מוצא

מוצא, גזע
פעלים שמות עצם (מוחשיים)2 תגובות על מוצא

מוצא

מוצא, גזע

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
עִרְק عِرْق וברבים עֻרוּק عُرُوق או אַעְרַאק أعرَاق – וריד, עורק; שורש, מוצא, גזע
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 1.7.24.
כנא בפארק המים נוף הגליל, נצרת עילית.
80% מן אלנאס אללי כאנוא באלפארק הנ ערב.
נט’אם, תרתיב, נט’אפה, הדוא, פש אי משאכל, כלה מבסוט, כלה ביסבח. ואלעאדי.
אה אה, תסתע’רבש. אה כנא 80% ערב!
בלדית נוף הגליל, נצרת עילית, בתתטלעש ע אלמואטן הו ערבי, הו יהודי, הוא אשכנזי, הוא אתיופי, הוא, ערק ולון ולע’ה. לא. ביהמהן אלנט’אם פי אלבלד.
ענדהן אהם אשי אלבלד, כון חאפט’ ע אלנט’אמ, אלאמן ואלאמאן ואלנט’אפה ואלהדוא וכלה מבסוט וכלה עאיש חיאה מתסאויה.
בתחדאכ תפות עלא אי בלדה ערביה אלא תלאקי אלזבאיל בכל אלשוארע. מא ח’ליתש בלד ערביה.
מענאתה וין אלמשכלה? אלמשכלה מש באלמואטן! אלמשכלה באלאדארה!
ואד’א וסד אלאמר מן ע’יר אהלה פסתרא מא תשיב מנה מראפק אלע’רבאן.
לאנה פי נט’אם ופי קאנון, ופש ח’יאר ופקוס ענד אליהוד!
זת סיגארה באלשארע 650 שיכל. ענדנא רוח זת רמסה, חומר בנין, זתהא באלשארע, מא חדא ביסאלכ. לאנה אלאדאראת אלבלדיה אלערביה בתתעאמל מע אלמואטן מש סוג ב ולא ד ולא ג. בערפש, ט חתא.
מש שאיפה אלמואטן. לאנה בתתעאמל אנה ח’לץ, הי: מנזפת לה נתפת שארע, מנקים לה האי, ביעמל מח’אלפאת אבניה – מנמשי לה, מאהנ ביצותוא לנא. היכ ביתעאמלוא מע אלמואטן, באסתח’פאף!
אללי בדה יעיש צח, צעב יעיש! פבידור ע אלבלדאת אליהודיה יעיש פיהא בנט’אם.
[…]
كنّا בפארק המים נוף הגליל, נצרת עילית.
٨٠% من النّاس اللي كانوا بالפארק هنّ عرب.
نظام، ترتيب، نظافة، هدوء، فش أي مشاكل، كلّه مبسوط، كلّه بيسبح. والعادي.
اه اه، تستغربش. اه كنّا ٨٠% عرب!
بلدّية נוף הגליל, נצרת עילית, بتتطلّعش ع المواطن هو عربي، هو يهودي، הוא אשכנזי, הוא אתיופי, הוא, عرق ولون ولغة. لا. بيهمّهن النّظام في البلد.
عندهن أهمّ اشي البلد، كون حافظ ع النّظام، الأمن والأمان والنّظافة والهدوء وكلّه مبسوط وكلّه عايش حياة متساوية.
بتحدّاك تفوت على أيّ بلدة عربيّة إلّا تلاقي الزّبايل بكلّ الشّوارع. ما خلّيتش بلد عربيّة.
معناته وين المشكلة؟ المشكلة مش بالمواطن! المشكلة بالإدارة!
وإذا وسد الأمر من غير أهله فسترى ما تشيب منه مرافق الغربان.
لأنّه في نظام وفي قانون، وفش خيار وفقّوس عند اليهود!
زتّ سيجارة بالشّارع ٦٥٠ شيكل. عندنا روح زتّ رمسة، חומר בניין, زتّها بالشّارع، ما حدا بيسألك. لأنّه الإدارات البلديّة العربيّة بتتعامل مع المواطن مش סוג ב ولا ד ولا ג. بعرفش، ט حتّى.
مش شايفة المواطن. لأنّه بتتعامل إنّه خلص، هي: منزفّت له نتفة شارع، منقيم له هاي، بيعمل مخالفات أبنية – منمشّي له، ماهنّ بيصوّتوا لنا. هيك بيتعاملوا مع المواطن، باستخفاف!
اللي بدّه يعيش صحّ، صعب يعيش! فبيدوّر ع البلدات اليهوديّة يعيش فيها بنظام.
[…]
היינו בפארק המים נוף הגליל, נצרת עילית.
80% מהאנשים בפארק היו ערבים.
סדר, ארגון, ניקיון, שקט, לא היו שום בעיות, כולם היו מרוצים, כולם שחו. כרגיל.
כן כן, אל תתפלא. כן, היינו 80% ערבים!
את עיריית נוף הגליל, נצרת עילית, לא מעניין אם האזרח ערבי, יהודי, אשכנזי או אתיופי, מוצא, צבע ושפה. לא. חשוב לה שיהיה סדר בעיר.
הכי חשוב להם בעיר שתשמור על הסדר, הביטחון, הבטיחות, הניקיון והשקט, וכולם מרוצים וכולם חיים בצורה שוויונית.
אני מאתגר אותך להיכנס לכל ישוב ערבי, אם לא תמצא זבל בכל הרחובות. אני לא השארתי ישוב ערבי (שלא בדקתי בו את הנושא).
אז איפה הבעיה? הבעיה לא באזרח! הבעיה בהנהלה!
“אם השלטון נמסר למי שאינו ראוי לו* אתה תראה איך מתקיימים בו רק שירותי הרווחה לעורבים”
כי יש סדר ויש חוק, ואצל היהודים אין אפליה! (מיל’: אין זה מלפפון וזה פקוס)
תזרוק בדל סיגריה ברחוב (בישוב יהודי, תקבל קנס) 650 שקל. אצלנו לך תזרוק פסולת בניין ברחוב, אף אחד לא ידבר איתך. כי הנהלות המועצות המקומיות הערביות מתייחסות לאזרח לא כסוג ב, ד או ג. אין לי מושג, אלא אפילו כסוג ט.
הן לא רואות את האזרח. כי הן אומרות: “נסלול לו קטע כביש, נסיר/נפנה לו את זה, אם הוא עושה עבירות בניה “נחליק” לו את זה, הרי הם מצביעים לנו”. כך הן מתייחסות לאזרח, בזלזול!
מי שרוצה לחיות בצורה מסודרת קשה לו לחיות! אז הוא מחפש איך לחיות בישובים היהודיים שיש בהם סדר.
[…]
* ראשית דבריו של אשרף הם החדית’:
إذا وسِّدَ الأمرُ إلى غَيرِ أهلِه فانتَظِرِ السَّاعةَ
אם השלטון נמסר למי שאינו ראוי לו אז המתן לשעה הנכונה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
לפני 6 שנים פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Tomer Hazan, שכתבה לנו:
“בדיוק ראיתי פוסט שאומר שמקור המילה ערק (המשקה) הוא במילה הערבית זיעה… האמנם?? שוקלת אם לגלות זאת לסבא, ואם זה מה שעשוי לגרום לו לשתות קצת פחות 😉
המילה גם מתכתבת באופן ישיר עם הפוסט של אתמול, שפורסם לבקשתו של חיים ניצני, שעסק ב- ארק, נדודי שינה.
אז מילת היום היא –
עַרַק عَرَق – זיעה; המשקה ערק
השורש הערבי ע.ר.ק עוסק בעיקר בזיעה, במשקה ובגזעיות. אין לו שום קשר למשמעויות של לערוק ועריקים בעברית:
* הפועל עֶרֶק عرق בבניין הראשון, בספרותית עַרִקַ عَرِقَ – הזיע
* הפועל עַרַּק عَرَّق בבניין השני או אַעְרַקַ أعرق ברביעי – גרם להזעה; מהל משקה במים; היכה שורשים; הפך את- לעיראקי
* הפועל תַעַרַּקַ تعرّق בבניין החמישי – הזיע; היה גרום ודל בשר
* עַרַק זַחְלַאוִיּ عَرَق زحلاويّ – ערק מפורסם שמוצאו מהעיר זַחְלֶַה زحلة, בירת מחוז אלבקאע בבקעת הלבנון
* עַרְקַאן عَرقان – מזיע
* עִרְק عِرق וברבים עֻרוּק عروق או אַעְרַאק أعرَاق – וריד, עורק; שורש, מוצא, גזע
* נַקַאאֶ אלְעִרְק نقاء العِرق – טוהר הגזע
* עִרְקִיּ عرقيّ – גזעי
* פִאַה/גַ’מַאעַה עִרְקִיַּה فِئة/جَماعة عِرْقِيّة – קבוצה אתנית
* תַטְהִיר עִרְקי تطهير عرقيّ – טיהור אתני
* עַרִיק عَريق – אציל, ותיק
* עַרַאקַה عَرَاقة – אצילות, יחוס, שורשיות
* עִרַאק عرَاق – חוף או גדה (לא בשימוש). אַלְעִרַאק العرَاق – מדינת עיראק, ארם נהריים, “(הארץ אשר על) הגדה (של הנהרות)”. השם עראק מופיע בשמותיהם של מקומות רבים, גם בארץ (עראק אלמנשיה, למשל)
* עִרְקֶ אלסּוּס عرق السوس או אַלְעִרְק סוּס العرق سوس או אלערקסוס – ליקריץ, במבליק; סוס (משקה מצמח השוש)
הנה שני קטעים מוויקיפדיה:
“ערק (בערבית: عَرَق) הוא משקה אלכוהולי השייך למשפחת משקאות אניס המיוצר בעיקר בירדן, לבנון, מצרים וישראל. הופק לראשונה בארצות ערביות וים תיכוניות כמו: ישראל, לבנון, סוריה וטורקיה. מקור השם ערק בערבית, ומשמעותו היא “זיעה” (בשל תהליך הזיקוק באידוי וטפטוף).
[…]
ערק שמקורו באזור זחלה שבלבנון מובדל מערק אחר בכינוי “ערק זחלאווי”, ונחשב כיוקרתי יותר”.
=-=
כתבה לנו רות בן אבי:
בתהליך הזיקוק של הערק ( מתאנים, תמרים ופירות אחרים) מרתיחים את הפרי עם מים, האדים עולים למעלה ונתקלים בכיסוי מתכת עליון קר מה שגורם לאדים להתעבות ולהפוך לטיפות – יעני: להזיע. הנוזל המצטבר מהאדים הללו שהתעבו ונזלו לתוך זרעי אניס שמעניקים לו את הטעם המיוחד – הוא הערק.
צילום: Valerie Elash
זה היה הפוסט ה- 2,530 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

1 1 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

2 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
שמעון יעקב

אם אפשר להמשיך לתמלל את המשך הסרטון
תודה

Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x