבח מואטן אסראאילי

(שאלה) هل انت إسرائيلي

صفوك الشّيخ: أتمنّى أن أصبح مواطن إسرائيلي

(שאלה) האם אתה ישראלי?

צפוכ אלשיח’: אני מייחל להיות אזרח ישראלי

מרחבא

אנא צפוכ אלשיח’. יקול לי: “הל אנת אסראאילי?”

אה! יא רית, יא חביבי, יא רית! כנת אתמנא, ומת’ל אלמלאיין תתמנא תכון מואטן אסראאילי, פי דולת אסראאיל טבען.

אליום אלסורי פי אלג’ולאן מעזז, מכרם, ודמשק לא יוג’ד פיהא מאא’ ולא כהרבאא’, ולבנאן לא יוג’ד פיהא מאא’ ולא כהרבאא’ ובע’דאד וצנעאא’ לא יוג’ד פיהא מאא’ ולא כהרבאא’ ומדן מדמרה מזבלה עלא מסתוא אלארצ’, קתאל סני שיעי, ובלדאן מזבלה ומקרפה לאנהם רבטוא אלאימאן באלנט’אפה, וחב אלוטן איצ’ן רבטוה באלאימאן. יעני תח’יל, חב אלוטן רבטוה באלאימאן ואלנט’אפה באלאימאן, פטארת אלאוטאן וזבלת אלאוטאן. בס רבטוהא באלאימאן, תח’יל, חב אלוטן מן אלאימאן. תיג’י ע אלוטן מא חדא יחבה, כלהם ח’ונה ובאעוא ללוטן. יעני מא פי אימאן. אלנט’אפה מן אלאימאן. אלזבאלה ג’נב אלג’ואמע, כד’א, ג’באל זבאלה.

פאנתם, תקול לי: “אנת אסראאילי”, אנא אפתח’ר, ויא רית, תרא, אנתבה, האי באלמשרמחי, באלערבי, כד’א, יא רית אכון אסראאילי, זין? אלכ חקוקכ, אנסאן, ע אלקלילה.

ובעדין אסראאיל אבן עמכם, תרא, אבן עם אלמסלמין. אלמסלמין ולד אסמאעין, ואליהוד ולד אסחאק, ואסמאעין ואסחאק אח’וה ולד אבראהים, יעני ולד עמומתכם, תרא, זין? והמ יהוד וקבלכם באלדיאנה ואנתו אסלאם, בעדהם, פאנתו, מא בערף, אנתו ליש תנכרונהם או תכרהונהם, שו אלסאלפה?

והם אללי אנט’למוא עלא מר אלתאריח’, כל אלדול אלערביה ט’למתהם ורחלתהמ וטרדתהם והג’הג’תהם, לא, באסתת’נאא’ אלמע’רב. אה, כרמתהם, לם תטרדהם אבדן. כל אלחב למלוכ אלמע’רב ואלשעב אלמע’רבי אלעט’ים.

איה, אנת תקול לי: “אנת אסראאילי?” יא רית! יא רית! אנא סורי מן דיר אלזור, בס יא רית אכון אסראאילי, אתמנא אכון אסראאילי.

אלסורי באלג’ולאן, עז ורז, ורח’אא’, וחריה, וראתבה 1500 דולאר, תקריבן, אד’א מא קארנאהא באלשיכל אלאסראאילי.

מבסוט! חריה! יקול לכ אליום: “צות! אעמל תצוית פי אלג’ולאן!” קול להם: “תרג’עון ע אלנט’אם אלסורי וכד’א?” ביקול לכ: “לא, לא!!” מא ירצ’ון.

שו אלסאלפה תקול לי: “יא ריתכ אסראאילי”? טבען, יא רית! קאל: “אנת אסראאילי?” יא רית, יא חביבי!

אלשאם מא בהא לא מי ולא כהרבאא’ ולא שי, בע’דאד, צנעאא’, בירות מט’למה. ורוח שוף אלג’ולאן, שנו, עז ורז, בתצלכ חקוקכ, אלוטן מן חית’ אלחקוק, לו תחכמכ תמאסיח, מו בס אסראאיל.

“אנת אסראילי?” אתמנא אציר אסראאילי ומת’ל אלמלאיין יתמנון יצירון מואטן אסראאילי פי דולת אסראאיל.

مرحبا

أنا صفوك الشّيخ. يقول لي: “هل أنت إسرائيلي؟”

اه! يا ريت، يا حبيبي، يا ريت! كنت أتمنّى، ومثل الملايين تتمنّى تكون مواطن إسرائيلي، في دولة إسرائيل طبعًا.

اليوم السّوري في الجولان معزّز، مكرّم، ودمشق لا يوجد فيها ماء ولا كهرباء، ولبنان لا يوجد فيها ماء ولا كهرباء وبغداد وصنعاء لا يوجد فيها ماء ولا كهرباء ومدن مدمّرة مزبّلة على مستوى الأرض، قتال سنّي شيعي، وبلدان مزبّلة ومقرفة لأنّهم ربطوا الإيمان بالنّظافة، وحبّ الوطن أيضًا ربطوه بالإيمان. يعني تخيّل، حبّ الوطن ربطوه بالإيمان والنّظافة بالإيمان، فطارت الأوطان وزبّلت الأوطان. بس ربطوها بالإيمان، تخيّل، حبّ الوطن من الإيمان. تيجي ع الوطن ما حدا يحبّه، كلّهم خونة وباعوا للوطن. يعني ما في إيمان. النّظافة من الإيمان. الزّبالة جنب الجوامع، كذا، جبال زبالة.

فأنتم، تقول لي: “أنت إسرائيلي؟”، أنا أفتخر، ويا ريت، ترى، انتبه، هاي بالمشرمحي، بالعربي، كذا، يا ريت أكون إسرائيلي، زين؟ إلك حقوقك، إنسان، ع القليلة.

وبعدين إسرائيل ابن عمّكم، ترى، ابن عمّ المسلمين. المسلمين ولد إسماعين، واليهود ولد إسحاق، وإسماعين وإسحاق أخوه ولد إبراهيم، يعني ولد عمومتكم، ترى، زين؟ وهم يهود وقبلكم بالدّيانة وانتو إسلام، بعدهم، فانتو، ما بعرف، انتو ليش تنكرونهم أو تكرهونهم، شو السّالفة؟

وهم اللّي انظلموا على مرّ التّاريخ، كلّ الدّول العربيّة ظلمتهم ورحّلتهم وطرّدتهم وهجهجتهم، اه، باستثناء المغرب. لا، كرّمتهم، لم تطردهم أبدًا. كلّ الحبّ لملوك المغرب والشّعب المغربي العظيم.

ايه، انت تقول لي: “أنت إسرائيلي؟” يا ريت! يا ريت! أنا سوري من دير الزّور، بس يا ريت أكون إسرائيلي، أتمنّى أكون إسرائيلي.

السّوري بالجولان، عزّ ورزّ، ورخاء، وحرّيّة، وراتبه ١٥٠٠ دولار، تقريبًا، إذا ما قارناها بالشّيكل الإسرائيلي.

مبسوط! حرّيّة! يقول لك اليوم: “صوّتْ! اعمل تصويت في الجولان!” قول لهم: “ترجعون ع النّظام السّوري وكذا؟” بيقول لك: “لا، لا!!” ما يرضون.

شو السّالفة تقول لي: “يا ريتك إسرائيلي”؟ طبعًا، يا ريت! قال: “أنت إسرائيلي؟” يا ريت، يا حبيبي!

الشّام ما بها لا ميّ ولا كهرباء ولا شي، بغداد، صنعاء، بيروت مظلمة. وروح شوف الجولان، شنّو، عزّ ورزّ، بتصلك حقوقك، الوطن من حيث الحقوق، لو تحكمك تماسيح، مو بس إسرائيل.

“انت إسرائيلي؟” أتمنّى أصير إسرائيلي ومثل الملايين يتمنّون يصيرون مواطن إسرائيلي في دولة إسرائيل.

שלום.

אני צפוכ אלשיח’. הוא שואל אותי: “האם אתה ישראלי?”

כן, הלוואי, יקירי, הלוואי! אני מייחל, כמו מיליונים שמייחלים להיות אזרחים ישראלים במדינת ישראל כמובן.

היום הסורי (מתכוון לדרוזי/ם. שָלֵו) בגולן מחוזק, מכובד, כשבדמשק אין לא מים ולא חשמל, בלבנון אין מים ולא חשמל, בבגדאד ובצנעאא’ (בתימן) אין לא מים ולא חשמל, ערים חרבות מלאות זבל על פני האדמה, עימות סוני-שיעי, ערים מלאות זבל ומגעילות כי הם קשרו בין האמונה לניקיון, ואת אהבת המולדת הם קשרו לאמונה. תאר לעצמך, את המולדת הם קשרו לאמונה ואת הניקיון לאמונה, וכך “עפו” (נעלמו) ארצות המולדת והתמלאו זבל ארצות המולדת. ברגע שקשרו את זה באמונה, תאר לעצמך, אהבת המולדת מהאמונה. אתה מגיע למולדת שאיש אינו אוהב, כולם בוגדים שמכרו את המולדת. כלומר אין אמונה. הניקיון מהאמונה. הזבל ליד המסגדים, ככה, הרים של זבל.

אתה שואל אותי: “אתה ישראלי?” אני גאה, הלוואי, שים לב, אני אומר זאת בגלוי, בערבית, ככה, הלוואי שאהיה ישראלי, בסדר? (בישראל) יש לך זכויות, אתה בן אדם, לכל הפחות.

חוץ מזה, הישראלים הם בני הדודים שלכם, בני הדודים של המוסלמים. המוסלמים הם צאצאי ישמעאל, והיהודים צאצאי יצחק. ישמעאל ויצחק אחִיו הם הבנים של אברהם, כלומר בני דודים שלכם, בסדר? הם יהודים וקדמו לכם בדת, ואתם מוסלמים, אחריהם, אז אני לא יודע, למה אתם מתכחשים להם ושונאים אותם, מה הקטע?

הם נעשקו לאורך ההיסטוריה, כל ארצות ערב עשקו אותם, גירשו אותם, סילקו אותם ונזפו בהם, אה, חוץ ממרוקו. לא, היא כיבדה אותם, היא מעולם לא גירשה אותם. כל האהבה למלכי מרוקו ולעם המרוקאי העצום/האדיר.

כן, אתה שואל אותי: “אתה ישראלי?” הלוואי! הלוואי! אני סורי מדיר אלזור, אבל הלוואי שהייתי ישראלי, אני מייחל להיות ישראלי.

הסורי בגולן חי בשפע, רווחה וחירות, המשכורת שלו 1,500 דולר בערך, אם נמיר משקל ישראלי.

הוא מרוצה! ויש חירות! הוא אומר לך: “הַצְבַּע! עשֵה משאל בגולן!”. שאל אותם: “אתם רוצים לחזור לשלטון הסורי?” הוא יענה לך: “לא, לא!!!”, הם לא רוצים.

מה הקטע שאתה שואל אותי: “הלוואי שהיית ישראלי”? ברור, הלוואי! הוא שאל: “אתה ישראלי?” הלוואי, יקירי!

בדמשק אין לא מים ולא חשמל, בגדאד, צנעאא’, ביירות עשוקה. לך תראה את הגולן, מה קורה שם, שפע, יש לך זכויות, המולדת, מבחינת זכויות, (היא טובה) גם אילו ישלטו בך תנינים, ולא ישראל.

“אתה ישראלי?” אני מייחל להיות ישראלי, כמו מיליונים שמייחלים להיות אזרחים ישראלים במדינת ישראל.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

התוודות: אחרי שכתבתי את הפוסט הזה גיליתי שהתייחסנו למילה הזו לפני ארבע שנים, ובשל תקלה טכנית אצלי לא ראיתי אותו.

לא נורא, שווה להקדיש לה פוסט נוסף, הפעם עם הרחבות:

השורש הספרותי-להחריד ל.י.ת (בגזרת ע”י) נפוץ בעיקר בביטוי אחד, אך נציג פה את עיקרי מופעיו בכל זאת:

* הפועל לַאתַ لَاتَ בבניין הראשון או אַלַאתַ ألات ברביעי – מנע את- מ-; הניא

* לִית لِيت – צד הצוואר

* לַיְתַ! ليت! וגם: יַא לַיְתַ! يا ليت! – הלוואי ש- מי ייתן ש-!

יודעי הספרותית מביניכם ודאי מכירים אותה כאחת מהאחיות של אִנַּ إنّ.

* לַיְתַנִי ليتني – הלוואי שהייתי-

אז למרות שהשורש אינו שימושי, הביטוי “הלוואי!” נאמר על-ידי בני אדם בלי סוף.

וכך קרה לו במדוברת מה שקורה למילים רבות בכל שפות העולם:

העוקבים האדוקים אחרי הדף כבר יודעים, שהעיצורים ל.מ.נ.ר מתחלפים בכל השפות בעולם, נכון? אז הנה עוד דוגמה: יא לית שהפך ל- יא רית.

לגבי ה- “יא” בהתחלה, זו יא הפְְּנִיה או הקריאה. בערבית נהוג להקדים “יא” כשפונים למישהו, בשמו, תפקידו, מעמדו וכו’. ה- יא הזו נכנסה לעברית מדוברת, ובמקום להיכתב כמילה נפרדת, אנשים מצמידים אותה למילה שאחרי, לרוב בקונוטציות לא הכי חינניות: ימטומטם, ימפגר וכו’. אז יא אנשים, נא להקפיד…

* כִּלְמֶת יַא רֵית עֻמֹרְהַא מַא עַמַּרַת בֵּית كلمة يا ريت عمرها ما عمّرت بيت – המילה “הלוואי” מעולם לא בנתה בית. ללמדכם, שאין לשבת בבית ורק לצפות לטוב, אלא יש לפעול כדי לקדם את השאיפות והרצונות.

* יַא רֵית חְ’לִקְנַא בִּבִּטְנֵין يا ريت خلقنا ببطنين – הלוואי שהיינו נבראים עם שתי קיבות! (כדי ליהנות יותר ממנעמי החיים)

* יַא רֵיתְנִי בַּרְעַ’שַה אַסְמַעֶ אלְוַשְוַשַה يا ريتني برغشة أسمع الوشوشة – חטטן, רוצה לשמוע דברי רכילות, מי שרוצע לשמוע הכל מבלי שירגישו בנוכחותו (מיל’: הלוואי שהייתי יתוש/זבוב/פרעוש שאשמע את הלחשושים)

הביטוי יכול לבוא בנטייה: יא ריתני, יא ריתכ, יא ריתנא וכו’

ומן הסתם, הוא מופיע בשפע שירים.

בפוסט המקורי פרסמנו את השיר אַנַא וּאִנְתַ לַוַחְדֶנַא أنا وأنت لوحدنا, “אני ואתה לבדנו”, של פריד אלאטרש فريد الأطرش

התמונה: מקור: בועז שרעבי, הערוץ הרשמי ביוטיוב
זה היה הפוסט ה- 1,794 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.