מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
קַטַאאֶף قَطَائف
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
מרק שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
suleman.hamed
وبعدين يا جماعه 
؟
؟מה יהיה, אנשים?
=-=-=-=
סֻלימאן חאמד? רגע, אנו מכירים אותו! מהפעמיים הקודמות שמרק שלח לנו סרטונים שלו, מחשבון פייסבוק “מקלחון הצפון”.
כבר אז הבנו ששמו סלימאן ושהוא גר בנצרת. אה, ושהוא נהג משאית או משהו בסגנון.
הסרטון פורסם ב- 12.3.24 וכותרתו:
טקוס אלקטאיף
طقوس القطايف
הטקסים של הקטאיף (מאכל מסורתי בחודש רמדאן)
בתערפוא יא ג’מאעה אנה אלקטאיף צאר ג’זא מן רמצ’אן.
ח’לץ, תעודנא אנה פי קטאיף פי אלמוצ’וע.
פאלמהם, אלקטאיף, ח’י, אחכי לכ שע’לה, בינפעש תאכלהא בעד אלפטור מבאשרתן. בתח’רב אלדניא ובתח’רב היבת אלקטאיף. אלקטאיף בדהא קעדה לחאלהא האי.
ח’לץ, בדהא זאויה ואלהא אלאג’ואא’ תבעתהא ואלטקוס. אלהא טקוס אלקטאיף!
פבעד אלמע’רב אנת, בינפעש תאכל קטאיף. שו בתסוי? בתשרב פנג’אן קהוה, בתצלי אלמע’רב ובתאכל לכ חבת פואכה ובתרוח בתצלי.
וינתא בתג’יב קטאיף? ואנת מרוח מן אלתראויח. בתג’יב קטאיף ובתרוח ובתקעד אלקעדה אלמצ’בוטה תבעת אלקטאיף. ח’לצת.
בתמזע 16 חבת קטאיף, בתתפאצ’להן, ומנקעד נרכצ’ וראכ באלמסתשפיאת.
יח’רב ביתכ, יא זלמה. מש היכ, מש היכ אללי ביאכל קטאיף!
ילא באי.
بتعرفوا يا جماعة إنّه القطايف صار جزء من رمضان.
خلص، تعوّدنا إنّه في قطايف في الموضوع.
فالمهمّ، القطايف، خيّ، أحكي لك شغلة، بينفعش تاكلها بعد الفطور مباشرةً. بتخرّب الدّنيا وبتخرّب هيبة القطايف. القطايف بدّها قعدة لحالها هاي.
خلص، بدّها زاوية والها الأجواء تبعتها والطّقوس. الها طقوس القطايف!
فبعد المغرب انت، بينفعش تاكل قطايف. شو بتسوّي؟ بتشرب فنجان قهوة، بتصلّي المغرب وبتاكل لك حبّة فواكه وبتروح بتصلّي.
وينتى بتجيب قطايف؟ وانت مروّح من التّراويح. بتجيب قطايف وبتروّح وبتقعد القعدة المضبوطة تبعة القطايف. خلصت.
بتمزع ١٦ حبّة قطايف، بتتفاضلهن، ومنقعد نركض وراك بالمستشفيات.
يخرب بيتك، يا زلمة. مش هيك، مش هيك اللي بياكل قطايف!
يلّا باي.
אתם יודעים, אנשים, שהקטאיף הפכו לחלק מרמדאן.
זהו, התרגלנו שקטאיף מעורבים בנושא.
בקיצור, אחי, אספר לך משהו, עדיף שלא (מיל’: זה לא מועיל אם) תאכל אותם מיד לאחר שבירת הצום. אתה הורס את העולם והורס את הדרת הכבוד של הקטאיף. הקטאיף מצריכים ישיבה (ישיבת אכילה) נפרדת.
זהו, הם צריכים פינה, יש להם האווירה שלהם והטקסים. לקטאיף יש טקסים!
לאחר שקיעת השמש עדיף שלא תאכל קטאיף. אז מה תעשה? תשתה ספל קפה, תתפלל ערבית, תאכל לך פרי ותלך להתפלל.
מתי תביא את הקטאיף? כשאתה חוזר הביתה מ(תפילת) אלתראויח (תפילה רשות ייחודית לחודש רמדאן). תביא קטאיף, תחזור הביתה, תשב את הישיבה הנכונה של הקטאיף, וזהו.
(אבל אם לא תתאפק ו) “תקרע” 16 חתיכות קטאיף, תצטיין באכילתם, אז אנחנו נצטרך לרוץ אחריך בבתי חולים.
תלך לעזאזל, בן אדם. לא כך, לא כך אוכלים קטאיף!
יאללה ביי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר (בנובמבר 20′) פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם. כל החלק הארוך שעוסק בפעולת המסיק לא הובא פה הפעם):
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“בוקר טוב,
מציע לכתוב פוסט על מסיק הזיתים.
עכשיו העונה.
המילה מסיק, מסק… וברכות הקשורות אליה”
אז מילת היום היא –
קַטְףֶ אלזֵּיתוּן قَطْف الزّيتُون – מסיק זיתים
לשמיעה:
על זיתים כבר היה לנו פוסט:
השורש הערבי ק.ט.ף זהה למקבילו בעברית.
* הפועל קַטַף قطف בבניין הראשון או קַטַּף בשני – קטף, אסף פירות; רדה/ארה דבש; ניפה קמח; הוציא עצמות מבשר
* קַטְף قَطْف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא חצי מביטוי היום – קטיף
* קַטְף قَطْف או קִטְף قِطْف או קֻטְף قُطْف וברבים קֻטוּף, כשם עצם – אשכול של פירות; פירות קטופים באשר הם
* קִטַאף قطاف, דווקא בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השלישי – תקופת הבציר או האסיף
* קִטַאפֶ אלזֵּיתוּן قطاف الزّيتون – מסיק הזיתים (צורה משמעותית פחות נפוצה מהצירוף שהוא מילת היום)
* הפועל הספרותי אַקְטַפַ أقطف בבניין הרביעי – הגיע זמן הבציר
* הפועל הספרותי אִקְתַטַפַ اقتطف בבניין השמיני – קטף, ליקט; תמצת דברים
* מֻקְתַטַף مقتطف וברבים מֻקְתַטַפַאת مقتطفات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – ליקוט; מובאות; קטעים נבחרים. אין תלמיד מזרחנות ישראלי שלא נחשף למונחים:
* מֻקְתַטַפַאת מִנַ אלְאַדַבֶּ אלְעַרַבִּיּ مقتطفات من الأدب العربيّ – קטעים נבחרים מהספרות הערבית
* מֻקְתַטַפַאת מִנַ אלצֻּחֻףֶ אלְעַרַבִּיַּה مقتطفات من الصّحف العربيّة – קטעים נבחרים מהעיתונות הערבית / העיתונים הערביים
* מַקְטַף مَقطف וברבים מַקַאטֶף مقاطف – טנא, סל
* מִקְטַף مِقطف וברבים מַקַאטֶף مقاطف – מזמרה (אחד משמותיו של המכשיר)
* קַטִיפַה قطيفة וברבים קַטַאאִף قطائف או קַטַאיֶף قطايف במדוברת – קטיפה; עטיפה; קטאיף (ונא לא להתבלבל עם אטריות קדאיף תורכיות)
כתב לנו הקורא בַּאסֶל סַכַּס בהקשר קדאיף:
המילה קדאיף קשורה למילה הערבית קטאיף. הסיבה ככל הנראה היא הדמיון בין טקסטורת/מרקם בד הקטיפה לבצק שמשתמשים בו בקינוחים העותמאניים והמזרח תיכוניים.
=-=
המילה קדאיף קשורה למילה הערבית קטאיף. הסיבה ככל הנראה היא הדמיון בין טקסטורת/מרקם בד הקטיפה לבצק שמשתמשים בו בקינוחים העותמאניים והמזרח תיכוניים.
=-=
“קַטַאיֵף (מבוטא גם אַטַאיֵף, בערבית: قطايف) הוא כיסון מתוק מהמטבח הערבי (הלבנוני, המקומי, המצרי, הסורי) המוגש בתקופת הרמדאן.
הקטאיף מבוסס על בלילה ממנה יוצרים מעין הכלאה בין פנקייק ללחוח, שאותה מטגנים מצדה האחד בלבד. לאחר הטיגון ממולא הצד שאינו מטוגן במלית של גבינת עיזים מתוקה או של אגוזי מלך קצוצים, מקופל במרכזו ומודבק בשפתיו, כך שמתקבל כיסון. הכיסון מטוגן בשמן עמוק או נאפה. יש מכינים קטאיף ממולא גבינה בצורת משפך: לאחר קיפול הפנקייק מותירים את אחד מקצותיו פתוח להצגת המראה הדקורטיבי של המילוי, ואין מטגנים או אופים אותו לאחר המילוי.
על הקטאיף המוכן (והמקורר אם טוגן/נאפה) מוזגים סירופ סוכר, מי ורדים או מי זהר. יש זורים על הכיסון פיסטוק קצוץ.
מלית האגוזים מתובלת בסוכר וקינמון. יש מחליפים את האגוזים בפיסטוק. חומרי מלית נוספים, פחות שכיחים, הם צימוקים, צנוברים, שקדים, אגוז לוז או בוטנים. יהודי חלב נוהגים לאכול קינוח זה בחג החנוכה”. (ויקיפדיה)
=-=
“קְטִיפָה
מין בד ארוג, בעל מרקם רך ונעים, נחשב לעתים בד יוקרתי.
* “אִם צָרִיךְ, אֶתְהַלֵּךְ בִּסְחָבוֹת / כְּלוֹבֶשֶת קְטִיפָה מַבְרִיקָה; / אִם צָרִיךְ, אֲקַרְצֵף רְצָפוֹת / וְאֶהֱיֶה בְּעֵינַי כְּמַלְכָּה.” (זמר שלוש התשובות, מאת נתן אלתרמן)
* הגבר ההדור לבש חולצת־קטיפה שחורה.
גיזרון
מערבית: قَطِيفَة (קַטִיפַה)” (ויקימילון)
הקורא אלי בן-משה מזכיר לנו שהשם הנפוץ יותר לקטיפה בערבית הוא מֻחְ’מַל مُخْمَل
=-=-=
כתב לנו הקורא יאיר גולד:
שני מקומות שאפשר להזכיר על המפה הקרובה לנו: אם קוטוף (קטף) – כפר ליד היישוב חריש, וכן קטייפה – עיר בדרום סוריה
מקור התמונה: לא ידוע
זה היה הפוסט ה- 2,405 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
