מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותם של הקוראים יאיר גולד ומשה סלמון.
אז מילת היום היא –
זַתּ زَتّ – זרק, השליך. בספרותית: קישט
גם משה וגם יאיר גולד שלחו לי סרטון נוסף של יקיר הדף, אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 18.5.24 וכותרתו:
اطلعوا من 
צאו מה(סרט)
אנא מע חק אלעודה, וכל אנסאן יאח’ד חקה וירג’ע לארצ’ה.
בס בדי אצחח לכו שע’לה זע’ירה: אנת בתפכר יעני אד’א בדכ תרג’ע לארצ’כ ולביתכ בדכ תרג’ע באל אקס 6 ותצפהא באב אלמצ’אפה אללי קאעד פיהא סתכ וסידכ?
היכ אנת בתפכר? וענדכ עסקים ובנכ וכל יום ע מטאר בן גוריון, ע דולה, ושוארע? לא יא חביבי, לא יא ע’אלי! לא! בדכ תרג’ע 200 סנה לורא! לא פי שוארע ולא פי כהרבא ולא מי ולא ארנונה ולא תרכיא ולא תרוח ולא תיג’י, ולא מצארי ולא עסקים ולא ביי…!
שו פכרת? בדכ תרג’ע פלאח! בדכ תרג’ע תשוף סידכ ביזת מיה ע אלחמארה, וסתכ תרכצ’ ורא אלג’אג’את … מלוח’יה!
שו פכרת, יא חביבי? תלעב באלמצארי וענדכ מצ’אפה ואראצ’י? לא!
אד’א בדכ תיג’י תקול לי: “אה, מאהי אלדניא תטורת”, אלדניא תטורת, אוכי, בס רוח שוף אלקרא אללי באלארדן, אללי מא תטורת ומא חדא אחתלהא ומא חדא קרב עליהא. רוח עלא אלאע’ואר אלשמאליה, יא אח’י, רוח ע אלנקב ענדנא, שופ, פי קרא נאאיה. מא חדא אחתלהא ולא חדא קדם עליהא. ובעדהא אלנאס עאישה באלמאצ’י, פאהם כיף?
פאנת מא תפכר אנכ אנת תרג’ע עלא ארצ’כ, ותעיש קינג ובתלעב באלמלאיין. לא, יא חביבי, לא!
מש רח תצ’בט מעכ, מש היכ אלאמור, שוארע מש רח תלאקי. כהרבא, מי, פש. שו אנת פכרת, יעני אלאמור כיף הסה הי? תאח’ד אל, אנת ענדכ עסקים וסאכן, בס איש, ענדכ מצ’אפה, ותקעד תחת אלתותה, תאכל תות.
היכ כנתו פכרתו, לא? אאיי
כמל, כמל, זי מא אנת. יא מש אחים שלי.
צרת פלאח אנא, יא עמי. האי מלוח’יה צפוריה, באתנג’אן, כלה מן אראצ’י צפוריה. תפצ’ל יא עמי, ילא. אהלא וסהלא
أنا مع حقّ العودة، وكلّ إنسان ياخد حقّه ويرجع لأرضه.
بس بدّي أصحّح لكو شغلة زغيرة: انت بتفكّر يعني إذا بدّك ترجع لأرضك ولبيتك بدّك ترجع بال X6 وتصفّها باب المضافة اللي قاعد فيها ستّك وسيدك؟
هيك انت بتفكّر؟ وعندك עסקים وبنك وكلّ يوم ع مطار בן גוריון، ع دولة، وشوارع؟ لا يا حبيبي، لا يا غالي! لا! بدّك ترجع ٢٠٠ سنة لورا! لا في شوارع ولا في كهربا ولا ميّ ولا ארנונה ولا تركيا ولا تروح ولا تيجي، ولا مصاري ولا עסקים ولا بيي…!
شو فكّرت؟ بدّك ترجع فلّاح! بدّك ترجع تشوف سيدك بيزتّ ميّة ع الحمارة، وستّك تركض ورا الجاجات … ملوخيّة!
شو فكّرت، يا حبيبي؟ تلعب بالمصاري وعندك مضافة وأراضي؟ لا!
إذا بّدك تيجي تقول لي: “اه، ماهي الدّنيا تطوّرت”، الدّنيا تطوّرت، اوكي، بس روح شوف القرى اللي بالأردنّ، اللي ما تطوّرت وما حدا احتلّها وما حدا قرّب عليها. روح على الأغوار الشّماليّة، يا أخي، روح ع النّقب عندنا، شوف، في قرى نائية. ما حدا احتلّها ولا حدا قدّم عليها. وبعدها النّاس عايشة بالماضي، فاهم كيف؟
فانت ما تفكّر إنّك انت ترجع على أرضك، وتعيش קינג وبتلعب بالملايين. لا، يا حبيبي، لا!
مش رح تضبط معك، مش هيك الأمور، شوارع مش رح تلاقي. كهربا، ميّ، فش. شو انت فكّرت، يعني الأمور كيف هسّا هي؟ تاخد ال، انت عندك עסקים وساكن، بس ايش، عندك مضافة، وتقعد تحت التّوتة، تاكل توت.
هيك كنتو فكّرتو، لا؟ اه ايي
كمّل، كمّل، زيّ ما انت. يا مش אחים שלי.
صرت فلّاح أنا، يا عمّي. هاي ملوخيّة صفوريّة، باتنجان، كلّه من أراضي صفوريّة. تفضّل يا عمّي، يلّا. أهلا وسهلا
خضرا يا بلادي خضرا رزقك فوّار
محروسة بعين القدرة تبقى هالدار
אני בעד זכות השיבה (של הפליטים לישראל), שכל אדם יממש את זכותו ויחזור לארצו.
אבל אני רוצה להבהיר לכם עניין קטן: אתה חושב שאם אתה רוצה לחזור לארצך ולביתך אתה תחזור עם ה(ב.מ.וו) X6 ותחנה אותה בפתח חדר קבלת האורחים שישבו בו סבתא וסבא שלך?
כך אתה חושב? ויש לך עסקים ובנק, ובכל יום טיסה דרך נמל התעופה בן גוריון למדינה (אחרת), וכבישים? לא, חביבי, לא יקירי! לא! אתה תחזור 200 שנה לאחור! בלי כבישים או חשמל, בלי מים וארנונה, בלי תורכיה, ואתה לא תלך ולא תבוא, אין כסף, אין עסקים ואין …!
מה חשבת? אתה הולך להיות איכר! אתה תחזור לראות את סבא שלך שופך מים על האתון ואת סבתא שלך רצה מאחורי התרנגולות … מלוח’יה!
מה חשבת, יקירי, שתשחק עם הכסף ויהיו לך חדר קבלת אורחים ואדמות? לא!
אם תגיד לי: “אבל העולם התפתח”, אז העולם התפתח, נכון, אבל לך תראה את הכפרים בירדן, אלו שלא התפתחו למרות שאיש לא כבש אותם ואיש לא התקרב אליהם. לך לבקעת הירדן, אח שלי, לך לנגב אצלנו, תראה, יש כפרים מבודדים. אף אחד לא כבש אותם ואף אחד לא הגיע אליהם. והאנשים עדיים חיים בהם בעבר, אתה מבין?
אז אל תחשוב שאתה תשוב לאדמתך ותחיה כמו מלך ותשחק עם המיליונים. לא, חביבי, לא!
זה לא יסתדר לך, לא כך העניינים, אתה לא תמצא כבישים. חשמל, מים, שום דבר. מה חשבת, איך העניינים היום? יש לך עסקים ואתה גר, יש לך חדר קבלת אורחים ואתה יושב תחת עץ התות, אוכל תותים.
כך חשבתם, לא? חחחחח
תמשיך, תמשיך, כמו שאתה, יא לא אחים שלי.
(אשרף עומד בפתח של חנות ירקות)
הפכתי לאיכר, בן אדם. זו המלוח’יה של (הישוב) צפוריה, חציל, הכול מהאדמות של צפוריה. בבקשה, יאללה. ברוכים הבאים
(אשרף מסיים עם קטע מהשיר ח’צרא יא בלאדי خضرا يا بلادي – ארצי ירוקה, של הזמרים צבאח ו- ודיע אלצאפי صباح ووديع الصافي)
ירוקה, ארצי, ירוקה, הפרנסה שלך שופעת
מוגן על ידי עין היכולת (כינוי לאלוהים) נשאר הבית
=-=
הנה מספר תגובות לסרטון, חלקן זכו לתגובות נגד קשות (שלא הבאתי כאן).
لولا ولاد عمنا بعدنا بنتحفظ بشرايط هههههههه
אלמלא בני דודנו (הישראלים) היינו עדיין משתמשים בסמרטוטים במקום בחיתולים חחחח
المتطورين كانوا بس الاقطاعيين وكبار التجار ومن شابههم .. القرى والارياف والبوادي كانت عايشة نفس زمن العباسيين والصور القديمة تثبت ذلك
המפותחים/מתקדמים היו רק הפאודלים, הסוחרים הגדולים ודומיהם. הכפריים והבדואים חיו כמו בזמן (ח’ליפוּת) בית עבאס (לפני כ- 1200 שנה), והתמונות הישנות מוכיחות זאת
برجع ولو على الشمعه
لوين بدك ترجع
אני אחזור אפילו (לחיות לאור) נרות
תגובה לתגובה: לאן אתה רוצה לחזור?
طيب يا اخ شلي انو دلنا هيك شو نعمل نصيبنا انا بستغنيش عن ولاد عمنا بصراحه انا متنازلي عن كل الاراضي
טוב, אח שלי, נשארנו כך, מה נעשה, זה הגורל שלנו. אני לא אוותר על בני דודנו, בכנות, אני (מוכנה) לוותר על כל האדמות
طيب بلاش بلاش ليش بعدت مهي الشوارع عنا بالضفه بتشوف البحر لما تطلع على المطب
טוב, לא צריך, לא צריך, למה הגזמת? הרי מהכבישים אצלנו בגדה אתה רואה את הים כאשר אתה עולה על פס האטה
انت واقعي وصح 
אתה מציאותי וצודק
كم انت صادق اخ اشرف اما اكتب سيناريوهات زي ما قلتلك وروح على التمثيل لانك مقنع كام مرة بدي قلك 
כמה שאתה צודק, אשרף, אתה צריך לכתוב תסריטים כפי שאמרתי לך, לך תהיה שחקן כי אתה משכנע, כמה פעמים רציתי להגיד לך
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
הסרטון אינו זמין. משהו עובר על החשבונות של אשרף, ואין לי מושג איפה ניתן לצפות בו.
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ז.ת.ת (בגזרת הכפולים) קיים בפועל שהוא מילת היום (בבניין הראשון), ובעוד שני מופעים:
* מַזְתוּת مزتوت, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – מושלך, זרוק
* הפועל אִנְזַתּ انزتّ בבניין השביעי – הושלך, נזרק
* בִּתְרֶשֶּ/בִּתְזִתֶּ אלְמִלֶח מַא בִּנְזֶלֶש بترَشّ/بتزتّ الملح ما بنزلش – צפוף מאוד, יש הרבה מאוד אנשים/קהל (מיל’: [אם] תפזר מלח [על האנשים] הוא לא ירד/יגיע [לרצפה])
כתב לנו בעבר יאיר גולד:
בתזת אברה, בתסמע רנתהא بتزتّ إبرة بتسمع رنّتها – דממה דקה, שקט מוחלט (מיל’: אתה זורק סיכה/מחט, ואתה שומע את הצליל שלה)
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,514 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
