מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַגְ’רוּר مَجْرُور – נגרר, גרור; ביוב, בור שופכין
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/phb6d
המילה הנפוצה יותר לביוב היא מַגַ’ארִי مجاري
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק של:
rustom.de
Rustom.de
לרֻסְתֹם הזה, שכל מה שידוע עליו מהחשבון הוא ששמו הפרטי רסתם ושהוא חי בגרמניה (לפי צמד האותיות de), יש כבר 33,000 עוקבים.
מהמבטא שלו עולה כי הוא סורי.
הוא הוסיף מוטו בחשבון שלו:
لست مستعداً للتخلي عن عقلي لإرضاء عقولكم الممسوخة وشخصياتكم التافهة
אינני מוכן לוותר על שכלי כדי לְרַצות את שכליכם המעוותים ואת האישיות העלובה שלכם
הסרטון פורסם ב- 31.12.23 וכותרתו:
أم عبيدة لن تستسلم
אֻםּ עבידה לעולם לא תיכנע (הוא לועג לאבו עבידה, דובר גדודי אלקסאם, ומכנה אותו אם עבידה)
עלא קנאת אלג’זירה אלח’נזירה שו קאלוא? קאלוא אנה אסראאיל דמרת 70% מן ע’זה. האי עלא קנאת אלג’זירה, מו מן אלאעלאם אלצהיוני. מן אלאעלאם, מן אלכיאן אלקטרי, עם ביקולוא אנה אסראאיל דמרת 70% מן ע’זה.
ואם עבידה אלמנקבה, אלחבלה, חאלפה מית ימין: מא תסתסלם אלא לחתא אסראאיל תדמר ע’זה כליאתהא.
יעני אליאבאן, קדיש דולה עט’ימה, אליאבאן? קנבלתין נוויתין, מדינתין תדמרן, אסתסלמוא. קדיש אליאבאן כאנת עט’ימה בהדיכ אלפתרה, תדמרת מדינתין, אעלנוא אלאסתסלאם.
אלא אם עבידה.
אם עבידה ראסהא כביר, מא ביטלע מן אלמג’רור. פביג’וז בדהא תטלע תסתסלם הי, בס ראסהא כביר, מא ביטלע מן אלמג’רור.
פלד’לכ אלשעב אלפלסטיני, אללה יעינה, בדה ידפע ת’מן ע’אלי, ללאסף יעני.
على قناة الجزيرة الخنزيرة شو قالوا؟ قالوا إنّه إسرائيل دمّرت ٧٠% من غزّة. هاي على قناة الجزيرة، مو من الإعلام الصّهيوني. من الإعلام، من الكيان القطري، عم بيقولوا إنّه إسرائيل دمّرت ٧٠% من غزّة.
وأمّ عبيدة المنقّبة، الحبلة، حالفة مية يمين: ما تستسلم إلّا لحتّى إسرائيل تدمّر غزّة كليّاتها.
يعني اليابان، قدّيش دولة عظيمة، اليابان؟ قنبلتين نوويتين، مدينتين تدمّرن، استسلموا. قدّيش اليابان كانت عظيمة بهديك الفترة، تدمّرت مدينتين، أعلنوا الاستسلام.
إلّا أمّ عبيدة.
أمّ عبيدة راسها كبير، ما بيطلع من المجرور. فبيجوز بدّها تطلع تستسلم هي، بس راسها كبير، ما بيطلع من المجرور.
فلذلك الشّعب الفلسطيني، الله يعينه، بدّه يدفع ثمن غالي، للأسف يعني.
מה אמרו בערוץ אלג’זירה החזירי (זה חרוז בערבית)? אמרו שישראל החריבה 70% מעזה. זה פורסם בערוץ אלג’זירה, לא בתקשורת הציונית. מהתקשורת-, מהישות הקטרית, הם אומרים שישראל החריבה 70% מעזה.
אך אם עבידה רעולת הפנים, ההריונית, נשבעת מאה פעם: לא ניכנע אלא עד שישראל תחריב את כל עזה.
יפן, כמה יפן היא מעצמה? שתי פצצות גרעיניות, שתי ערים נחרבו, הם נכנעו. כמה יפן הייתה מעצמה באותה תקופה, נחרבו שתי ערים, הם נכנעו.
אך לא אם עבידה.
לאם עבידה יש ראש גדול (גם כינוי לעקשן), הוא לא מצליח לצאת מ(פתח) הביוב. אולי היא רוצה לצאת ולהיכנע, אך יש לה ראש גדול, הוא לא מצליח לצאת מהביוב.
לכן העם הפלסטיני, שאלוהים יעזור לו, משלם מחיר כבד, למרבה הצער.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
גַ’רַּאר جَرَّار – טרקטור
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal, שכתב לנו:
“אשמח אם תקדישו פוסט למילה جرة (כד חרס)”
אז מילת היום היא –
גַ’רַּה جَرَّة וברבים גִ’רַאר جرار – כד חרס; בהקשרים אחרים: מיכל, כמו בלון גז
לשמיעה: https://clyp.it/2gtdfwwj
מעיין ממשיך וכותב:
“ביטוי שאני ממש אוהב עם המילה:
כֻּלּ מַא דַקֶּ אלְכּוּז בִּאלְגַרַּ’ה كلّ ما دقّ الكوز بالجرّة – ׳בכל הזדמנות אפשרית…׳ או ׳בכל פעם שיש משבר…׳, התנגדות חוזרת ונשנית של מישהו לדבריו של מישהו אחר.
המורה שלימדה אותי מדוברת ששפת אמה ערבית אמרה שהיא מכירה את הביטוי הזה בעיקר בהקשרים של ריב בין בעל ואישה.
מילולית: ׳כל פעם שגביע החרס פוגע בכד המים׳
פתגם נוסף עם המילה جرة הוא טֻבֶּ/אֶקְלֶבֶּ אלְגַ’רַּה עַלַא תֻמְּהַא בְּתִטְלַעֶ אלְבִּנְת לַאֻמְּהַא طبّ/اقلب الجرّة على تمّها بتطلع البنت لأمّها – שאומרים כשרוצים להגיד שיש דמיון רב בין בת לאימה בהתנהגות ואולי גם במראה וכו׳. ולגבי התרגום המילולי אני לא בטוח לגמרי. נראה לי משהו כמו ׳תהפוך את הכד על פיו – הבת תצא כמו אימה׳. זכור לי שיש טִלֶע לַאֻמֹּה/לַאַבּוּה طلع لامّه/لأبوه כ׳יצא דומה לאמא/אמא שלו׳ [הכל נכון, רק הערונת: זהו פתגם שנאמר לרוב בהקשרים שליליים: התפוח לא נופל רחוק מהעץ, הבת אינה יותר טובה מאמה. שלו]
ביטוי נוסף שאפשר לציין – מֻש כֻּלּ מַרַּה בְּתִסְלַםֶ אלְגַ’רַּה مش كلّ مرّة بتسلم الجرّة – לא בכל פעם מצליחים (״לא כל פעם הכד נשאר שלם״) [לא לעולם חוסן. לא בכל פעם שהכד נופל הוא נשאר שלם. שלו]
עוד בהקשרי חרס, יש פתגם יפה עם המילה فخّار, כלי חרס – ״فخّار يكسر بعضه” פַחַּ’אר יְכַּסֶּר בַּעְצ’ֹה – שישברו את הראש ביחד, שיריבו זה עם זה (׳אותי זה לא מעניין׳)
כשמישהו לא מעוניין להתערב בריב בין שני צדדים שממש לא קשורים אליו ואפילו אויבים שלו, מבחינתו שיהרגו זה את זה/אלה את אלה. טיעון ששומעים מאנשים המתנגדים למשל להתערבות ישראל בלחימה בסוריה. מיל׳: כלי חרס ישבור/שובר את עצמו”.
=-=-=
הגיב בנושא הקורא Haim Guy:
לגבי הפתגם טֻבֶּ אלְגַ’רַּה עַלַא תֻמְּהַא בְּתִטְלַעֶ אלְבִּנְת לַאֻמְּהַא, שמעתי ברשת ממישהי שאיני זוכר את שמה ואיני יודע כמה הוא מדויק, אבל הוא נחמד. לפי הפירוש הזה, בבתים של פעם כשהאם הייתה עולה לגג הבית לתלות כביסה או לפזר את החיטה לייבוש היא הייתה לוקחת אתה כד ריק. ואם נזכרה ששכחה משהו בבית, במקום לקרוא בקול לבתה שבבית, דבר הגובל בחוסר נימוס, הייתה הופכת את הכד ומכה עליו ובתה הייתה שומעת זאת ועולה לברר מה אמה רוצה.
באשר לביטוי שהזכירה הקוראת גילה יונה:
אֶלְחַבֶּל עַלַא אלְגַ’רַּאר الحبل على الجرّار, שמשמעותו “החבל קשור עדיין לגמל הגורר” – עדיין לא איחרת את המועד. והסיפור שמאחוריו הוא שבימי קדם שאיבת מים מבארות עמוקות בחצי האי ערב הייתה מלאכה קשה שגם חייבה עבודת צוות. את המים היו מעלים מהבאר בדלי גדול הקשור לקצה אחד של חבל ארוך שקצהו השני היה קשור לגמל, הוא הג’ראר. (לפי גרסה אחרת הג’ראר הוא גלגלת עץ שהייתה תלויה מעל הבאר ועליה נכרך החבל). אדם שהגיע ממרחק ורצה לשאוב מים ופגש בדרכו לבאר אנשים שחזרו מהבאר נהג לשאול אותם אם עדיין לא איחר ותשובתם הייתה “אלחבל עלא אלג’ראר” כלומר, עדיין לא איחרת את המועד, החבל עדיין קשור לגמל.
=-=-=-=
השורש הערבי ג’.ר.ר עוסק, כמה לא מפתיע, בגרירה, ובהעלאת גרה, בדיוק כמו בעברית, ובאופן די מפתיע הוא עוסק גם בגלקסיות.
ונא לא להתבלבל עם המילים ג’אר, שכן, או ג’ורה, פתח ביוב, משורש ג’.ו.ר.
* הפועל גַ’ר جرّ בבניין הראשון או גַ’רַּר جرّر בשני – משך, סחב, גרר; בדקדוק הערבי: הציב שם ביחסת הקניין (תחביר)
* גַ’ר جرّ, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – משיכה, סחיבה; בדקדוק הערבי: שמה של יחסת הקניין (היחסה השלישית)
* מַגְ’רוּר مجرور, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נגרר, גרור; בדקדוק: שם עצם ביחסת הקניין
* הפועל אַגַ’רַּ أجَرَّ בבניין הרביעי או אִגְ’תַרַּ اجترّ בשמיני – העלה גרה
* גַ’רַּאר جرّار, במשקל בעלי המלאכה – טרקטור, גורר; מגֵרָה
* גַ’יְש גַ’רַּאר جيش جرَّار – צבא עצום
* גַארוּר جارور – מגֵרָה
* גַ’רִיר جرير – החבל בו מושכים את הבהמה; שם פרטי (עתיק) לגבר
* גִ’רַּה جِرَّة (בספרותית) – גֵרָה
* מַגַ’רַּה مجرّة – גלקסיה
=-=-=-=
המילה ג’רה חדרה לספרדית, בה כד הוא Jarra (מבוטא חרה), וגם באנגלית למילה Jar, שפירושה צנצנת.
ותודה לקוראת Shuli Bar שהזכירה לי לבדוק את הנושא…
מוסיף בנושא חברי הבלשן Ron Artstein:
העובדה שהמילה jar באנגלית מבוטאת עם הצליל d͡ʒ (ג׳) מראה שהיא חדרה לאנגלית מזמן, לפני שספרדית עברה את המעתק d͡ʒ > x (ג׳ > ח). ואכן, מילון אוקספורד מראה שהמילה מתועדת באנגלית כבר מהמאה ה-16, בעוד שהמעתק בספרדית קרה במאה ה-17. שאילות מאוחרות יותר מספרדית מבוטאות באנגלית עם הצליל h (ה), למשל fajita (בספרדית פאחיטה).
=-=-=
כתב בזמנו הקורא אשרי כהן:
לי השורש הזכיר את איש הערוץ הראשון אבו גַ’רֳיר, أبو جرير, שזכור לי בשל חוכמתו ובקיאותו בתנ”ך, בברית החדשה ובקוראן.
זיכרון ילדות….
ואני הוספתי: שמו הוא נוּרֶ אלדִּין עַבְּדֶ אלְקַאדֵר דַרִינִי نور الدّين عبد القادر دريني, והוא הלך לעולמו בשנת 2007 בגיל 82. הוא נקבר בנצרת.
=-=-=-=
הקורא יובל ברגר מזכיר לי ששכחתי את:
אִללִּי קַרְצַתֹה חַיֶּה בִּיחַ’אף מִן גַ’רַּתֶ אלְחַבֶּל اللّي قرصته حيّة بيخاف من جرّة الحبل – מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים (מיל’: מי שהכישו נחש מפחד מפעולת משיכת החבל)
הקורא אבי זהבי מזכיר לי ששכחתי את:
אֻקְעֹד בַּרַּה וַלַא תֻקְעֹד גַ’מְבֶּ אלְגַ’רַּה اقعد برّة ولا تقعد جمب الجرّة – אם אתה יושב ליד הכד (ממנו יוצקים מים לכוסות), יטריחו וינצלו אותך כל הזמן, אז עדיף לשבת בחוץ, ולא לידו (מיל’: שב בחוץ ואל תשב ליד הכד)
=-=-=
למרות שהיינו מצפים שרכב גרר ייגזר בערבית גם מהשורש של היום, הרי ששמו הוא:
סַיַּארֶתֶ אלסַּחֶבּ לִלתַּצְלִיח سيّارة السّحب للتّصليح – רכב הסחיבה/לקיחה לתיקון
זה היה הפוסט ה- 2,351 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
