נבוך

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Yair Liberman.

אז מילת היום היא –

מֻחְתַאר مُحْتَار – נבוך, מהסס, מבולבל, מתלבט, לא יודע מה לעשות

ימאמה מבטאת: מִחְתַאר

יאיר שלח לי ריאיון נוסף עם יקיר הדף נביל קאסם. הריאיון באורך שעה ו- 40 דקות והוא פורסם ב- 9.2.24 בערוץ יוטיוב Podcast 64.

כותרת הריאיון:

الحلقة الثانية عشرة من بودكاست 64 مع الضيف نبيل قاسم

פרק 12 בפודקסט 64 עם האורח נביל קאסם

המלל שצורף לריאיון:

في هذه الحلقة من بودكاست ٦٤، تلتقي وداد طه نبيل قاسم، الذي يفتح قلبه ويشارك أسرارا لأول مرة عن حياته وعالمه الداخلي فكرا وروحا. يصرح بأفكار عن العائلة والعمر والتحرش وخوفه من العجز والمرض، كما يجيب عن أسئلة الموت ومعنى الحياة والشخصية العربية وادعاءات الفنانين بالمثالية من وجهة نظره التي تختلف وتجعل منه شخصية مثيرة للجدل.

בפרק הזה של פודקסט 64 פוגשת וִדַאד טַהַ את נביל קאסם, שפותח את ליבו ומשתף בפעם הראשונה סודות מחייו ומעולמו הפנימי מבחינת הגות ורוח. הוא מספר על המשפחה, הגיל, ההטרדות וחששו מזקנה וממחלות, והוא גם עונה על שאלות בנוגע למוות, למשמעות החיים, לדמות (הגבר) הערבי ולהצהרות של אומנים שהם מקהילת הלהט”ב מנקודת מבטו השונה, שהופכת אותו לדמות שנויה במחלוקת.

=-=-=

שימו לב שהמנחה היא אישה מוסלמית דתיה ומסורתית, ושימו לב למראה הססגוני של נביל בריאיון. שילוב מחזות שאינו נפוץ כלל וכלל.

הייתי חייב לבדוק מי היא ודאד טה.

תקשיבו, בעיניי היא מעניינת לא פחות מנביל קאסם.

ודאד, ילידת לוב, 1980, בת למשפחה שמקורה מהכפר מיעאר ליד עכו, היא סופרת, מתרגמת ודוקטור לערבית. היא חיה ופועלת בביירות.

לפודקסט שלה היא קוראת 64 מכיוון – שלדבריה – לכל אחד מאיתנו יש 64 מפתחות גנטיים (אין מדובר בעניין ביולוגי אלא עניין רוחני-נפשי. שָלֵו).

היא מארחת אורחים שונים כדי לשמוע מהם על מסעם, עולמם, דעותיהם והמסר שלהם. נקודת המוצא היא שלכל אדם יש מה לומר, מאחורי כל דרך יש חלום ומאחורי כל ניסיון יש שיעור.

-0-0-

הקטע אותו בחרתי מהריאיון מתחיל בדקה 28:00.

[…]

– מש באלטפולה מא תערצ’ת לשי היכה abuse, יעני אנת כנת abused, או באלמראהקה, או?

– אמבלא! ימכן, מן ורא היכ, בראפו עליכי! אנא מא כנת מנתבה להא האי

– שו לקטת הלק? אההההה

– לקטת אל discrimination אללי אנא תערצ’ת להא ליעני, אללי הו, אד’א אלואחד בדה יקעד יחכי ען תג’ארבה פיהא יעני מש, מא ביעוד יח’לץ. מא ביכפי אלוקת. אה, ימכן אל discrimination ח’ליתני אנסאן אנא ראפצ’

– one good example אעטיני היכה example

– תערצ’ת לתנמר בטריקה ע’ריבה. או אול שי אנא מתערצ’ ללתנמר מן מחיט אלעאאלה, אלאקרב

– ליה?

– מח’תלף! וכנת אתהמ באלשד’וד’ אלג’נסי

– יעני עילתכ מא דעמתכ באללי אנת בתעמלה אליום?

– מא בדי אקלכ בי ואם, בס בדי אקלכ אלאבעד שוי מן אלבי ואלאם

– יעני אהלכ אלמקרבין, ביכ ואמכ מתקבלין חאלתכ ומתקבלין character כ?

– כאנוא מחתארין, בס אללי חואליהן כאנוא מש מתקבלין. פכנת מתהם באלשד’וד’ אלג’נסי בדון את’באת לאנה כנת מח’תלף. ואחדה. ואחדה ת’אניה, באלמדרסה כאן מא ענדי רפקה. כאנוא רפקאתי מא ימשוא מעי. מש רפקאתי. כאנוא אלתלאמיד’ מא ימשוא מעי, מא חדן ירצ’א ימשי מעי, יח’אף אנה יצאב בלות’ה אלהא עלאקה אנה הידא מאשי מעה והידא מת’לה! אלאח’תלאף, שופי, אלאח’תלאף-

– בשו כנת מח’תלף?

– בכל שי! מת’ל מא הלק אנא מח’תלף מעכ! אלאח’תלאף בינקז אלנאס מנכ. לאזם תכוני מת’ל אל majority, לאזם תכוני מת’ל אלע’אלביה, תלבסי מת’להן ותחכי מת’להן ותתצרפי מת’להן ליחסוא באלאמאן ויתקבלוכי. בס תכוני מח’תלפה ענהם – אח’תלאפכ מסתפז, provocative, לאלהם ביכון, וביחססהן יא הנ אלע’לט יא אנת אלע’לט

– מהמא כאן אח’תלאף בישבה אשי? יעני חאלה משאבהה לחאלאת אאלאף מן אלבשר, בס ימכן מש מלאצקה לחיאתהן או לתג’רבתהן, מא בישופוהא, ואנת, הם ימכן מש קאצדין אלשח’צ ביכונוא, בס הנ צ’ד אלחאלה נפסהא

– עט’ים, שכרן. צ’ד אלפכרה. הלק אנא באלת’אנויה כאנוא צ’ד אלשח’צ לדרג’ה אנא במרה מן אלמראת כנת ארוח אתח’בא ורא אלבאב, מש, הרבן מן אלתנמר. יעני מרה-

– תנמר לפט’י? שו יקולוא מת’לן?

– תנמר לפט’י ותנמר אלה עלאקה באל gestures, באלחרכאת, מש בס תנמר לפט’י. פבד’כר אלמרה הידי, מא בנסאהא, אני טלעת ותח’בית ורא באב אלצף. מא קעדת אערף וין בדי אודי חאלי

– שו עמלוא?

– כנת מאשי אנא באלמלעב לחאלי. אללי קדאמי שפתהן עם ביתצ’חכוא. עם ביתטלעוא וראי ויתצ’חכוא. אלאסאתד’ה

– חתא אלאכבר באלעמר מא כאנוא …

– אסאתד’תי עם ביתטלעוא עלי ביתצ’חכוא. והמ ביתטלעוא עלי מלאקי אל row, אלצף, מאשי וראי עם ביעמל היכ. בוקתהא רחת תח’בית. בעתקד מא קעדת אערפ וין בדי אח’בי חאלי. yes, ימכן אל discrimination בתח’לי אלאנסאן, אה! יכון מע אלשו אסמה, מא בערף אד’א בדי אקולהא מצ’בוטה, יכון מע, יעני, מא יחב יסתקוי ע אלצ’עיף. ימכן בוקתהא אנא כנת צ’עיף והנ עם ביסתקווא עלי. מא קדרת אדאפע ען חאלי! ערפתי?

– מנקדר נקול אנא מח’תלף, מא ענדי אלצות אללי יקול-

– אה אה! ימכן מא כנת קאדר אדאפע ען חאלי. ח’ליני, mind you, אנה ולא אהלי קאדרין ידאפעוא עני

[…]

– مش بالطّفولة ما تعرّضت لشي هيكة abuse، يعني انت كنت abused، أو بالمراهقة، أو؟

– امبلى! يمكن، من ورا هيك، برافو عليكي! انا ما كنت منتبه لها هاي

– شو لقطت هلق؟ اههههه شو لقطت؟

– لقطت ال discrimination اللي أنا تعرّضت لها ليعني، اللي هو، إذا الواحد بدّه يقعد يحكي عن تجاربه فيها يعني مش، ما بيعود يخلص. ما بيكفّي الوقت. اه، يمكن ال discrimination خليتني إنسان أنا رافض

– one good example? أعطيني هيكه example

– تعرّضت لتنمر بطريقة غريبة. أو أوّل شي أنا متعرّض للتّنمّر من محيط العائلة، الأقرب

– ليه؟

– مختلف! وكنت اُتّهم بالشّذوذ الجنسي

– يعني عيلتك ما دعمتك باللي انت بتعمله اليوم؟

– ما بدّي أقلّك بيّ وأمّ، بس بدّي أقلّك الأبعد شوي من البيّ والأمّ

– يعني أهلك المقرّبين، بيّك وأمّك متقبّلين حالتك ومتقبّلين character ك؟

– كانوا محتارين، بس اللي حواليهن كانوا مش متقبّلين. فكنت متّهم بالشّذوذ الجنسي بدون إثبات لأنّه كنت مختلف. واحدة. واحدة ثانية، بالمدرسة كان ما عندي رفقة. كانوا رفقاتي ما يمشوا معي. مش رفقاتي. كانوا التّلاميذ ما يمشوا معي، ما حدن يرضى يمشي معي، يخاف إنّه يصاب بلوثة الها علاقة إنّه هيدا ماشي معه وهيدا مثله! الاختلاف، شوفي، الاختلاف-

– بشو كنت مختلف؟

– بكلّ شي! مثل ما هلّق أنا مختلف معك! الاختلاف بينقّز النّاس منك. لازم تكوني مثل ال majority، لازم تكوني مثل الغالبيّة، تلبسي مثلهن وتحكي مثلهن وتتصرّفي مثلهن ليحسّوا بالأمان ويتقبّلوكي. بس تكوني مختلفة عنهم – اختلافك مستفزّ، provocative، لالهم بيكون، وبيحسّسهن يا هنّ الغلط يا انت الغلط

– مهما كان اختلاف بيشبه اشي؟ يعني حالة مشابهة لحالات آلاف من البشر، بس يمكن مش ملاصقة لحياتهن أو لتجربتهن، ما بيشوفوها، وانت، هم يمكن مش قاصدين الشّخص بيكونوا، بس هنّ ضدّ الحالة نفسها

– عظيم، شكرًا. ضدّ الفكرة. هلّق أنا بالثّانويّة كانوا ضدّ الشّخص لدرجة أنا بمرّة من المرّات كنت أروح أتخبّأ ورا الباب، مش، هربًا من التّنمّر. يعني مرّة-

– تنمّر لفظي؟ شو يقولوا مثلًا؟

– تنمّر لفظي وتنمّر اله علاقة بال gestures، بالحركات، مش بس تنمّر لفظي. فبذكر المرّة هيدي، ما بنساها، إنّي طلعت وتخبّيت ورا باب الصّفّ. ما قعدت أعرف وين بدّي أودّي حالي

– شو عملوا؟

– كنت ماشي أنا بالملعب لحالي. اللي قدّامي شفتهن عم بيتضّحكوا. عم بيتطّلعوا وراي ويتضحّكوا. الأساتذة!

– حتّى الأكبر بالعمر ما كانوا …

– أساتذتي عم بيتطّلعوا عليّ بيتضحّكوا. وهم بيتطلّعوا عليّ، ملاقي ال row، الصّفّ، ماشي وراي عم بيعمل هيك. بوقتها رحت تخبّيت. بعتقد ما قعدت أعرف وين بدّي أخبّي حالي. yes، يمكن ال discrimination بتخلّي الإنسان، اه! يكون مع الشو اسمه، ما بعرف إذا بدّي أقولها مضبوطة، يكون مع، يعني، ما يحبّ يستقوي ع الضّعيف. يمكن بوقتها أنا كنت ضعيف وهنّ عم بيستقووا عليّ. ما قدرت أدافع عن حالي! عرفتي؟

– منقدر نقول أنا مختلف، ما عندي الصّوت اللي يقول-

– اه اه! يمكن ما كنت قادر أدافع عن حالي. خلّيني، mind you، إنّه ولا أهلي قادرين يدافعوا عني

[…]

– (ודאד מתייחסת למה שהוא אמר קודם לכן) בילדות לא נחשפת להתעללות כזו, הרי התעללו בך, או בגיל ההתגברות, או-?

– ברור! אולי, מאחורי הדברים, כל הכבוד לך! לא שמתי לב לזה

– מה הבנת עכשיו? חחחחח מה הבנת?

– הבנתי את האפליה שנחשפתי אליה, שהיא, אם האדם רוצה לשבת לספר על החוויות שלו בנושא הוא לא יוכל לסיים. הזמן לא יספיק. כן, אולי האפליה הפכה אותי לאדם שמסרב (לקבל את המציאות הקשה בחיים, לפי דבריו קודם לכן)

– תן לי דוגמה אחת טובה

– נחשפתי לבריונות בדרך מוזרה. קודם כל נחשפתי לבריונות מהמעגל המשפחתי, הקרוב ביותר

– למה?

– כי אני שונה! והואשמתי שאני הומוסקסואל

– כלומר משפחתך לא תמכה במה שאתה עושה היום?

– לא רוצה להגיד לך אבא ואמא, רק אגיד לך שמדובר במי שרחוק קצת מאבא ואמא

– כלומר המשפחה הקרובה שלך, אביך ואמך מקבלים את הזהות (מיל’: המצב) שלך ומקבלים את הדמות שלך?

– הם היו נבוכים/מבולבלים, אבל אלו שסביבם לא קיבלו. הואשמתי שאני הומוסקסואל ללא הוכחה, רק כי הייתי שונה. זה דבר אחד. דבר שני, בביה”ס לא היו לי חברים. חברים שלי לא הלכו איתי. (מתבלבל ומשנה) לא מדובר בחברים שלי. התלמידים לא הלכו איתי, אף אחד לא רצה ללכת איתי, הם פחדו להידבק בכתם שפירושו: “אם הוא הולך אתו זה אומר שהוא כמותו!”. השוני, ראי, השוני-

– במה היית שונה?

– בכל דבר! כמו שעכשיו אני שונה ממך! השוני מרתיע ומרחיק את האנשים ממך. את צריכה להיות כמו הרוב, להתלבש כמותם, לדבר כמותם ולהתנהג כמותם כדי שהם ירגישו ביטחון ויקבלו אותך. אם את שונה מהם – השונות שלך היא בחזקת פרובוקציה, מבחינתם, וזה גורם להם לחוש שהם לא בסדר או שאת לא בסדר

– גם אם השוני דומה למשהו? זה מצב דומה למצבם של אלפי בני אדם, אבל אולי הוא אינו נוגע לחייהם או לחוויותיהם, הם לא מכירים אותו, ואתה, ייתכן שהם אינם מתכוונים (לפגוע) באדם, אבל הם נגד התופעה עצמה

– נכון, תודה. נגד הרעיון. כשהייתי בתיכון הם היו נגד האדם ברמה כזו שפעם אחת הלכתי להתחבא מאחורי הדלת, כדי להימלט מהבריונות. פעם אחת-

– בריונות מילולית? מה הם אמרו למשל?

– בריונות מילולית ובריונות שקשורה למחוות (ההתנהגות של נביל), לתנועות, לא רק בריונות מילולית. אני זוכר את הפעם ההיא, לא אשכח אותה, שיצאתי והתחבאתי מאחורי דלת הכיתה. לא ידעתי לאן לקחת את עצמי

– מה הם עשו?

– צעדתי לבד במגרש (הספורט). ראיתי שאלו שהיו מולי צוחקים. הם הביטו עלי וצחקו. המורים!

– אפילו המבוגרים לא היו…

– המורים שלי הביטו עלי וצחקו. בעודם מביטים עלי, ראיתי את הטור, את (תלמידי) הכיתה, צועד מאחורי ועושה כך (מחקה את התלמידים מחקים אותו). באותו רגע הלכתי להתחבא. אני סבור שלא ידעתי איפה להסתיר את עצמי. כן, אולי האפליה גורמת לאדם, כן! אני לא יודע אם מה שאגיד נכון, (היא גורמת לאדם) לא לרצות לפגוע בחלש. אולי באותו הזמן הייתי החלש והם פגעו בי. לא יכולתי להגן על עצמי! את מבינה?

– אנו יכולים להגיד “אני שונה, אין לי הקול שאומר”-

– כן כן! אולי לא יכולתי להגן על עצמי. וברשותך, גם הוריי לא יכלו להגן עלי.

(בהמשך הוא מספר איך השלטונות העיראקיים עצרו אותו כי טענו נגדו שהוא מרגל בריטי, וזאת רק בגלל המראה וההתנהגות שלו)

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.youtube.com/watch?v=FoSaYG21gIg

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ח.י.ר (בגזרת ע”י) עוסק במבוכה ובבלבול (ואל תתבלבלו עם מח’תאר – נבחר, מֻח’תאר הכפר):

* הפועל חַארַ حار בבניין הראשון, וגם תַחַיַּרַ تحيّر בחמישי, אִחְתַאר احتار בשמיני (שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו) ו- אִסְתַחַארַ استحار בעשירי – היה נבון, התבלבל, היה אובד עצות

* חַיְרַה حيرة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – היסוס, מבוכה, פקפוק, בלבול

* חַאאֶר حائر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, וגם חַיְרַאן حيْران – כמו מילת היום

* הפועל חַיַּר حيّر בבניין השני – הביך, בלבל את-

* מֻחַיִּר محيِّر בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מביך, מבלבל

* חַיְר حيْر – מכלאה; בוסתן, כרם

* אד’א בִּדַּכּ תְחַיְּרוֹ חַ’יְּרוֹ إذا بدّك تحيّره خيّره – אם אתה רוצה להביך/לבלבל אותו? תן לו לבחור

הקורא יובל ברגר הזכיר לי שוב את:

אִמְשִי דֻעְ’רִי יִחְתַאר עַדֻוַּכּ פִיכּ امشي دغري يحتار عدوّك فيك – לך ישר ותבלבל את אויבך, התנהלות הגונה וישרה היא הטקטיקה הטובה ביותר (מילולית – לך ישר והאויב שלך יהיה נבוך בקשר אליך)

הקורא אלי בן-משה הזכיר לי את:

אִחְתַרְנַא יַא קַרְעַה מִן וֵינֶ נְבּוּסֶכּ احترنا يا قرعة من وين نبوسك – התבלבלנו, קרחת, מאיפה לנשק אותך! (נאמר במקרה של חוסר יכולת להחליט בשל בלבול)

או בצורה: חַיַּרְתִינַא יַא קַרְעַה מִן וֵינֶ נְבּוּסֶכּ حيّرتينا يا قرعة من وين نبوسك – בלבלת אותנו, קרחת, מאיפה לנשק אותך

צילום: Tabitha Turner

זה היה הפוסט ה- 2,383 שלנו.

שיהיה יום נהדר ושבת שלום,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.