מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אושר כתר, שכתב לנו:
“ראיתי דיון מעניין בתכנית الاتجاه المعاكس שנקרא חִוַארֶ אלְאַדְיַאן حوار الأديان – השיח בין הדתות.
קטע נבחר: 4:15 – 07:52″
אז מילת היום היא –
חִוַאר حِوَار וברבים חִוַארַאת حِوَارات – דו-שיח, דיאלוג, שיחה; דיון, ויכוח, פולמוס; טקסט; תסריט
אושר שלח לנו קישור לפרק די “עתיק” מתוכנית הדגל של ערוץ אלג’זירה, “אלאתג’אה אלמעאכס” – הכיוון שמנגד.
בתוכנית זו המנחה המיתולוגי פיצל אלקאסם מעמת תמיד אנשים משני קצותיו של נושא נתון.
הפרק שאושֶר שלח פורסם ב- 28.10.2009 ותוכנו, כפי שמוצג ביוטיוב:
تناقش الحلقة الجدوى من حوار الأديان مع عدم اعترافات البعض بالديانات الأخرى أصلاً، ألا يحاورنا الآخرون بالحديد والنار، أم إن الحوار هو الطريقة المثلى للتقارب؟
הפרק עוסק בתועלת בשיח בין הדתות כאשר יש מי שאינם מקבלים עקרונית דתות אחרת. האם האחרים אינם משוחחים איתנו דרך הברזל והאש, או שהשיח הוא הדרך הטובה ביותר להתקרבות?
בפרק זה האורחים הם ד”ר אבראהים אלח’ולי מאוניברסיטת אלאזהר (בקהיר) וצִ’יאא’ אלמוסוי, ראש מרכז “השיח התרבותי הבחרייני”
דקה 03:54
אלסיד מוסוי, לו בדאת מעכ, הל תעתקד אנ הנאכ מן ג’דוא פעלן ללחואר בין אלאדיאן? אלבעצ’ יקול יעני הד’ה מוצ’ת חואר אלאדיאן עלא מדא אלאעואם אלקלילה אלמאצ’יה הי יעני תמרין פי אלעלאקאת אלעאמה ומנאסבה לאלתהאם אלבופיהאת
Public relations
בסם אללה אלרחמן אלרחים
אנא אעתקד אנ אלחב בין אלאדיאן, מסיחיין ויהוד ומסלמין קד יזחף לכנה לא ימות, הד’ה אלחקיקה
יזחף?
יזחף לכנה לא ימות. למאד’א? לאנ אללה סבחאנה ותעאלא ח’לקנא לכי נתוחד ונעיש חאלה מן אלחב, ולד’לכ נקול לכל אלד’ין יתוחמון עלא לחם אלתסאמח מא בין אלאדיאן, למן יתוחמון לע’רס אלכת’יר מן אלח’נאג’ר פי ח’אצרת אלאדיאן, אכאנוא מסיחיין מתטרפין או מסלמין מתטרפין או יהוד מתטרפין, נקול להם אנ ח’יארנא אנ נע’רס שג’רת אליאסמין מהמא כאנת אלט’רוף. לא יהמנא אלמשאריע אלסיאסיה. אלמשאריע אלעסכריה הי אססת מן אג’ל בראע’מאתיה סיאסיה, ולכן מא נרידה אלאדיאן, אלאדיאן שיא ואלמשאריע אלסיאסיה שיא אאח’ר. לד’לכ אד’א כאנ הנאכ אנימיא פי אלתסאמח או פקר דם פי אלתעאיש פהו בסבב אלסיאסיין, כמא יקול אניס מנצור: אלסיאסה פן אלספאלה אלאניק.
הולאא’ הם וראא’ תדמיר אלעלאאק מא בין אלאדיאן, ואלא מן מאנע מנ אן אעיש אלמסיחיה פי קלבי ואנ אעיש אלמסלמה פי קלבי ואן אעיש כל הולאא’ אלטואאף
ואליהודיה?
ואליהודיה. וליס כל אליהוד הם מע אסראאיל ומע אלצהיוניה. מע הולאא’ נסבה מעהם ולכן מע אלמעתדלין, ממן יקפון מע חקוק אלאנסאן. ולד’לכ אנא אעתקד אנ תחאלף אלשיטאן מא פי אלדין ומא פי אלסיאסה הי וראא’ מא נעישה מן תדמר, מא נעישה מן צ’עף, מא נעישה מן תפככ.
להד’א דורנא כרג’אל דין, כקסאוסה, בשתא צורנא, אן ננזע אלאלע’אם אלמתכדסה עלא אלח’טאב. אד’א צפינא אלקלוב נסתטיע אן נתחרכ. פלתבדא, כמא קלת, פי אלבדאיה נוע מן אלטעאם או אלעלאקאת אלעאמה, ולכן פי אלנהאיה סתצל אלא מסתוא אפצ’ל.
לד’לכ אנא אדעו מן הד’א אלמוקע אלא חזב אלאנסאן, לאנ חזב אלאנסאן הו אלד’י יג’נב הד’ה אלח’ריטה מן עראאס אלדם.
מא אלפאאדה מן אן תהדם אלכנאאס פי אלעראק או תהדם אלמסאג’ד פי אלעראק או תהדם אלמאאתם פי אלעראק? ומא אלפאאדה?
ולד’לכ אנא אקול אלצ’חאיא ליסוא פקט מן אלמסלמין.
אלמדרעה אלאסראאיליה תקתל אלמסיחיה ותקתל אלמסלמה איצ’ן. הנאכ עשראת אלעשראת מן אלמסיחיין ומן אלמסלמין צ’חאיא אלמשאריע, משאריע אלאחתלאל ומא אלא ד’לכ.
הל מענא הד’א אן נתרכה? הל מענא ד’לכ אן לא נעיש אלחב תג’אה אלמסיחי או תג’אה אלאדיאן אלאח’רא? […]
السّيّد موسوي، لو بدأت معك، هل تعتقد أنّ هناك من جدوى فعلًا للحوار بين الأديان؟ البعض يقول يعني هذه موضة حوار الأديان على مدى الأعوام القليلة الماضية هي يعني تمرين في العلاقات العامّة ومناسبة لالتهام البوفيهات
Public relations
بسم الله الرّحمن الرّحيم
أنا أعتقد أنّ الحبّ بين الأديان، مسيحيّين ويهود ومسلمين قد يزحف، لكنّه لا يموت، هذه الحقيقة
يزحف؟
يزحف لكنّه لا يموت. لماذا؟ لأنّ الله سبحانه وتعالى خلقنا لكي نتوحّد ونعيش حالة من الحبّ، ولذلك نقول لكلّ الذين يتوحّمون على لحم التّسامح ما بين الأديان، لمن يتوحّمون لغرس الكثير من الخناجر في خاصرة الأديان، أكانوا مسيحيّين متطرّفين أو مسلمين متطرّفين أو يهود متطرفّين، نقول لهم أنّ خيارنا أن نغرس شجرة الياسمين مهما كانت الظّروف. لا يهمّنا المشاريع السّياسيّة. المشاريع العسكريّة هي أسّست من أجل براغماتيّة سياسيّة، ولكن ما نريده الأديان، الأديان شيء والمشاريع السّياسيّة شيء آخر. لذلك إذا كان هناك أنيميا في التّسامح أو فقر دم في التّعايش فهو بسبب السّياسيّين، كما يقول أنيس منصور: السّياسة فن السّفالة الأنيق.
هؤلاء هم وراء تدمير العلائق ما بين الأديان، وإلّا من مانع من أن أعيش المسيحيّة في قلبي وأن أعيش المسلمة في قلبي وأن أعيش كلّ هؤلاء الطّوائف
واليهوديّة؟
واليهوديّة. وليس كلّ اليهود هم مع إسرائيل ومع الصّهيونيّة. مع هؤلاء نسبة معهم، ولكن مع المعتدلين، ممّن يقفون مع حقوق الإنسان. ولذلك أنا أعتقد أنّ تحالف الشّيطان ما في الدّين وما في السّياسة هي وراء ما نعيشه من تدمّر، ما نعيشه من ضعف، ما نعيشه من تفكّك.
لهذا دورنا كرجال دين، كقساوسة، بشتّى صورنا، أن ننزع الألغام المتكدّسة على الخطاب. إذا صفّينا القلوب نستطيع أن نتحرّك. فلتبدأ، كما قلت، في البداية نوع من الطّعام أو العلاقات العامّة، ولكن في النّهاية ستصل إلى مستوى أفضل.
لذلك أنا أدعو من هذا الموقع إلى حزب الإنسان، لأنّ حزب الإنسان هو الذي يجنّب هذه الخريطة من عرائس الدّم.
ما الفائدة من أن تهدَّم الكنائس في العراق أو تهدّم المساجد في العراق أو تهدّم المآتم في العراق؟ وما الفائدة؟
ولذلك أنا أقول الضّحايا ليسوا فقط من المسلمين.
المدرّعة الاسرائيليّة تقتل المسيحيّة وتقتل المسلمة أيضًا. هناك عشرات العشرات من المسيحيّين ومن المسلمين ضحايا المشاريع، مشاريع الاحتلال وما إلى ذلك.
هل معنى هذا أن نتركه؟ هل معنى ذلك أن لا نعيش الحبّ تجاه المسيحي أو تجاه الأديان الأخرى؟ […]
– מר מוסוי, אם אתחיל אתך, האם אתה סבור שיש תועלת מעשית לשיח בין הדתות? יש מי שאומר שאופנת השיח בין הדתות לאורך השנים האחרונות היא רק תרגיל ביחסי ציבור והזדמנות לבלוס במזנונים (באירועים המוקדשים לנושא)
– יחסי ציבור
בשם האל הרחמן והרחום
אני סבור שהאהבה בין הדתות, נוצרים, יהודים ומוסלמים, זוחלת, אך היא לא מתה, זו האמת
– זוחלת?
– זוחלת אך לא מתה. מדוע? כי אלוהים ישתבח ויתעלה ברא אותנו כדי שנתאחד ונחיה באהבה, לכן אנו אומרים לכל מי שמשתוקקים לסובלנות בין הדתות, וגם למי שמשתוקקים לנעוץ פגיונות נוספים במותן של הדתות, בין אם הם נוצרים קיצוניים, מוסלמים קיצוניים או יהודים קיצוניים, אנו אומרים להם שהבחירה שלנו היא לשתול את עץ היסמין בכל תנאי שהוא. לא מעניינות אותנו התוכניות הפוליטיות. התוכניות הצבאיות נוצרו למען פרגמטיות פוליטית, אך דתות הן דבר אחד ותוכניות פוליטיות הן דבר אחר. לכן אם הסובלנות סובלת מאנמיה או הדו-קיום סובל ממחסור בדם הרי שזה באשמת הפוליטיקאים, כפי שאמר אניס מנצור (סופר ופילוסוף מצרי): הפוליטיקה היא אומנות השפלות האלגנטית.
הם אלו שמאחורי הרס הקשרים בין הדתות, שכן מי מונע ממני לחיות בליבי את הנצרות, את האסלאם ואת כל הדתות האלה?
– ואת היהדות?
– ואת היהדות. לא כל היהודים תומכים בישראל ובציונות. חלק מהם כאלה, אך יש גם מתונים, שתומכים בזכויות אדם. לכן אני סבור שהברית עם השטן, בדת ובפוליטיקה, היא מה שעומד מאחורי ההרס, החולשה והפירוד שאנו חיים אותם.
לכן תפקידנו כאנשי דת, ככמרים, על כל צורותינו, להסיר את המוקשים שנערמים בפני השיח. אם נטהר את הלבבות נוכל לנוע. אז שזה יתחיל, כפי שאמרת, עם אוכל ויחסי ציבור, אבל בסוף זה יגיע לרמה טובה יותר.
לכן אני קורא ממקום זה (להקים את) מפלגת האדם, שכן מפלגת האדם היא זו שתרחיק את המפה הזו מחתונות הדמים.
מה התועלת בהרס כנסיות בעיראק או הרס מסגדים בעיראק או הרס מרכזי דת שיעיים קהילתיים בעיראק? מה התועלת?
לכן אני אומר שהקורבנות אינם רק מוסלמים.
הטנק הישראלי הורג נוצרים והורג מוסלמים גם כן. יש רבבות נוצרים ומוסלמים שהם קורבנות התוכניות של הכיבוש וכו’.
האם פירוש הדבר הוא שננטוש? הם פירוש הדבר שלא נחיה באהבה כלפי נוצרי או כלפי הדתות האחרות? […]
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אחרי שהשקעתי בתמלול זמן רק הבנתי שערוץ אלג’זירה ברוב טובו תמלל כבר את הקטע.
אז מי שמעוניין להתעמק בתמלול הפרק כולו מוזמן לעיין ב:
בכל מקרה, התרגום שלי 
ואיך הגעתי לתמלול אחרי ש”ירקתי דם”? כי צמד המילים לחם אלתסאמח – בשר הסובלנות, היה זר לי.
חיפוש בגוגל העלה שהוא מוזכר בכל רחבי הרשת 75 פעמים בלבד. ומהו האזכור השלישי ברשימה? יפה, ניחשתם נכון. הפרק הזה באלג’זירה…
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום,
בפוסט שלכם על רחוב, שַארֶע شَارع, הופיעה המילה חוארי حواري:
חַאעְמַל וִשַּכּ שַוַארִע חַוַארִי حاعمل وشّك شوارع حواري – אכסח אותך, ארסק אותך, אשבור לך את העצמות! (מיל’: אעשה מהפרצוף שלך רחובות וסמטאות)
אני מבין שהכוונה לסמטאות או למקום המורכב מסמטאות.
תוכל בבקשה לכתוב על המילה حَوارِي במובן סמטה ועל הקשר למילה حارة שכונה?
תודה”
אז מילת היום היא –
חַארַה حَارَة וברבים חַארַאת حَارَات או חַוַארִי حَواري – שכונה; רובע; כפר קטן; סמטה, רחוב
לשמיעה: https://clyp.it/ifwjlxqp
אתחיל ואומר, שהפתגם בביטוי הוא מצרי.
במצרים המשמעות של חארה שונה קצת מאשר בשאר המדינות והערים: חארה היא אזור עירוני שקטן מרחוב, שארע, אך גדול מ- עַטְפַה عطفة, שהיא סמטה צרה ופתלתלה.
בקיצור, אני לא באמת מבין בגיאוגרפיה עירונית מצרית…
גם צורת הריבוי חוארי היא אופיינית יותר למצרים.
* שיח’ אלחארה شيخ الحَارَة – ראש השכונה, ה”מוח’תאר” של השכונה; מי שמכיר את כולם, יודע הכל
* חַארְתֶ אלתַּנַכּ حارة التّنك – שכונת הפחים
* בִּחְרֶק חַארַה חַתַּא יְוַלֶּע סִיגַארַה بحرق حارة حتى يولّع سيجارة – מחפש צרות, רב על כל דבר קטן (מיל’: שורף שכונה רק כדי להצית סיגריה)
* רַאח יְבִּיע אלְמַיֶּה פִי חַארְתֶ אלסַּקַּאיִין راح يبيع الميّة في حارة السّقّايين – פנה לאנשים הלא נכונים; “טעה בכתובת”; התנהג בחוסר היגיון (מיל’: הלך למכור מים בשכונת מוכרי המים)
* בּאבּ אלחארה باب الحَارَة – הסדרה המפורסמת “בַּאבֶּ אלְחַארַה” – שער השכונה. זו סדרה שזוכה לפופולאריות רבה במהלך חודש רמדאן.
* חַארֶת כֻּלּ מִין אִידֹה אִלֹה حارة كلّ مين إِيده إله – השכונה של איש הישר בעיניו יעשה, כל דאלים גבר (מיל’: השכונה של כל מי שידו שלו)
שכן תושבי השכונה עשו מה שהם רוצים ולא היו בה שום חוק וסדר.
השכונה היא שכונה דמיונית, שהופיעה בסדרת טלוויזיה סורית עתיקה שנקראה צַחֶּ אלנּוֹם صحّ النّوم (בתרגום חופשי: “בוקר טוב אליהו”).
גיבור הסדרה הוא עַ’וַּארֶ אלטּוֹשֶה غوّار الطّوشة, שגולם בידי אחד הקומיקאים הערבים הגדולים בהיסטוריה, הסורי דֻרֵיד לַחַּאם دريد لحّام.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו פוסט בשבוע שעסק בירושלים:
מילת היום היא –
חַיּ حيّ – רובע, שכונה (בעיקר שכונה)
לשמיעה: https://clyp.it/jwqzvklp
מילה זו, שצורת הרבים שלה היא אַחְיַאא’ أحياء, פירושה גם חי, ההיפך ממת, בדיוק כמו בעברית, והיא מופיעה היום בשל קיומם של ארבעה רְבָעִים בעיר העתיקה בירושלים.
“רבעים אמרת?”
כן, רבעים.
“מה פתאום רבעים? רבעים זה רבים של רֶבַע. רובעים זה רבים של רובע”.
ממש לא. בואו נשווה:
כותֶל – כְּתָלים
בורֶג – בְּרָגים
תואַר – תְּאָרים
נוהַל – נְהָלים
אז רובַע – רְבָעים.
המעניין הוא, שהרבעים היהודי והמוסלמי מכונים בערבית חי:
אַלְחַיֶּ אלְיַהוּדִיּ الحيّ اليهوديّ
אלחי אלְאִסְלַאמִיּ الحيّ الإسلاميّ
בעוד שהרבעים הנוצריים, הנוצרי והארמני, מכונים עם מילה אחרת לשכונה – חַארַה حارة:
חַארֶתֶ אלנַּצַארַא حارة النّصارى
חארת אלְאַרְמַן حارة الأرمن
הרובע היהודי מקבל גם הוא גרסה עם חארה:
חארת אלְיַהוּד حارة اليهود
אגב, חארת אליהוד הוא שם מקובל לשכונות של היהודים גם בערים ערביות בארצות ערב, למשל בקהיר ובדמשק.
אה… חבר’ה… אני שומע. להפסיק עם הצחקוקים!
חארה זה שכונה. עם חית גרונית גאה, עם הארכת התנועה. יופי של מילה.
זה שבעברית הפסקנו להבחין בין חית לח’ית (כף שאינה דגושה, לצורך העניין), ושאיננו מאריכים הברות ארוכות – זו בעיה שלנו, לא של הערבית.
המילה שמעוררת בכם אסוציאציות היא חַ’רַא, خرى/خرا, מילה שקיימת בעברית כבר מימי המקרא.
והנה עוד סיפור שהופיע אצלנו לא פעם:
בפוסט שהיה לנו על בַּלְכּוֹן (מרפסת), סיפרתי את הסיפור הבא:
הנה סיפור-בדיחה אותו שמעתי לא פעם מהוריי ז”ל, ירושלמים אצליים (אסלים), שנולדו וגדלו בירושלים המנדטורית, בה גרו בשכונות היהודיות זה לצד זה, או בשכונות סמוכות אך צמודות, אשכנזים, ספרדים (‘ס”טים’) ויהודים ממוצא מזרחי שהגיעו מארצות ערב.
האשכנזים פטפטו קצת בערבית ובלדינו, והמזרחיים שלטו טיפה ביידיש.
מספרים על ערבי שנקלע לאחד הרחובות הקטנים בשכונה אשכנזית ואיבד את דרכו. הוא ראה אישה עומדת במרפסת ביתה, וביקש את עזרתה להגיע למחוז חפצו.
אז היא אמרה לו, והקטע פה הוא הלעג למבטא האשכנזי של מילים ערביות:
“אִנְתֶ בִּתְרוּח’ מן חַ’רַא לַח’רא וּאַנא בַּשֻחּ’ עַלֵיכּ מנֶּ אלשֻּבַּאכּ”
שפירושו: אתה תלך מחרא לחרא ואני אשתין עליך מהחלון.
היא הייתה צריכה לבטא:
“אנת בתרוח מן חַארַה לַחַארַה ואנא בַּשוּף עליכ מנ אלשבאכ”
אתה תלך משכונה לשכונה ואני אביט עליך מהחלון.
=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית, שכתבה לנו:
“לא מזמן דיברתם על המילה חֻרִּיַּה حُرّيّة, חֵרוּת. כדאי לדבר על ההבחנה מול המילה שבערבית פירושה ‘בת ים’, שנשמעת דומה למילה זו”.
אז מילת היום היא –
חוּרִיַּה حوريّة – עלמה יפה, בת ים, בת גלים (או בתולת ים; יצור אגדי שחציו העליון דמוי אדם וחציו התחתון דמוי דג)
לשמיעה: https://clyp.it/0s3flyfr
השורש של היום הוא ח.ו.ר (בגזרת ע”ו), והוא עוסק בערבית במבוכה, שיחה, ציר (ציר תנועה, למשל) ושכונה. בעברית השורש הזה עוסק בחיוורון, ונא לא להתבלבל עם חורים (נקבים), כי השורש של חור (מנוקד: חֹר) הוא ח.ר.ר, שהוא שורש אחר (גזרת ע”ו מול הכפולים).
אתם מצפים שעכשיו אתן דוגמאות מהשורש הזה בערבית וניפרד לשלום וכו’, שכן מילת היום היא מילה משעממת, נדירה ובעיקר חסרת חשיבות. “סתם הלך לנו פוסט על מילה ספרותית מיותרת, ועוד בסוף שבוע”, אני שומע מלמולים בקהל.
אז זהו, שלא.
הקוראת חרות הדגישה את הפירוש הפחות שימושי של המילה, שגרסתו המלאה היא:
חוריַּתֶ אלְבַּחֶר حوريّة البحر – מיל’: העלמה היפה של הים
אולם חוריה וברבים חוריַּאת حوريّات, או אַלְחוּרֶ אלְעַיְן الحور العين, פירושו עלמה יפה מעלמות גן העדן
וכאן חשוב שנכיר מילה נוספת (במשקל שעסקנו בו רבות בעבר):
* אַחְוַר أحور, במשקל בעלי המום דווקא, בנקבה חַוְרַאא’ حوراء וברבים חוּר حور – בעל עיניים שחורות מאוד; מי שהשחור של עיניו שחור מאוד והלבן לבן מאוד, אדם יפה-עיניים
לפני שנמשיך, השוואה לעברית: בערבית השורש הזה עוסק, בין השאר, בצבע שהוא שחור מאוד. ובעברית? זוכרים? בחיוורון, שהוא בעצם צבע… לבן. דבר והיפוכו, אבל עדיין באותו שדה סמנטי (של משמעויות).
לפי מילונים ערביים, חַוְרַאא’ היא אישה בהירה מאוד, שעיניה שחורות ויפות מאוד
אז מה היה לנו עד עכשיו: הבנו שאלו בחורות צעירות, שיופיין מתבטא בעיקר בזכות עיניהן השחורות, והן נמצאות בגן עדן
אתם עדיין לא מבינים לאן אני חותר. או שאולי כן?
אז גבירותיי ורבותיי, אני גאה להציג בפניכם את…
72 הבתולות!!! כן, כן, של השהידים!
אחד הדברים שאני אוהב בעיסוק רב השנים שלי בשפות הוא המגע הבלתי פוסק של השפה עם התרבות. טוב, זה לא מפתיע, הרי שפה היא אחת הפונקציות של התרבות. אבל כשמגע בין תרבויות מתנגש במגע בין שפות, יוצאים לפעמים דברים מעניינים:
העלמות היפות של גן עדן הן חלק מההטבות להן זכאי השהיד. שהיד, על רגל אחת, הוא מי שמת או נפל בקרב בעודו נלחם למען אללה.
בקוראן מצוין פעם אחת בלבד, פעם אחת, שהן בתולות. בשביל המוסלמי, באשר הוא, הן אלחור אלעין, או אלחוריאת. הקוראן, אגב, אם הזכרנו אותו, לא באמת עוסק בהרחבה בסוגיה של אותן עלמות.
כשמוסלמי אומר את המילה, הוא רואה עלמות חינניות בהירות, עם עיניים שחורות גדולות ויפות. זה מה שהוא רואה.
אבל כשאיש המערב (ודוברי עברית לצורך זה הם מערביים) רואה את אותן עלמות ממש, הוא רואה מול עיניו בתולות. קצת מעליב, בשבילן…
הרי ברור מאליו שהן בתולות; בכל חברה עתיקה ושמרנית, כן כן, גם היהודית, כל עלמה רווקה היא בהכרח בתולה. בתוליה יילקחו ממנה רק בערב הכלולות. זה מובן מאליו וברור כשמש, ואין צורך לעסוק בזה. אבל בחברות מודרניות, העיסוק בבתולין, בין שאר הנושאים הדומים, הוא… סקסי. הרבה יותר כיף ומושך לדבר על “72 בתולות” מאשר על “72 עלמות שחורות עיניים”, נכון?
לסיום, הנה ציטוט קצר מוויקיפדיה: “יש אגדה האומרת כי הבתולות שעומדות כביכול לרשות השהיד לעולם אינן ב”מחזור” כך שהן תמיד זמינות לרשותו (המוסלמים, כמו היהודים, רואים באישה נידה כשהיא במחזור)”, ואם יורשה לי לתקן את הערך הזה, אז ווסת, לא מחזור.
והנה תרגום של חלקים זעירים מהערך בוויקיפדיה בערבית:
לפי האמונה האסלאמית, העלמות הן בריות המיועדות לגברים בגן עדן. יופיין הוא מעבר לכל תיאור. 72 מהן מיועדות לשהיד, כאשר יש גורסים שמדובר בשתיים בלבד, ואחרים – מספר אפילו גדול יותר (מ- 72). הנביא מוחמד מצוטט בחדית’ (המסורת, ההלכה והסיפורים, המקבילים לתורה שבעל פה ביהדות. שלו) כמי שאמר שהשהיד מתחתן בגן עדן עם 72 עלמות יפות עין.
בקוראן נאמר עליהן, בין השאר, שהן כמו אבן חן ופנינה, והפרשנות היא, שהן כמו אבן חן בבהירות ובטוהר וכמו פנינה בלובן.
=-=-=-=-=-=-=
כל זה היה אז. הגיע הזמן לתת יחס ותשומת לב לשורש הערבי ח.ו.ר (בגזרת ע”ו) במלואו. לא מזמן התייחסנו פה לשורש הקרוב ח.י.ר, שעוסק במבוכה.
* הפועל חַוִרַ حَوِرَ בבניין הראשון – היו לו עיניים יפות (לרוב מתייחס לנשים)
* הפועל חַוַּרַ حوّر בבניין השני – ערך שינויים ב-, שינה; עיגל, הפך לעגול; צבע עורות באדם; הלבין בגדים
* הפועל חַאוַרַ حاور בבניין השלישי – שוחח עם-, התווכח עם-; שיחק מחבואים
* חִוַאר حِوار, או מֻחַאוַרַה محوارة, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – מילת היום
* חִוַאר דַ’אתִיּ حوار ذاتيّ – מונולוג
* חואר תֻ’נַאאִיּ حوار ثنائيّ – דיאלוג
* חואר אַחַ’וִיּ حوار أخويّ – דו-שיח ידידותי
* הפועל אַחַארַ أحار בבניין הרביעי – ענה, השיב (לא בשימוש)
* הפועל תַחַוַּרַ تحوّر בבניין החמישי – השתנה במבנהו
* הפועל תַחַאוַרוּא تحاوروا בבניין השישי – שוחחו או התווכחו ביניהם
* תַחַאוֻר تحاوُر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ויכוח
* הפועל אִסְתַחַארַ استحار בבניין העשירי – חקר את-
* הפועל עם השורש התנייני המרובע תַמַחְוַרַ تمحور על דרך הבניין החמישי – הסתובב סביב-; התרכז סביב ציר
* חַוַר حَوَر – יופי של עיניים
* מִחְוַר مِحْوَر וברבים מַחַאוֶר مَحاور – ציר, סרן, מרכז
* מִחְוַרִיּ مِحوريّ – מרכזי; צירי
* מִחְוַר אֻפֻקִיּ مِحْوَر أفقيّ – ציר ה X
* מחור רַאסִיּ/עַמוּדִיּ مِحْوَر راسيّ/عموديّ – ציר ה Y
* מחורֶ אלאהתמאם مِحْوَر الاهتمام – מרכז ההתעניינות
* מחורֶ אלְחַדִית’ مِحْوَر الحديث – נושא השיחה
* מחורֶ אלְחַרַכַּה مِحْوَر الحركة – ציר תנועה
* מחורֶ אלדַּוַרַאן مِحْوَر الدّوران – ציר סיבוב
* מחורֶ אלשַּרּ مِحْوَر الشّرّ – ציר הרשע
* מחורֶ אלטַּיַרַאן مِحْوَر الطّيران – נתיב טיסה
* דֻוַלֶ אלְמִחְוַר دول المِحْوَر – מדינות הציר
* מַחַארַה محارة – קונכייה, צדפה, שבלול, חילזון; מבוך
* חֻוַאר حُوار – בֶּכֶר (גמל צעיר) עד גיל הגמילה, עד גיל חצי שנה
* חוּר حُور או חַוְר حَوْر – עץ צפצפה; הפחתה, חיסור; אדמת גיר לבנה. לי המילה יצרה קונוטציה ל:
“חוואר הוא סלע משקע כימי וביוכימי המושקע בסביבה מימית, דק־גרגיר, רך וסופח מים. צבעו בדרך כלל צהבהב”. (ויקיפדיה)
* חַוַארַה حوارة – אבקת גיר או חתיכת גיר
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“חווארה (בערבית: حُوّارة, הגייה: חֻוַּארַה) היא עיירה בעמק המכמתת שמדרום לשכם, על כביש 60, בין צומת תפוח לשכם וליישובי גב ההר. העיירה ממוקמת כ-8 ק”מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה מוסלמים. העיירה נמצאת בנפת שכם בשטח B.
אטימולוגיה
השם ‘חווארה’ משמר כנראה את השם חורון, שממנו הגיע סנבלט החורני, פחת שומרון ומנהיג השומרונים בימי נחמיה, במחצית ה-2 של המאה ה-5 לפנה”ס. כיום נמצא ליד העיירה מחנה חורון, הקרוי על שם היישוב חורון. יש משערים שהשם חווארה נגזר מהמילה הארמית חיוור (לבן), הקשור לסוג הקרקע באזור. […]” (שם)
=-=-=
חברתי המורה גילה יונה פרסמה לפני מספר שבועות פוסט, עם תרגום לערבית של משפט המיוחס לשייקספיר (לא בדקתי אם הוא באמת אמר אותו), בזו הלשון:
נציחתי לכ:
חאור מן יחתרמכ, ושאור מן יחבכ, וג’אור מן ישבהכ.
نصيحتي لك:
حاور من يحترمك، وشاور من يحبّك، وجاور من يشبهك.
עצתי לך:
התווכח עם מי שמכבד אותך, התייעץ עם מי שאוהב אותך והיה שכן של מי שדומה לך.
צילום: Mihai Surdu
זה היה הפוסט ה- 2,428 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
