נחש

נחש
חיות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on נחש

נחש

נחש

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חיה לוי, שכתבה לי:

"השם שעולה חדשות לבקרים בתקשורת: "ח'ליל אלחיה" (בכיר חמאס) – מה המשמעות של חיה? השם שלי?"

אז מילת היום היא –

חַיֶּה حَيّة וברבים חַיַּאת حيّات או חַיַאיַא حيايا – נחש

לנחש יש שמות נוספים בערבית: אַפְעַא أفعى ו- תֻ'עְבַּאן ثعبان

אז יש קשר בין חיה/חווה ובין נחשים. זו עובדה ידועה כבר מתחילת ספר בראשית…

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

מִסְתְחִי מִן חַאלֹה مِسْتْحِي مِنْ حَاله – מתבייש בעצמו

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/kL8aTiKAGVFGiUQ38

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):

מילת היום היא –

חַיְוַאן حَيْوَان, בספרותית חַיַוַאן, וברבים חַיְוַאנַאת حَيْوَانات או חַוַאוִין حَوَاوِين – חיה; כינוי גנאי לאדם

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/heb70qln9ukq

התייחסנו לשורש של היום בעבר:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Matan Babian, שכתב לנו:

"אני מסוקרן לדעת מה פירוש המילה שהגיעה מערבית ונכנסה לעברית – "בחיאת". אולי המילה הערבית ל"בחייך"?"

אז מילת היום היא –

‎‏בִּחְיַאת רַבַּّכּ بِحْيَاة رَبَّك – בחיי אלוהים!

🎵 https://clyp.it/kssyryod

מיל': בחיי ריבונך!

וכן, זהו ביטוי של שבועה, בדיוק כמו: וַחְיַאת רַבַּّכּ وَحْيَاة رَبَّك / בִּחְיַאת/וַחְיַאת אַללָּה بِحْيَاة / وحْيَاة الله
וגם רק: בִּחְיַאתַכּ! بِحْيَاتك – בחייך!

וזו גם אופציה להשביע את בן השיח.

השורש כבר הופיע אצלנו בעבר בשלושה פוסטים נפרדים, אז ריכזתי כאן את שלושתם.

השורש של היום, ח.י.י, שזהה לגמרי למקבילו בעברית, הוא שורש מורכב מבחינה דקדוקית שכן הוא גם בגזרת הכפולים וגם ב- ל"י. בקיצור, חוויה. בערבית הוא נוגע לשני תחומי משמעות – חיים ובושה.

על השורש ה"אח" ח.ו.י התפרסם אצלנו פוסט נפרד:

https://bit.ly/3ujPCWi

תיהנו, ואם זה יהיה ארוך מדי, אז ש-

אַללָּה יְחַיִּיכּ الله يحيّيك – שאלוהים יאריך ימיך

בפנייה לאישה: אַללָּה יְחַיִּיכִּ(י) الله يحيّيكِ(ي)
בפנייה לרבים: אַללָּה יְחַיִּיכּוּ/ אַללָּה יְחַיִּיכֹּם الله يحيّيكو/ الله يحيّيكم

הדרך הספרותית לאמירת הברכה: חַיַּאכַּ אללָּה حيّاك الله

=-=-=-=

תַחִיַּה تحيّة – ברכת שלום (בצבא – הצדעה). ברבים: תַחִיַּאת تحيّات. ואין קשר מבחינת משמעות לשם תחיה בעברית.

* הפועל חַיַּא حيّا בבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – ברך לשלום; השאיר בחיים
* הפועל אַחְיַא أحيا בבניין הרביעי – החיה, השיב לחיים, השאיר בחיים; השביח
* חַיּ حيّ וברבים אַחְיַאא' أحياء – חי. וגם: שבט; שכונה
* חַיֶּה حيّة וברבים חַיַּאת حيّات או חַיַאיַא حيايا – נחש (רואים דמיון לשם חווה? מכירים את העוף הדורס חִוויאי, שצד למחייתו נחשים?)
* חַיַאה حياة – חיים (life)
* חַיַוִיּ حيويّ – חיוני
* חַיַוַאן حيوان וברבים חַיַוַאנַאת حيوانات – חיה, בעל חיים
* חַיַוַאן צאמֶת حيوان صامت – בהמה (מיל': חיה "שותקת", בניגוד לאדם, שיכול לדבר)
* חַיַוַאן מַנַוִיּ حيوان منويّ – תאי הזרע (מיל': חיה זרעונית)
* חַדִיקַתֶ אלְחַיַוַאנַאת حديقة الحيوانات – גן חיות
* הפועל אִסְתַחְיַא استحيا בבניין העשירי – התבייש (במדוברת: אִסְתַחַא استحى)
* חַיַאא' حياء – בושה

כתב לנו יובל ברגר:
אלחיה – ראסהא ואלעצאיה الحيّة – راسها والعصاية – הנחש – ראשו והמקל (כשרואים נחש ישר צריך לרוצץ את ראשו)

כתב יאיר גולד:
תוספות קטנות:
תחיאתי – בצבאות ערב: ברכה/פנייה למפקד בכיר ממך.
וחיאת (אל)נבי – לשון שבועה: בחיי הנביא wiXya:t innabi.
ואפשר להזכיר את הפתיחה המסורתית של מהדורות החדשות בערוץ הראשון בערבית בשנות ה-90: אחיכמ סיאדתי וסאדתי…

=-=-=

נשים מפורסמות עם שם זה:

* תחיה כַּרְיוֹכַּא تحيّة كاريوكّا הייתה רקדנית בטן ושחקנית מצרית. נולדה בשם בַּדַוִיַּה מְחַמַּד עַלִיּ אֶלנִּידַאנִיּ بدويّة محمّد عليّ النّيدانيّ (הדעות לגבי שמה המקורי חלוקות לגמרי בין הויקיפדיות בערבית, אנגלית ועברית…) אך אימצה את השם כריוכא לאחר שבשנות ה- 30 של המאה הקודמת נהגה לרקוד סמבה ברזילאית מסוג Karioka.
* תחיה אֶלְאַנְצַארִיּ تحيّة الأنصاريّ הייתה שחקנית מצרית.
* תחיה מחמד חַלִים تحيّة محمّد حليم הייתה אומנית חזותית מצרית.
* תחיה כַּאטֶ'ם تحية كاظم הייתה אשתו של הנשיא המצרי גמאל עבד אלנאצר. שיעית איראנית במקור.

האם כל התחיות הן מצריות? שאלה מצוינת. אולי אתם מכירים אחרות… ואולי גם כאלה שעדיין בחיים…

מילים מהשורש שעדיין לא אוזכרו על-ידינו:

* הפועל הספרותי חַיִיַ حَيِيَ בבניין הראשון (כן, כן, זה נשמע cha-yi-ya), במדוברת חִיִי – חי. צורת העתיד: יַחְיַא يحيا, שהוא כמובן אחד השמות הפרטיים המפורסמים (לא רק בקרב תימנים…). כשהפועל בא עם מילת היחס מִן من פירושו – התבייש מ-. הקורא יובל ברגר הזכיר לי ששכחתי את: תַחְיַא מַצְר! تحيا مصر! – תחי מצרים!
* חַיַּ אללָּה حيّ الله – ביטוי במדוברת שפירושו: לא חשוב, לא משנה, איך שאתה רוצה
* חַיּ עַלַא אלצַּלַאה, חַיּ עַלַא אלְפַלַאח حيّ على الصّلاة حيّ على الفلاح – מהרו לתפילה! מהרו להצלחה!; בואו אל דרך הניצחון והאושר! (זהו חלק מה- אַדַ'אן أذان, כלומר הקריאה המוסלמית לתפילה, אותה אפשר לשמוע בקרבת מסגדים כמה פעמים ביום)

מני פורת הזכיר לי ששכחתי את:
* (זַיֶּ) אלְחַיֶּה תַחְתֶ אלתִּבֶּן (زيّ) الحيّة تحت التّبن – (כמו) נחש מתחת לקש; רמאי, ערמומי, נוכל, רשע; מי שמעמיד פני תמים; מים שקטים חודרים עמוק

=-=-=-=-=

חַיּ حيّ – רובע, שכונה (בעיקר שכונה)

מילה זו, שצורת הרבים שלה היא אַחְיַאא' أحياء, פירושה גם חי, ההיפך ממת, בדיוק כמו בעברית, והיא מופיעה היום בשל קיומם של ארבעה רְבָעִים בעיר העתיקה בירושלים.
"רבעים אמרת?"
כן, רבעים.
"מה פתאום רבעים? רבעים זה רבים של רֶבַע. רובעים זה רבים של רובע".

ממש לא. בואו נשווה:

כותֶל – כְּתָלים
בורֶג – בְּרָגים
תואַר – תְּאָרים
נוהַל – נְהָלים
אז רובַע – רְבָעים.

המעניין הוא, שהרבעים היהודי והמוסלמי מכונים בערבית חי:
אַלְחַיֶּ אלְיַהוּדִיּ الحيّ اليهوديّ
אלחי אלְאִסְלַאמִיּ الحيّ الإسلاميّ

בעוד שהרבעים הנוצריים, הנוצרי והארמני, מכונים עם מילה אחרת לשכונה – חַארַה حارة:
חַארֶתֶ אלנַּצַארַא حارة النّصارى
חארת אלְאַרְמַן حارة الأرمن
הרובע היהודי מקבל גם הוא גרסה עם חארה:
חארת אלְיַהוּד حارة اليهود

אגב, חארת אליהוד הוא שם מקובל לשכונות של היהודים גם בערים ערביות בארצות ערב, למשל בקהיר ובדמשק.

אה… חבר'ה… אני שומע. להפסיק עם הצחקוקים!

חארה זה שכונה. עם חית גרונית גאה, עם הארכת התנועה. יופי של מילה.
זה שבעברית הפסקנו להבחין בין חית לח'ית (כף שאינה דגושה, לצורך העניין), ושאיננו מאריכים הברות ארוכות – זו בעיה שלנו, לא של הערבית.
המילה שמעוררת בכם אסוציאציות היא חַ'רַא, خرى, שנכנסה כפי שהיא לעברית המדוברת המודרנית. המילה עצמה קיימת בעברית כבר בתנ"ך.

=-=-=-=

כאן הובא בפוסט המקורי חלק קטן מהערך "חווה" בויקיפדיה.

=-=-=-=-=-=-=

נסיים את הפוסט עם שירו המפורסם של הזמר העיראקי האחד והיחיד נַאטֶ'םֶ אלְעַ'זַאלִי ناظم الغزالي. השיר נקרא מַיְחַנַא (שם של בחורה) וברכת היום מופיעה בו בגרסה מקוצרת…

הנה קישור להופעה של אלע'זאלי עם השיר, וישנם ביצועים מודרניים יותר (של מבצעים אחרים, מן הסתם) באיכות טובה יותר:

https://www.youtube.com/watch?v=YUnHjb0c3AM

=-=-=-=

תוספות ששלח לנו בזמנו הקורא יהודה כץ ז"ל:

ביוגרפיה: סירת חיאה سيرةُ حَياة
ביולוגיה: עלם אלאחיאא' عِلْمُ الْأَحْياء
בירך לשלום: אלקא אלתחיה أَلْقى التَّحِيّة
הביא למותו: אודא בחיאתה أَوْدَى بِحَياتِهِ
הצדיע: אלקא אלתחיה אלעסכריה أَلْقى التَّحِيّة الْعَسْكَرِيّة
אורח חיים: נמט אלחיאה نَمَطُ الْحَياة
איכות החיים: ג'ודת אלחיאה جَوْدةُ الْحَياة
כיבד בנוכחותו: אחיא أَحْيا
מהלך החיים: מג'רא אלחיאה مَجْرى الْحَياة
נותר בחיים: בקי עלא קיד אלחיאה بَقِيَ عَلى قَيْدِ الْحَياة
סיכן את חייו: ח'אטר פי חיאתה, ערצ' חיאתה ללח'טר خاطَرَ في حَياتِهِ, عَرَّضَ حَياتَهُ لِلْخَطَر
עורק החיים: שריאן אלחיאה شَرْيانُ الْحَياة

כתב לנו מני פורת:
למלה حَيّة ישנם שלשה פרושים נוספים, בנוסף לנחש:
1. תולעת (worm)
2. שבט (tribe) – פחות נפוץ, ארכאי
3. חיה (בעל-חיים), כמו בעברית
תרגום לערבית של ספר בראשית, פרק א, פסוק כ"ד:
وَقَالَ الرّٰبُّ: «لِتُخْرِجِ الْأَرْضُ ذَوَاتِ أَنْفُسٍ حَيَّةٍ كَجِنْسِهَا: بَهَائِمَ، وَدَبَّابَاتٍ، وَوُحُوشَ أَرْضٍ كَأَجْنَاسِهَا». وَكَانَ كَذَلِكَ.
בעברית:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ־אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי־כֵן.
המקור:
https://thearabicbible.org/arabic-bible?book=1&chapter=1

כתב לנו חגי פודור:
אד'א אכל (א)לע'ני (א)לחיֶה, קאלו מן חכמְתו, ואד'א אכלהא (א)לפקיר, קאלו מן ג'הלו – אם עשיר אוכל נחש, אומרים שזה כי הוא חכם, ואם אוכל אותו עני, אומרים שזה כי הוא בור (התרגום שלי. שלו)

התמונה: David Clode

זה היה הפוסט ה- 2,973 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

0 0 הצבעות
Article Rating
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 Comments
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
Back To Top
0
נשמח לתגובה שלך.x