מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מִתְעַשִּי مِتْعَشِّي, בספרותית מֻתַעַשִּי (מֻתַעַשִּן) متعشي (متعشٍ) – מי שאכל ארוחת ערב, שָׂבֵעַ
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
abumemate12
Abumemate12
לאבו ממטה/ממתה(?) יש פחות מ- 5,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:
مسلم
מוסלמי
בתמונת הפרופיל שלו הוא מצולם בירושלים, אז הוא כנראה מקומי, כפי שגם עולה מהדיבור שלו.
הסרטון פורסם ב- 9.6.25.
אלמת'ל ביחכי: אבו אלולאד בינאם ג'ועאן ואבו אלבנאת בינאם מתעשי.
יעני באלמח'תצר וללאסף: פי כתיר מן אלנאס האי אלאיאם, למא ביג'יהא בנת בתתנכד ולמא ביג'יהא ולד בתפרח.
אלולד טול עמרה מערוף, ביחמל אסם אבוה. אמא אלבנת, אללי וצא פיהא אלרסול, עליה אלצלאה ואלסלאם, אלמאנסאת אלע'אליאת.
אללהמ צלי עלא חביבנא מחמד.
אללה יעטיכו אלעאפיה ג'מיען.
المثل بيحكي: أبو الولاد بينام جوعان وأبو البنات بينام متعشّي.
يعني بالمختصر وللأسف: في كتير من النّاس هاي الأيّام، لمّا بيجيها بنت بتتنكّد ولمّا بيجيها ولد بتفرح.
الولد طول عمره معروف، بيحمل اسم أبوه. أمّا البنت، اللي وصّى فيها الرّسول، عليه الصّلاة والسّلام، المؤنسات الغاليات.
اللهمّ صلّي على حبيبنا محمّد.
الله يعطيكو العافية جميعًا.
הפתגם אומר: אבא של בנים ישן רעב ואבא של בנות ישן שבע (אחרי ארוחת ערב)*.
בקיצור, ולמרבה הצער: אנשים רבים בימים אלה מתעצבים כשנולדת להם בת ושמחים כשנולד להם בן.
הבן מוכר כל חייו, הוא נושא את שם אביו. אבל הבת – הנביא, עליו התפילה והשלום, הגדיר את הבנות כנוהגות בנועם, מרחיקות את הבדידות ויקרות**.
אלוהים, התפלל על יקירינו מוחמד.
תהיו בריאים כולכם.
* הפתגם הוא סופו של סיפור עממי ארוך, שהשורה התחתונה שלו היא שעדיף להיות אבא (או הורה) של בנות, שכן הן דואגות לך במשך כל חייך וגם בזקנתך, מאשר אבא של בנים, שדואגים לעצמם ולא להוריהם.
** لَا تَكْرَهُوا الْبَنَاتِ، فَإِنَّهُنَّ الْمُؤْنِسَاتُ الْغَالِيَاتُ דברי הנביא: אל תשנאו את הבנות, שכן הן נוהגות בנועם, מרחיקות את הבדידות ויקרות.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@abumema…/video/7513900328559906066
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
עַשַאא' عَشَاء, במדוברת עַשַא عَشَا – ארוחת ערב
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/efdnR
השורש הערבי ע.ש.ו (בגזרת ל"ו) עוסק בשעות החשכה של הערב ובארוחות ערב:
* הפועל עַשַא عشا בבניין הראשון – נעשה עיוור-לילה; הכין ארוחת ערב ל-
* הפועל עַשִיַ عَشِيَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – אכל ארוחת ערב
* הפועל עַשַּא عشّى בבניין השני או אַעְשַא أعشى ברביעי – הכין ל- ארוחת ערב; גרם ל- שיהיה בעל ראיה חלש; לקח את העדר למרעה בערב
* הפועל תְעַשַּא تعشّى בבניין החמישי – אכל ארוחת ערב
* הפועל תַעַאשַא تعاشى בבניין השישי – התעלם, עשה עצמו שאינו רואה
* הפועל אִעְתֶַשַא اعتشى בבניין השמיני – הלך בתחילת הערב
* אַעְשַא أعشى, במשקל בעלי המום – חלש-ראיה, כבד-ראיה; עיוור-לילה
* עִשַאא' عشاء או עַשִיּ عشِيّ – ערב, תחילת החשכה/הלילה, הזמן משקיעת השמש עד החשכה; התפילה האחרונה ביום, תפילת הלילה
* אַלְעִשַאאַאן العشاءان – כינוי לשתי התפילות המאוחרות ביום: אלמע'רב (בין הערביים) ואלעשאא' (תחילת הלילה)
* מַא בַּיְנַ אלְעִשַאאַיְן ما بين العشاءين – הזמן בין שתי התפילות הנ"ל
* עַשִי عشي – חולה בעיוורון-לילה
* עַשִּי عشّي – טַבָּח
* עֻשְוַה عُشوة – חשכה; מדורה
* עַשְוַה عَشوة – אשמורת ראשונה של לילה; חשכה; ארוחת ערב
* עַשִיַּה عشيّة – ערב, תחילת החשכה
* בַּיְנַ עַשִיַּה וַצֻ'חַאהַא بين عشيّة وضحاها – בן-לילה, מהר מאוד
* עַשִיַּת סַפַרִהִ عشيّة سفره – ערב נסיעתו, לפני יציאתו
* עַשִיַּתֶ אלְעִיד عشيّة العيد – ערב החג
* עַשַאוַה عشاوة או עַשַא عشا (עַשַן عشًا) – עיוורון לילה
* עַשְוַאא' عشواء – חשכה; נאקה שאינה רואה בלילה
* עַשְוַאאִיּ عشوائيّ – חסר אבחנה, מקרי, אקראי, בלתי מתוכנן; פראי
* קַצְף עַשְוַאאִיּ قصف عشوائيّ – ירי (הפגזה) ללא אבחנה
* קַדִ'יפַה עַשְוַאאִיַּה قذيفة عشوائيّة – פגז תועה
* בִּטַרִיקַה עַשְוַאאִיַּה بطريقة عشوائيّة – באופן חסר אבחנה
* מַסַאכֶּן עַשְוַאאִיַּה مساكن عشوائيّة – אזור בניה פרועה, מגורים שנבנו ללא תכנון
* מֻסְתַוְטַנַה עַשְוַאאִיַּה مستوطنة عشوائيّة – מאחז (התנחלות) בלתי חוקי
* עַשְוַאאִיַּה عشوائيّة – שכונת עוני בלתי מתוכננת (במצרים)
* עַשְוַאאִיַּן عشوائيًّا – באקראי, ללא אבחנה
* עַשְיַאן عشيان – מי שכבר אכל ארוחת ערב
* עַשַאא' עַמַל عشاء عمل – ארוחת עבודה בערב, ארוחת ערב עסקית
* מַאְדֻבַּת עַשַאא' مأدبة عشاء – ארוחת ערב חגיגית, משתה
* אַלְעַשַאאֶ אלרַּבַּאנִיּ العشاء الرّبّانيّ – הסעודה האחרונה (של ישו)
* קַבֶּל מַא יִתְעַשַּא פִיכּ תְעַ'דַּא פִיה! قبل ما يتعشّى فيك تغدّى فيه, או בספרותית: נַתַעַ'דַּא בִּהִ קַבְּלַ אַנ יַתַעַשַּא בִּנַא نتغدّى به قبل أن يتعشّى بنا – הבא להורגך השכם להורגו, זכותך להגן על עצמך (מיל': לפני שהוא יאכל אותך לארוחת ערב, אכול אותו לארוחת צהרים!)
* יִפְטֶרְנִי בְּעַלְקַה יְעַ'דִּינִי בְּעלקה וּיְעַשִּינִי בעלקה يفطرني بعلقة يغدّيني بعلقة ويعشّيني بعلقة – (בעלי) מכה אותי מבוקר ועד ערב (מיל': מכה אותי בארוחות בוקר, צהרים וערב)
* תְעַ'דַּא וּתְמַדַּא, תְעַשַּא וּתְמַשַּא تغدّى وتمدّى تعشّى وتمشّى – אכול ארוחת צהרים ושכב לנוח, אכול ארוחת ערב וצא להליכה רגלית
זהו פתגם בשבח אורח חיים בריא. מופיעים בו 4 פעלים בציווי של הבניין החמישי, כולם מגזרת ל"י. במקור, כפי שהעיר לנו בזמנו הקורא יהודה כץ (ז"ל), היה צריך להיות תע'דא ותְמַדַּד, שכן תמדד פירושו התמתח, ו- תמדא אינו באמת מופיע במילונים. אני סבור שיש כאן אילוץ לצורכי "זרימה" וחריזה, מה שנקרא בבלשנות אטרקציה, או גְּרֵרָה בעברית.
לשמיעה: https://clyp.it/midrko5f
הקורא אלי בן-משה הזכיר לנו את:
מַא עִַנְדֹה עַשַא יִתְעַשַּא, רַח גַ'אבּ פִגֶ'ל לַיִתְדַשַּא ما عنده عشا يتعشّى، رح جاب فجل ليتدشّى – "קפץ מעל הפופיק", מי ששם עצמו לעשיר גדול ובעצם אין לו כלום (מיל': אין לו מה לאכול לארוחת ערב, הלך הביא צנון רק כדי לעשות גרעפס)
כתבה לנו אסתר ספדיה:
אֶלְבַּסִּינֶה בְּתַאכֹּל עַשַאה البسّينة بتاكل عشاه – החתולה אוכלת את ארוחת הערב שלו.
כינוי לאדם תמים שאפשר לעבוד עליו בקלות ,מעין פראייר.
הקורא יובל גלעד הציע קשר למילה העברית עש (הפרפר), ויאיר גולד כתב בנושא:
במבט לעברית ניתן למצוא את השורש ע.ש.ש. אמנם לא בדיוק אותה הגזרה אך מצאי עיצורי שורש דומה מאוד. אחת ממשמעויות שורש ע.ש.ש בעברית מקראית קשורה לכֵּהוּת: עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי“ (תהלים ו, פסוק ח). וזה קשר אפשרי בין השורש הערבי לעברי: התכהות, טשטוש, חשיכה
בתמונה: בתי הבכורה שקד, בת שנה וחצי, לפני 12 שנים, במלון המפואר ברודוס, טועמת את כל מה שהיה לחדר האוכל להציע.
זה היה הפוסט ה- 2,867 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
