מרחבא
שלום לכולם,
אפתח עם בקשת עזרה כללית, אביא כאן טקסט שנכתב על ידי אוהַד הצופה:
בעבר הלא רחוק, בעזרת גולשים במרשתת, למדנו על לא מעט מקרים של עופות נושאי משדרים, טבעות או תגים שנלכדו, ניצודו או אסונות ממקור אנתרופוגני אחר בעולם שסביבנו, בעיקר דובר הערבית.
נעלמו לנו לא מעט עופות (עיטים, עקבים ובמיוחד בזי צוקים, בזים שחורים ובזים מדבריים) כאלו בשנים האחרונות.
בימים האחרונים, כנראה ניצוד עגור אפור ממושדר בתימן.
בד”כ הנושא לא מדווח לנו ואנו למדים עליו כשמישהו ניתקל בטעות ומשתף אותנו. במקרים רבים גם אחרי כמה שנים.
בעולם של היום – לא צילמת ולא שיתפת = לא קרה …
לכן, נודה למי שיעשה חיפוש או יתקל וישתף אותנו. מילות חיפוש אפשריות כוללות את המילים נשר או בז בערבית. אבל לא רק.
=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
לַמְלַם لَمْلَم – אסף, ליקט, קושש; לקח מכל הבא ליד (דברים לא טובים), אסף דברים חסרי ערך ולא טובים
משה שלח לי סרטון נוסף של ראמי ואכד.
הסרטון פורסם ב- 11.10.24 וכותרתו:
الفرق بين العرب والاجانب
الفرق بين الحب عندهم وعنا
השוני בין הערבים לזרים
השוני באהבה בינם לבינינו
קצת אלחב ענד אלאג’אנב פי אלעאדי בתבלש באלשארע. צביה תבקא חאמלה כתב פי אידיהא ומאשיה, ויא ע’אפל אלכ אללה.
ביג’י שאב באלצדפה, ביצ’רב פיהא, אלכתב בתוקע ע אלארץ’. בינזל אלשאב ביבלש ילמלם אלכתב וביקול להא: I am so sorry, I didn’t see you, יעני לם ארכ.
טבען ח’לאל האי אלעמליה ביציר בינהם נט’ראת חב ואעג’אב, וביציר הון קצת חב עט’ימה, מליאה באלופאא’, וחיאתהם בתנקלב ראסן עלא עקב, ביציר עבארה ען מזיג’ מן אלמשאער ואלאחאסיס, וביקסמוא בין בעצ’ אנהם מא רח יתפרקוא ולא רח יח’ונוא בעצ’, ואלמות הו אלוחיד אללי רח יפרקהם.
וכל יום אלצבח ביציר יצחא מן אלנום, יקול להא: I love you, my sweetheart. וביח’לפוא ולדין, ואחד אסמה מאיכל ואלת’אני אסמה ג’ון.
אמא ענד אלערב, סמאהר עמרהא 16 ועטיה עמרה 18, ביתג’וזוא. וביט’לוא יח’לפוא לחד עמר 55 סנה. ביח’לפוא 70 ולד ו 43 בנת ו 20 ואחד מש מערופין וין הם, צ’איעין.
ופי אלנהאיה עטיה בידשר מרתה ובירוח ביתג’וז ואחדה ת’אניה לאנהא מרתה אלאולא בטלת תטבח’ לה מקלובה.
ואצלן עטיה וסמאהר לאבקין לבעצ’: עטיה מת’ל ג’כ אלסיארה, וסמאהר מת’ל אלזרדיה.
قصّة الحبّ عند الأجانب في العادي بتبلّش بالشّارع. صبيّة تبقى حاملة كتب في ايديها وماشية، ويا غافل الك الله.
بيجي شابّ بالصّدفة، بيضرب فيها، الكتب بتوقع ع الأرض. بينزل الشّابّ بيبلّش يلملم الكتب وبيقول لها: I am so sorry, I didn’t see you، يعني لم أرك.
طبعًا خلال هاي العمليّة بيصير بينهم نظرات حبّ وإعجاب، وبيصير هون قصّة حبّ عظيمة، مليئة بالوفاء، وحياتهم بتنقلب رأسًا على عقب، بيصير عبارة عن مزيج من المشاعر والأحاسيس، وبيقسموا بين بعض إنّهم ما رح يتفرّقوا ولا رح يخونوا بعض، والموت هو الوحيد اللي رح يفرّقهم.
وكلّ يوم الصّبح بيصير يصحى من النّوم، يقول لها: I love you, my sweetheart. وبيخلّفوا ولدين، واحد اسمه مايكل والثّاني اسمه جون.
أمّا عند العرب، سماهر عمرها ١٦ وعطيّة عمره ١٨، بيتجوّزوا. وبيظلّوا يخلّفوا لحدّ عمر ٥٥ سنة. بيخلّفوا ٧٠ ولد و ٤٣ بنت و ٢٠ واحد مش معروفين وين هم، ضايعين.
وفي النّهاية عطيّة بيدشّر مرته وبيروح بيتجوّز واحدة ثانية لأنّها مرته الأولى بطّلت تطبخ له مقلوبة.
وأصلًا عطيّة وسماهر لابقين لبعض: عطيّة مثل جك السّيّارة، وسماهر مثل الزّرديّة.
סיפור האהבה אצל הזרים (המערביים) מתחיל בד”כ ברחוב. בחורה נושאת ספרים בידיה והולכת, והו מי שלא שם לב / חסר מודעות, יש לך אלוהים*.
מגיע במקרה בחור, נתקל בה, הספרים נופלים על הארץ. הבחור מתכופף, מתחיל לאסוף את הספרים, ואומר לה: אני כ”כ מצטער, לא ראיתי אותך.
כמובן, תוך כדי המקרה הם מחליפים ביניהם מבטי אהבה והערצה, ומתחיל פה סיפור אהבה עצום, מלא בנאמנות. חייהם מתהפכים, מדובר בשילוב של רגשות ותחושות, הם נשבעים זה לזו שהם לעולם לא ייפרדו ולא יבגדו, והמוות הוא היחיד שיפריד ביניהם.
בכל יום בבוקר הבחור מתעורר משינה ואומר לה: אני אוהב אותך, יקירתי. הם מביאים לעולם שני ילדים, אחד שמו מייקל והשני ג’ון.
אבל אצל הערבים, סמאהר בת 16 ועטיה בן 18, והם מתחתנים. הם מביאים ילדים עד גיל 55. הם מביאים 70 בנים, 43 בנות ו 20 ילדים שאיש אינו יודע איפה הם, הם אבדו.
בסוף עטיה עוזב את אשתו והולך להתחתן עם אישה אחרת, כי אשתו הראשונה הפסיקה לבשל לו מקלובה.
אבל עטיה וסמאהר מתאימים זה לזו: עטיה הוא כמו ג’ק של מכונית, וסמאהר כמו פלייר.
* לא הכרתי את הפתגם. מחיפוש ברשת עולה שהוא נאמר על אדם שאחרים רוצים ברעתו והוא אינו מודע לכך, אך אלוהים ישתבח ויתעלה נמצא בעזרו.
يقال عن الشخص الذي يريد به الغير الشر وهو غافل عن ذلك، ولكن الله سبحانه وتعالى سيكون في عونه.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ofer Brill, שכתב לנו:
“לאיסוף תרומות משתמשים ב- לם لم או ג’מע جمع.
אשמח אם תתייחס פעם ל- לם لم، بيلم…”
אז מילת היום היא –
לַםּ لَمّ – אסף, קיבץ; הלך לגור אצל-
לשמיעה:
השורש הערבי ל.מ.מ (בגזרת הכפולים) עוסק בהתקבצות, באיסוף ובקיבוץ, וכן בידע ובבקיאות.
הוא קיים בשפה, בעיקר במדוברת, גם בצורה המרובעת ל.מ.ל.מ لملم.
הקורא עזרא סופר מצביע בתגובות פה על קשר אפשרי למילה העברית אֲלֻמָּה, שהיא: עֹמֶר, אֲגֻדַּת קְנֵי שִׁבּוֹלִים שֶׁנִּקְצְרוּ.
* הפועל לַםּ لمّ בבניין הראשון – מילת היום
* לַםּ נַפְסֹה لمّ نفسه – התעשת, התאפס, לקח עצמו בידיים, “אסף את עצמו”; חזר בו מדבריו או ממעשיו
* לַםּ لمّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – המון רב; אסיפה, התכנסות
* לַמֶּה لمّة, בצורת הפרט הבודד – אסיפה, התכנסות; איסוף; חבורה, קבוצה, חבר’ה; ערימה; פגישה לזמן קצר, סיבוב; מצוקה, קושי; ביקור נדיר
* הפועל הספרותי אַלַמַּ ألمّ בבניין הרביעי – היה בקי ב-; ידע בשטחיות (כן, כן, דבר והיפוכו); לקה ב-; ביקר ביקור חטוף
* אִלְמַאם إلمام, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ידיעה, הבנה, בקיאות
* מֻלִםּ مُلمّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בקי, מיומן, מבין
* הפועל אִלְתַםּ التمّ בבניין השמיני – בא אל- וחנה אצלו; התארח אצל-; נאסף, התקהל סביב-
* לַמַם لَمَم, בספרותית – חטאים קטנים, עבירות קלות
* לַאמַּה لامّة – צרה, פגע; עין הרע
* לִמַּה لِمّة וברבים לִמַם لِمم, בספרותית – שערות ארוכות (ופרועות) שמגיעות עד הכתף
* לִמַאמַן لِمامًا, בספרותית – לעיתים רחוקות
* גַ’מְעֶ אלשַּמֶל جمع الشّمل / לַםֶּ אלשַּמֶל (אלְעַאאִלַאת) لمّ الشّمل (شمل العائلات) – איחוד משפחות (מינוח נפוץ מאוד בקרב ערביי האזור)
* הפועל המרובע לַמְלַם لملم, על דרך הבניין השני – אסף, ליקט, קושש; לקח מכל הבא ליד (דברים לא טובים), אסף דברים חסרי ערך ולא טובים
צילום: Jessica Lee
זה היה הפוסט ה- 2,640 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
Subscribe
Login
0 Comments
Oldest